6,429	137,955	30,224	42 מיליון דולר
נדבקים	דגימות	אנשים בבידוד	דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית

סקירה כללית

המספר הכולל של נדבקים פלסטינים ב־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש גדל כפליים ויותר במהלך התקופה הנסקרת, מ־2,765 ב־30 ביוני ל־7,734 ב‏־14 ביולי (נכון לשעה 16:00). 36 בני אדם נוספים מתו, ומותם מביא את המספר המצטבר של המתים עד עתה ל־47. יותר מ־80% מהנדבקים המאומתים (6,429) הם נדבקים פעילים, לרבות 16 מטופלים ביחידות טיפול נמרץ ושישה מונשמים (נכון ל־13 ביולי). עם הנדבקים המאומתים נמנים 81 עובדי רפואה.

כל הנדבקים הנוספים שאותרו במהלך התקופה הנסקרת, כמעט 5,000, היו בגדה המערבית (לרבות ירושלים המזרחית), שנכון לעכשיו נמצאים בה יותר מ־99% מכלל הנדבקים המאומתים בשטח הפלסטיני הכבוש: ברצועת עזה לא אותרו נדבקים חדשים מאז 11 ביוני. את הגאות המדאיגה בהדבקה בגדה המערבית מייחסים להתכנסויות חברתיות, ובמיוחד חתונות. בתגובה, שבה הרשות הפלסטינית והטילה סגר מקיף בכל רחבי הגדה המערבית (פרטים להלן).

לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, מאז תחילת המגפה נבדקו כמעט 140 אלף דגימות מעבדה לאיתור COVID-19. כ־30 אלף פלסטינים שוהים בבידוד בביתם או במתקני בידוד, כדי לעקוב אחר התסמינים שלהם ולהבטיח איתור מוקדם. מספרם המצטבר של הפלסטינים ששהו בבידוד מאז פרוץ המגפה הוא יותר מ־140 אלף (כל הנתונים נכונים ל־13 ביולי).

מחסור עולמי בציוד רפואי ושיבוש התיאום בין הרשות הפלסטינית לישראל, בתגובה על תוכניתה של ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית, גרמו לשיבושים משמעותיים ברכישת ציוד רפואי חיוני. משרד הבריאות מרחיב את יכולות הבדיקה שלו ונכון לעכשיו עורך מדי יום עד 5,000 בדיקות PCR. לדברי משרד הבריאות, עד לסוף 2020 יידרשו עד 150 אלף בדיקות בחודש. למרות הכמויות המשמעותיות של ציוד הגנה אישי שכבר חולקו, עדיין קיימים חוסרים. להערכת משרד הבריאות, עד לסוף 2020 יידרשו מדי חודש לפחות שני מיליון כפפות ועד 750 אלף מסיכות כירורגיות.

אף שתוכנית המענה הבין־סוכנותית כיסתה התערבויות עד לסוף יוני 2020, היא נחשבת כעת לנספח של תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, וההתערבויות הכלולות בה יימשכו על פי צורך עד לסוף 2020. הקהילה ההומניטרית עוקבת באופן פעיל אחר התפתחות המגפה, ובמקרה הצורך יפורסמו תוכנית מענה ובקשות מימון מעודכנות. צרכים הומניטריים בהקשר של COVID-19 מעבר לסוף השנה יוטמעו בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2021.

הגדה המערבית

מוקד ההדבקה הוא עדיין נפת חברון, שבה אותרו כמעט 5,000 מכלל הנדבקים, ואחריה ירושלים המזרחית (862) ובית לחם (433). מספר הנדבקים המתועדים ב־COVID-19 בנפות סלפית, קלקיליה, טובאס, טול כרם וג׳נין נותר נמוך.

אחרי שבועות שבהם נאכפו סגרים מקומיים ביישובים נבחרים, ב־3 ביולי הטילה הרשות הפלסטינית סגר לחמישה ימים בכל רחבי הגדה המערבית, והאריכה אותו לאחר מכן לחמישה ימים נוספים. הסגר כלל סגירת כל בתי העסק והמוסדות הלא חיוניים מלבד מרכולים, בתי מרקחת ומאפיות. למסעדות הותר לפעול במתכונת משלוחים בלבד, ובנקים ומפעלים נותרו פתוחים בכפוף לאמצעי זהירות.

