300 אלף פלסטינים תושבי הגדה המערבית הורשו להיכנס לירושלים המזרחית לתפילות הרמדאן

הקלות אחרות של ההגבלות בוטלו לאחר פיגוע קטלני בתל אביב

מאז 2008 החילו הרשויות הישראליות במהלך חודש הרמדאן, במקום הדרישות הרגילות להיתרים, קריטריונים המבוססים על גיל ומתירים לפלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להגיע לתפילות יום השישי במסגד אל־אקצא שבירושלים המזרחית. בקריטריונים אלה חלים מדי שנה שינויים קלים, אבל בשנים 2013, 2015 ו־2016 הורשו כל הנשים הפלסטיניות, בכל גיל, להיכנס לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי. ב־2016 הוגבלה גישת גברים למי שגילם פחות מ־12 ויותר מ־45.

בנוסף ניתנו מדי שנה, בהקשר של הרמדאן, היתרים לביקורי משפחות המעניקים לבעלי תעודות זהות של הגדה המערבית גישה לירושלים המזרחית במהלך חודש הרמדאן וחג

עיד אל־פיטר; בדרך כלל היתרים אלה תקפים בכל הימים מלבד ימי שישי ושבת. פלסטינים תושבי הגדה המערבית בגילים שאינם נכללים בהגדרות אלה יכלו גם הם להגיש בקשות להיתרי כניסה לתפילות יום שישי. ב־9 ביוני השנה הקפיאו הרשויות הישראליות את ההיתרים שניתנו לשתי הקטגוריות – שמספרם על פי הערכות כ־83 אלף – בעקבות פיגוע ירי יום קודם לכן בתל אביב, שבו נהרגו ארבעה ישראלים, ימים ספורים אחרי תחילת חודש הרמדאן ב־6 ביוני.

על פי נתונים רשמיים של המנהל האזרחי הישראלי, כ־300 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית שעמדו בתנאי הגישה שקבע המנהל האזרחי הישראלי נכנסו לירושלים המזרחית במהלך הרמדאן דרך שלושה מחסומים מרכזיים בגדר ההפרדה: קלנדיה, גילה וא־זייתון (ראו תרשים להשוואה עם שנים קודמות).

במחסומים עצמם החילו הרשויות הישראליות הסדרים להקלת הגישה של אלפי פלסטינים, לרבות הגדרת מסלולים נפרדים לגברים ולנשים, ומסלולים מיוחדים למקרים הומניטריים; הפחתת צפיפות־היתר בצד של המחסום הפונה לירושלים המזרחית, באמצעות שיפור תהליך רכישת כרטיסי הנסיעה והעלייה לאוטובוסים; ושיפור זרימת הולכי הרגל בתוך העיר העתיקה של ירושלים.

ולמרות כל זאת, השנה התעוררו שלושה חששות מרכזיים ביחס לתפעול המחסומים. ראשית, לא ניתנו הוראות ברורות מי זכאי להשתמש במסלולים ההומניטריים, המיועדים לרוב לקשישים ולחולים. במחסום קלנדיה, לעתים קרובות לא אפשרה צפיפות היתר להגיע למסלול ההומניטרי לגברים.

שנית, ביום שישי השלישי של הרמדאן, בשתי הזדמנויות לפחות, התירו כוחות ישראליים לגברים בני כל הגילים לעבור במחסום קלנדיה, רק על מנת להורות לחלקם לשוב על עקבותיהם בעת שניסו לעלות לאוטובוסים, בנימוק שאינם עומדים בתנאי הגיל. ביום שישי הרביעי לרמדאן (1 ביולי) החמירה בעיה זו את צפיפות־היתר בצד המיועד למעבר גברים במחסום קלנדיה, שבו המתינו בתור מספר רב מהרגיל של גברים בני פחות מ־45 בתקווה לעבור, הודות להקלות שהוחלו בהסדרים שבוע קודם לכן.

ביום שישי הרביעי והאחרון של רמדאן ירו כוחות ישראליים באופן סדיר רימוני גז מדמיע ורימוני הלם על המונים שהמתינו בתור, והורו לגברים בני פחות מ־45 לחזור על עקבותיהם. כן דווחו כמה מקרים שבהם יידו פלסטינים אבנים. לדברי מקורות רפואיים פלסטיניים, פלסטיני בן 63 משכם נהרג כתוצאה משאיפת גז מדמיע, ו־21 פלסטינים נפצעו (18 משאיפת גז מדמיע ושלושה מרימוני הלם). על פי דיווחים, גם חייל ישראלי נפצע מיידוי אבן. בהזדמנות אחת במהלך הפרות הסדר פתחו כוחות ישראליים את מחסום קלנדיה לגברים בני כל הגילים, ואחר כך שבו וסגרו אותו וחידשו את ירי רימוני הגז המדמיע וההלם.

