סקירה כללית: דצמבר 2017

מאז הכריזה ארצות הברית ב־6 בדצמבר 2017 על הכרתה בירושלים כבירת ישראל הובילו הפגנות פלסטיניות נרחבות לעימותים עם כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. בגדה המערבית, נכון ל־31 בדצמבר, נהרגו שלושה פלסטינים ו־3,590 נפצעו. רוב הפצועים (כמעט 70%) נפגעו משאיפת גז מדמיע שהצריכה טיפול רפואי, ומיד אחרי כן ברשימת הגורמים לפציעה נמצאים קליעי גומי ותחמושת חיה.

ברצועת עזה התקיימו באופן שוטף הפגנות ליד גדר המערכת. במהלך ההפגנות יודו אבנים על כוחות ישראליים המוצבים מעברה הישראלי של הגדר, ואלה ירו תחמושת חיה, קליעי גומי ומכלי גז מדמיע על המפגינים. במהלך תקריות אלה נהרגו בידי כוחות ישראליים 11 פלסטינים, תשעה מהם אזרחים, ו־959 אזרחים נוספים נפצעו. בתגובה על רמת הנפגעים בעזה הביע הנציב העליון של האו״ם לזכויות האדם "חששות חמורים בשאלה האם השימוש בכוח מצד כוחות ישראליים כויל כך שיתאים כיאות לסיכון." כמו כן, ארגונים פלסטיניים חמושים ירו באופן סדיר לעבר דרום ישראל רקטות ופצצות מרגמה, ומיעוטן נחתו בשטח ישראל וגרמו לנזק מוגבל לרכוש, אף כי לא לנפגעים. בעקבות הירי ביצעה ישראל שורה של תקיפות אוויריות נגד אתרים צבאיים בעזה; שלושה פלסטינים נהרגו בתקיפות אלה, אחד מהם אזרח, ו־21 בני אדם נוספים נפצעו.

ההסלמה בעזה מדאיגה במיוחד לאור המצב ההומניטרי המידרדר בה. אחד המאמרים בגיליון זה של הירחון ההומניטרי מתאר כיצד פחת בשנת 2017 מספר היציאות של פלסטינים מעזה דרך מעבר ארז, הנתון לשליטת ישראל, בכמעט 50% לעומת 2016. מספר הפעמים שבהן יצאו אנשי עסקים בעלי היתרי סוחרים תקפים ירד ב־85% לעומת 2015. העסקים שנפגעו מכך מעסיקים מספר עובדים משמעותי בכלכלה העזתית מוכת השפל, ואי־יכולתם של הסוחרים לצאת את עזה לפגישות מקצועיות עם עמיתיהם הישראלים עלולה לאלץ רבים מהם לסגור את עסקיהם.

גישת פלסטינים דרך רפיח, המעבר שבשליטת מצרים, פחתה אף היא השנה, לאחר שגם קודם לכן הייתה מצומצמת ביותר. ב־1 בנובמבר, כחלק מהסכם פיוס פלסטינים שהושג ב־12 באוקטובר, העבירו רשויות חמאס את השליטה בצד העזתי של מעברי ארז, כרם שלום ורפיח לידי הרשות הפלסטינית. אולם, נראה שלהתפתחויות הללו לא נודעה השפעה כלשהי על מספר היציאות של פלסטינים מעזה דרך המעברים שבשליטת ישראל ומצרים.

יש לראות את ההידרדרות בגישה מעזה בהקשר של המצור בן עשר השנים, שאליו מיתוספים שלושה סבבים הורסניים של הסלמה במעשי האיבה והפילוג הפלסטיני מבית, שגרם ב־2017 להפסקות חשמל ממושכות ולפגיעה משמעותית בחיי היומיום ובמתן שירותים ל־2 מיליון בני אדם. מאז חתימת הסכם הפיוס הפלסטיני, ב־12 באוקטובר, טרם חל שיפור משמעותי כלשהו במצב ההומניטרי. ההחלטה שקיבלה הרשות הפלסטינית בתחילת ינואר, לחדש את התשלום עבור 50 מגוואט חשמל הנרכשים מישראל, תשלומים שצומצמו מאז יוני 2017, חוללה שיפור מסוים במצב ההומניטרי. אך בעקבות צעד זה דרושים כעת צעדים נוספים לשיפור המצב ההומניטרי ולמניעת התערערות נוספת.

מאמר נוסף בגיליון זה עוסק בסקירה הכללית של צרכים הומניטריים לשנת 2018, שהושלמה בדצמבר 2017. על פי הסקירה הכללית ההומניטרית, כ־2.5 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה, זקוקים לסיוע הומניטרי ולהגנה. 1.9 מיליון מהם, שזוהו כפגיעים ביותר, יקבלו סיוע ב־2018 במסגרת שורה של התערבויות המותוות בתוכנית המענה ההומניטרי, בעלות כוללת של 539.7 מיליון דולר. עיקר הכספים המבוקשים (75%) ישמשו למתן סיוע הומניטרי בעזה.

מאמר נוסף בגיליון זה עוסק בהיקף הנרחב של הריסת מבנים פלסטיניים בירושלים המזרחית, למרות צמצום ההרס ביתר הגדה המערבית. הריסות אלה הן אחד משורה של מרכיבי מדיניות ישראליים היוצרים סביבה כופה הפוגעת בתושבי העיר הפלסטינים. ב־2017 הרסו הרשויות הישראליות 142 מבנים בירושלים המזרחית בגין היעדר היתרי בנייה, מספר ההריסות השני בגודלו מאז 2000. בנוסף על ההריסות שכבר בוצעו, סכנת ההריסות של בתים ומבנים אחרים נותרת בעינה. לאחרונה דווחו שני מקרים של מתן צווי הריסה מרובים בשתי שכונות מזרח ירושלמיות שגדר ההפרדה פוגעת בהן, כפר עקב וצור באהר.

התסיסה המתמשכת ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מהווה תזכורת לרגישות של סוגיית ירושלים: כ־70% מכלל הפצועים הפלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש בשנת 2017 נפגעו במהלך הפגנות ועימותים, בעקבות התפתחויות הקשורות לירושלים – התקנת גלאֵי מתכות בכניסה לחרם א־שריף / הר הבית ביולי וההודעה האמריקנית מהעת האחרונה. בתדרוך האחרון שלו למועצת הביטחון הצהיר המתאם המיוחד מלדנוב כי "ארגון האומות המאוחדות דבק בהשקפתו כי ירושלים היא סוגיית פתרון הקבע שיש ליישב באמצעות משא ומתן ישיר בין שני הצדדים על סמך ההחלטות הרלבנטיות של מועצת הביטחון והעצרת הכללית תוך מתן הדעת לחששות הלגיטימיים של הצד הפלסטיני ושל הצד הישראלי גם יחד".