סקירה כללית: דצמבר 2016

ב־19 בדצמבר הושקה תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש. התוכנית מבקשת לגייס תרומות בסך 547 מיליון דולר לתמיכה בצורכיהם ההומניטריים של פלסטינים חלשים ופגיעים, שמחייתם וזכויותיהם נפגעו על ידי כמעט 50 שנות כיבוש צבאי ישראלי, שאליו היתוספו הסלמות חוזרות ונשנות באלימות, עשר שנות מצור המוטל על רצועת עזה, ופילוג פלסטיני מבית.

יותר ממחצית מהמימון המבוקש (300 מיליון דולר) מיועדת לטיפול בחוסר ביטחון תזונתי בקרב יותר מ־1.6 מיליון פלסטינים שאינם צורכים די מזון מזין ומגוון. הדבר קשור בעיקר לשחיקת המחייה בשל הגבלות גישה ממושכות והרס נכסים יצרניים, שפגעו בהכנסה והובילו לשיעורי אבטלה גבוהים (יותר מ־43% בעזה וכמעט 20% בגדה המערבית).

הגיליון הנוכחי של המעקב ההומניטרי מדגיש שני אירועים מרכזיים הקשורים למקורות המחיה החקלאיים של עשרות אלפי משפחות פלסטיניות: מסיק הזיתים השנתי, המתרחש בעיקר בגדה המערבית והסתיים זה מכבר, ועונת השיווק העיקרית של תוצרת חקלאית מעזה, שהחלה זה עתה.

אף שהעונה צפוי יבול דל (בשל מחזורי תנובה טבעים), התנהלו פעילויות מסיק הזיתים באופן חלק יחסית. לעומת שנים קודמות, ניכרה ירידה משמעותית בהפרעות בשל מתקפות מתנחלים, לרבות מספר העצים שהושחתו, בין השאר בשל פריסה מוגברת של כוחות צבא ישראליים באזורים רגישים. בנוסף על כך עלה שיעור האישורים של בקשות להיתרי גישה למטעי זיתים בשטחים הסגורים שבין גדר ההפרדה לקו הירוק. יחד עם זאת, גישת פלסטינים לשטחים אלה, וכן למטעי זיתים בתוך התנחלויות או בקרבתן, נותרה מוגבלת לעונות המסיק והחריש, והדבר פגע בעבודות חקלאיות חיוניות שיש לבצע כל משך השנה. נתונים שאסף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשלוש השנים האחרונות בצפון הגדה המערבית מראים על ירידה של כ־65% בתנובתם של עצי זית הנטועים בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, לעומת עצים בשטחים שאליהם ניתן להגיע כל השנה.

בעזה החלה לאחרונה העונה העיקרית לייצוא ולהעברה של תוצרת חקלאית. כלל ההכנסות משיווק התוצרת מחוץ לעזה ב־2016 (נכון ל־8 בדצמבר) היה גבוה ב־80% מההכנסות ב־2015, בעיקר בשל הקלות בהגבלות הישראליות, וצופים כי יגדלו עוד יותר ב־2017. עם זאת, הכנסות אלו נותרות נמוכות משמעותית מההכנסות שתועדו לפני הטלת המצור ב־2007. הקלה נוספת של הגבלות הגישה – כל עוד המצור אינו מוסר במלואו – עשויה להביא להקלה נחוצה ביותר באבטלה ובחוסר הביטחון התזונתי. הקלות אלה יכולות לכלול הסרת המכסות וההגבלות על התוצרת המורשית להגיע לשווקים ישראליים; ביטול ההגבלות על יבוא תשומות חקלאיות שאותן מסווגת ישראל כפריטים "דו־שימושיים"; והתרת גישה לאדמות חקלאיות בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת לאורך גדר המערכת בעזה.

ב־23 בדצמבר 2016 אימצה מועצת הביטחון של האו״ם החלטה השבה ומאשרת את אי־חוקיותן של התנחלויות ישראליות, ודורשת מישראל לחדול מכל פעילות התנחלות שהיא. כן גינתה ההחלטה כל מעשי אלימות נגד אזרחים, וכן הסתה והרס. החודש מציג גיליון המעקב ההומניטרי את השני בסדרת מאמרים על ההרחבה בפועל של התנחלויות ופגיעתה ההומניטרית בקהילות פלסטיניות, העוסק בהתנחלויות טלמון ונחליאל שבנפת רמאללה. השטח שעליו חולשות התנחלויות אלה, שגישת פלסטינים בתוכו מוגבלת מאוד או בלתי אפשרית, גדול פי 2.5 כמעט מהגבולות המוניציפליים הרשמיים שהגדירה ישראל. בתוך גבולות בפועל אלה פיתחו מתנחלים, בלא היתרים אבל בהסכמתן שבשתיקה של הרשויות הישראליות, אזורי מגורים, חקלאות ותיירות שונים המקושרים ביניהם ברשת כבישים נרחבת. ההרחבה של טלמון ונחליאל, רשמית ובפועל כאחד, פגעה קשות במחייתם של חקלאים ורועים משישה כפרים סמוכים.