בין 26 ל־28 בספטמבר הרסו הרשויות הישראליות 33 מבני מגורים ומבנים המשמשים למחיה ביישובים מרובים ברחבי שטח C וירושלים המזרחית, בנימוק של היעדר היתרי בנייה. כתוצאה מכך נעקרו 35 בני אדם, שליש מהם ילדים, ויותר ממאה בני אדם נוספים נפגעו באופנים אחרים.
התקריות התרחשו בתשע קהילות פלסטיניות, בהן ח׳רבת תל אל־חמה בצפון בקעת הירדן (נפת טובאס); חווארה ובית דג׳ן בנפת שכם; ח׳אן אל־אחמר (מכב א־סאם) ואבו נוואר בנפת ירושלים; ג׳ורת אל־ח׳יל וסוסיא בנפת חברון; וא־טור ובית צפאפא בירושלים המזרחית. חמש מתוכן הן קהילות בדואים או רועים, שבמונחים של צרכים הומניטריים הן מהחלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית.
תקריות אלה מביאות את סך הבתים שהרשויות הישראליות הרסו או החרימו בגדה המערבית מאז תחילת 2016 ל־878. נתון זה מייצג עלייה של 60% לעומת הנתון לשנת 2015 כולה, והוא המספר הגדול ביותר של מבנים שנבחרו להריסה מאז שנת 2008, שבה החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תופעה זו באופן שיטתי.
בשל תהליכי תכנון מפלים ולא חוקיים, ברוב רובם של שטח C וירושלים המזרחית כמעט בלתי אפשרי לפלסטינים להשיג היתרי בנייה. ההרס השיטתי של רכוש בהקשר זה, לצד גורמים אחרים, תורם ליצירת סביבה כופה הדוחקת את רגלי התושבים.