סקירה כללית | אוקטובר 2019

ב־12 בנובמבר, בשעות הבוקר המוקדמות, תקף חיל האוויר הישראלי מפקד של הזרוע הצבאית של ארגון הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני בביתו שבצפון רצועת עזה. הוא ואשתו נהרגו בשנתם. התקרית הציתה הסלמה במעשי האיבה בין ישראל לבין ארגונים פלסטיניים חמושים שונים, מלבד חמאס. הלחימה הופסקה ב־14 בנובמבר, בשעות הבוקר, וככלל לא התלקחה מחדש.

פלגים פלסטיניים ירו לעבר שטחים מאוכלסים בישראל מאות רקטות ופצצות מרגמה, ורובן הגדול נחת בשטחים פתוחים או יורט באוויר. כוחות ישראליים ביצעו תקיפות אוויריות מרובות ברחבי עזה, שמרביתן כוונו על פי דיווחים נגד פעילים של הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, מתקנים של הארגון, שטחים פתוחים וחוליות שיגור רקטות.

לדברי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, במהלך תקיפות אלה נהרגו 34 בני אדם, בהם 23 גברים, שמונה ילדים ושלוש נשים; על פי דיווחים, 18 מההרוגים זוהו כחברי ארגונים חמושים פלסטיניים.[1] שמונה בני משפחה אחת, בהם חמישה ילדים, נהרגו במתקפה אחת שהצבא הישראלי הודה לאחר מעשה כי הייתה טעות. כן דיווח משרד הבריאות ש־109 פלסטינים נפצעו, בהם 51 ילדים ו־20 נשים. לא דווח על הרוגים ישראלים, אבל שירותי רפואת החירום הישראליים טיפלו ב־78 ישראלים לפחות, שכולם סבלו מפציעות קלות או בינוניות או מתסמיני חרדה.

זה היה סבב ההסלמה השישי שתועד ב־18 החודשים האחרונים, ואחד החמורים ביותר מאז העימות ב־2014. התפרצויות חוזרות ונשנות של מעשי איבה החמירו את תנאי החיים בעזה, הירודים ממילא, בעיקר בשל המצור הישראלי הממושך והפילוג הפלסטיני מבית, שאליהם נלווים המוני הנפגעים בהקשר של ההפגנות השבועיות המתקיימות מאז מרס 2018 ליד גדר המערכת.

המאמר הראשון בגיליון הנוכחי של הירחון ההומניטרי סוקר היבט אחד של הידרדרות זו: אלפי המשפחות העזתיות החיות בדיור שכור, ומתמודדות עם צעדים משפטיים ופינוי כיוון שאינן מסוגלות לשלם את שכר הדירה. כמחצית מ־522 המשפחות בצפון עזה שהשתתפו לאחרונה בסקר דיווחו כי בעלי הבית שלהם כבר איימו עליהם בפינוי ובהליכים משפטיים, שבמקרים מסוימים הובילו לכליאה. מחסור חמור במימון פגע ביכולתם של ארגונים הומניטריים לספק תמיכה למשפחות במצבים כאלה. המאמר מתאר את אִעְתידאל בת ה־30, אם לשתי בנות שבעלה חולה ומובטל. בשלוש השנים האחרונות פונתה אִעְתידאל מביתה פעמיים לאחר שלא שילמה שכר דירה, והיא חיה באי־ודאות וחשש מתמיד שתפונה שוב.

במהלך סבב ההסלמה האחרון הטילה ישראל סגר צבאי לאורך חלקו הצפוני של חוף עזה, וצמצמה את השטח המותר לדיג בדרום עזה מ־15-12 מיילים ימיים לשישה מיילים ימיים. כפי שיפורט במאמר השני של גיליון החודש של הירחון ההומניטרי, הרחבת השטח הנגיש לדיג בדרום, מאז אפריל 2019, הובילה לגידול של 34% בשלל הדיג לעומת התקופה המקבילה ב־2018. ולמרות השיפור, האי־צפיות והאמצעים המשמשים לאכיפת הגבלות הגישה, בנוסף על המכשולים בפני יבוא של ציוד דיג חיוני, ממשיכים לפגוע במחייתם של דייגים.

המאמר האחרון מתמקד במסיק הזיתים השנתי שנערך בגדה המערבית מאז תחילת אוקטובר. צופים כי העונה יגיע היבול לשיא של 27 אלף טון. יחד עם זאת, הגבלות גישה ואלימות מתנחלים מקשות על חקלאים שמטעי הזיתים שלהם שוכנים בשטח הסגור שבין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות לממש את מלוא הפוטנציאל של מטעיהם. בניסיון למתן את השלכותיהם של קשיים אלה ביצעו ארגונים הומניטריים שותפים שורה של פעילויות, בתיאומו של כוח המשימה לענייני הגנה, לרבות נוכחות הגנתית; סיוע בעין; תמיכה פסיכו־חברתית; וייעוץ משפטי.

"איננו יכולים יותר להתייחס לצרכים הקריטיים של עזה על בסיס חודש בחודשו, בלי להתעמת עם המציאות הפוליטית הרחבה יותר, לרבות הסגרים המחמירים, האלימות והיעדר האחדות."

ניקולאי מלדנוב, המתאם המיוחד מטעם האו״ם

ניקולאי מלדנוב, המתאם המיוחד מטעם האו״ם, חזר ואמר ב־28 באוקטובר, בתדרוך החודשי שלו למועצת הביטחון : "איננו יכולים יותר להתייחס לצרכים הקריטיים של עזה על בסיס חודש בחודשו, בלי להתעמת עם המציאות הפוליטית הרחבה יותר, לרבות הסגרים המחמירים, האלימות והיעדר האחדות. בדומה לכך איננו יכולים עוד להתעלם מהסדקים המתהווים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. הבנייה וההרחבה של התנחלויות נמשכת, המשבר הכספי ברשות הפלסטינית לא נפתר במלואו והכלכלה ממשיכה לקפוא על שמריה. לכן עלינו להצהיר מחדש, שוב, כי הדרך היחידה לקדם את המטרה של שלום בר־קיימא בין ישראלים לפלסטינים היא לחזור לשולחן המשא־ומתן, כשהמטרה היא שתי מדינות, החיות זו לצד זו בשלום, ביטחון והכרה הדדית, על בסיס החלטות האו״ם הרלבנטיות, המשפט הבינלאומי והסכמים קודמים".