ב־12 ביולי האריכה הרשות הפלסטינית את הסגר המוחלט עד ל־16 ביולי בנפות חברון, בית לחם, רמאללה ושכם. התנועה בין כל הנפות אסורה עד 27 ביולי, בלילות מוטל עוצר מ־20:00 עד ל־6:00 ובסופי השבוע מוטל עוצר מיום חמישי בשעה 20:00 עד ליום ראשון בשעה 6:00, למעט השירותים המותרים שצוינו לעיל. תחבורה ציבורית מותרת בתחומי הנפות, אבל התנועה בין הנפות עדיין מוקפאת. חתונות, ניחום אבלים והתכנסויות ציבוריות כולם אסורים, וקנסות מוטלים על הפרת אמצעי בטיחות הנוגעים לשמירה על ריחוק חברתי ועטיית מסכות. עם זאת, ב־13 ביולי הודיעה הרשות הפלסטינית כי תחיל הקלות בכמה מההגבלות האלה, בעקבות מחאות מצד בעלי עסקים, וכי תתיר פתיחה מחדש של עסקים קטנים בכפוף להגבלות, ותנועה מסחרית בין נפות.

בקרב הציבור ניכר באופן כללי ציות רב יותר לדרישות הסגר ואמצעי הבטיחות, אם כי עדיין לא במידה מספקת. כך, על פי הערכות, בנפת חברון רק 60%-50% מהאנשים עוטים מסכות במרחב הציבורי. בעיר חברון תועדו עימותים בין בעלי חנויות לבין כוחות של הרשות הפלסטינית בהקשר של אכיפת ההגבלות.

החלטתה של הרשות הפלסטינית להפסיק את התיאום הביטחוני שלה עם הרשויות הישראליות, בתגובה על איומיה של ממשלת ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית, פגעה קשות ביכולת האכיפה שלה. עצירת התיאום מגבילה את הניידות של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בשטחי B ו־C של הגדה המערבית. עקב כך דווח על היעדר אכיפה מצד הרשות הפלסטינית ביישובים כפריים ובשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2), שם התעלם רוב הציבור מהגבלות COVID-19.

לאור המספר הגדל והולך של נדבקים בירושלים המזרחית, פרסמה רשת בתי החולים בירושלים המזרחית ב־7 ביולי הודעה שבה הכריזה כי היא מוכנה להתמודד עם העלייה במספר הנדבקים ומחויבת להעניק טיפול לנדבקים. כוח המשימה לענייני בריאות עדיין קורא לארגונים שותפים ולקהילת התורמים להרחיב את תמיכתם כדי לאפשר לרשת בתי החולים בירושלים המזרחית להמשיך ולספק את שירותי רפואת המומחים שאינם זמינים במקומות אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש.

מי שנחשפו לנדבקים מאומתים ולא נבדקו,  או שנבדקו ונמצאו שליליים, נשלחים לבידוד בבתיהם, וכך גם פלסטינים הנכנסים לגדה המערבית מירדן או מישראל. נכון לעכשיו, אין בנמצא מרכזי בידוד מוסדיים פעילים. רוב הנדבקים המאומתים שהתסמינים שלהם קלים או מתונים מופנים גם הם לבידוד בביתם. הגורמים למדיניות זו הם דיווחים על גרימת נזק ומעשי השחתה במרכזי בידוד בגל הראשון של המגפה (מרס־אפריל), וכן הסטיגמה שיש הנוטים לקשר עם השהייה במרכזים מסוג זה. עם זאת, בשל הגאות במספר הנדבקים ובעיות צפיפות יתר ביישובים מסוימים, במיוחד במחנות פליטים, מוחזר בהדרגה השימוש במוסדות בידוד. נכון לעכשיו פועלים בגדה המערבית ארבעה מרכזי בידוד (בערים רמאללה, יריחו, טובאס ושכם), ומרכזים נוספים מוכנים לחזור לפעולה בנפות שונות. נדבקים מאומתים שתסמיניהם חמורים מופנים לבתי חולים/מרכזי טיפול ייעודיים – נכון לעכשיו כבר מוכנים לפעולה לפחות 11 מתקנים. 