החשש השלישי הוא בגין העובדה שזו הפעם הראשונה שהכוחות הישראליים שאיישו את מחסום שועפט לא התירו לפלסטינים תושבי הגדה המערבית שכתובתם ענתא ושועפט, ואשר עמדו בקריטריון הגיל, לעבור במחסום. תופעה זו עולה בקנה אחד עם המדיניות החדשה של המנהל האזרחי הישראלי, שהוחלה מדצמבר 2015, המתירה את השימוש במחסום זה רק לבעלי תעודות זהות של ירושלים המזרחית. המדיניות החדשה אינה ידועה לרוב הציבור וגרמה למקרים רבים שבהם נמנעה באופן שיטתי הגישה במחסום שועפט מקשישים פלסטינים מענתא ושועפט, שנאלצו לנסוע למחסום זייתון (במרחק 20 ק״מ) או למחסום קלנדיה (במרחק 13 ק״מ).

* * *

בעקבות שני פיגועים פלסטיניים בנפת חברון, ב־30 ביוני וב־1 ביולי, שבהם נהרגו שני מתנחלים (אחת מהם ילדה), חסמו כוחות ישראליים מספר צמתים המובילים אל כפרים ועיירות ברחבי הנפה ומתוכם, לרבות העיר חברון עצמה. כתוצאה מכך נפגעה במידות שונות גישתם של תושבי נפת חברון (כ־700 אלף נפש) לשירותים ולמקורות מחיה, זאת עקב ההגבלות שהוטלו על העיר חברון, המשמשת מרכז שירותים. רוב הסגרים הללו הוסרו בהדרגה לקראת סוף יולי. בתדרוך שהעביר למועצת הביטחון ב־12 ביולי, הצהיר מזכ״ל האו״ם כי "יש למצות את הדין עם האחראים למתקפות הטרור האחרונות. ברם, סגרים – כמו אלה שהוטלו בחברון – וכן הריסות לשם ענישה וביטול גורף של היתרים מענישים אלפי פלסטינים חפים מפשע ומהווים ענישה קולקטיבית."

* * *

כבשמונה השנים שעברו, גם השנה תיאם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את המעקב בשטח אחר המחסומים החולשים על תנועת פלסטינים לירושלים המזרחית בארבעת ימי השישי של חודש הרמדאן, בשיתוף פעולה עם ארגונים הומניטריים שותפים אחרים. המטרה היא לעקוב אחר חופש הפולחן והגישה לאתרים מקודשים בירושלים המזרחית; לזהות סיכונים ואמצעים שיקלו על הפגיעים והחלשים ביותר; לספק לרשויות הישראליות משוב, שחלקו יושם השנה; ולתרום לניתוח של מגמות גישה רחבות יותר, שמבצע משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. המעקב התבצע משני העברים של המחסומים הבאים: קלנדיה, גילה/בית לחם, זייתון ושועפט, וכן בעיר העתיקה של ירושלים.

גישת פלסטינים מעזה לירושלים המזרחית במשך חודש הרמדאן

מאז אוקטובר 2014 הורשה גם מספר מוגבל של פלסטינים מעזה, לרוב בני יותר מ־60, להשתתף בחודש הרמדאן בתפילות יום שישי במסגד אל־אקצא. השנה הודיעו גם על מספר הקלות עבור תושבי עזה לרגל ימי שישי של חודש הרמדאן, בהן 500 היתרים לבני יותר מ־50 שנה, 300 היתרים לתפילה במסגד אל־אקצא בימים מראשון עד חמישי, ו־800 היתרים נוספים, על פי אותם קריטריונים של גיל, לליל הגורל (לילת אל־קדר). בעקבות הפיגוע הקטלני בתל אביב, ב־9 ביוני, הוקפאו הקלות אלו. המכסה הקיימת, של כ־300 בני אדם מעזה שגילם יותר מ־60, המורשים מאז אוקטובר 2014 להתפלל בימי שישי באל־אקצא בכל השנה, נותרה בעינה כל משך החודש, מלבד ה־11 ביוני שבו לא הותרה כלל גישה מעזה. מאחר שמחסום רפיח הנתון לשליטת מצרים נותר גם הוא סגור במשך רוב חודש הרמדאן, נמנע גם המעבר של מי שקיוו לעלות לרגל למכה.