משבר COVID-19 | דוח מצב 14 (28-15 ביולי 2020)

דגשים

  • מספר הנדבקים הפעילים ב־COVID-19 בגדה המערבית גדל ביותר מ־20%, ו־34 בני אדם נוספים מתו.
  • מספר המחלימים גדל ב־400% כמעט. 
  • בעזה דווח בפעם הראשונה מזה חודש על נדבקים חדשים. 

7,824 183,541 23,204 US$42 M
נדבקים דגימות בני אדם בבידוד  דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית

סקירה כללית

המספר המצטבר של פלסטינים שנדבקו ב־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש כמעט הוכפל במהלך התקופה הנסקרת (מ־7,734 ב־14 ביולי ל־13,938 נכון לשעה 16:00 ב־28 ביולי), בעוד מספר המחלימים גדל כמעט פי ארבעה (מ־1,258 ל־6,033). 34 בני אדם נוספים מתו, ומותם מביא את מניין המתים המצטבר עד כה ל־81. יותר מ־50% מהנדבקים המאומתים הם נדבקים פעילים (7,824), לרבות 16 מטופלים ביחידות טיפול נמרץ וארבעה מונשמים. עם הנדבקים המאומתים נמנים 81 עובדי רפואה (נכון ל־23 ביולי).

כל 6,204 הנדבקים הנוספים שאותרו במהלך התקופה הנסקרת היו בגדה המערבית (לרבות ירושלים המזרחית), ו־50% מכלל הנדבקים הפעילים אותרו בנפת חברון. ברצועת עזה אותרו ארבעה נדבקים חדשים, לראשונה מאז 11 ביוני.

לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מאז תחילת המגפה נבדקו יותר מ־180 אלף דגימות מעבדה לאיתור COVID-19. כ־23 אלף פלסטינים שוהים בבידוד בביתם או במתקני בידוד, כדי לעקוב אחר התסמינים שלהם ולהבטיח איתור מוקדם. מספרם המצטבר של הפלסטינים ששהו בבידוד מאז פרוץ המגפה הוא יותר מ־180 אלף (כל הנתונים נכונים ל־23 ביולי).

מחסור עולמי בציוד רפואי ושיבוש התיאום בין הרשות הפלסטינית לישראל, בתגובה על תוכניתה של ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית, גרמו לעיכובים משמעותיים ברכישת ציוד רפואי חיוני. לדברי משרד הבריאות, עד לסוף 2020 יידרשו עד 150 אלף בדיקות בחודש, וכן שני מיליון כפפות ועד 750 אלף מסיכות כירורגיות בחודש.

הגדה המערבית

כלל המקרים המטופלים ואמצעי הכלה

מוקד ההדבקה הוא עדיין נפת חברון, שבה אותרו 52% מכלל הנדבקים, ואחריה ירושלים המזרחית (21%), יתר נפת ירושלים (8%), רמאללה (5%) ובית לחם (4.5%). מספר הנדבקים המתועדים ב־COVID-19 בנפות סלפית, קלקיליה, טובאס, טול כרם וג׳נין נותר נמוך.

ב־18 ביולי הודיעה הרשות הפלסטינית על הארכה נוספת של הסגר שהוטל מחדש ב־3 ביולי בכל רחבי הגדה המערבית. הסגר כולל סגירת כל בתי העסק והמוסדות הלא חיוניים מלבד מרכולים, בתי מרקחת ומאפיות, וכן עסקים קטנים בכפוף לאמצעי זהירות. התנועה בין הנפות אסורה, למעט במקרים דחופים, בימות השבוע מוטל עוצר לילי מ־20:00 עד ל־6:00 בבוקר, ובסופי השבוע מוטל עוצר מיום חמישי בשעה 20:00 עד ליום ראשון בשעה 6:00 בבוקר (למעט השירותים המותרים שצוינו לעיל). תחבורה ציבורית מותרת בתחומי הנפות, אבל התנועה בין הנפות עדיין מושעית. כל ההתכנסויות הציבוריות אסורות, וקנסות מוטלים על בעלי בתי עסק ועל הציבור הרחב במקרים של הפרות של אמצעי בטיחות הנוגעים לשמירה על ריחוק חברתי ועטיית מסכות.

כחלק מההקלה בהגבלות לקראת חג הקורבן (עיד אל־אדחא), הצפוי להתחיל ב־31 ביולי, הודיעה הרשות הפלסטינית כי בין 28 ל־30 ביולי יורשו בתי עסק להישאר פתוחים עד חצות, ומסעדות יוכלו להישאר פתוחות כל משך החג לשירות משלוחים וקניית מזון מוכן הביתה.

