סקירה כללית: אפריל 2017

התפתחויות שחלו לאחרונה והעמיקו את הפילוג הפלסטיני מבית, הנמשך מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה ב־2007, החריפו עוד יותר את הפגיעוּת ההומניטרית של אוכלוסיית עזה. במרס 2017 הקים חמאס מוסד מקביל לניהול משרדי הממשלה המקומיים בעזה, צעד שנתפס כקריאת תיגר ישירה על הממשלה הפלסטינית ברמאללה. באפריל צמצמה הממשלה הפלסטינית את התשלומים לאלפי עובדי ציבור ברצועת עזה. לאחר מכן, כישלון הניסיונות ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות בסוגיות הקשורות לפטור ממיסים לרכישת דלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הוביל להשבתתה המוחלטת של תחנת הכוח היחידה בעזה. יחד עם הפסקת אספקת החשמל ממצרים, בשל תקלות בקווי החשמל, הוביל המצב להפסקות חשמל הנמשכות 22-20 שעות ביום.

גיליון זה של המעקב ההומניטרי מתאר במפורט את ההשלכות של משבר החשמל העכשווי בעזה על שירותי הבריאות, המים והתברואה, על רקע המצור הישראלי המתמשך. למרות קשיים אלה הצליחו ספקי השירותים העיקריים לשמור על רמת פעילות מינימלית, הודות לדלק חירום שסוכנויות הומניטריות סיפקו עבור גנרטורים לשעת חירום. עם זאת, אם תחנת הכוח לא תחזור לפעולה, או שלא יימצא מימון נוסף לרכישת דלק לשעת חירום, עד לסוף יוני יאזלו עתודות הדלק ברוב המתקנים. למצב זה יהיו השלכות חמורות, לרבות הפסקת פעולתם של ארבעים חדרי ניתוח, 11 חדרי לידה, חמישה מרכזי דיאליזה וחדרי מיון בבתי חולים, המטפלים מדי יום בכמעט 4,000 מטופלים. בנוסף, אספקת המים למרבית אוכלוסייה תפחת לפעם בארבעה ימים. המצב עלול להידרדר אף יותר אם, כפי שעולה מדיווחים באמצעי התקשורת, הממשלה הפלסטינית תפסיק לכסות את עלות החשמל הנרכש מישראל, שכיום היא המקור היחיד לחשמל בעזה.

עוד מביא גיליון המעקב ההומניטרי הנוכחי דיווחים של חקלאים פלסטינים בעזה על נוהגים ישראליים הפוגעים ביכולתם להתפרנס מחקלאות בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, ליד גדר המערכת עם ישראל. נוהגים אלה כוללים ריסוס מן האוויר בחומרי הדברה ההורגים זרעים שזה עתה נזרעו או מונעים את נביטתם, יריות אזהרה או ירי ישיר הנורים באופן שוטף על חקלאים המתקרבים לאזור, ויישור אדמות בעברה העזתי של הגדר. בתחילת מאי חלה התפתחות חיובית כשישראל הרחיבה באופן זמני את השטח המותר לדיג לאורך חלק מחוף עזה, משישה לתשעה מיילים ימיים, למשך עונת דיג הסרדינים הנוכחית.

גם בגדה המערבית, מרכיבי מדיניות הפוגעים במקורות מחיה חקלאיים מהווים גורם מתמיד לחששות, כמתואר בשני פרקים של הגיליון הנוכחי. פרק אחד מתמקד בהגבלות נוספות שהטילו הרשויות הישראליות על גישת חקלאים לאדמותיהם החקלאיות המבודדות בין גדר ההפרדה לקו הירוק. בחודשים האחרונים הוחמרו הדרישות מחקלאים פלסטינים, הנדרשים כעת להיות בעלים של שטח אדמה בגודל מינימלי בכדי להיות זכאים להיתר גישה, וכן הוחמרו ההגבלות על תפעול השערים החקלאיים בגדר ההפרדה.

גם החרמת אדמות פלסטיות לבניית כבישים עוקפים, המשרתים בעיקר מתנחלים, פוגעת ביכולת להתפרנס מחקלאות. גיליון המעקב ההומניטרי הנוכחי מציג את המקרה של הכפר א־נבי אליאס, ממזרח לקלקיליה, שבו גרמה הבנייה המתמשכת של כביש עוקף על אדמותיו להפקעת אדמה חקלאית, והיא צפויה גם לפגוע בפעילויות המסחריות בכפר. בהתפתחות חיובית, החודש אישרו הרשויות הישראליות מראש תוכנית מתאר לכפר זה, המצוי בשטח C, אשר תגן על הבתים ובתי העסק הקיימים בו מסכנת הריסה ותאפשר פיתוח נוסף.

סוף חודש אפריל לווה בחששות בדבר משבר האנרגיה המעמיק בעזה והמתיחות הגוברת בגדה המערבית, בשל שביתת רעב שבה פתחו ב־17 באפריל יותר מאלף עצירים פלסטינים המוחזקים בבתי כלא ישראליים, במחאה על תנאי מעצרם. בין תביעותיהם הדרישה לשים קץ לבידוד בצינוק ולמעצר מנהלי (כליאה בלא כתב אישום או משפט), הגדלת תדירותם של ביקורים משפחתיים ומשכם, ושיפור הטיפול הרפואי. הפגנות נרחבות ברחבי הגדה המערבית, לאות הזדהות עם שביתת העצירים, הסתיימו בעימותים עם כוחות ישראליים ובעלייה במספר הנפגעים הפלסטינים.