סקירה כללית: ספטמבר 2017

המצב ההומניטרי בעזה נותר מעורער במידה קיצונית בשל הפסקות חשמל מתמשכות שאורכן 20-18 שעות ביום, משבר משכורות במגזר הציבורי שלא בא על פתרונו, ומצור המגביל את תנועתם של בני אדם וסחורות. מצב זה מוצא את ביטויו לא רק בירידה בזמינותם של שירותים בסיסיים, אלא גם ברמת הפעילות הכלכלית: על פי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים, ברבעון השני של 2017 (אפריל־יוני) היה שיעור האבטלה בעזה 44%, לעומת 41% ברבעון הקודם.

גיליון זה של הירחון ההומניטרי סוקר את הפגיעה הלא מידתית שפוגע המשבר בכ־49 אלף בני אדם עם מוגבלויות בעזה, שיותר מ־1,100 מהם נפצעו במעשי האיבה ב־2014. כ־5,100 אנשים הלוקים במחלות כרוניות בדרכי הנשימה חשופים לסיבוכי בריאות מרובים הנובעים מההפסקות בפעולתם של מחוללי חמצן ומכשירי אידוי חשמליים. בנוסף, מוסדות המטפלים באנשים עם מוגבלויות צמצמו את שעות פעילותם, בניסיון להתמודד עם הצמצום באספקת החשמל והמחסור בדלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום. בני אדם עם מוגבלויות תנועה המתגוררים בבנייני דירות מתמודדים עם קשיים חמורים ביציאה מבתיהם ובכניסה אליהם. רוב המשפחות כבר אינן יכולות לכסות הוצאות נוספות, כגון החלפת אביזרי עזר, רכישת מוצרי היגיינה מיוחדים, או הסעת קרוביהם הנכים למתקני שיקום.

מאז תחילת 2017 היתוספה לפגיעה שפגע המשבר בכלל האוכלוסייה ירידה נוספת בגישה אל עזה וממנה, כפי שיפורט במאמר נפרד. מדאיגים במיוחד העיכובים מצד משרד הבריאות ברמאללה במתן אישור כספי למטופלים הזקוקים לטיפול מחוץ לעזה. גם באישור של היתרי יציאה עבור מטופלים אלה על ידי הרשויות הישראליות חלה מאז תחילת 2017 ירידה ל־53% בממוצע. שנת 2017 היא השנה החמישית ברציפות של ירידה בשיעור האישורים, מ־93% בשנת 2012.

ובנימה חיובית, ההתפתחויות בשלהי ספטמבר ובתחילת אוקטובר עשויות לסלול את הדרך ליישוב המחלוקות בין הפלגים הפלסטיניים. בעקבות יוזמה מצרית פיזר חמאס את המועצה המנהלית, שהוקמה בתחילת השנה כדי לנהל את עזה, והסכים להחזיר את מרבית הסמכויות השלטוניות לידי ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית. אם ייושמו בהצלחה, יכולים צעדים אלה להשפיע לטובה על תנאי החיים בעזה ולהפיג את תחושת חוסר התקווה השורה כעת על כלל האוכלוסייה.

למרות הבדלים בנסיבות ובמספר הנפגעים, גם פלסטינים באזורים מסוימים של הגדה המערבית מתמודדים עם מגבלות קשות על הגישה שלהם למחסה, שירותים ומחיה, המציבות את חלקם בסכנה של העברה בכפייה.

כך הדבר עבור כ־12 אלף הפלסטינים תושבי השכונות הצמודות למתחמי ההתנחלות בעיר חברון. גיליון זה של הירחון ההומניטרי סוקר את הפגיעה שפוגעים מחסום וגדר שהרשויות הישראליות התקינו לאחרונה בצמוד לשתיים משכונות אלו, א־סלאיימה ור׳יית׳, ובכך העמיקו את בידודם של עד 1,800 בני אדם מיתר העיר. בנוסף על כך הודיעו הרשויות הישראליות על הקמת ישות מוניציפלית נפרדת שתנהל את ההתנחלויות בעיר, אמצעי העלול להשפיע לרעה על אלפיים הפלסטינים החיים בשטח שנבחר להחלתו.

אוכלוסייה פגיעה נוספת שבה פוגעות הגבלות הגישה הם תושביהן הפלסטינים של קהילות כפריות הממוקמות בשלמותן בשטח C. באוגוסט, ערב תחילתה של שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות – בנימוק של היעדר היתרי בנייה – תשעה מבנים הקשורים בחינוך, ששירתו 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה. ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שהמחסור בתשתית בתי ספר בשטח C והמגבלות על גישה לבתי ספר מחוץ לקהילות אלה יצרו שורה של פגיעות, הכוללות הרחקת ילדים מהוריהם ועלייה בשיעורי הנשירה המוקדמת מהלימודים, במיוחד בקרב בנות.

בספטמבר הודיעו בעלי תפקידים ישראלים לבג״ץ על תוכנית לפינוי הקהילה הבדואית ח׳אן אל־אחמר, שבה קיימים צווי הריסה נגד כמעט כל המבנים, לרבות בית ספר המשרת 170 תלמידים. לקראת מסירת ההודעה ביקרו בקהילה בעלי תפקידים ישראליים והודיעו לתושבים שעליהם לעבור לאתר שהוקצה להם. הקהילה כולה ממוקמת בשטח C, באזור האסטרטגי של E1/ההתנחלות מעלה אדומים, ממזרח לירושלים.

כפי שהבנק העולמי חזר ואמר בדוח האחרון שפרסם, הסרת ההגבלות הקיימות שמטילה ישראל על השימוש באדמה בשטח C תשפר את המצב ההומניטרי של יישובים כפריים קטנים ותפתח בפני כלל אוכלוסיית הגדה המערבית הזדמנויות פיתוח משמעותיות.