דוח בנושא הגנה על אזרחים | 27 בדצמבר 2016 – 9 בינואר 2017
עדכונים מהרגע האחרון
בעקבות המתקפה ב־8 בינואר (ראו להלן) הרסו הרשויות הישראליות ארבעה מבנים בשכונת ג׳בל אל־מוכאבר שבירושלים המזרחית, והוציאו התראות לקראת הריסה נגד עשרות בתים השייכים למשפחתו המורחבת של מבצע המתקפה, בנימוק של היעדר היתרי בנייה. כמו כן, משרד הפנים הישראלי הצהיר על כוונתו לשלול אישורי איחוד משפחות מ־14 מבני המשפחה המורחבת לכל הפחות. על פי דיווחים, הרשויות ערכו מדידות בבית משפחתו של מבצע המתקפה לקראת הריסתו לשם ענישה. אמצעים אלה הציבו עשרות פלסטינים בסכנת עקירה.
ב־10 בינואר, במהלך מבצע חיפוש במחנה הפליטים אל־פרעה (נפת טובאס), ירו כוחות ישראליים בפלסטיני והרגו אותו; נסיבות הירי נותרו שנויות במחלוקת.
דגשים דו־שבועיים
ב־8 בינואר נהג פלסטיני בן 28 משאית אל תוך קבוצת חיילים ישראלים שהתכנסו בנקודת תצפית בטיילת, ליד ההתנחלות תלפיות מזרח שבירושלים המזרחית, הרג שלוש חיילות וחייל, ופצע 15 חיילים נוספים. מבצע המתקפה, משכונת ג׳בל אל־מוכאבר הסמוכה, נורה למוות במקום, וגופתו עוכבה על ידי הרשויות הישראליות. המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, גינה בחריפות את המתקפה. בתקרית נוספת שאירעה בירושלים המזרחית (מחסום קלנדיה) ב־30 בינואר, ירו כוחות ישראליים בפלסטינית בת 35 ופצעו אותה. לדברי מקורות ישראליים האישה התקדמה לעבר הכוחות כשהיא נושאת סכין, וסירבה לעצור. ב־2016 נהרגו בפיגועים ובפיגועים לכאורה שביצעו פלסטינים תושבי הגדה המערבית 13 ישראלים, וכן שמונים פלסטינים שביצעו או ביצעו לכאורה את הפיגועים הללו.
הרשויות הישראליות הרסו או תפסו 86 מבנים בשטח C ובירושלים המזרחית, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, והדבר הוביל לעקירתם של 160 פלסטינים, בהם 91 ילדים, ופגע באופנים אחרים ביותר מ־370 בני אדם נוספים. התקרית הגדולה ביותר התרחשה בקהילת הרועים ח׳רבת טאנא (נפת שכם), שבה נהרסו 49 מבני מגורים ומבנים המשמשים למחיה, בהם שלושים מבנים שניתנו קודם לכן כסיוע הומניטרי. הקהילה גרה באזור שהוגדר על ידי הרשויות הישראליות כ"שטח אש" לאימונים צבאיים. אזורים כאלה משתרעים על פני כמעט 30% משטח C, ויותר מ־6,200 פלסטינים יושבים בהם. מספר המבנים שנבחרו להריסה בשבוע הראשון של 2017 גדול פי שלושה ויותר מהממוצע השבועי לשנת 2016, שבה תועדו יותר הריסות מבכל שנה מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים במעקב שיטתי אחר הריסות, בשנת 2009.
כוחות ישראליים פצעו 34 פלסטינים, בהם שמונה ילדים, במהלך עימותים מרובים ברחבי הגדה המערבית. אלה כללו עימותים במהלך ארבעה מבצעי חיפוש ומעצר נפרדים; בהפגנה השבועית בכפר קדום (נפת קלקיליה), בנעלין ובבלעין (נפת רמאללה); בכניסה לעיירה א־ראם (נפת ירושלים) ולכפר תוקוע (נפת בית לחם); ובשתי מסעות הלוויה בעיר חברון, כשגופותיהם של שני פלסטינים שנחשדו בביצוע מתקפות נגד ישראלים הוחזרו לאחר שעוכבו למשך יותר ממאה יום.
בסך הכול, גופותיהם של ארבעה פלסטינים שנחשדו בתקיפת ישראלים נמסרו למשפחותיהם במהלך תקופת הדיווח; גופותיהם של שמונה נוספים החשודים בביצוע פיגועים עדיין מעוכבות אצל הרשויות הישראליות, חלקן לפרקי זמן של עד שמונה חודשים.
ב־4 בינואר נמצאו ליד חוף עזה שרידי גופתו של דייג פלסטיני, שלושה ימים לאחר שעל פי דיווחים כוחות של חיל הים הישראלי התנגשו בסירתו, פגעו בה וגרמו להתהפכותה. בסך הכול, ב־22 הזדמנויות לפחות במהלך תקופת הדיווח פתחו כוחות ישראליים באש על פלסטינים ששהו בתוך השטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, או התקרבו אליהם. בהזדמנות אחרת נכנסו כוחות ישראליים לעזה ויישרו אדמה.
כוחות ישראליים ניהלו בגדה המערבית 61 מבצעי חיפוש ו/או מעצר ועצרו 212 פלסטינים, בהם 12 שנעצרו במחסומי פתע ובמהלך הפגנות. בנפת ירושלים תועדו מספר המבצעים הגבוה ביותר (44) ומספר העצורים הגבוה ביותר (71, בהם 19 ילדים).
מתנחלים עברו לגור בשני בניינים ריקיםבשכונת סילוואן שבירושלים המזרחית, על פי דיווחים לאחר שרכשו את הנכסים מבעליהם הפלסטינים. שכונת סילוואן משמשת מטרה לפעילות התנחלות וליוזמות התנחלות אינטנסיביות, הכוללות תוכנית להקמת מתחם תיירותי בשכונת אל־בוסתאן. הקמת המתחם, אם אכן יוקם, תביא לעקירתם של יותר מאלף תושבים פלסטינים; מאות תושבים נוספים מצויים בסכנת עקירה בשל תביעות גירוש שיזמו עמותות מתנחלים באותה שכונה.
בהזדמנויות מרובות במהלך תקופת הדיווח נכנסו קבוצות מתנחלים וישראלים אחרים לאתרים דתיים שונים בגדה המערבית, ועוררו בכך חילופי דברים ועימותים עם פלסטינים, שהסתיימו בלא נפגעים. האתרים המדוברים כללו את מתחם חרם א־שריף/הר הבית בירושלים המזרחית, אתר מקודש בכפר כיפל חארס (נפת סלפית) וקבר יוסף בעיר שכם.
אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו על תשע תקריות שבהן יידו פלסטינים אבנים והשליכו בקבוקי תבערה על כלי רכב או בתים של מתנחלים, תקריות שבאף אחת מהן לא היו נפגעים, אם כי דווח על נזק למספר כלי רכב.
מעבר רפיח שבשליטת מצרים נותר סגור בשני הכיוונים במהלך תקופת הדיווח. במשך שנת 2016 נפתח המעבר באופן חלקי למשך 44 יום בלבד. לדברי הרשויות הפלסטיניות בעזה, יותר מ־20 אלף בני אדם, בהם מקרים הומניטריים, רשומים וממתינים לעבור במעבר.