במרוצת השבועיים האחרונים הזהרנו שוב ושוב כי המצור המתהדק על ג'באליה וצפון עזה מסכן חיי אדם.
ב-18 באוקטובר, בית החולים אל-עוודה ובית החולים האינדונזי, שניים משלושת בתי החולים הנותרים בנפת צפון עזה, ספגו פגיעות ישירות על רקע ההתעצמות במעשי האיבה. מתקפות אלה מעמיקות את המשבר ההומניטרי בצפון עזה, שממדיו מדאיגים כבר עתה.
בשבועיים האחרונים הגבירו כוחות ישראליים את הלחץ המופעל על בתי חולים אלה להתפנות, אבל למטופלים אין לאן ללכת. מטופלים, אנשי סגל רפואי ועקורים נפצעו.
בבית החולים האינדונזי מתו שני מטופלים בשל הפסקת החשמל הנובעת מהפגיעה בו והיעדר האספקה; כמה אנשי סגל רפואי נאלצו להימלט על נפשם. המתקן אינו כשיר לפעולה.
עזה זקוקה ליותר מתקני רפואה מתפקדים - לא פחות.
בית החולים כמאל עדואן מטפל בשני שלישים מיותר מ-370 המטופלים המאושפזים בנפת צפון עזה, ברובם נפגעי טראומה. בית החולים סובל ממחסור קריטי במיטות אשפוז, תרופות, אספקה רפואית ודלק.
מאז אתמול, טרם נענו כוחות ישראליים לבקשה דחופה שהגיש האו"ם לקבלת גישה לנפת צפון עזה, כדי לסייע בחילוץ של עשרות פצועים הלכודים בהריסות. כל דקה חשובה, והעיכובים האלה מסכנים חיי אדם.
על בתי חולים, מטופלים, סגל רפואי ואזרחים אחרים יש להגן בכל עת.
בשום מצב הם לא יכולים להיות יעד לתקיפות.
יש להתיר לצוותים הומניטריים ולצוותי הצלה גישה בלא עיכוב, כדי להציל חיים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי הינו מחויבות שיש לקיימה תמיד.