התנאים בעזה "אינם מתאימים להישרדות בני אדם" – דברי ראשת מערך הסיוע העולמי בפועל למועצת הביטחון

תדרוך למועצת הביטחון בנושא הגנה על אזרחים בעזה מטעם ג׳ויס מסויה, תת־מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים והמתאמת של סיוע החירום בפועל

ניו יורק, 12 בנובמבר 2024

(הדברים כפי שנאמרו)

תודה לך, אדוני הנשיא.

אדוני הנשיא, חברי מועצת הביטחון, תודה לכם על הזדמנות זו לתדרך אתכם בנושא המצב הקטסטרופלי בעזה.

תודה גם לעמיתינו מנציבות זכויות האדם ומארגון המזון והחקלאות. אנו שותפים באופן חד־משמעי לחששות החמורים שהם העלו היום.

מאז ההסלמה בסכסוך זה, באוקטובר 2023, תדרכנו את המועצה לא פחות מ־16 פעמים.

גינינו את המוות, את ההרס ואת הנישול מצלם אנוש שנכפה על אזרחים בעזה, שנדחקו מבתיהם, שתחושת המקום והכבוד שלהם נשללו מהם, שאולצו לחזות בבני משפחתם נהרגים, נשרפים ונקברים בעודם בחיים.

על זרועותיהם של ילדים פצועים נכתב בעט, "ילד פצוע ללא בני משפחה חיים".

מרבית עזה היא ישימון של הריסות. איזו הבחנה נעשתה ואילו אמצעי זהירות ננקטו אם יותר מ־70% מהדיור האזרחי ניזוק או נהרס?

סחורות ושירותים חיוניים, לרבות חשמל, נותקו כמעט לגמרי. הדבר הוביל לרעב גובר, לייסורי רעב, ועכשיו, כפי ששמענו, לאפשרות של רעב המוני. אנו עדים למעשים המזכירים את החמורים שבפשעים הבינלאומיים.

אדוני הנשיא, המתקפה האחרונה שבה פתחה ישראל בנפת צפון עזה בחודש שעבר היא גרסה מועצמת, קיצונית ומואצת של זוועות השנה החולפת.

מחסים, בתים ובתי ספר נשרפו והופצצו עד עפר.

משפחות רבות נותרו לכודות מתחת להריסות, מפני שהרשויות הישראליות חוסמות את הכנסת הדלק להפעלת ציוד חפירה, ומנותני מענה ראשוני נמנעת הגישה אל הלכודים.

אמבולנסים נהרסו. ובתי חולים נפגעו בהתקפות.

האספקה לצפון מנותקת ובני אדם נהדפים דרומה.

דומה שאין גבול לאכזריות היומיומית שאנו רואים בעזה. בית חנון נצורה זה יותר מחודש. אתמול הגיעו למחסים שם מזון ומים, אבל היום חיילים ישראלים עקרו בכפייה בני אדם מאותם אזורים עצמם.

כעת מספרים לנו בני האדם הנצורים שהם חוששים שיהפכו למטרות אם יקבלו עזרה.

בעודי מתדרכת אתכם, רשויות ישראליות חוסמות הכנסת סיוע הומניטרי לנפת צפון עזה, שהלחימה בה נמשכת ושנותרו בה כ־75 אלף בני אדם עם מלאי מים ומזון הולך ומידלדל.

תנאי החיים ברחבי עזה אינם מתאימים להישרדות בני אדם. אין מספיק מזון. יש מחסור קיצוני בפריטי מחסה, הדרושים לפני בוא החורף. הביזה האלימה, באיומי נשק, של השיירות שלנו לאורך נתיבי הנסיעה מכרם שלום נעשתה מאורגנת יותר ויותר, על רקע קריסת הסדר הציבורי והבטיחות.

רבים מהמטבחים שסיפקו סיוע במזון נאלצו להיסגר. באוקטובר התכווצה חלוקת המזון היומית בכמעט 25% בהשוואה לספטמבר.