בקרב הציבור ניכר באופן כללי ציות רב יותר לדרישות הסגר ולאמצעי הבטיחות, אם כי עדיין לא במידה מספקת – במרכזים עירוניים ההקפדה רבה יותר מאשר ביישובים כפריים ובאזור H2 של העיר חברון. ב־25 ביולי פרצו עימותים ליד מחנה הפליטים בלאטה שבנפת שכם, אחרי שכוחות ביטחון פלסטיניים ניסו לסגור חנויות ולעצור את בעליהן כנדרש על פי תקנות הסגר. בכיר מקומי במפלגת הפתח נהרג במהלך העימותים מירי בנשק חם, ובני אדם נוספים נפצעו. הרשות הפלסטינית חוקרת את התקרית.

ההחלטה שקיבלה הרשות הפלסטינית בשלהי מאי להפסיק את התיאום הביטחוני שלה עם הרשויות הישראליות בתגובה על איומיה של ממשלת ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית פגעה קשות ביכולת האכיפה שלה. חזרתם הצפויה של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל לגדה המערבית לרגל חג הקורבן הממשמש ובא היא מקור לדאגה. לאחר הפסקת התיאום עם ישראל פירקה הרשות הפלסטינית כמה מחסומים שהוקמו על דרכים ראשיות לאורך הקו הירוק כדי לנטר חזרה של עובדים ולערוך להם בדיקות.

מתקני בידוד ומרכזי טיפול

מי שנחשפו לנדבקים מאומתים ולא נבדקו, או שנבדקו והתקבלה לגביהם תשובה שלילית, נשלחים לבידוד בבתיהם, וכך גם פלסטינים הנכנסים לגדה המערבית מירדן או מישראל. נכון לעכשיו, אין בנמצא מרכזי בידוד רשמיים פעילים עבור אנשים שחזרו לשטח הפלסטיני הכבוש. בין 13 ל־26 ביולי נכנסו 1,350 פלסטינים לגדה המערבית מירדן דרך מעבר אלנבי, נבדקו לגילוי COVID-19 עם הגעתם ונשלחו לבידוד בבתיהם.

רוב רובם של הנדבקים המאומתים שהתסמינים שלהם קלים או מתונים הופנו גם הם לבידוד בביתם. עם זאת, לאור הגאות במספר הנדבקים בשבועות האחרונים והחשש מפני הדבקה המונית, במיוחד באזורים צפופים כמו מחנות הפליטים, הוחזר בהדרגה הבידוד במוסדות. נכון לעכשיו פועלים ארבעה מרכזי בידוד (בערים רמאללה, יריחו, ג׳נין ושכם) ושוהים בהם כמאה מטופלים עם COVID-19. הרשות הפלסטינית מסרה שבקרוב ייפתח בבסיס צבאי בעיר יריחו מרכז בידוד גדול שיוכל להכיל עד אלף מטופלים, ועל פי דיווחים, בארבעה מחנות פליטים (שניים בנפת שכם ושניים בנפת טול כרם) כבר קיימים מרכזים דומים המוכנים לקלוט מטופלים. על פי דיווחים, הקמתם של מרכזי בידוד ותפעולם התעכבו בשל תיאום לא מספיק והיעדר קווים מנחים מוסכמים בין הרשויות הרלבנטיות השונות (משרד הבריאות, לשכות מושלים וועדות של מחנות פליטים).

נדבקים מאומתים שתסמיניהם חמורים מופנים לבתי חולים או למרכזי טיפול ייעודיים אחרים. נכון לעכשיו פועלים 12 מתקנים כאלה.

אף שבירושלים המזרחית נצפתה במהלך התקופה הנסקרת העלייה הגדולה ביותר במספר הנדבקים ונמצאים בה 1,723 נדבקים פעילים, לא הוטלו בה הגבלות נוספות שכן המדיניות הנהוגה בה היא זו המיושמת בישראל. בירושלים המזרחית קיימים שלושה בתי חולים ייעודיים לטיפול בנדבקים ב־COVID-19 (אוגוסטה ויקטוריה, אל־מוקסד וסנט ג׳וזף), בנוסף על בתי חולים ישראליים שפלסטינים המחזיקים בתעודות זהות ירושלמיות יכולים לקבל בהם טיפול. כוח המשימה לענייני בריאות עדיין קורא לארגונים שותפים ולקהילת התורמים להרחיב את תמיכתם כדי לאפשר לרשת בתי החולים בירושלים המזרחית להמשיך ולספק את שירותי רפואת המומחים שאינם זמינים במקומות אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש.

במלון שבע הקשתות בירושלים המזרחית ייפתח מתקן בידוד שינוהל על ידי יחידת הקורונה במשרד הבריאות הישראלי, לטיפול בנדבקים מאומתים ב־COVID-19 שאינם יכולים לשהות בבידוד בביתם מפאת חוסר מקום.

