ההשלכות ההומניטריות של הפילוג הפלסטיני מבית על רצועת עזה - יוני 2017

עובדות מרכזיות

• ביוני 2007, בעקבת מעשי איבה בין פתח לחמאס, השתלט זה האחרון על רצועת עזה, וכך נוצר פילוג בין הרשות הפלסטינית, שבסיסה בגדה המערבית, לבין הרשויות בפועל מטעם חמאס בעזה. פילוג זה נמשך עד היום.
• מאז 2014 קיבלו כל 22 אלף עובדי הציבור שגויסו לעבודתם על ידי רשויות חמאס פחות ממחצית ממשכורותיהם, וגם זאת באופן בלתי סדיר. משכורותיהם של 62 אלף אנשי הסגל הנותרים בעזה, המשולמות על ידי הרשות הפלסטינית, קוצצו מאז מרס 2017 ב־30% עד 50%.
• באפריל 2017 הושבתה תחנת הכוח של עזה כליל בשל מחלוקות פנימיות על מימון הדלק להפעלתה ועל מיסויו. התחנה חזרה לפעול באופן חלקי בסוף חודש יוני באמצעות דלק שנקנה ממצרים.
• במאי 2017 החליטה הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומיה עבור חשמל המסופק מישראל לעזה; ביוני צמצמה ישראל אספקה זו ב־40%.
• נכון ל־22 ביוני, משקי בית וספקי שירותים בעזה מקבלים חשמל למשך ארבע עד שש שעות ביום.
• 186 מתקנים קריטיים המספקים שירותי בריאות, מים ותברואה ואיסוף פסולת מסתמכים על משלוחי דלק לשעת חירום המתקבלים מהאו״ם; צפוי שעתודות דלק החירום יספיקו עד אוקטובר 2017.
• בשל עיכובים במשלוחים מהגדה המערבית ופערי מימון ארוכי שנים אזלו כליל 34% מהתרופות החיוניות במחסן התרופות המרכזי בעזה.
• הפנייתם של יותר מ־1,400 מטופלים לטיפול רפואי מחוץ לעזה שובשה מאז מרס 2017, לאחר שהרשות הפלסטינית השעתה ככל הנראה את התשלומים שהיא אמורה לשלם עבור שירות זה.
• בשל אספקת חשמל בלתי מספקת, רוב משקי הבית בעזה מקבלים מים מוזרמים בצינורות במשך 8-6 שעות בלבד מדי ארבעה ימים; מתקני ההתפלה מתפקדים ב־15% מתפוקתם.
• בשל מחסור בחשמל ובדלק, מדי יום מוזרמים אל הים התיכון שפכים שכמעט ואינם מטוהרים בהיקף של יותר מ־108 מיליון ליטר.
• בשל מחסור קריטי באנשי סגל ובציוד, הנובע בייחוד מהקיצוצים בתקציב מצד הרשות הפלסטינית, ההגנה האזרחית הפלסטינית בעזה, הממונה על מבצעי חילוץ בעתות חירום, יכולה לפעול בפחות מ־45% מיכולתה הרגילה.

1. פיצול השירות הציבורי הפלסטיני פגע ביכולתם של מוסדות מקומיים בעזה לספק שירותים בסיסיים, לתת מענה במקרי חירום ולאכוף את שלטון החוק, והחריף בכך את מצוקת האוכלוסייה. בעקבות השתלטות חמאס על הרצועה ב־2007 אילצה הרשות הפלסטינית אלפי עובדי ציבור בעזה להפסיק לעבוד, אבל הם המשיכו לקבל את משכורותיהם. עובדים שגויסו לאחר מכן על ידי רשויות חמאס לא קיבלו משכורות באופן סדיר מאז 2014, ואילו משכורותיהם של מי ששכרם משולם על ידי הרשות הפלסטינית קוצצו לאחרונה. אל ההיעדרות מהעבודה כתוצאה ממשבר המשכורות היתוספו תת־מימון של משרדי הממשלה שבסיסם בעזה, כפל התפקידים והיעדר קווי דיווח ברורים.
2. מחלוקות על מימון דלק ומיסויו ועל גביית תשלומים מצרכני החשמל פגעו בתפקוד תחנת הכוח היחידה בעזה והובילו להשבתתה החוזרת ונשנית. בניסיון להתמודד עם הפסקות החשמל היזומות הממושכות נעזרים ספקי שירותים בגנרטורים לשעת חירום, התלויים בזמינותו של דלק ואינם מיועדים מטבעם לשימוש רציף. ישראל מטילה הגבלות על יבוא של גנרטורים חדשים וחלקי חילוף. ההחלטה שקיבלה לאחרונה הרשות הפלסטינית לצמצם את התשלומים עבור החשמל המסופק מישראל החריפה משמעותית את המשבר.
3. השירותים הרפואיים בעזה נפגעו קשות מהפסקות החשמל והצמצום בתקציב שמקצה להם משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית. בניסיון להתמודד עם המחסור בחשמל דוחים בתי חולים ניתוחים אלקטיביים, משחררים מטופלים מוקדם מדי ומצמצמים את שירותי הניקיון והעיקור במתקנים רפואיים. בטווח הארוך, בריאותם של מטופלים נמצאת בסכנה גם בשל עיכובים במשלוח תרופות חיוניות ופריטים מתכלים מהגדה המערבית, ושיבוש הפנייתם של אנשים לטיפול רפואי מחוץ לעזה. המשבר הפיננסי והיעדר הזדמנויות להכשרה מקצועית, בשל המצור, יצרו גם מחסור בסגל רפואי מיומן, במיוחד רופאים מרדימים, אחיות חדר ניתוח וטכנאים.
4. המחסור בחשמל ובדלק להפעלת מתקני מים וטיהור שפכים צמצם את הגישה למים והגביר את הסכנה ללקות במחלות המועברות באמצעות מים. ההפעלה המוגבלת של משאבות מים ומתקני התפלה הביאה לירידה בצריכת המים ובסטנדרטים ההיגייניים. קיצור מחזורי טיהור השפכים או השהייתם הגבירו את זיהום הים לאורך חופי עזה. בנוסף, יש סכנה מתמדת של זרימה חוזרת של מי שפכים העלולים להציף רחובות, מצב שעלול להוביל להצפות, עקירה והתפרצות של מחלות המועברות באמצעות מים.
5. בעקבות השתלטות חמאס, תורמים מרכזיים הפחיתו או התנו את המימון שלהם עבור מיזמים הומניטריים ומיזמי פיתוח בעזה. מצב זה תרם לתיעול הסיוע לאזורים ומוסדות שאינם בשליטת חמאס, ולאו דווקא למקומות שבהם זקוקים לו במיוחד. הגבלות הנובעות מחקיקה נגד טרור בארצות המוצא, לצד מדיניות שאימצו תורמים מסוימים האוסרת על כל מגעים שהם עם חמאס, הגבילו עוד יותר את חופש הפעולה של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים בעזה.