היום השיקו השר לפיתוח חברתי של מדינת פלסטין, ד״ר אִבּרהים א־שאער, והמתאם ההומניטרי, מר ג׳יימי מקגולדריק, את תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018, לתמיכה בצורכיהם ההומניטריים של 1.9 מיליון פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש.
יישומה של תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 מחייב לגייס 539.7 מיליון דולר שיאפשרו לטפל בצרכים הומניטריים דחופים של פלסטינים בעזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית. אם יובטח המימון יוכלו גורמים הומניטריים לקדם את ההגנה על פלסטינים הנתונים לכיבוש צבאי, לשפר את גישתם של אנשים חלשים ופגיעים לשירותים בסיסיים, ולתמוך ביכולתם של פלסטינים להתמודד עם משברים ולהתגבר עליהם.
לדברי השר א־שאער, "היעדר מימון בשנים האחרונות הוביל, למרבה הצער, לצמצומים בסיוע ההומניטרי הניתן לפלסטינים הנזקקים ביותר בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים. ראינו גם ניסיונות מצערים לפוליטיזציה של עבודת הסיוע."
מר מקגולריק ציין כי "השנה הוכנה התוכנית ההומניטרית, בפעם הראשונה, כחלק מאסטרטגיה תלת־שנתית". לדבריו, "גישה זו מחזקת את הזיקה לאסטרטגיות אחרות, כולל אלה הנוגעות למאמצי פיתוח, וזאת במקביל למאמצים להגביר את כיבוד המשפט הבינלאומי ולמצוא פתרונות ארוכי טווח."
התוכנית לשנת 2018 כוללת 240 מיזמים שייושמו על ידי 99 ארגונים, בהם 51 עמותות מקומיות, 35 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ו־13 סוכנויות או״ם. כ־75% מכספי המימון הדרושים ייועדו לעזה, שהצרכים ההומניטריים בה הם הגבוהים ביותר בשל המצור הממושך שישראל מטילה עליה ונוכח הישנותם של מעשי האיבה, שאת פגיעתם מחריפות עוד יותר ההשלכות שנודעו לפילוג הפלסטיני מבית ולהגבלות שמצרים אוכפת במעבר רפיח.
"כאן, בעזה, נמצאות כמה מהמשפחות הפלסטיניות שהפגיעה בהן הייתה הקשה ביותר. האסטרטגיה שלנו הותאמה במיוחד לסייע ככל הניתן להן ולפלסטינים אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובה בעת לפעול כדי לשים קץ לכל מדיניות המחוללת צרכים הומניטריים, כולל הפיצול הטריטוריאלי, המצור וסוגיות אחרות," הוסיף מר מקגולדריק. "כדי להצליח אנו זקוקים לא רק לתמיכתם הנדיבה של תורמים, החיונית למניעת הידרדרות נוספת, אלא גם לפעולה מדינית חזקה שתשים קץ למשבר הזה, הנגרם על ידי מדיניות."
"עזה מתנודדת על סף אסון," חתם השר א־שאער את דבריו. "הצרכים ההומניטריים ברצועת עזה יעמיקו, הן בחומרתם והן במורכבותם, כל עוד יימשך המצור הישראלי הבלתי חוקי. הממשלה הפלסטינית נחושה לכונן סינרגיות בין הסיוע ההומניטרי לבין פעולות הפיתוח בשטח הפלסטיני הכבוש. מעל לכול, סיום הכיבוש הוא הפתרון הישיר ביותר, המעשי ביותר והיציב ביותר למצוקות הפלסטינים."