2017: משבר האנרגיה מחריף; ירידה במספר ההרוגים

מגמות המשפיעות על צרכים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מפרסם היום סיכום של הנתונים שנאספו במהלך שנת 2017.

משבר האנרגיה בעזה: הפסקות חשמל הנמשכות עד 20 שעות ביממה

בשנת 2017 פחתה אספקת החשמל לפלסטינים ברצועת עזה, ונודעו לכך השלכות משמעותיות על חיי היומיום ועל מתן השירותים ל־2 מיליון בני אדם. מאז חודש מאי ירדה אספקת החשמל היומית הממוצעת מ־12-10 ל־6-4 שעות בלבד, בעקבות החלטת הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים שהיא משלמת עבור חשמל שישראל מספקת לעזה. החלטה זו לא בוטלה למרות הסכם פיוס לאומי שנחתם בין פתח לחמאס באוקטובר 2017.

בעקבות המחסור בחשמל פחתה אספקת המים לצריכה ביתית ביותר מ־30% בהשוואה לרבעון הראשון של 2017. הממוצע היומי צנח מ־84 ל־60 ליטר לאדם, הרבה מתחת להמלצת המינימום, העומדת על 100 ליטר. בדומה לכך, רמות הזיהום של מי השפכים המוזרמים לים התיכון, יותר מ־100 מיליון ליטר ביום, עלו ב־37%. מספר המקרים המדוּוחים של שלשולים בקרב ילדים בני פחות משלוש, נתון שהוא מדד לאיכות המים, גדל מאז אפריל ביותר מ־80% (מ־1,930 ל־3,450 מקרים בממוצע חודשי). משבר האנרגיה אף אילץ בתי חולים לדחות ניתוחים שאינם ניתוחי חירום, צעד שעל פי הערכות האריך את משכי ההמתנה לניתוחים מ־8-5 חודשים ברבעון הראשון של 2017 ל־15-10 חודשים בשארית השנה.

ירידה במספר ההרוגים הפלסטינים; מספר הפצועים הוכפל

מניין ההרוגים הפלסטינים ירד ב־2017 זו השנה השנייה ברציפות. נכון ל־27 בדצמבר נהרגו 76 פלסטינים בידי ישראלים, לעומת 109 ב־2016 ו־169 ב־2015. מבין ההרוגים בשנת 2017, 24 היו מבצעים או מבצעים לכאורה של פיגועים וניסיונות פיגוע נגד ישראלים, ו־14 היו אנשי ארגונים חמושים בעזה. במהלך תקופה זו נהרגו 15 ישראלים מידי פלסטינים, בהם 11 אנשי כוחות הביטחון או מאבטחים שנשכרו על ידי הרשויות, לעומת 13 הרוגים בסך הכול ב־2016 ו־25 ב־2015.

לעומת זאת, מניין הפצועים הפלסטינים כמעט הוכפל, מ־3,427 ב־2016 ל־6,601 ב־2017, נכון ל־18 בדצמבר. כ־70% מפצועים אלה נפגעו במהלך הפגנות ועימותים שהתקיימו ביולי ובדצמבר, לאחר התפתחויות הנוגעות לירושלים: התקנת גלאֵי מתכות בכניסה לאל־חרם א־שריף/הר הבית והכרת ארה״ב בירושלים כבירת ישראל. כ־50% מהפצועים השנה נפגעו משאיפת גז מדמיע שהצריכה התערבות רפואית; 25% נפגעו מקליעי גומי, קליעים מצופים גומי או כדורי ספוג; 10% מתחמושת חיה; והיתר הוכו או נפגעו בנסיבות אחרות. מספר הישראלים שנפצעו מידי פלסטינים פחת מ־205 ב־2016 ל־153 ב־2017.

ב־2017 גאו מעשי האלימות המבוצעים על ידי מתנחלים. עד 18 בדצמבר תועדו 150 תקריות כאלה, לעומת 98 ב־2016 ו־228 ב־2015. ב־48 מהתקריות השנה נפגעו פלסטינים בגופם, וב־102 אחרות נגרם נזק לרכוש פלסטיני. כמו כן, במהלך תקריות כאלה הושחתו יותר מ־5,600 עצים בבעלות פלסטינים, וזוהי עלייה לעומת 1,650 עצים שנפגעו ב־2016. אף שמספר התקריות שבהן מתנחלים הותקפו על ידי פלסטינים ונפגעו בגופם היה זהה למספרן ב־2016, 49 תקריות בכל אחת משתי השנים, מספר התקריות שבהן נגרם נזק לרכוש, לרוב כלי רכב שנפגעו מיידוי אבנים, גדל מ־63 ל־185.

ירידה בהרס מבנים ובעקירה הנלווית אליו

על־פי נתוני משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו 418 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, גרמו בכך לעקירתם של 659 פלסטינים מבתיהם ופגעו במחייתם של יותר מ־6,600 פלסטינים אחרים, נכון ל־27 בדצמבר. רוב רובם של מבנים אלה נהרסו או נתפסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

בשטח C, נתוני ההריסות והעקירות (265 מבנים ו־398 בני אדם) היו הנמוכים ביותר מאז 2009, השנה שבה החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות כאלה. אולם, בירושלים המזרחית נהרסו 142 מבנים ו־228 בני אדם איבדו קורת גג – הנתון המתועד השני בגובהו אי פעם, אחרי הנתון לשנת 2016. כן נותרו בעינם מרכיבי מדיניות ישראליים אחרים התורמים לסביבה הכופה הפוגעת בפלסטינים בשטח C, ירושלים המזרחית ושטח H2 בעיר חברון, המצוי בשליטת ישראל, והם מציבים בני אדם רבים בסכנה של העברה בכפייה. יותר מ־13,100 צווי הריסה שטרם הוצאו אל הפועל תלויים ועומדים נגד מבנים ברחבי שטח C.