בין 1 ל־13 ביולי נכנסו 1,976 פלסטינים לגדה המערבית מירדן, דרך מעבר אלנבי. עם הגעתם נבדקו הנוסעים הנכנסים ליד העיר יריחו לאיתור COVID-19, ושלא כמו במהלך התקופה הנסקרת הקודמת, שוחררו ונשלחו לבידוד בביתם, ותוצאות הבדיקות הועברו אליהם בטלפון.

הרשות הפלסטינית קראה לפלסטינים אזרחי ישראל להימנע מביקור בגדה המערבית, ולעובדים פלסטינים המועסקים בישראל שלא לנסוע מדי יום אל הגדה וממנה, ולהפסיק לעבוד בהתנחלויות. ב־28 ביוני פרסמו הרשויות הישראליות הוראות חדשות, שעל פיהן עובדים פלסטינים המחזיקים בהיתרים תקפים מורשים לעבוד בישראל למשך שלושה שבועות, ובמהלכם נדרשים מעסיקיהם לספק להם ביטוח רפואי ומגורים נאותים.

המדיניות והנהגים הישראליים הקשורים לכיבוש נמשכו גם במהלך התקופה הנסקרת. הרשויות הישראליות הרסו או תפסו, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, 26 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C ובירושלים המזרחית, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של 13 בני אדם ופגעו ביותר ממאה בני אדם נוספים. אלימות מתנחלים ממשיכה לעורר חשש. במהלך התקופה הנסקרת נמשכו הכאת חקלאים פלסטינים והשחתה של כלי רכב ועצי זית פלסטיניים.

רצועת עזה

ברצועת עזה לא אותרו במהלך התקופה הנסקרת נדבקים חדשים. מספר הנדבקים הפעילים הוא שמונה, 63 נדבקים החלימו ואישה אחת מתה. בסך הכול נבדקו 13,202 דגימות. כ־338 בני אדם שוהים בשישה מרכזי בידוד הפועלים כעת, וכוללים מתקני רפואה, מלונות ומבנים ייעודיים אחרים. נכון ל־13 ביולי בית החולים האירופי משמש באופן זמני למטרות בידוד, ונותר בית החולים הייעודי לטיפול בנדבקים חיוביים ב־COVID-19 ובמקרה של התפרצות המגפה בקהילה.

בניגוד לגדה המערבית, בעזה הוחלו במהלך התקופה הנסקרת הקלות ניכרות בהגבלות COVID-19. הרשויות המקומיות התירו את פתיחתם מחדש של כל השווקים הציבוריים השבועיים. בשבועות האחרונים נפתחו מחדש בהדרגה רוב המרחבים הציבוריים, לרבות אולמי חתונות, בתי קפה, מסעדות, שווקים וגני שעשועים. עם הסרת ההגבלות נצפתה בחנויות, מסעדות ומקומות ציבוריים הקפדה מזערית בלבד על אמצעי בריאות ובטיחות, לרבות עטיית מסכות וריחוק חברתי.

הרשויות המקומיות מסרו שמדיניות בידוד החובה למשך 21 יום, המוטל על הנכנסים לעזה דרך ישראל ומצרים, תישאר בתוקף עד לסוף 2020. להגבלות המוטלות ממילא על הגישה אל מחוץ לעזה דרך מעבר ארז, בשל המצור והמגפה, היתוספה מאז 21 במאי החלטתה של הרשות הפלסטינית להקפיא את התיאום עם הרשויות הישראליות. במספר מוגבל של מקרי חירום רפואיים הותרה יציאת בני אדם אד־הוק, בתמיכת ארגונים לא ממשלתיים וסוכנויות בינלאומיות. כ־80-70 בני אדם בשבוע ממשיכים להיכנס לעזה דרך מעבר ארז.

עדיין לא ידוע באיזה מועד ייפתח מחדש מעבר רפיח עם מצרים, שהיה סגור בשני הכיוונים מאז 15 במאי, לכניסת נוסעים לעזה. רשויות מקומיות הקימו, בתמיכת סוכנויות הומניטריות, שבעה מתקני בידוד היכולים להכיל כ־1,550 בני אדם, שבהם ישהו הנכנסים לעזה.

תנועת סחורות מישראל וממצרים נמשכה כבעבר, לרבות הכנסה פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל.

תיאום

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, חידש את פעולתו לאור הגאות במספר הנדבקים בגדה המערבית, והוא מתכנס לישיבות מדי שבוע. קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכה לקיים ישיבות כדי לעקוב אחר היישום של תוכנית המענה הבין־סוכנותית.

כוח המשימה לענייני בריאות ממשיך לעקוב אחר הרכש והמשלוח של אספקה רפואית חיונית על ידי ארגונים שותפים לכוחות המשימה, כנגד הצרכים המיידיים שזוהו בתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19, צרכים התואמים גם את תוכנית המענה הלאומית ל־COVID-19 של מדינת פלסטין. הטבלה שלהלן מדגישה את הזמינות והפערים של עשרת הפריטים הרפואיים העיקריים הדרושים.  כל הארגונים השותפים מוזמנים להירשם ולהגיש את בקשותיהם לרכישת אספקה רפואית לבדיקות מעבדה, ניהול טיפול ומניעה ופיקוח על זיהום באמצעות הפורטל העולמי של ארגון הבריאות העולמי לתיאום המענה ל־COVID-19.

הפריט הרפואי	צרכים "כפי שזוהו בתוכנית המענה"	נמסרו	בטיפול	הפער הנותר
מנשם, רפואי, מבוגר/ילד	150	20	110	20
מיטת בית חולים ליחידת טיפול נמרץ	150		96	54
מוניטור מטופל, סימנים חיוניים	150	14	114	22
מחולל חמצן, חשמלי	150	15	80	55
מיטת מטופל	300	80	12	208
מד סטורציה	200		200	0
מסכה כירורגית (קופסה של 50)	20,000	22,283	3,905	-6,188
כפפות, לא סטריליות (קופסה של 100)	20,000	22,618	23,838	-26,456
מכשיר PCR זמן אמת	3	1		2
ערכת בדיקה ל־COVID-19 (תחלים ומטושים): 96 בדיקות כל אחת	200	318		-118

כפי שהודגש לעיל, הקפאת פעולות התיאום של הרשות הפלסטינית עם הרשויות הישראליות החריפה את האתגרים שעמם מתמודדות סוכנויות הומניטריות במאמציהן לרכוש ולספק פריטים חיוניים למענה על COVID-19, כיוון שנקטעה העברתו של תיעוד, מהרשות הפלסטינית לרשויות הישראליות, בכל הנוגע למיסוי ומכסים לצורך יבוא של אספקה.

במאמץ למתן את ההשלכות של מגבלה זו הפעיל ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש כוח משימה לוגיסטי, בהנהגת תוכנית המזון העולמית. משימתו העיקרית היא לתווך בין מנהל המכס במשרד הכספים של הרשות הפלסטינית לבין הרשויות הישראליות, כדי להבטיח שהתיעוד הדרוש להרשאת משלוח של אספקה מיובאת לרשות הפלסטינית דרך נמלי הכניסה הישראליים השונים אכן יטופל. נכון לעכשיו כוח המשימה מטפל ב־19 בקשות יבוא שהגישו סוכנויות או״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים.

כחלק מתוכנית תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה, כמעט ארבעים ארגונים שותפים מפיצים חומרי הסברה במטרה להבטיח שלציבור תהיה גישה למידע מקיף על הדרכים למנוע את התפשטות COVID-19 ולטפל במידע כוזב ככל שהרשויות הרלבנטיות מחילות הקלות בהגבלות, או לחילופין שבות ומחדשות אותן.

מימון

תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, שחייבה לגייס 42.4 מיליון דולר לתמיכה במענה מיידי למשבר COVID-19 ובמאמצים שמנהיגה הממשלה הפלסטינית, כיסתה התערבויות עד לסוף יוני. עם זאת, מרבית ההתערבויות צפויות להימשך עד לסוף שנת 2020, על פי צורך.

עד עתה גויסו 29 מיליון דולר, שהם 68% מהסכום המבוקש עבור תוכנית המענה. כולל משאבים שגויסו מחוץ לתוכנית המענה התקבלו בסך הכול 47.4 מיליון דולר לתמיכה בפעילויות הקשורות למענה למשבר COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש.

בשבועיים האחרונים התקבלו תרומות גדולות עבור כוח המשימה לענייני הגנה. התרומה הגדולה ביותר, בסך 266,840 דולר, התקבלה מארגון Save the Children לתמיכה במחסה, פריטים שאינם מזון ופעילויות של כוח המשימה לענייני הגנה. יתרה מכך, תרומות משמעותיות ניתנו על ידי מועצת הפליטים הנורווגית (220 אלף דולר), הסוכנות השוויצרית לפיתוח ושיתוף פעולה (138,520), יפן (126,506 דולר), המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (48,789 דולר), האגף לפעילויות אזוריות של האו״ם (DRO) (43,288 דולר), ותוכנית הפיתוח של האו״ם (38,255 דולר), לתמיכה בפעילויות של כוח המשימה לענייני הגנה.

ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים הצליחו להשיג ממקורות שונים מימון נוסף בשווי 123,610 דולר. עד עתה זכה המענה הכולל על השפעות הנגיף לתמיכה נדיבה מצד תורמים. לאור ההתפתחויות האחרונות של המגפה יידרשו מאמצים מתמשכים כדי להמשיך לתת מענה למלוא היקף הצרכים של בני אדם חלשים ופגיעים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

סך המימון לתוכנית המענה ל־COVID-19 על פי כוח משימה (במיליוני דולר)

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש (באמצעות תוכנית המענה הבין־סוכנותית ומחוץ לה) בדולר

סך המימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 על פי תורמים (בדולר)

1. Attribution to the Inter-Agency COVID-19 Response Plane under verification.

2. נכון להיום הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש קיבלה תרומות נדיבות מגרמניה (13.1 מיליון דולר), בלגיה (4.3 מיליון דולר), שוודיה (2.1 מיליון דולר), שווייץ (2 מיליון דולר), נורבגיה (0.9 מיליון דולר), אירלנד (0.3 מיליון דולר), קוריאה (0.3 מיליון דולר), איסלנד (0.2 מיליון דולר) וקפריסין (12,500 דולר).

3. תרומות מימון בסך פחות מ-50 אלף דולר, כולל מימון עבור תוכנית המענה ל-COVID-19 ומחוץ לה, התקבלו מגופים אלה: Action Aid, African Women Development Fund, Cantabria 19, Christian Aid &ACPP, Denmark, DRO, EIHDR, Fridresh Nauman Foundation, Gazza Desktek (GD), Global fund for women, Grass Roots, HEKS, Holland, International Charity Organization ,IR- UK, Italy (IADC), Jerrahi Order of America, Luxemburg government – ARDI Program, McNulty Foundation, Medico International, Mennonite Central Committee, Mixed funds (German, Italian, Spanish and Dutch), NMFA, NRC, Open Society Foundation ,Oxfam, PARC, Penny Appeal, PHG, Private Donors, Raws Fund, Representative Office of Switzerland in Ramallah, Rockefeller, SIDA+DFAT, Startnetwork, Trocare, UN Trust Fund, UNDP, United Palestinian Appeal, Urgent Action Fund, WHO, World Vision USA.

4. נתון זה כולל תרומות מארגון Save the Children עצמו ומקרנות מאוגמות.
5. נתון זה כולל תרומות מאת War Child Holland והמשרד הראשי של War Child Holland

התפתחויות, גורמי חשש וסטטוס מימון על פי כוח משימה

בריאות

• במהלך התקופה הנסקרת גדל כפליים ויותר מספר הנדבקים המאומתים החדשים ב־COVID-19, שרובם הגדול אותרו בנפת חברון, וחלה עלייה מצומצמת יותר במספר הנדבקים בירושלים המזרחית ובנפות רמאללה, שכם ובית לחם. גם מספר המתים גדל, מ־11 ל־47. צוות התיאום של כוח המשימה לענייני בריאות עבד עם משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי לזהות צרכים מיידיים ולתת להם מענה, לרבות ניהול טיפול, בדיקות מעבדה ומניעה ופיקוח על הידבקות.
• נמשך מסע ההסברה בנוגע לסיכונים ומעורבות הקהילה. במהלך התקופה הנסקרת התמקד המסע במסרים בדבר תקנות הסגר, בידוד ביתי, טיפול בבני אדם פגיעים, ריחוק פיזי והישארות בבית. המסרים נשלחו ברשתות תקשורת ולציבור הרחב, בעיקר בנפות שכם וחברון.
• יותר מ־77 אלף בני אדם הפיקו תועלת מהפעילויות שכוח המשימה לענייני בריאות ביצע במהלך התקופה הנסקרת. על פי הערכות, 1,150 אנשי סגל רפואי בקו הראשון קיבלו פריטי ציוד הגנה אישי. ארגונים שותפים סיפקו ערכות בדיקות מעבדה ומוצרים לעריכת יותר מ־4,600 בדיקות. כמו כן המשיכו ארגונים שותפים לספק תמיכה למעט יותר מ־5,000 בני אדם פגיעים וחלשים השוהים בבידוד ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, באמצעות חלוקה של פריטי היגיינה ופריטים אחרים שאינם מזון. מרפאה ניידת שמתפעל ארגון לא ממשלתי ביקרה בכפר סינג׳יל (נפת רמאללה), שם קיבלו 180 מטופלים שירותי רפואת מומחים שנקטעו בשל התפרצות COVID-19.

הגנה

• בשל הסגר בגדה המערבית, ארגונים שותפים מתמודדים עם מגבלות גדלות והולכות במתן סיוע פנים־אל־פנים, וזקוקים לתמיכה בחיזוק שירותים מרחוק ושירותים מבוססי־קהילה. ארגון שותף המספק שירותים לקורבנות אלימות מבוססת־מגדר דיווח כי כדי למתן את ההשלכות של הגבלות הגישה שכר אנשי סגל מתוך קהילות שנבחרו לקבלת סיוע, זאת בנוסף על פעילויות פיקוח טלפוניות.
• על פי אומדן שנערך לאחרונה בקרב בני אדם עם מוגבלויות ברצועת עזה, כמעט 85% מהמשיבים והמשיבות סובלים מרמות גדלות והולכות של חרדה ודחק פסיכולוגי. כ־43% מהמשיבות דיווחו על עלייה באלימות ובהתעללות. האומדן מצביע על צורך ביותר התמקדות מחקרית איכותית באלימות, וכן על צורך להבטיח באופן ספציפי לנשים וילדות (עם מוגבלויות ובלעדיהן) גישה לשירותים חיוניים ולהגנה. 
• חברי תת־כוח המשימה לענייני אלימות מבוססת־מגדר ברצועת עזה מדווחים על מחסור בשירותי רפואה ובריאות לקורבנות של אלימות מבוססת מגדר שהן גם שורדות סרטן.

חינוך

• כוח המשימה לענייני חינוך, יחד עם ארגונים שותפים אחרים בתחום הפיתוח, עובד עם משרד החינוך על פיתוח תוכנית מסגרת מוכוונת־הקשר לפתיחתם מחדש של בתי הספר, אף שמועד הפתיחה עדיין אינו ודאי. תוכנית המסגרת שואפת להבטיח כי הילדים יהיו בטוחים ומוגנים; לסייע לזהות ילדים בסכנת נשירה מהלימודים; לשכנע הורים להעניק קדימות לחזרתם של הילדים למסגרת חינוכית; להכין מורים שיסייעו להם להשלים פערים; ולסייע למערכת החינוך להתמודד עם האתגרים הקשורים ל־COVID-19. ארגונים שותפים לכוח המשימה מכינים מראש ערכות היגיינה וניקוי שיחולקו לכל בתי הספר הציבוריים לפני פתיחתם מחדש, ותומכים במאמצי משרד החינוך להשלים מדריך מקיף ל"תפעול בתי ספר בטוחים".
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך ממשיכים לנהל מסעות הסברה ולספק תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית לילדים, הורים ומורים. חברי כוח המשימה לתמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, שהוקם כדי לתמוך במענה של משרד החינוך לצרכים בתחום התמיכה הנפשית והפסיכו־חברתית במהלך משבר COVID-19, ממשיכים לספק שירותים מרחוק לילדים, הורים ומורים, ובונים את יכולתם של יועצי משרד החינוך המציעים תמיכה מרחוק לתלמידיהם. התמיכה מרחוק נמשכת אף ששנת הלימודים הסתיימה ב־24 במאי.
• כוח המשימה לענייני חינוך תומך גם בכוח המשימה לתקשורת סיכונים ומעורבות קהילה באמצעות הפצה של מסרים לכל הארגונים השותפים לכוח המשימה ולמשרד החינוך.

