מאז מרס 2015 היו ברצועת עזה 37 התפרצויות של שפעת העופות הפתוגנית (HPAI) מתת־סוג H5N1 בקרב בעלי כנף, שהצריכו "דילול" ב־52 לולים, כלומר לשמדת 66,243 עופות במסגרת נהלים סטנדרטיים לבקרת מחלות. שפעת העופות מתת־סוג H5N1 פוגעת בבעלי כנף ולעתים קרובות הנה קטלנית, מסכנת את מחיית הלולנים ומהווה סיכון משמעותי לענף הלול, ולכן למדינה כולה, בשל השלכותיה השליליות על בטיחות המזון וכלכלות הסחר. במקרים נדירים נדבקו בני אדם ב־H5N1, הדבקה שגרמה לעתים למחלה קשה ואף למוות; עם זאת, בעזה טרם זוהו מקרים שבהם נדבקו בני אדם במחלה.
מאז 2003, כששפעת H5N1 זוהתה לראשונה בבני אדם בדרום־מזרח אסיה, יישמו סוכנויות בינלאומיות וממשלות אמצעים מחמירים לבלימת המחלה ולמניעת התפשטותה. האו״ם הקים את משרד מערכת התיאום לנושא שפעת (UNSIC), כדי לאמוד את מאמציהן של המדינות החברות לבלום את המחלה במקורה. ארגון המזון והחקלאות של האו״ם קיבל על עצמו להוביל את מאמצי התיאום העולמיים, והוא מספק תמיכה לצורכי בקרה ומוכנות בצורת שירותים ואספקה ב־95 מדינות, וכן פועל בשיתוף פעולה עם בעלי ענין מרכזיים כמו ארגון הבריאות העולמי והארגון העולמי לבריאות בעלי חיים.
מאז סוף 2003 דווחו לארגון העולמי לבריאות בעלי חיים יותר מ־8,400 התפרצויות של שפעת העופות. ברמה האזורית נצפו התפרצויות במספר מדינות במזרח הקרוב ובצפון אפריקה, ביניהן הגדה המערבית ורצועת עזה. עם הסיכון העיקש והחמור ביותר מתמודדת מצרים, שהנגיף הפך אנדמי באוכלוסיית העופות שלה.
בינואר 2015 דווח בגדה המערבית על ההתפרצות הראשונה (מאז מרס 2011) של שפעת עופות, שקטלה 17,400 עופות בלול תרנגולי הודו בכפר סיריס בצפון הגדה. אחריה דווח על שלוש התפרצויות נוספות, בין ינואר ומרס, בלולי מטילות. ארגון המזון והחקלאות של האו״ם תמך במאמצי משרד החקלאות לתת מענה, לרבות באמצעות ביקור של משלחת אומדן טכני משותפת ממרכז ניהול המשברים – בריאות בעלי חיים בגדה המערבית. מאז מרס 2015 לא דווח על התפרצויות חדשות בגדה המערבית. שיפור יכולתם של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לטפל במשברים דומים הכרחית לבניית עמידות ולמזעור סיכונים עתידיים, במיוחד לאור מצב שפעת העופות המתהווה כעת ברצועת עזה.
המקרה הראשון מאז 2006 של שפעת עופות ברצועת עזה היה במרס 2015, בלול תרנגולות בשכונת אל־כסיב בג׳באליה, שבו נמצאו כ־1,200 עופות נגועים. באפריל השמידו השירותים הווטרינריים 929 עופות נוספים, כחלק מאמצעים לבקרת מחלות בח׳אן יונס ובצפון.
במרבית חודש מאי פעלו רוב הגופים העוסקים בסוגיות בריאות בעלי חיים ובריאות הציבור בהנחה כי סבב התפרצויות המחלה נבלם. אלא שנכון ל־3 באוגוסט, בחודשים מאי, יוני ויולי נצפו 36 התפרצויות נוספות ברחבי כל המחוזות ברצועת עזה. הנגיף הובחן כמעט בכל סוגי העופות, אבל בעיקר בתרנגולות מטילות ובברווזים. משמעו של הגידול המהיר במספר ההתפרצויות הוא שעל עזה מאיים עזה סיכון מוגבר לכך שנגיף H5N1 ייעשה אנדמי באוכלוסיית העופות המקומית. בנוסף על הנזקים הממשיים והפוטנציאליים לענף הלול ולכלכלה הרחבה יותר, הרי שלאור שיעורי העוני והתת־תזונה הגבוהים ברצועת עזה, עופות וביצים מספקים מקור חלבון זול יחסית וחשוב, שיש להגן עליו. יכולתו של הנגיף לעבור מבעלי חיים לבני אדם ולהיפך, והעובדה שמעת לעת הוא גורם להדבקה ולמוות של בני אדם, היא סיכון נוסף המצריך הגברה נאותה של המודעות ושימוש באמצעי מנע.
מציאות זו הובילה את משרד החקלאות לבקש מארגון המזון והחקלאות של האו״ם לשלוח משלחת טכנית שנייה, שתאמוד את המצב המתהווה ברצועת עזה ותכין המלצות לשיפור המענה, וכן תקבע אילו משאבים יידרשו להבטיח כי שורת התפרצויות זו תיבלם מוקדם ככל האפשר. המשלחת – הכוללת אפידמיולוג, מומחה לתקשורת סיכונים ומומחה מעבדה – ביקרה בעזה בשבוע השני של חודש אוגוסט, ביקור שכלל ניהול אומדן אפידמיולוגי; הערכת חסרים וצרכים לבניית קיבולת; הבנה של תפיסות הסיכון של בעלי עניין מקומיים; קביעת התמיכה הדרושה לחיזוק המוכנות ויכולת המענה; אפשור של משאבי שיתוף פעולה אזוריים; וזיהוי משאבים. ממצאי המשלחת וטיוטה של המלצותיה הוגשו למשרד החקלאות ולכלל הציבור ב־13 באוגוסט.
* מאמר זה נמסר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם