לפחות 1,200 בני אדם שנפצעו בהפגנות בעזה יזדקקו לשיקום גפיים

בעזה, פגיעות גפיים קשות שנגרמו מתחמושת חיה יצרו עומס כבד על מערכת הבריאות, העמוסה ממילא. בין 30 במרס 2018 ל־31 ביולי 2019 נפגעו יותר מ־7,500 פלסטינים מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת בין עזה לישראל.[1] לדברי כוח המשימה לענייני בריאות בשטח הפלסטיני הכבוש, 87% מהפגיעות הללו הן פגיעות גפיים, ופציעות בטן ואגן מהוות כ־5% מכלל הפציעות.

148 מתוך יותר מ־6,500 פגיעות הגפיים חייבו קטיעה (122 גפיים תחתונות ו־26 גפיים עליונות). 108 מקטיעות הגפיים לא התחייבו מהפציעה הראשונית אלא מזיהומי עצם שנבעו ממנה. זיהומים אלה מופיעים בדרך כלל כשלפציעה מיתוסף נזק נרחב יותר לעור, לבשר, לעצבים ולכלי הדם. על פי הערכות, בין 25% ל־40% מהמטופלים הלוקים בסיבוכים כאלה יפתחו ב־12 החודשים שלאחר פציעתם סוג כלשהו של זיהום עצם. במקרים אחרים מובילה הפציעה לשבר פתוח, שאינו מתאחה או מותיר פער בעצם, ומצריך גם הוא שחזור אורתופדי פלסטי מיוחד באמצעות ניתוחים.

להערכת ארגון הבריאות העולמי, לפחות 1,200 מנפגעי הגפיים יזדקקו לטיפולי שחזור אורתופדיים בידי מומחים. טיפול כזה נמשך לרוב משישה חודשים על שלוש שנים, תלוי בחומרת הפציעה, וכרוך בשניים עד שמונה ניתוחים וב־12 עד 30 טיפולי פיזיותרפיה. מחירו של כל טיפול בודד יכול להגיע עד ל־40 אלף דולר.

ארגון הבריאות העולמי הזהיר שאם לא יורחבו היכולות הקיימות בתחומי המיקרוביולוגיה, הבדיקות, זיהומי העצם ושחזור הגפיים, סביר להניח שמספר הקטיעות המשניות יגדל. כוח המשימה לענייני בריאות פנה בקריאה לגייס 28.2 מיליון דולר לתמיכה בצורכי רפואת החירום בעזה בשנת 2019. מתוך סכום זה גויסו 16.2 מיליון דולר, כך שנותר פער בסך 12 מיליון דולר.

מספרם הגדול של נפגעי תחמושת חיה בקרב מפגינים לא חמושים עורר גם חששות בדבר שימוש מופרז בכוח על ידי הצבא הישראלי. משפט זכויות האדם הבינלאומי מתיר שימוש בכוח קטלני בעת פעילויות אכיפת חוק רק כמוצא אחרון, ורק בעת סכנה מיידית של מוות או פציעה קשה.

מתן מענה לצורך בשחזור גפיים

שנים של מצור והגבלות תנועה אחרות המוטלות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, הפילוג המדיני הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר אנרגיה כרוני הובילו להידרדרות קשה בזמינותם של שירותי הבריאות ברצועת עזה ובאיכותם. לדברי ארגון הבריאות העולמי, ביולי דווח כי של 254 (49%) מהתרופות החיוניות ו־225 (26%) מהפריטים הרפואיים החד־פעמיים במלאי של בית המרקחת המרכזי בעזה פחתו עד כדי כך שיספיקו לפחות מחודש אחד.

נכון לעכשיו, הארגון Medical Aid for Palestinians בבריטניה הוא היחיד שמטפל בשחזור מאוחר ומורכב של פציעות גפיים בעזה, בתיאום עם משרד הבריאות וכוח המשימה לענייני בריאות. ארגון זה הקים את יחידת שחזור הגפיים הראשונה בשטח הפלסטיני הכבוש, הכוללת שני מנתחים אורתופדיים, שתי אחיות ושני פיזיותרפיסטים, בנוסף על רופאים ומומחים אחרים העובדים עם הצוותים המקומיים. היחידה תומכת בשירותים הקיימים בבתי החולים בעזה באמצעות משלחות רפואיות המגיעות כדי להכשיר עובדים תוך כדי עבודה; סיוע במקרים מורכבים; מתן ציוד; קיום קשרי סקייפ סדירים בין עזה ללונדון; ומאמצי תיאום עם גורמים רלוונטיים.

