סקירה כללית: מאי-יוני 2017

גיליון החודש של המעקב ההומניטרי מתפרסם בד בבד עם יום השנה החמישים למלחמת ששת הימים ב־1967 ותחילת הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ושל רצועת עזה. לרגל מועד זה שב גיליון המעקב ההומניטרי לעשרה פלסטינים שקורותיהם התפרסמו בפרסומים קודמים של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, כדי להמחיש כמה מהחששות ההומניטריים המתמשכים בשטח הפלסטיני הכבוש.

בימים אלה מדאיגה במיוחד ההחמרה במשבר האנרגיה הכרוני בעזה, שפגע בעשור האחרון בתנאי החיים המעורערים ממילא באזור זה. בשנים האחרונות כללו הגורמים שבשורש בעיה זו פילוגים פלסטיניים מבית; גבייה מוגבלת של חשבונות חשמל מן הצרכנים ועקב כך מחסור במימון להפעלת תחנת הכוח היחידה של עזה; הרס מתקנים הקשורים בחשמל בתקיפות אוויריות ישראליות; והגבלות שמטילה ישראל, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, על יבוא חלפים וציוד.

בגיליון אפריל 2014 של המעקב ההומניטרי סיפרה עביר א־נמנם, אם ל־11 ממחנה הפליטים א־שאטי שברצועת עזה, על הקשיים שעמם היא מתמודדת, בשל הפסקות החשמל היזומות, בביצוע מטלות היומיום הבסיסיות ביותר, כגון הכנת תה או חימום חלב לילדיה. בביקור חוזר אצל עביר, כעבור שלוש שנים, הידרדר המצב עוד יותר עם השבתתה של תחנת הכוח של עזה באפריל 2017 והצמצום באספקת החשמל מישראל, לבקשת הרשות הפלסטינית שמושבה ברמאללה. התפתחויות אחרונות אלה אירעו בהקשר של הסלמה בסכסוך בן עשר השנים בין הרשות הפלסטינית לרשויות בפועל מטעם חמאס בעזה.

עקב כך נכפתה על מרבית האוכלוסייה אפלה כמעט תמידית, והשירותים הבסיסיים, לרבות מתקני בריאות, אספקת מים וטיהור שפכים, חדלו כמעט לחלוטין משום שהם תלויים באופן כמעט בלעדי בדלק לשעת חירום שמחלק האו״ם. ב־21 ביוני שבה אמנם תחנת הכוח של עזה לפעול באופן חלקי, הודות לדלק שנרכש ממצרים, אך המצב נותר לא ודאי. ב־14 ביוני הזהיר המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם בשטח הפלסטיני הכבוש, רוברט פייפר, מפני "ההשלכות הרות־האסון של צמצום נוסף באספקת החשמל לרצועת עזה" וקרא "לרשות הפלסטינית, לחמאס ולישראל להציב את רווחתם של תושבי עזה בראש סדר העדיפויות ולנקוט את האמצעים הדרושים למניעת סבל נוסף".

מצבם המידרדר של שירותי הבריאות בעזה, והקשיים שעמם מתמודדים מטופלים המבקשים לטיפולים מצילי חיים מחוץ למובלעת החוף, הם נושא העולה שוב ושוב בגיליונות המעקב ההומניטרי. בגיליון ינואר 2017 סיפרה חולת הסרטן סיהאם א־טטארי כיצד נאלצה להפסיק את טיפולי הכימותרפיה שלה לשבעה חודשים והחמיצה פעמיים את התור לטיפול בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית, לפני שהצליחה סוף סוף להשיג היתר. עד חודש יוני כבר התפשט הסרטן למוח העצם בגופה של סיהאם, שבעת הריאיון עדיין המתינה להיתר כדי להגיע לטיפול בבית החולים. גם הסכסוך הפנימי הפלסטיני פוגע במצבם של מטופלים כמו סיהאם: מאז מאי 2017 נקטעה הפנייתם של יותר מאלפיים מטופלים לטיפול רפואי מחוץ לעזה, כנראה לאחר שהרשות הפלסטינית הקפיאה את התשלומים עבור שירות זה. הדבר עלול להוביל לשיעור תמותה גבוה יותר בקרב המטופלים הממתינים לטיפול, בהם יילודים, שהם פגיעים במיוחד.

הנושאים הייחודיים לגדה המערבית בגיליון המעקב ההומניטרי הנוכחי כוללים חששות הומניטריים מתמשכים: ההשלכות של גדר ההפרדה באזור ירושלים ובאזורים הכפריים של הגדה המערבית; חששות בדבר שימוש מופרז בכוח ומצבם של ילדים המוחזקים במעצר; קהילות בסכנת העברה בכפייה; וההגבלות הרבות על הבנייה ביישובים פלסטינים בשטח C ועל גישתם לשירותים בסיסיים.

רבים מהעניינים המדאיגים הללו קשורים לפגיעת ההתנחלויות הישראליות, שהוקמו בכל רחבי הגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית, תוך הפרת הוראות המשפט הבינלאומי. תפיסת האדמות להקמת התנחלויות והרחבתן, לצד אלימות מתנחלים והשתלטותן של קבוצות מתנחלים על אדמות, שללו מפלסטינים את רכושם וצמצמו את המרחב הזמין להם כדי לקיים את מחייתם. רבות מההגבלות על תנועת פלסטינים הפוגעות בגישתם לשירותים בסיסיים ולמקורות מחייה, לרבות גדר ההפרדה, מוטלות כדי להגן על התנחלויות ולאפשר לקיים בהם חיי יומיום.

בדצמבר 2016 אימצה מועצת הביטחון של האו״ם את החלטה 2334, שקראה לישראל לנקוט צעדים "להפסקת כל פעולות ההתנחלות בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית." אלא שכפי שציין המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, בתדרוך שקיים בחודש יוני למועצת הביטחון, "לא ננקטו כל צעדים כאלה [...] ולעומת זאת חל גידול משמעותי במספר ההודעות בהקשר של התנחלויות [...] לרבות קידום של תוכניות לבניית כמעט 4,000 יחידות דיור והוצאת אלפיים מכרזים."

בהודעה שפרסם החודש הדגיש המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם בשטח הפלסטיני הכבוש כי "מנקודת מבט הומניטרית, חמישים שנות כיבוש הן אות לכישלון מנהיגות חמור של גורמים רבים – מקומיים ובינלאומיים, ישראלים ופלסטינים. אזרחים חפים מפשע רבים מדי – פלסטינים וישראלים כאחד – משלמים על כישלון מחפיר זה לטפל בגורמים שבבסיס משבר ההגנה הממושך ביותר בעולם."