החודש מוקדש גיליון הירחון ההומניטרי למצב ההומניטרי המידרדר בעזה, למעט פרק אחד העוסק במסיק הזיתים הקרב בגדה המערבית. בין 9 ביולי ל־15 באוגוסט הידקו הרשויות הישראליות את המצור על עזה באמצעות הטלת הגבלות חמורות על תנועת סחורות דרך מעבר כרם שלום שבין עזה לישראל וצמצום השטח המותר לדיג בים למרחק של שלושה מיילים ימיים מהחוף. לדברי הרשויות הישראליות, ההחמרה בהגבלות ננקטה בתגובה על תקריות ביטחוניות לאורך גדר המערכת והפרחת עפיפונים בוערים ובלוני תבערה מעזה, שגרמו נזקים נרחבים לרכוש בישראל. לעזה הורשתה הכנסתם של מזון, אספקה רפואית ומספוא לבעלי חיים בלבד, ואילו הוצאת סחורות נאסרה כליל. ההגבלות החריפו את הפגיעה בכלכלה הממוטטת ממילא של עזה, שברבעון השני של 2018 נרשם בה שיעור האבטלה הגבוה ביותר שתועד בה אי פעם: 53.7%.
ב־15 באוגוסט הוסרו ההגבלות בניסיון להוריד את המתיחות, שבחודשים האחרונים הביאה את ישראל וחמאס לסף סבב מעשי איבה חדש בקנה מידה מלא. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש בירך על החלטה זו. מאז 19 באוגוסט הטילה ישראל לסירוגין הגבלות נוספות במעבר ארז, מעבר הנוסעים היחיד בין עזה לגדה המערבית, שהשימוש בו ממילא אסור על מרבית הפלסטינים, ונימקה צעד זה בכך שנמשכו התקריות האלימות לאורך גדר המערכת.
מאמר נוסף בגיליון זה של הירחון ההומניטרי בודק את המענה לגידול המשמעותי במספר הנפגעים הפלסטינים בעזה מאז 30 במרס, בעיקר בהקשר של ההפגנות ההמוניות ליד גדר המערכת עם ישראל, הנמשכות בהיקף מצומצם יחסית. עד 30 באוגוסט נהרגו 179 פלסטינים במהלך ההפגנות ותקריות אחרות, ויותר מ־18 אלף פלסטינים נוספים נפצעו מידי כוחות ישראליים; יותר מ־4,600 מהם נפגעו מתחמושת חיה. בקרב הנפגעים היו גם אנשי סגל רפואי: ב־19 באוגוסט, היום ההומניטרי העולמי, המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכובש, ג׳יימי מקגולדריק, חלק כבוד לעובדי הרפואה בעזה, על "מאמציהם ההרואיים לטפל בבני אדם שנפצעו במהלך הפגנות."
במענה למשבר זה יצאו סוכנויות הומניטריות בקריאה לגייס של 43.8 מיליון דולר עד לסוף 2018, עבור התערבויות חירום; נכון לסוף אוגוסט ניתנו כמעט 52% מן הסכום המבוקש, וכך נותר פער של 21.1 מיליון דולר. מרבית המימון דרוש לניהול טראומה ולרפואת חירום, לרבות תמיכה לבתי חולים ציבוריים הסובלים ממילא מעומס־יתר ונאלצים לנהל טיפול כירורגי מורכב או שיקום בתר־ניתוחי למטופלים מאושפזים, מצב המטיל נטל בלתי נסבל על מערכת בריאות שברירית מלכתחילה.
בעיה ארוכת־טווח נוספת הפוגעת במרכזי רפואה חיוניים וכן במתקני תברואה בעזה היא היעדר אספקת חשמל יציבה והתלות – בשל הפסקות חשמל הנמשכות עד 20 שעות ביממה – בחלוקה של דלק חירום הנרכש על ידי האו״ם ומשמש בעיקר להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי. עד לסוף אוגוסט אזל המימון שניתן מאז תחילת 2018 לתוכנית דלק החירום, ונכון לעכשיו יש בבתי החולים בעזה דלק שיספיק לתמיכה במתן שירותים רק עד לאמצע ספטמבר, אף שבמתקנים מסוימים סכנת הסגירה גדולה מאשר באחרים. ב־5 בספטמבר פנה המתאם ההומניטרי לקהילת התורמים בקריאה לספק 4.5 מיליון דולר הדרושים בדחיפות כדי להבטיח מתן שירותים מצילי־חיים ברצועת עזה עד לסוף השנה.
פערי מימון אלה הם חלק מחסר רחב יותר במימון עבור סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש, הנובע בעיקר מהירידה במימון לאונר״א בעקבות החלטתה של ארצות הברית, התורמת הגדולה ביותר לסוכנות, לקצץ משמעותית בתמיכה הפיננסית, החלטה שאילצה את אונר״א להפסיק או לצמצם את פעולותיה בעזה ובגדה המערבית. סיוע ממדינות תורמות אחרות אפשר לאונר״א לפתוח את שנת הלימודים בבתי הספר שהיא מפעילה בעזה ובגדה המערבית בסוף אוגוסט. עם זאת, ב־31 באוגוסט הודיעה ארצות הבררית כי לא תספק יותר מימון לאונר״א. הנציב הכללי של אונר״א, פייר קרנבול, הביע אכזבה וצער עמוק נוכח החלטת הממשל בארה״ב, וציין כי הוא נחוש לדאוג שהסוכנות תמשך בפעולותיה; בה בעת הוא פנה בקריאה לגייס יותר מ־200 מיליון דולר "כדי לשרוד את המשבר השנה... ולהמשיך ולקיים את ההתגייסות המשותפת כדי להצליח במפעל חיוני זה."