שנת 2017 הייתה השנה ה־50 לכיבוש הצבאי הישראלי של הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ושל רצועת עזה. הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש עדיין נרחבים, במיוחד ברצועת עזה.
אבטלה גואה, הכנסות נמוכות של משקי הבית, יוקר המחייה המאמיר (במיוחד מחירי המזון) והשחיקה במקורות הפרנסה יצרו בשטח הפלסטיני הכבוש רמות גבוהות ומתמשכות של חוסר ביטחון תזונתי; על פי הערכות, 1.6 מיליון בני אדם זקוקים לתמיכה בתחומי הבריאות והתזונה, ו־1.9 מיליון בני אדם זקוקים לצורה כלשהי של סיוע בתחום ההגנה. המשבר הנרחב בתחום מיצוי הדין נמשך, בלא סעד יעיל לרוב הגדול של הפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי המצויות בבסיסו של משבר הגנה ממושך זה.
ב־2017 הידרדרו עוד יותר התנאים ברצועת עזה, ובמיוחד משבר האנרגיה הכרוני, והדבר החריף את המצב ההומניטרי השברירי ממילא בשל העמקה נוספת של הפילוג הפלסטיני הפוליטי מבית, בנוסף על עשר שנות מצור ישראלי וסבבי הסלמה במעשי האיבה.
בגדה המערבית, הריסות של מבני מגורים ומחיה, הגבלות על התנועה, גישה מוגבלת למשאבים טבעיים ואמצעים אחרים המשיכו ליצור סביבה כופה, המפעילה לחץ על משקי בית ומציבה פלסטינים רבים בשטח C, בירושלים המזרחית ובאזור H2 בעיר חברון בסיכון להעברה בכפייה.
זו השנה העשירית ברציפות שהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממשיכה למלא תפקיד חשוב בתמיכה במענה ההומניטרי; לעניין זה נודעה חשיבות מיוחדת לאור הצמצום ההולך וגובר ברמת המימון לתוכנית המענה ההומניטרי, המעמיד בסכנה מתן סיוע חיוני לנזקקים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. הודות להמשך התרומות הנדיבות של איטליה, איסלנד, אירלנד, בלגיה, גרמניה, טורקיה, מלטה, נורבגיה, ספרד ושבדיה, הצליחה הקרן להקצות 11.7 מיליון דולר ליישומם של 43 מיזמי חירום שהגיעו ליותר משישה מיליון בני אדם נזקקים. יתרה מכך, שתי תורמות חדשות, מלטה וטורקיה, תרמו זו הפעם הראשונה לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. תרומתה של טורקיה הייתה הראשונה שמדינה זו העניקה לקרן מאוגמת (משותפת) כלשהי ברחבי העולם.
ב־2017 יכלה הקרן להשתמש במשאבים העומדים לרשותה לשיפור יעילותו של המענה ההומניטרי, כשתיעלה מימון לצרכים ההומניטריים הדחופים ובעלי הקדימות הרבה ביותר, באמצעות תהליך מכיל בשיתוף כל בעלי העניין, ובהשתתפות מסיבית של גורמים מקומיים. הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממשיכה להוות כלי רב ערך למינוף מנהיגותו של המתאם ההומניטרי ולהפעלת הארגון ההומניטרי כולו כדי לתת מענה לצרכים, תוך שיתוף פעולה עם התורמים לקרן ברמה המקומית. בתמיכת משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, הצליחה קרן קטנה יחסית זו להבטיח הבאת תועלת מרבית למספר הרב ביותר של מוטבים נזקקים.
בשנים הבאות על הקרן להיות מסוגלת להגדיל את השפעתה, ולהרחיב את ממדיה כך שתכסה עד 10% מהכסף הדרוש ליישום תוכנית המענה ההומניטרי בכל שנה נתונה. כך נוכל להשתמש בקרן באופן אסטרטגי יותר, לטיפול בצורכיהם של הפלסטינים הנפגעים באופן הקשה ביותר ממשבר ההגנה המתמשך בשטח הפלסטיני הכבוש.