כ־540 מיליון דולר דרושים בשנה הבאה למתן מענה לצרכים הומניטריים עבור 1.9 מיליון פלסטינים

על פי הסקירה הכללית של צרכים הומניטריים שפורסמה בדצמבר 2017, כ־2.5 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה, זוהו כזקוקים לסיוע הומניטרי ולהגנה. 1.9 מיליון מהם, שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר, יקבלו ב־2018 סיוע כזה או אחר מתוך תוכנית המענה ההומניטרי, בעלות כוללת של 539.7 מיליון דולר, סכום נמוך ב־10% מהסכום המבוקש ב־2017.

גורמים הפוגעים בחוסנם של אנשים

הגורמים המרכזיים הפוגעים בחוסנם ההומניטרי של אנשים בשטח הפלסטיני הכבוש נותרו בלא שינוי. אל הכיבוש הממושך של השטח הפלסטיני הכבוש, שביוני 2017 מלאו לו חמישים שנה, נלווים שלילה שיטתית של זכויות הפלסטינים והסכסוך המתמשך.

בקשות לגיוס כספים (בדולרים) על פי אזור גיאוגרפי ועל פי כוח משימה

ברצועת עזה, עשר שנות מצור שהטילה ישראל אחרי ההשתלטות האלימה של חמאס על עזה, בנוסף על פרצים חוזרים ונשנים של מעשי איבה, שחקו תשתית בסיסית, מתן שירותים, מחייה ומנגנוני התמודדות. פילוג מדיני פלסטיני מבית בין הרשויות ברמאללה ובעזה החריף את התנאים ההומניטריים הקשים בעזה, ובשנת 2017 העמיק המשבר בן העשור עוד יותר כשהרשות הפלסטינית נקטה אמצעים שפגעו בהקצאות לשירות ציבורי, לאספקת החשמל ולתשלומים רפואיים. אף שבשלהי 2017 הואצו דיוני הפיוס הפנים פלסטיניים והם אכן נראים מבטיחים, השיחות טרם היתרגמו לשיפור כלשהו במצב ההומניטרי.

בגדה המערבית, הכיבוש הממושך, המשך הרחבתן של התנחלויות והרס בתים ומקורות מחיה ממשיכים להוות מקורות מרכזיים לתסכול ולסכסוך, ומציבים פלסטינים רבים בסיכון מוגבר להעברה בכפייה. כמו כן, קיים משבר מעמיק בתחום מיצוי דין, הואיל ורוב רובן של ההפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי אינן זוכות לסעד יעיל. במשבר מתמשך זה בשטח הפלסטיני הכבוש קיימת זיקה בין הגורמים הפוגעים בחוסנם של האנשים לבין כלכלה מדשדשת, פיצול, והזדמנויות המוגבלות לצמיחה ולפיתוח ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, בנוסף על נסיגה בפיתוח בעזה. הגורמים הפוגעים בחוסן האנשים נובעים מעניינים פוליטיים שפתרונם מחייב פעילות החורגת ממענה הומניטרי טהור.

מטרות אסטרטגיות ופעולות הומניטריות

בתחילת 2017 השיק ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש תוכנית רב־שנתית לתקופה שבין 2018 ל־2020. ההקשר הייחודי לשטח הפלסטיני הכבוש מציע הן הזדמנות והן אינטרס לפיתוח אסטרטגיה ארוכת טווח לטיפול בהשלכות ההומניטריות הממושכות והכרוניות של הכיבוש הישראלי והפילוג הפלסטיני מבית.[1] שלוש המטרות האסטרטגיות לכל ההתערבויות בשלוש השנים הקרובות הן: הגנה, על פי המשפט הבינלאומי, על זכויותיהם של פלסטינים הנתונים לכיבוש, ודרישה מוגברת לדין וחשבון מן הצדדים לאמנות; מתן גישה לשירותים בסיסיים לבני אדם חלשים ופגיעים; ותמיכה ביכולתם של פלסטינים להתמודד עם משבר ממושך ולהתגבר עליו, במקביל לחיפוש אחר פתרונות בני קיימא יותר.

תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 כוללת 240 מיזמים, ש־31% מהם ייושמו על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־47% נוספים ייושמו בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. כבשנים קודמות, גם בשנת 2018 תתמקד הפעילות ההומניטרית בשטח C, בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2) ובירושלים המזרחית בגדה המערבית, וברצועת עזה.

עיקר הכספים שתוכנית המענה מבקשת לגייס (75%) יכסו מתן סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה, שהתנאים בה הידרדרו משמעותית בשנת 2017 בשל הפילוג הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר האנרגיה הכרוני, כל זאת בהקשר הומניטרי שביר מלכתחילה לאחר עשר שנות מצור ישראלי, פילוגים פנימיים ומעשי איבה חוזרים ונשנים.

כ־54% מהמימון המבוקש (289 מיליון דולר) נועד לספק סיוע במזון ל־1.6 מיליון פלסטינים הנתונים בחוסר ביטחון תזונתי בינוני עד חמור. 17% נוספים (89.9 מיליון דולר) נועדו לתת מענה לצורכי מחסה מתמשכים, ואילו 29% הנותרים יממנו קשת של מיזמים בתחומי ההגנה, המים, התברואה וההיגיינה, הבריאות והחינוך.