סקירה כללית | נובמבר 2019

על פי הערכות, עם תחילת החורף 235 אלף בני אדם המתגוררים באזורים נמוכים ונטולי תשתית נאותה ברצועת עזה צפויים לסכנת הצפות, מאחר שמתקני אגירת מי סופות ותחנות שאיבת שפכים עלולים לעלות על גדותיהם. דוחות ראשוניים מצביעים על כך שכאלפיים בתים כבר הוצפו לאחר שב־8 וב־9 בדצמבר 2019 תועדו גשמים כבדים. כפי שמוסבר במאמר הראשון של גיליון זה, הסיבה לכך נעוצה בהיעדר תחזוקה ותיקונים במתקנים אלה, ובנוסף במחסור בדלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום. בשורש כל החוסרים הללו מצוי תת־מימון: ב־2019 הובטחו פחות מ־74% מ־68 מיליון הדולר הדרושים להפעלת 84 מתקני המים והתברואה הציבוריים בעזה.

הצפות הן רק אחת משורת הבעיות הניצבות בפני ענף המים, התברואה וההיגיינה בעזה, ומקשות מדי יום על גישתם של ש־1.5 מיליון בני אדם, שהם כמעט שלושה רבעים מהאוכלוסייה, לשירותים אלה. יכולתן של סוכנויות הומניטריות לטפל בפערים הקיימים נפגעה גם ממחסור קשה במימון. המימון למגזר המים, התברואה וההיגיינה הוא אחד הנמוכים ביותר מקרב כלל המגזרים: מתוך 29.5 מיליון הדולר שנדרשו עבור יישום התערבויות בתחום זה במסגרת תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2019 גויסו רק 11%. בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2020 מבקש כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה לגייס 29 מיליון דולר, המיועדים לטיפול ב־1.13 מיליון פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש, רובם – 850 אלף – בעזה.

גורם מעורר דאגה נוסף הקיים זה מכבר ורלבנטי במיוחד לעזה – אלימות מבוססת־מגדר – הוא נושאו של מאמר נוסף בגיליון זה של הירחון ההומניטרי. ממצאיו הראשוניים של סקר שנערך ברבעון השני של 2019 חושפים כי ב־12 החודשים שקדמו לסקר דיווחו 29% מהנשים הפלסטיניות בשטח הפלסטיני הכבוש שהשתתפו בו לפחות פעם אחת על סוג כלשהו של אלימות מצד בעליהן. הסוג השכיח ביותר של התעללות שעלה מממצאי הסקר היה אלימות פסיכולוגית, שפגעה ב־57% מהנשים שדיווחו על התעללות כלשהי. השכיחות של אלימות כלפי נשים מצד בעליהן גבוהה משמעותית בעזה (38%) לעומת הגדה המערבית (24%), ככל הנראה בגלל תנאי החיים הירודים יותר בעזה, ובמיוחד בשל גורמים כמו השיעור הגבוה יותר של אבטלה ומצוקה כספית; עקירה; דיור לא נאות; ומתקני תברואה מוגבלים.

תת־כוח המשימה לענייני אלימות מבוססת־מגדר, שהוא חלק מכוח המשימה לענייני הגנה, כולל יותר מ־60 חברים ממגזרי הבריאות, המשפט והשירותים החברתיים, המספקים שירותים לשורדות של אלימות מבוססת־מגדר. למרות מאמצים אלה עדיין קיימים פערים משמעותיים, במיוחד היעדר מערכת מתפקדת של הפניה לטיפול נוסף, בצד תוכניות לא מספיקות לטיפול בגורמים שבשורש האלימות מבוססת־המגדר ולמניעתה. תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2020 כוללת שמונה מיזמים לטיפול בצרכים הספציפיים של שורדות אלימות מבוססת־מגדר בהקשר ההומניטרי, שליישומם דרושים כ־4 מיליון דולר.

המאמר האחרון בגיליון החודש של הירחון ההומניטרי מתמקד באל־מח׳רור, שטח חקלאי המשתרע על פני כ־3,000 דונם בחלקה המערבי של נפת בית לחם, ואשר עצי הזית והפרי הנטועים בו מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקומיים. אלא שבשל משטר התכנון המגביל שישראל מחילה על פלסטינים בשטח C, בצד פעילות התנחלות, החקלאים מתקשים יותר ויותר לשמר את מחייתם.

המצוקה באל־מח׳רור היא בבואה של המצב הכללי בנפת בית לחם, שבה מאז תחילת הכיבוש ב־1967 סיפוח, הפקעת קרקעות, גדר ההפרדה והקמה והרחבה של התנחלויות וכבישים עוקפים מגבילים יותר ויותר את גישתם של פלסטינים למשאבי טבע. יותר מ־85% מהנפה מוגדרים כשטח C, שרוב רובו הוא מחוץ לתחום עבור פיתוח פלסטיני. רק כ־13% מאדמות הנפה זמינים לשימוש פלסטיני, אך מרביתן של אדמות אלה כבר בנויות, וככלל מקוטעות.

"עמדת האו״ם נותרת בלא שינוי. כפי שקובעת החלטה 2334 של מועצת הביטחון, פעילויות התנחלות ישראליות מהוות הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ומכשול מרכזי בדרך להשגת פתרון שתי המדינות ושלום צודק, בר־קיימא וכולל".

המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב

בנובמבר 2019 קידמו הרשויות הישראליות תוכניות לבניית כ־2,600 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ברחבי שטח C, מתוכן 609 בהתנחלות העירונית הגדולה בית״ר עילית שבמערב נפת בית לחם. בקשר להתפתחות זו הדגיש המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, בתדריך שלו למועצת הביטחון, כי "עמדת האו״ם נותרת בלא שינוי. כפי שקובעת החלטה 2334 של מועצת הביטחון, פעילויות התנחלות ישראליות מהוות הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ומכשול מרכזי בדרך להשגת פתרון שתי המדינות ושלום צודק, בר־קיימא וכולל".