ברצועת עזה, נכון ל־30 בנובמבר, כ־23,500 פלסטינים עדיין עקורים לאחר שאיבדו את בתיהם במעשי האיבה ב־2014, וזוהי ירידה לעומת 51 אלף עקורים בסוף שנת 2016. בשל היעדר מימון, רוב המשפחות העקורות עדיין לא יכולות לבנות מחדש את בתיהן, והן תלויות בסיוע במזומן מארגונים הומניטריים לצורך דיור בשכירות.

ירידה כללית בתנועה אל עזה וממנה

מספר הפעמים שבהן יצאו בני אדם מעזה דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל ירד ב־2017 בכמעט 50%. בשנת 2016 יצאו בני אדם את הרצועה דרך מעבר זה 13,200 פעם בחודש, ואילו ב־2017 צנח ממוצע זה לכ־7,000, נכון ל־30 בנובמבר. גם השנה, רק בני אדם במספר מוגבל של קטגוריות – בעיקר מטופלים רפואיים, סוחרים ועובדים של ארגוני סיוע – היו זכאים להיתרי יציאה, בכפוף לבדיקות ביטחוניות. 54% מהבקשות להיתרים שהגישו מטופלים פלסטינים למעבר דרך ארז אושרו, לעומת 62% ב־2016. זהו שיעור האישורים הנמוך ביותר מאז 2006, השנה שבה החל המעקב אחר מדד זה. הבקשות שלא אושרו, ברובן המכריע, לא נענו בסירוב אלא עוכבו ולא טופלו בזמן.

כמו בכל השנים מאז 2014, גם ב־2017 נפתח מעבר רפיח שבשליטת מצרים רק במקרים חריגים, 36 יום בסך הכול, לעומת 44 יום ב־2016. תועדו בו 17 אלף מעברים של בני אדם אל מחוץ לרצועה, לעומת 26 יציאות ב־2016 ו־151 אלף ב־2013.

בשנת 2017 הוכנסו לעזה 9,279 מטעני סחורות מדי חודש, בממוצע, רובם הגדול (98%) דרך מעבר כרם שלום. נתון זה נמוך ב־3% מהנתון ל־2016 ונמוך ב־13% מהממוצע החודשי במחצית הראשונה של 2007, לפני הטלת המצור. ייבוא של עשרות פריטים שהוגדרו על ידי ישראל כסחורות "דו־שימושיות" (שייתכן להם שימוש צבאי או אזרחי) מתאפשר רק באמצעות תהליך ממושך לקבלת אישור מידי ישראל.

המספר הממוצע של מטעני סחורות שיצאו את עזה מדי חודש עלה מ־178 ב־2016 ל־212 ב־2017. אף על פי כן, היקף הסחורות היוצאות בשנת 2017 הוא רק 22% מהנתון המקביל במחצית הראשונה של 2007, לפני הטלת המצור (961 מטעני סחורות). ב־2017 הועברו כ־76% מהסחורות שהוצאו מעזה לגדה המערבית, 16% לישראל ו־8% לשווקים בינלאומיים.

אזור מתחמי ההתנחלות בעיר חברון, שבו חיים 800 פלסטינים, עדיין מוגדר כשטח צבאי סגור, ומאז 2015 הגישה אליו אסורה על פלסטינים שאינם רשומים כתושבים. כמאה מכשולים פיסיים, שחלקם עובו במהלך שנת 2017, מפרידים שטח זה וסביבותיו מיתר העיר.

במהלך עונת מסיק הזיתים בשנת 2017 הוקצו לחקלאים פלסטיניים 76 שערים כדי להגיע לאדמותיהם המבודדות בין גדר ההפרדה לקו הירוק, לעומת 84 שערים ב־2016. מתוכם, מספר השערים שנפתחו מדי יום לאורך השנה עלה מתשעה ב־2016 ל־12 ב־2017.

ב־2017 דווח על כ־348 אלף כניסות של פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית כדי להשתתף בתפילות הרמדאן. זוהי עלייה בהשוואה לכ־296 אלף כניסות ב־2016, אבל ירידה לעומת 822 אלף ב־2012. כמו כן, הורשו 445 פלסטינים תושבי עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל הרמדאן.

הערות

• נתוני ההרוגים אינם כוללים שלושה פלסטינים אזרחי ישראל שביצעו פיגוע בירושלים המזרחית ונהרגו מידי כוחות ישראליים וחייל ישראלי שנהרג על ידי פלסטינים אזרחי ישראל בתחומי ישראל.
• הנתונים על ייבוא סחורות לעזה אינם כוללים דלק.
• זיהום על ידי שפכים נמדד על ידי רמת צריכת החמצן הביולוגית, מדד ליעילות של טיהור מי השפכים.
• ההערכות לגבי משך ההמתנה לניתוחים שאינם דחופים מבוססות על משך ההמתנה לניתוחי אף־אוזן־גרון בבית החולים שיפא שבעיר עזה.
• הנתונים על הרס מבנים בירושלים כוללים 35 מבנים שנהרסו על ידי בעליהם לאחר שהרשויות הישראליות הוציאו נגדם צווי הריסה.
• הנתונים על תפילות הרמדאן מתייחסים לכל ימי השישי בחודש ול"ליל הגורל" (ליילת אל־קדר).