אלו אינן בעיות לוגיסטיות – עם הרצון המדיני הנכון, ניתן לפתור אותן. ההודעה של הצבא הישראלי על כך שנפתח מעבר כיסופים המוביל אל מרכז הרצועה לא יכלה להתעכב עוד ולו רגע.

יחד עם זאת, יכולתנו להושיט מענה נפגעת, לרבות על ידי חקיקת הכנסת האוסרת על פעילויות אונר"א החל מינואר. חוק זה, אם ייושם, ינחית עוד מכה אנושה על המאמצים לספק סיוע מציל־חיים ולמנוע סכנת רעב המוני. שום ארגון אחר אינו יכול למלא פערים אלה.

אדוני הנשיא, אנחנו עדיין מודאגים גם לנוכח מצבם המידרדר של פלסטינים בגדה המערבית. כוחות ישראליים ממשיכים לנקוט טקטיקות קטלניות, שככל הנראה עומדות בניגוד לסטנדרטים של אכיפת חוק. והן גורמות נזקים לרשתות מים וביוב ולסוגי תשתית אחרים.

גם הרס הבתים בבעלות פלסטינית נמשך. ב־5 בנובמבר נהרסו תשעה בתים בשכונת סילואן, מחוץ לעיר העתיקה של ירושלים, ובהריסה זו נעקרו 42 בני אדם, כמעט מחציתם ילדים, במטרה לפנות את השטח למיזם לא חוקי הקשור בהתנחלויות.

מתנחלים ממשיכים לתקוף פלסטינים ואת רכושם – באוקטובר לבדו תועדו יותר מ־160 תקריות הקשורות למסיק הזיתים, וברובן היו נפגעים או נגרם נזק לרכוש.

הגבלות תנועה מקשות מאוד על גישת אזרחים לשירותים חיוניים, במיוחד שירותי בריאות, במחנות פליטים ובשטח C, היכן שארגונים הומניטריים שותפים מרחיבים את פעולותיהם כדי לסייע לקהילות במתן מענה לצרכים.

אדוני הנשיא, הדרישות הבסיסיות ביותר לאנושיות זוכות להתעלמות.

אלו דרישות שנקבעו על ידי חברי מועצה זו, ולמעשה על ידי כל המדינות החברות באו"ם, במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמשפט זכויות האדם הבינלאומי. חובה לכבדן.

יש להקפיד באופן מתמיד לחוס על חיי אזרחים במהלך מבצעים צבאיים.

חובה להתיר לאזרחים לבקש הגנה במקום אחר, וחובה להבטיח את זכותם לחזור מרצונם, כפי שדורש המשפט הבינלאומי. דיווחים המצביעים על כך שבני אדם לא יורשו לחזור צריכים להדאיג מאוד מועצה זו.

על הצדדים להבטיח מתן מענה לצרכים החיוניים של אזרחים, ולאפשר גישה הומניטרית ללא מכשול למי שזקוקים לסיוע, בכל אשר יהיו.

חובה לשחרר לאלתר את בני הערובה ואת מי שנעצרו באופן שרירותי, ועד אז יש להתייחס אליהם באופן אנושי ולהתיר ביקורים של הצלב האדום הבינלאומי.

ירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל חייב להיפסק. חובה למצות את הדין בגין פשעים בינלאומיים. יש ליישם עכשיו את צווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה על תחולת אמנת רצח העם במקרה של רצועת עזה ואת הקביעות בחוות הדעת המייעצת של בית הדין מיולי 2024.

אדוני הנשיא, זוהי השעה למדינות החברות באו"ם להטיל את כובד משקלן כדי למנוע ולעצור הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי – באמצעות לחץ מדיני וכלכלי, גילוי אחריות בהעברות נשק ומאבק באי־מיצוי דין.

זוהי השעה למועצת הביטחון להפעיל את הסמכויות שמעניקה לה מגילת האו"ם להבטיח ציות למשפט הבינלאומי ויישום מלא של החלטותיו.

תודה.