בחודש יולי הידקה ישראל את המצור שהיא מטילה זה שנים על עזה, ובכך החמירה את המצב ההומניטרי ברצועה, שעוד לפני כן היה בכי רע. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כללו הגבלת הייבוא, בעיקר למזון ותרופות; הקפאה מוחלטת של הוצאתן של כל סחורות שהן; וצמצום שטח הדיג עד למרחק של שלושה במקום שישה מיילים ימיים מחוף עזה. גם הכנסת דלק וגז בישול הוקפאה בחודש יולי למשך יותר משבוע, והוקפאה שוב מאז 2 באוגוסט (מצב שנותר בעינו בעת כתיבת דוח זה). בסוף החודש מסרה התאחדות התעשיינים בעזה כי יותר מ־4,000 פועלים בענף הבניין בעזה פוטרו זמנית, בעיקר בשל מחסור בחומרי בניין.
על פי דיווחים, הגבלות אלה הוטלו בתגובה על המשך ההפרחה של עפיפוני ובלוני תבערה מעזה לעבר ישראל, שגרמה עד היום לכ־1,200 שריפות בשטחים חקלאיים ובשמורות טבע. נוהג זה, בד בבד עם ההפגנות והעימותים המתמשכים, הביא את ישראל וחמאס אל ספו של סבב חדש של מעשי איבה בקנה מידה מלא. ביולי לבדו נהרגו (או מתו מפצעים שנגרמו להם קודם לכן) בתקריות הקשורות לסכסוך ברצועת עזה ובישראל 21 פלסטינים, 14 מהם אזרחים, בהם שבעה ילדים, וכן חייל ישראלי אחד. אף שהסלמה חמורה נמנעה בעקבות הפסקות אש אד־הוק שהושגו בתיווך האו״ם ומצרים, המתיחות עדיין גבוהה.
ובינתיים, תנאי החיים בעזה ממשיכים להידרדר בשל ההשלכות של המחסור הקשה בחשמל, הגורם מדי יום להפסקות שאורכן 20 שעות בממוצע. גיליון זה של הירחון ההומניטרי סוקר את הפגיעה במתקני טיהור השפכים, הסובלים מלכתחילה מעומס יתר ומתחזוקה ירודה: יותר מ־100 מיליון ליטר של קולחים מאיכות ירודה מוזרמים מדי יום לים ומסכנים קשות את בריאות הציבור ואת הסביבה. מצב זה מדאיג במיוחד בחודשי הקיץ, שבהם השחייה בים היא אחת מפעילויות הנופש הבודדות הזמינות לאוכלוסיית עזה.
כדי למנוע את קריסתם של שירותים חיוניים בעזה, לרבות בתי חולים, מתקני מים וטיהור שפכים, מספק האו״ם לכ־250 מתקנים חיוניים דלק חירום להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי. עם זאת, המימון לרכישת דלק כמעט ואזל ואם לא יושגו תרומות חדשות תיפסק חלוקת הדלק עד אמצע אוגוסט: 4.5 מיליון דולר דרושים לכיסוי רכישת דלק עד לסוף שנת 2018. כפי שהדגיש המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, בהודעתו מ־7 באוגוסט: "עזה זקוקה נואשות לפתרונות ארוכי טווח יותר, כדי שנוכל להתקדם מעבר לסבב זה של משברים חוזרים ונשנים או מחמירים, לרבות מתן קדימות מצד הרשויות הפלסטיניות לאספקת דלק למתקנים חיוניים. ועד שזה יקרה על ישראל לבטל את ההגבלות שהטילה לאחרונה, לרבות ההגבלה על הכנסת דלק חירום, ועל התורמים להתערב ולממן דלק חירום, כדי למנוע התפרצות מחלות או סכנות חמורות אחרות לבריאות הציבור."
כפי שמתואר בהמשך גיליון זה של הירחון ההומניטרי, זו רק אחת מההשלכות הרבות, הקיימות והפוטנציאליות, של התת־מימון החמור של הפעילות ההומניטרית ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש: עד סוף יולי גויסו רק 24% מהכספים שהנדרשים למימוש תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 במלואה, נתון נמוך בהרבה מהממוצע העולמי, העומד על 36%. הירידה במימון לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) הייתה הגורם המשמעותי ביותר מאחורי הירידה הכללית במימון לתוכנית המענה ההומניטרי. הסוכנות נאלצה להפסיק מספר תוכניות בגדה המערבית ולערוך התאמות בפעולות מרכזיות שתכננה ליישם בעזה, לרבות סיוע במזון ובכסף מזומן ליותר ממיליון פליטים. מספר סוכנויות או״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים נוספים מתמודדים גם הם עם חוסר קריטי במימון, שאינו מאפשר לארגונים שותפים הומניטריים לתת מענה לצרכים מתהווים או לכל הידרדרות שהיא.
בנוסף, בחודשים האחרונים נאלצו גורמים הומניטריים ברצועת עזה להתמודד גם עם הגבלות הולכות ומחמירות על תנועת סגל הומניטרי, שהוטלו על ידי הרשויות הישראליות בנימוק של שיקולים ביטחוניים, ובמידה פחותה יותר גם על ידי חמאס. גיליון זה של הירחון ההומניטרי מתאר כיצד האריכו הרשויות הישראליות את משך הטיפול בהיתרי יציאה, העלו את מספר הסירובים והאיסורים לשנה על הגשה חוזרת של בקשה להיתר, הטילו הגבלות על פריטים שמותר להוציא מתוך עזה והחילו נהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב.
שתי הודעות שניתנו במהלך החודש מבשרות על צעדים חיוביים מסוימים בכל הנוגע למצב המחריד השורר בעזה. תוכנית הפיתוח של האו״ם הכריזה על יוזמות שמטרתן ליצור בעזה יותר מ־2,500 הזדמנויות תעסוקתיות מיידיות וקצרות טווח על פני תקופה של 12 חודשים, צעד שייטיב במיוחד עם צעירים ונשים. כמו כן, הדירקטוריון של הבנק העולמי המליץ להעלות את הקצאתו להתערבויות פיתוח בעזה מ־55 ל־90 מיליון דולר, העלאה שתתמקד ביצירת משרות במגזר הפרטי.
בתדרוך שהעביר למועצת הביטחון ב־24 ביולי הדגיש המתאם המיוחד של האו״ם, ניקולאי מלדנוב, כי בעזה: "פיצוץ נוסף הוא כמעט ודאי אם לא נתחיל ברצינות בעבודה החיונית הדרושה לשינוי דינמיקת ההידרדרות הנוכחית... הכרחי להציב את הממד האנושי בקדמת כל מאמצינו. לתושבי עזה מגיע לחיות את חייהם בחופש ובכבוד. זו זכותם. זו אינה זכות יתר שיכולה להילקח כבת ערובה, להינתן או להישלל על ידי אחרים שאינם מייחסים כל חשיבות לסבלם. לישראלים החיים בקרבת עזה מגיע להיות סוף סוף חופשיים מהתקפות חסרות הבחנה, בין אם של רקטות, פצצות מרגמה או מתקני תבערה. אם תוחמץ עוד הזדמנות עלולות להיות לכך השלכות הרות אסון, לרבות על השגת שלום רחב יותר בין ישראלים לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות, שבמסגרתו תהיה עזה חלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין העתידית."