הרס מבנים ועקירה בגדה המערבית | יולי 2018

דגשים

• המספר הגבוה ביותר של הריסות ועקירות בחודש יחיד מאז ינואר 2017.
• 20 מבנים נהרסו/נתפסו בשתי קהילות בדואיות בשטח תוכנית ההתנחלות E1.
• מאגר מים שנבנה במימון תורמים נהרס, ונגרם נזק לשלושה מכלי מים שנרכשו במימון תורמים.

סקירה כללית

בחודש יולי תועד המספר הגבוה ביותר של מבנים שנהרסו או נתפסו (54) ושל בני אדם שנעקרו (97) מאז ינואר 2017. עם זאת, המספר המצטבר של המבנים שנהרסו או נתפסו מתחילת 2018 ועד עתה (251) נותר נמוך מן הנתון בתקופה המקבילה ב־2017 (286). כל התקריות בחודש יולי התרחשו בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

התקרית הגדולה ביותר התרחשה ב־4 ביולי בקהילה הבדואית הפלסטינית אבו נוואר, בשטח C של נפת ירושלים, שבה נהרסו 19 מבנים, בהם בתי מגורים, מחסים לבעלי חיים, מטבחים ובית שימוש נייד. אמנם, אף אחד מהמבנים שנהרסו לא נבנה במימון תורמים, אך במהלך התקרית נגרם נזק לשלושה מכלי מים שנרכשו במימון האיחוד האירופי. בסך הכול נעקרו מבתיהם 51 בני אדם, בהם 33 ילדים, ו־13 בני אדם נוספים נפגעו.

בקהילה הסמוכה ג׳בל אל־באבא נתפס קרוואן שנרכש במימון אחת ממדינות האיחוד האירופי ושימש בחלק מן הזמן כגן ילדים ובחלק מהזמן כמרכז לנשים, וכן כמרפאה (פעם בשבוע). המבנה פורק על ידי חברי הקהילה עצמם באפריל 2018, לאחר שהוזהרו בדבר הכוונה לתפסו, והוקם מחדש חודש לאחר מכן.

הריסתה הצפויה של כל קהילת ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חילו, באותו אזור, עוכבה זמנית בעקבות שתי עתירות שהוגשו לבג״ץ, ואשר עתידות להישמע בחודש אוגוסט. בינתיים הפקיע הצבא הישראלי אדמה כדי להתחיל בעבודות על דרכי גישה, הכריז על האזור באופן זמני שטח צבאי סגור, ובכך אסר על מי שאינם תושבי המקום להיכנס לקהילה. עקב כך עוכבה או נמנעה במספר הזדמנויות הגישה לאספקת שירותי סיוע הומניטרי שוטפים, לרבות על ידי המרפאה הניידת וצוותי בריאות הנפש.

שלוש הקהילות הבדואיות הפלסטיניות נמנות עם 18 קהילות השוכנות בתוך שטח תוכנית ההתנחלות E1, ממזרח לירושלים, או בסביבתו, המצויות בסכנה של העברה בכפייה בשל הסביבה הכופה המופעלת עליהן.

בתקרית נוספת בשטח C הרסו הרשויות הישראליות מאגר מים גדול בקהילת הרועים אל־פאריסייה (נפת טובאס) שבצפון בקעת הירדן. המאגר ניתן כסיוע הומניטרי בעזרת מימון ממדינות האיחוד האירופי, וסיפק גישה למים ל־22 משפחות המונות 148 נפשות. הקהילה ממוקמת בין שתי התנחלויות וכבר התמודדה בעבר – בפברואר 2016 – עם הריסות המוניות.

בברטעא א־שרקייה, כפר השוכן בשטח הסגור שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, בנפת ג׳נין, מסרו הרשויות הישראליות צווי הפסקת עבודה נגד 17 מבנים, בהם ארבעה בתי מגורים מאוכלסים שנבנו לפני 30 שנה. במהלך חודש יולי לא תועדו צווי הריסה או הפסקת עבודה נגד מבנים במימון תורמים (לנתונים מקיפים על צווי הריסה בשטח C ראו כאן).

מבין 20 המבנים שנהרסו במהלך החודש בירושלים המזרחית, שניים (שניהם בתי מגורים), בשכונת בית חנינא, נהרסו על ידי בעליהם הפלסטינים לאחר שבית המשפט העליון הישראלי פסק לטובת המתנחלים שטענו לבעלות על הקרקע שעליה נבנו המבנים. כתוצאה מכך נעקרו 19 בני אדם, בהם שמונה ילדים. בנפרד מתביעת פינוי בבית המשפט היו נגד הבתים צווי הריסה תלויים ועומדים, בנימוק של היעדר היתרי בנייה. בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ונכון לעכשיו תלויות ועומדות תביעות פינוי, שרובן הוגשו על ידי עמותות מתנחלים, נגד כ־180 משפחות פלסטיניות.

תרשימים וטבלאות עם נתונים נוספים זמינים בגרסה המלאה של דו״ח זה.