הריסות ונהגים ישראליים אחרים

הרשויות הישראליות הרסו או תפסו, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, 26 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C ובירושלים המזרחית, לרבות בית אחד שנהרס על ידי בעליו. ההריסות והתפיסות הביאו לעקירתם של 25 בני אדם ופגעו ביותר ממאה בני אדם נוספים. לדברי עיריית חברון, אחד המבנים האלה, שהיה ממוקם בעיבורי העיר חברון ונהרס ב21 ביולי, נועד לשמש מרכז בדיקות לאיתור COVID-19. הרשויות הישראליות חולקות על טענה זו. ההריסה בוצעה מכוח צו צבאי 1797, המאפשר פינוי של מבנים לא מורשים תוך 96 שעות ממתן הודעה על כך. ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות אדם הביעו שוב ושוב את חששם ביחס לנוהל זה, המונע במידה רבה מבני האדם הנפגעים לשטוח את עניינם בפני גוף משפטי כלשהו.

עם פרוץ המגפה מסרו הרשויות הישראליות שיימנעו מהריסה או תפיסה של בתים מאוכלסים שכבר היו בנויים לפני תחילת משבר. אלא שעל פי התיעוד של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, מאז תחילת מרס 2020 הרסו או תפסו הרשויות 19 בתים כאלה (15 בשטח C וארבעה בירושלים המזרחית), ושבעה בתים נוספים נהרסו על ידי בעליהם לאחר שהוצאו נגדם צווי הריסה: 152 פלסטינים בסך הכול נעקרו בשל כך. בעקבות הריסות בכמה קהילות חלשות ופגיעות במהלך התקופה הנסקרת, חזרה נציבות זכויות האדם בפלסטין ב־16 ביולי על קריאתו של האו״ם לעצור את כל ההריסות.

ב־20 ביולי תפסו כוחות ישראליים כמאה חבילות מזון של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, שעל פי דיווחים היו מיועדות לחלוקה למשפחות השוהות בבידוד ביתי בעיר העתיקה של ירושלים, בנימוק שההתערבות לא תואמה עם הרשויות הישראליות.

רצועת עזה

ברצועת עזה אותרו במהלך התקופה הנסקרת ארבעה נדבקים מאומתים חדשים ב־COVID-19, הראשונים מאז 12 ביולי. נתון זה מביא את סך הנדבקים ל־76, לרבות חמישה נדבקים פעילים, 70 שהחלימו ואחת שמתה. כל ארבעת הנדבקים החדשים נשלחו לבידוד מייד עם הגעתם לעזה דרך מעבר ארז, והם שוהים בבידוד בבית החולים הטורקי לאחר שהבדיקות שנערכו להם התגלו כחיוביות. כ־80-70 בני אדם ממשיכים להיכנס לעזה מדי שבוע דרך מעבר ארז.

עד עתה נבדקו בעזה 13,777 דגימות בסך הכול. כ־220 בני אדם שוהים בארבעה מרכזי בידוד הפועלים כעת, וכוללים מתקני רפואה, מלונות ומבנים ייעודיים אחרים. 

לדברי כוח המשימה לענייני בריאות / ארגון הבריאות העולמי, נכון לעכשיו הציוד הדרוש לטיפול במספר גדול יותר של נדבקים ב־COVID-19 צפוי להגיע לעזה באוקטובר, ולא באוגוסט, כפי שציפו תחילה. עקב כך מערכת הבריאות מסוגלת כעת לטפל רק בכמה מאות נדבקים חיוביים ב־COVID-19. כוח המשימה לענייני בריאות מוסר כי במהלך התקופה הנסקרת גדלה יכולת הבדיקה לגילוי COVID-19 מ־6,000 ליותר מ־30 אלף בדיקות, הודות לתרומות נוספות מארגוני סיוע שותפים נוספים.

יש אותות לכך שמעבר רפיח עם מצרים, שהיה סגור בשני הכיוונים מאז 15 במאי, ייפתח מחדש לרגל חג הקורבן (עיד־אל אדחא) עבור פלסטינים השבים ממצרים. נראה שפתיחת המעבר מחדש תלויה בשאלה האם מתקן הבידוד בדיר אל בלח יהיה מוכן בזמן להכיל כ־350 נוסעים חוזרים. הכנת המתקן צפויה להסתיים בשבוע השני של אוגוסט, ורוב אלפיים הנוסעים הצפויים לחזור לעזה ישהו בו ובמתקנים הייעודיים ברפיח ובבית חנון.

להגבלות המוטלות ממילא על הגישה אל מחוץ לעזה דרך מעבר ארז, בשל המצור והמגפה, היתוספה מאז 21 במאי החלטתה של הרשות הפלסטינית להקפיא את התיאום עם הרשויות הישראליות. במספר מוגבל של מקרי חירום רפואיים הותרה יציאת בני אדם אד־הוק, בתמיכת ארגונים לא ממשלתיים וסוכנויות בינלאומיות. בניסיון למתן את ההשלכות של מצב זה הסכים האו״ם, יחד עם הרשויות הפלסטיניות והישראליות כאחד, לאפשר באופן זמני את העברת התיעוד הדרוש בין הצדדים, כדי להבטיח למטופלים מעזה גישה לשירותי רפואה חיוניים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. מנגנון זה צפוי להתחיל לפעול בקרוב.

תנועת סחורות מישראל וממצרים נמשכה כבעבר, לרבות הכנסה פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל.

תיאום

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים להתכנס לישיבות מדי שבוע, בכדי לקבוע רכיבי מדיניות ולתאם את יישומם של סוגי מענה שונים למשבר.
אף שתוכנית המענה הבין סוכנותית כיסתה התערבויות עד לסוף יוני 2020, היא נחשבת כעת לנספח של תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, וההתערבויות הכלולות בה יימשכו על פי צורך עד לסוף 2020. הקהילה ההומניטרית עוקבת באופן פעיל אחר התפתחות המגפה, ובמקרה הצורך יפורסמו תוכניות מענה ובקשות מימון מעודכנות. צרכים הומניטריים בהקשר של COVID-19 מעבר לסוף השנה יוטמעו בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2021.
כוח המשימה לענייני בריאות עוקב אחר הרכש והמשלוח של אספקה רפואית חיונית על ידי ארגונים שותפים לכוחות המשימה, כנגד הצרכים המיידיים שזוהו בתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19, צרכים התואמים גם את תוכנית המענה הלאומית ל־COVID-19 של מדינת פלסטין. הטבלה שלהלן מדגישה את הזמינות והפערים של עשרת הפריטים הרפואיים העיקריים הדרושים.[1] כל הארגונים השותפים מוזמנים להירשם ולהגיש את בקשותיהם לרכישת אספקה רפואית לבדיקות מעבדה, ניהול טיפול ומניעה ופיקוח על זיהום באמצעות הפורטל העולמי של ארגון הבריאות העולמי לתיאום המענה ל־COVID-19.

במאמץ למתן את ההשלכות של הפסקת התיאום בין הרשות הפלסטינית לרשויות הישראליות על רכישת אספקה וקבלת תרומות הדרושות למענה על COVID-19, הפעיל ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש כוח משימה לוגיסטי, בהנהגת תוכנית המזון העולמית. משימתו העיקרית היא לתווך בין מנהל המכס במשרד הכספים של הרשות הפלסטינית לבין הרשויות הישראליות (מתאם הפעולות בשטחים ואגף המכס הישראלי), כדי להבטיח שהתיעוד הדרוש לאפשר משלוח של אספקה מיובאת לתוך השטח הפלסטיני הכבוש דרך נמלי הכניסה הישראליים השונים אכן יאושר. נכון לעכשיו כוח המשימה מטפל ב־35 בקשות שהגישו סוכנויות או״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, ששמונה מתוכן כבר אושרו על ידי שני הצדדים ו־27 ממתינות לאיור הרשויות הישראליות.

כחלק מתוכנית תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה, כמעט 40 ארגונים שותפים מפיצים חומרי הסברה במטרה להבטיח שלציבור תהיה גישה למידע נרחב על הדרכים למנוע את התפשטות COVID-19 ולטפל במידע כוזב ככל שהרשויות הרלבנטיות מחילות הקלות בהגבלות, או לחילופין שבות ומחדשות אותן. חומרי הסברה בתחום תקשורת הסיכונים ומערובות הקהילה זמינים לעיון בקישור זה.

שם הפריט צרכים מיידיים נמסרו בטיפול הפער הנותר
מנשם, רפואי, מבוגר/ילד 150 20 110 20
מיטת בית חולים ליחידת טיפול נמרץ 150   96 54
מוניטור מטופל, סימנים חיוניים 150 40 88 22
מחולל חמצן, חשמלי 150 15 80 55
מיטת מטופל  300 80 12 208
מד סטורציה 200   200 0
מסכה כירורגית (קופסה של 50) 20,000 24,103 3,139  
כפפות, לא סטריליות (קופסה של 100) 20,000 28,685 19,838  
מכשיר PCR זמן אמת 3 1   2
ערכת בדיקה ל־COVID-19 (תחלים ומטושים): 96 בדיקות כל אחת 200 398    

מימון

תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, שחייבה לגייס 42.4 מיליון דולר לתמיכה במענה מיידי למשבר COVID-19 ובמאמצים שמנהיגה הממשלה הפלסטינית, כיסתה התערבויות עד לסוף יוני. עם זאת, מרבית ההתערבויות צפויות להימשך עד לסוף שנת 2020, על פי צורך.

עד עתה גויסו 30.9 מיליון דולר, שהם 73% מהסכום המבוקש עבור תוכנית המענה. כולל משאבים שגויסו מחוץ לתוכנית המענה גויסו בסך הכול 49.4 מיליון דולר לתמיכה בפעילויות הקשורות למענה למשבר COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש.

בשבועיים האחרונים התקבלו שתי תרומות גדולות עבור כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי. התרומות הגדולות ביותר התקבלו מגרמניה (814,085 דולר), קנדה (333,957 דולר), החברה הגרמנית לשיתוף פעולה בינלאומי (GIZ) (323,056 דולר), Islamic Relief Wroldwide (216,400 דולר) וצרפת (177,600 דולר) עבור תמיכה בפעילויות של כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי. בנוסף, ארגון Save the Children תרם תרומה משמעותית (150 אלף דולר) לתמיכה בפעילויות של כוח המשימה לענייני מחסה ופריטים שאינם מזון.

ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים הצליחו להשיג ממקורות שונים מימון נוסף בשווי 81,760 דולר. עד עתה זכה המענה הכולל לCOVID-19- לתמיכה נדיבה מצד תורמים. לאור ההתפתחויות האחרונות של המגפה יידרשו מאמצים מתמשכים כדי להמשיך לתת מענה למלוא היקף הצרכים של בני אדם חלשים ופגיעים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

בנוסף, הבנק העולמי הכריז על מיזם בשווי 30 מיליון דולר לתמיכה במענה החירום של הרשות הפלסטינית למשבר COVID-19. הרכיב הגדול ביותר, בסך 20 מיליון דולר, הוא העברת חירום של כסף מזומן לכמעט 90 אלף משקי בית עניים ולקבוצות פגיעות אחרות שהשלכות המשבר עליהן היו הקשות ביותר בשל אובדן הכנסה, ואשר על פי הערכות מונות 68,000 משקי בית מוטבים.

ב־20 ביולי תרם האיחוד האירופי תרומה בסך 4 מיליון אירו לגיוס החירום ל־COVID-19 של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), כחלק מהתמיכה של האיחוד האירופי בהתמודדות עם המגפה בגדה המערבית וברצועת עזה. התרומה תתמוך במתן שירותי רפואה ראשוניים, העשויים להציל חיים, בשטח הפלסטיני הכבוש.

סך המימון לתוכנית המענה ל־COVID-19 על פי כוח משימה (במיליוני דולר)

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש (באמצעות תוכנית המענה הבין־סוכנותית ומחוץ לה) בדולרים

כוח משימה הסכום הדרוש ליישום תוכנית המענה באמצעות תוכנית המענה % תוכנית המענה שמומן מחוץ לתוכנית המענה סה״כ בדולרים
חינוך  1,203,000 817,000 68% 1,898,746  2,715,746 
ביטחון תזונתי 11,781,726 9,177,426 78% 1,777,441 10,954,867 
בריאות 19,106,615   11,630,052  61% 10,125,602  21,755,654
הגנה  951,000   1,917,434 202%  305,434  2,222,868 
מחסה ופריטים שאינם מזון  3,342,551  1,755,251  53% 2,767,382 4,522,633 
מים, תברואה והיגיינה  6,055,240  5,587,068  92% 1,595,064   7,182,132 
סה"כ כולל 42,440,132  30,884,230  73%  18,469,669  49,353,899 

סך המימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 על פי תורמים

תורם באמצעות תוכנית המענה מחוץ לתוכנית המענה סה״כ בדולרים
אוסטריה

 

229,564

229,564
קנדה

2,215,757

 

2,215,757
קרן מענה החירום המרכזית

527,000

 

527,000
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID)

1,148,789

 

1,148,789
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO)

2,643,160

6,305,0001

8,948,160

Education Cannot Wait

555,000

1,550,000

2,105,000
המשרד הפדרלי לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (BMZ)

112,500

 

112,500
סיוע חוץ למקרי אסון (OFDA)

225,000

 

225,000
צרפת

1,005,415

 

1,005,415
גרמניה

2,512,383

 

2,512,383
החברה הגרמנית לשיתוף פעולה בינלאומי (GIZ)

436,181

43,000

479,181

ICO-UAE

112,640

 

112,640
אירלנד (Irish Aid)

235,200

 

235,200

Islamic Relief Worldwide

307,800

 

307,800
הסוכנות האיטלקית לפיתוח ושיתוף פעולה (AICS)

152,008

10,970

162,978
יפן

878,506

 

878,506
כווית

747,500

8,252,500

9,000,000
נורבגיה

70,000

91,083

161,083

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש2

6,582,564

347,768

6,930,332

מקורות אחרים3

988,087

164,329

1,152,416
גיוס מימון בסקטור הפרטי

386,786

 

386,786
הקרן הקטארית לפיתוח

 

562,455

562,455
הסהר האדום הקטארי

 

410,000

410,000

Save the Children4

326,435

 

326,435

Start fund

251,000

 

251,000

Suisse Cooperation

138,520

 

138,520
שבדיה (SIDA)

500,000

 

500,000
הסוכנות השוויצרית לפיתוח ולשיתוף פעולה (SDC)

1,450,000

268,000

1,718,000
אונסק"ו

 

150,000

150,000
הקרן ההומניטרית הנושאית מטעם קרן האוכלוסין של האו״ם

332,000

 

332,000
יוניסף

792,000

 

792,000

War Child Holland5

252,000

85,000

337,000
תוכנית המזון העולמית (הלוואה)

5,000,000

 

5,000,000
סה״כ

$30,884,230

$18,469,669

$49,353,899

1 Attribution to the Inter-Agency COVID-19 Response Plane under verification.

2 עד כה, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש קיבלה תרומות נדיבות מגרמניה (13.1 מיליון דולר), בלגיה (4.3 מיליון דולר), שוודיה (2.1 מיליון דולר), שווייץ (2 מיליון דולר), נורבגיה (0.9 מיליון דולר), אירלנד (0.3 מיליון דולר), קוריאה (0.3 מיליון דולר), איסלנד (0.2 מיליון דולר) וקפריסין (12,500 דולר).

3 תרומות מימון בסך פחות מ־100 אלף דולר, כולל מימון עבור תוכנית המענה ל-COVID-19 ומחוץ לה, התקבלו מגופים אלה: 

Action Aid, AECID, African Women Development Fund, AICS, Cantabria 19, Christian Aid &ACPP, Denmark, DRO, EIHDR, Federal Ministry for Economic Cooperation and Development (BMZ), Fridresh Nauman Foundation, Gazza Desktek (GDD), Global fund for women, Grass Roots, HEKS, Holland, ICO-UAE, International Charity Organization ,IR- Canada, IR - UK, Italy (IADC), Jerrahi Order of America, Kvinna Till Kvinna, Luxemburg government – ARDI Program, McNulty Foundation, Medico International, Mennonite Central Committee, Mixed funds (German, Italian, Spanish and Dutch), NCA, DCA, NMFA, Nous Cims, NRC, Open Society Foundation ,Oxfam, PARC, Penny Appeal, PHG, Private Donors, Rawa Fund, Representative Office of Switzerland in Ramallah, SIDA+DFAT, StartNetwork, Trocare, UN Trust Fund, UNDP, United Palestinian Appeal, UNWOMEN HQ, Urgent Action Fund, WELFARE (Taawon), WHO, World Vision USA.

4 נתון זה כולל תרומות מארגון Save the Children עצמו ומקרנות מאוגמות.

5 נתון זה כולל תרומות מאת War Child Holland והמשרד הראשי של War Child Holland.

התפתחויות, גורמי חשש וסטטוס מימון על פי כוח משימה

בריאות

19,106,615 דולר 11,630,052 דולר 61% 10,125,602 דולר 21,755,654 דולר
המימון הדרוש באמצעות תוכנית המענה מתוכנית המענה מומנו מחוץ לתוכנית המענה סך המימון שהתקבל
  • חששות בדבר יכולתה של מערכת הבריאות הפלסטינית לטפל בגאות במספר הנדבקים ב־COVID-19. במהלך התקופה הנסקרת גדל משמעותית מספר הנדבקים המאומתים והמתים בהקשר זה. צוות התיאום של כוח המשימה לענייני בריאות עובד עם משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי לזהות צרכים מיידיים ולתת להם מענה, לרבות ניהול טיפול, תמיכה בסגל העובדים במרכזי בידוד וטיפול, ואספקת ציוד הגנה אישי וציוד מעבדה.
  • נמשך מסע תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה, המתנהל בתמיכת כ־40 ארגונים שותפים. במהלך התקופה הנסקרת התמקד המסע במסרים בדבר ייעוץ רפואי ומידע כוזב, שנשלחו דרך רשתות מדיה ולציבור הרחב, בעיקר במוקדי התפרצות של המגפה. יותר מ־110 אלף בני אדם נחשפו ישירות למסרים אלה.
  • יותר מ־180 אלף בני אדם הפיקו תועלת מהפעילויות שכוח המשימה לענייני בריאות ביצע במהלך התקופה הנסקרת. ארגונים שותפים סיפקו למשרד הבריאות ערכות בדיקות מעבדה וציוד נוסף לעריכת כמעט 10,000 בדיקות. על פי הערכות, 11 אלף עובדי רפואה בקו הראשון קיבלו ציוד הגנה אישי מלא. ארגונים שותפים רכשו ומסרו ציוד רפואי חיוני לטיפול בנדבקים במצב קשה או אנוש, לרבות מיטות ליחידות טיפול נמרץ ומוניטורים למעקב אחר סימנים חיוניים עבור מטופלים.
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה המשיכו לספק תמיכה ליותר מ־80 אלף בני אדם, באמצעות שירותים הכלולים בחבילת המינימום של שירותי בריאות חיוניים. אלה כללו שירותי רפואה ראשונית, שירותי תזונת ילדים ותמיכה וטיפול במטופלים אונקולוגיים, בין היתר.

הגנה

951,000 דולר 1,917,434 דולר 202% 305,434 דולר 2,222,868 דולר
המימון הדרוש באמצעות תוכנית המענה מתוכנית המענה מומנו מחוץ לתוכנית המענה סך המימון שהתקבל
  • פעילויות קיץ לילדים, שאותם מספקים בדרך כלל ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך, הוקפאו בלית ברירה, נדחו או הותאמו לאמצעים המגבילים החדשים בהקשר של COVID-19. אמצעים נוספים צפויים להיות מוכרזים לרגל חג הקורבן (עיד אל־אדחא) הממשמש ובא.
  • חברי תת־כוח המשימה למענה על אלימות מבוססת־מגדר ברצועת עזה הבחינו בביקוש רב להכשרה במניעה ובאמצעי הגנה, לנוכח חידוש פעילויות קבוצתיות פנים אל פנים. עם זאת, חידוש של הכשרות מסוג זה מעורר חששות בשל הנטייה הכללית בציבור שלא לציית לאמצעי הזהירות מפני COVID-19.
  • ארגונים שותפים בתחום התמיכה הנפשית והפסיכו־חברתית מדגישים את הצורך לספק לצוותים ניידים הכשרה בתחום נהלי בטיחות וקווים מנחים להימנעות מהדבקה. הדבר תקף במיוחד לצוותים המספקים שירותים לילדים, שלרוב אינם מגלים תסמינים כלשהם גם אם נדבקו בנגיף. 
  • ארגונים שותפים מדווחים על חששות בדבר שירותי תמיכה מוגבלים בתחום ההגנה על הילד / תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית הניתנים לילדים פלסטינים בירושלים המזרחית, במיוחד בשכונות שבין גדר ההפרדה לקו הירוק. על פי דיווחים, מחסור זה נובע מירידה במספר היוזמות הקהילתיות בתחומי הגנת הילד / תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, בשל הגבלות תנועה והיעדר גישה למתקני בריאות, המיתוספים למבצעים הצבאיים הישראליים המתמשכים.

חינוך

1,203,000 דולר 817,000 דולר 68% 1,898,746 דולר 2,715,746 דולר
המימון הדרוש באמצעות תוכנית המענה מתוכנית המענה מומנו מחוץ לתוכנית המענה סך המימון שהתקבל
  • כוח המשימה לענייני חינוך עובד עם משרד החינוך על פיתוח תוכנית מסגרת לפתיחתם מחדש של בתי הספר. תחילת שנת הלימודים בגדה המערבית נדחתה ל־6 בספטמבר, בעוד בתי הספר בעזה צפויים להיפתח מחדש ב־8 באוגוסט. תוכנית המסגרת שואפת להבטיח כי הילדים יהיו בטוחים ומוגנים; לסייע לזהות ילדים בסכנת נשירה מהלימודים; לשכנע הורים להעניק קדימות לחזרתם של הילדים למסגרת חינוכית; להכין מורים שיסייעו להם להשלים פערים; ולסייע למערכת החינוך להתמודד עם האתגרים הקשורים ל־COVID-19. ארגונים שותפים לכוח המשימה מכינים מראש ערכות היגיינה וניקוי שיחולקו לכל בתי הספר הציבוריים לפני פתיחתם מחדש, ותומכים במאמצי משרד החינוך להשלים מדריך מקיף ל"תפעול בתי ספר בטוחים".
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך ממשיכים לנהל מסעות הסברה ולספק תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית לילדים, הורים ומורים. חברי כוח המשימה לתמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, שהוקם כדי לתמוך במענה של משרד החינוך לצרכים בתחום התמיכה הנפשית והפסיכו־חברתית במהלך משבר COVID-19, ממשיכים לספק שירותים מרחוק לילדים, הורים ומורים, ובונים את יכולתם של יועצי משרד החינוך המציעים תמיכה מרחוק לתלמידיהם.
  • כוח המשימה לענייני חינוך תומך גם בכוח המשימה לתקשורת סיכונים ומעורבות קהילה באמצעות הפצה של מסרי הסברה לכל הארגונים השותפים לכוח המשימה ולמשרד החינוך.

מחסה ופריטים שאינם מזון

3,342,551 דולר 1,755,251 דולר 53% 2,767,382 דולר 4,522,633 דולר
המימון הדרוש באמצעות תוכנית המענה מתוכנית המענה מומנו מחוץ לתוכנית המענה סך המימון שהתקבל
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה המשיכו לתמוך בבני אדם חלשים ופגיעים במתקני בידוד ובמחסים בלתי מספיקים ברצועת עזה. ארגונים שותפים לכוח המשימה סיפקו פריטים שאינם מזון לכל מתקני הבידוד הפעילים ברצועת עזה, לרבות מערכות מצעים, ערכות היגיינה וערכות כבוד אישיות. ארגונים שותפים לכוח המשימה חילקו יותר מ־900 מאווררים למרכזי בידוד פעילים שנזקקו להם.
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה השלימו את רכישתן של ערכות היגיינה משפחתיות ל־COVID-19 המיועדות למשקי בית חלשים ופגיעים שאין בהם מתקני היגיינה נאותים. 1,150 ערכות ובהן חומרי הסברה חולקו במהלך התקופה הנסקרת הקודמת, ו־1,300 ערכות נוספות מחולקות כעת.
  • כאלף ערכות היגיינה חולקו למשקי בית חלשים ופגיעים בגדה המערבית, רובם בנפת חברון. ארגונים שותפים לכוח המשימה עוקבים אחר המצב ומתכוננים לחלוקה מהירה של חומרים נוספים, ככל שיידרשו.
  • ארגונים שותפים תמכו בשיקום של מאה בתים בחמש קהילות בבקעת הירדן, שתושביהן חשופים לטמפרטורות גבוהות בעונת הקיץ. עם הגידול במספר הנדבקים ב־COVID-19 בגדה המערבית, בני אדם רבים יותר מופנים לבידוד ביתי.

מים, תברואה והיגיינה

6,055,240 דולר 5,587,068 דולר 92% 1,595,064 דולר 7,182,132 דולר
המימון הדרוש באמצעות תוכנית המענה מתוכנית המענה מומנו מחוץ לתוכנית המענה סך המימון שהתקבל
  • כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הגיע במהלך התקופה הנסקרת לכמעט 3,400 בני אדם. ברצועת עזה סיפקו חמישה ארגונים שותפים כמעט 7,000 בקבוקי מים למתקני בידוד. יותר מ־500 ערכות היגיינה ושוברים אלקטרוניים, שייפדו בתמורה לפריטי היגיינה, נמסרו למשפחות פגיעות וחלשות בעזה ובגדה המערבית, ובורות הספיגה/המכלים הספטיים ב־36 משקי בית נשאבו ורוקנו.
  • הופעלה מערכת זמנית ריכוזית לאיסוף ופינוי בטוח של פסולת זיהומית ממתקני בידוד וטיפול ב־COVID-19 בצפון הגדה המערבית. את המערכת הקימו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות.
  • כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה קיים עבור הארגונים השותפים לו הכשרות בנושא הנחייה למתן מענה על COVID-19 בתחום המים, התברואה וההיגיינה. 31 הארגונים שהשתתפו במפגשי ההכשרה עודכנו בנושאי תקנים טכניים, המלצות ומפרטים חדשים במהלך היישום של התערבויות בהקשר של COVID-19 בתחום המים, התברואה וההיגיינה.

ביטחון תזונתי

11,781,726 דולר 9,177,426 דולר 78% 1,777,441 דולר 10,954,867 דולר
המימון הדרוש באמצעות תוכנית המענה מתוכנית המענה מומנו מחוץ לתוכנית המענה סך המימון שהתקבל
  • תשומות לייצור חקלאי זמינות ברובן, אף שמחירן גבוה יותר לעומת שבועות קודמים ולעומת רמות הזמינות לפני משבר COVID-19. רוב הספקים ממשיכים לקבל תשלום במזומן בלבד. מגדלים שהצליחו להשיג אשראי לא פורמלי לתשלום עבור תשומות מדווחים כי החשיפה לחוב מעוררת בהם תחושות קשות, וכי הם חוששים לקיימות של עסקיהם. גם עלויות הייצור הגדלות ממשיכות להדאיג את היצרנים.
  • הטלתם מחדש של האמצעים למניעת הדבקה צמצמה עוד יותר את הייצור, לרמות נמוכות מהרמות שלפני משבר COVID-19. התקנות בדבר ריחוק פיזי פוגעות בחקלאים ובמגדלים וגורמות לירידה בייצור. זמינותם של עובדים בתחום החקלאי נותרת מוגבלת בשל החשש מהדבקה והגבלות התנועה דרך מחסומים.
  • חידוש הסגר בגדה המערבית קטע את הפתיחה מחדש ההדרגתית של השווקים. הגבלות התנועה צמצמו את הגישה לשווקים שכבר נפתחו מחדש. רועים חידשו את מכירות הטלאים; עם זאת, מכירת מוצרי חלב נותרת נמוכה בשל חששות הצרכנים מפני הדבקה. הסגר והפעילות המצומצמת של מסעדות תרמו גם הם לביקוש מצומצם בשווקים.

[1] לרשימה מקיפה יותר יש לפנות לצוות התיאום של כוח המשימה לענייני בריאות: [email protected] ו־[email protected].

הירשמו לקבלת מידע ודוחות