מחסה ופריטים שאינם מזון

• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה המשיכו לתמוך בבני אדם חלשים ופגיעים במתקני בידוד ובמחסים בלתי מספיקים ברצועת עזה. ארגונים שותפים לכוח המשימה סיפקו פריטים שאינם מזון לכל מתקני הבידוד הפעילים ברצועת עזה, לרבות מערכות מצעים, ערכות היגיינה וערכות כבוד אישיות. לקראת פתיחתו מחדש של מעבר רפיח עם מצרים והפניית הנוסעים הנכנסים למרכזי בידוד, סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה 300 מזרנים למשרד לפיתוח חברתי, והם מוכנים לספק פריטים נוספים שאינם מזון, ככל שהדבר יידרש. ארגונים שותפים לכוח המשימה רכשו יותר מ־900 מאווררים שיסופקו למרכזי בידוד.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה השלימו את רכישתן של כ־3,000 ערכות היגיינה משפחתיות ל־COVID-19 המיועדות למשקי בית חלשים ופגיעים שאין בהם מתקני היגיינה נאותים. 1,150 ערכות ובהן חומרי הסברה חולקו למשפחות חלשות ופגיעות. תהליך בחירתם של המוטבים מתנהל כעת.
• מאה משקי בית בחמש קהילות בבקעת הירדן, הפגיעות במיוחד לטמפרטורות גבוהות בעונת הקיץ, יפיקו תועלת משיקום של מחסים. לאור הגידול במספר הנדבקים החדשים ב־COVID-19, הדיירים במשקי בית אלה עלולים להידרש להישאר בבידוד ביתי.
• בעקבות הגידול במספר הנדבקים החדשים, במיוחד באזור חברון ובמספר מחנות פליטים, ארגונים שותפים לכוח המשימה עוקבים אחר המצב ומתכוננים לחלוקה מהירה של פריטים וחומרים נחוצים.

מים, תברואה והיגיינה

• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הגיע במהלך התקופה הנסקרת לכמעט 15 אלף בני אדם. ברצועת עזה סיפקו שלושה ארגונים שותפים יותר מ־5,000 בקבוקי מים למתקני בידוד, וכמעט 700 ערכות היגיינה למשפחות פגיעות וחלשות. בגדה המערבית נמסרו יותר מ־2,000 ערכות היגיינה למשפחות חלשות ופגיעות.
• רשות המים הפלסטינית ערכה התאמות בנהלים לשאיבה וריקון של מי שפכים כדי לצמצם את סכנת ההפצה של COVID-19. באמצעות ההסדר החדש רשות המים הפלסטינית עוקבת אחר שאיבה וריקון באתר ההטמנה הייעודי, ובכך מונעת הזרמה אקראית של שפכים ומפחיתה זיהום בשפכים.
• מתקן התפלת השפכים בעזה הגביר את רמות הייצור שלו ב־25% במהלך חודש יוני, הודות להפעלתו של קו חשמל ייעודי עבורו. עם זאת, מחסור בחשמל והפסקת חשמל יזומות פוגעים בפעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה אחרים.

ביטחון תזונתי

• תשומות לייצור חקלאי היו זמינות ברובן, אף שמחירן גבוה יותר לעומת שבועות קודמים ולעומת רמות הזמינות לפני משבר COVID-19. אף על פי כן, קיבולת הייצור נותרה נמוכה מרמתה לפני פרוץ COVID-19, והאמצעים החדשים שנועדו להכיל את ההדבקה מגבילים אותה עוד יותר. מגדלים באזורים שונים של הגדה המערבית דיווחו כי קיצוצים באספקת המים אילצו אותם לרכוש מים ממוכרים פרטיים, צעד שהגדיל את עלויות הייצור.
• סגרים חדשים באזורים כמו חברון עיכבו את הפתיחה מחדש ההדרגתית של שווקי מזון. במהלך התקופה הנסקרת נצפה צמצום בפעילות השוק. את הצמצום מייחסים לביקוש נמוך יותר מצד צרכנים, הנובע בתורו מירידה בהכנסות משקי הבית, מהגבלות תנועה, ומאי־ודאות כללית הקשורה לתוכנית הסיפוח הישראלית.
• אי־תשלום משכורות בשל המשבר הכספי שבו נתונה הרשות הפלסטינית ממשיך לפגוע ביכולתם של בני אדם להתמודד עם סכנות חוסר ביטחון בתחום המזון והתזונה. יחד עם הגאות במספר הנדבקים בCOVID-19 וההגבלות הנלוות אליה, מצב זה עלול להגדיל עוד יותר את העוני וחוסר הביטחון התזונתי.