במרס 2019 הקצה המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לארגון זה 2.3 מיליון דולר מן הקרן ההומניטרית שאותה בניהול משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, לצורך שיפור של שירותי שחזור הגפיים בעזה. נכון לאוגוסט 2019 הביא הארגון לעזה שתי משלחות רפואיות כדי לסייע לצוותים המקומיים בטיפול במקרים מורכבים של שחזור גפיים. המשלחות סיפקו פריטים כירורגיים שהיו דרושים ביותר, ושני עוזרים למיזם שחזור גפיים שתפקידם הוא תיעוד של נתוני מטופלים, סיוע למטופלים במילוי טפסים ותיאום מול הצוותים המקומיים.

"רופאים ללא גבולות" הוא ארגון בינלאומי לא ממשלתי נוסף המטפל בבני אדם שפיתחו זיהום עצם לאחר פציעה מתחמושת חיה באחת מגפיהם. לאחרונה עבד הארגון עם משרד הבריאות בעזה כדי לשדרג מעבדה כך שתוכל לנתח דגימות עצם, חלק חיוני באבחון נכון של זיהומי עצם ובקביעה איזו אנטיביוטיקה תתאים לטיפול בהם. קודם לכן היה צריך לשלוח כל דגימה לבדיקה במעבדות בישראל.[2]

משרד הבריאות בעזה, בתמיכה מארגון הבריאות העולמי, מפתח בסיס נתונים לשחזור גפיים, שיאפשר מעקב בזמן אמת והפניות מתאימות למטופלי שחזור גפיים. בסיס הנתונים יאפשר למשרד הבריאות ולארגונים השותפים לו העלאה וגישה לנתוני מטופלים, וכן זיהוי והפניית מטופלים לבדיקות סקר לשחזור גפיים, ולתורים רפואיים קדם־ניתוחיים ובתר־ניתוחיים, לרבות בניית תוכניות לטיפולי פיזיותרפיה.

מנגנון המערכת יקל את המעקב אחר מטופלים ויבטיח מתן עדיפות למקרים הקשים ביותר, ובה־בעת יאחסן מידע קליני לכל אורך מסלולי הטיפול. בסיס הנתונים יאפשר לאמוד את התוצאות והשלכות של התערבויות שחזור גפיים, כמו זו שיישם ארגון Medical Aid for Palestinians. עד כה נסקרו 900 מועמדים פוטנציאליים להליכים מורכבים לשחזור גפיים.

סיפור אישי: "אני אסיר תודה שנבחרתי להיבדק על ידי Medical Aid for Palestinians"

מוחמד אבו ג׳זר בן ה־41, אב לשישה, נפצע בהפגנה ב־14 במאי 2018, יום שבו נהרגו 59 בני אדם ויותר מ־2,600 נפצעו, מספר הנפגעים הרב ביותר ביום אחד מאז תחילת הפגנות "צעדת השיבה הגדולה".

"זו הייתה הפעם השלישית שבה השתתפתי בהפגנות. לפני כן רק ישבתי באוהלים, אבל הפעם חיפשתי את הילדים שלי, שהגיעו לשם לפניי. חמש דקות מרגע שהגעתי, כשהייתי במרחק של 150 מטר מהגדר בערך, ירו לי ברגל ימין.

אחרי הפציעה סבלתי מכאבים קשים. הקליע פצע את הוורידים, העורקים והעצם. בזמן שחיכיתי לקבל טיפול התפוצץ העורק הראשי ברגל שלי, ואני הובאתי לחדר הניתוחים בבית החולים האירופי בח׳אן יונס.

עברתי כמה ניתוחים, כולל שניים לקיבוע חיצוני, שהחמירו את מצבי. אחר כך קיבלתי מתקן קיבוע מתוחכם יותר המשמש לשברים מורכבים.[3] היה לי מזל שקיבלתי אותו, אף שבכל הזמן הזה לא הייתי מסוגל ללכת. הייתי תלוי לחלוטין בכיסא גלגלים."

מוחמד אינו עובד ומקבל מהמשרד לפיתוח חברתי רק 1,300 ש״ח מדי שלושה חודשים. "היינו קונים את כל התרופות מכיסנו, ואני נאלצתי ללוות כספים מאנשים או לשקוע בחובות. שבעה חודשים אחרי הפציעה שלי התחילה הוועדה העליונה של 'צעדת השיבה הגדולה׳ לשלם 600 ש״ח מדי 40-30 יום ולנהל בדיקות רפואיות כדי לאמוד את הפגיעה.

"לאחרונה הרופאים אמרו שאני משתפר ושאפשר להסיר את מתקן ה־TSF. מאז ביקרו אצלי מדי חודש צוותי פיזיותרפיסטים ואני מבקר במרפאת החוץ לשחזור גפיים שמפעיל ארגון Medical Aid for Palestinians. אני אסיר תודה שנבחרתי להיבדק על ידי המשלחת ורוצה מאוד להמשיך לקבל טיפול מהם."

כעת מוחמד יכול לעמוד וללכת עם ילדיו בלי להסתייע בכיסא גלגלים או בקביים, ונכון לעכשיו הוא מחפש עבודה שתתאים למצבו.