משבר COVID-19 | דוח מצב 27 (28-14 בינואר 2021)

דגשים מרכזיים

  • מספר הנדבקים הפעילים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש פחת ב־37%.
  • ברצועת עזה הוחלו הקלות נוספות הוחלו בהגבלות.
  • ישראל סגרה זמנית את המעברים באוויר וביבשה כדי לעצור את התפשטותם של זנים חדשים של נגיף COVID-19. 

8,994 177,426 1,990 64
נדבקים פעילים נדבקים (מצטבר) מתים פלסטינים בטיפול נמרץ

סקירה כללית

לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, במהלך התקופה הנסקרת נצפתה בשטח הפלסטיני הכבוש ירידה של 37% במספר הנדבקים הפעילים ב־COVID-19 – 8,810 פלסטינים נוספים נמצאו חיוביים לנגיף בבדיקות, ו־13,957 בני אדם החלימו. המספר המצטבר של הנדבקים הוא 177,426, ש־166,441 מתוכם החלימו מהנגיף. נמשכת הירידה במספר המטופלים ביחידות הטיפול הנמרץ, מ־93 בסוף התקופה הנסקרת האחרונה ל־64, וכן במספר המונשמים מתוכם, שירד מ־25 ל־18.

בסך הכול מתו 176 בני אדם, נתון המביא את מספרם המצטבר של המתים מהנגיף ל־1,990, מהם 1,473 בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ו־517 ברצועת עזה. שיעור התמותה בשטח הפלסטיני הכבוש, כלומר שיעור המתים מקרב הנדבקים המאומתים, נותר 1.1%, גבוה מעט משיעורה בישראל (0.75%), אבל נמוך יותר מאשר בירדן (1.3%) ובמצרים (5.5%).

מחצית מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש מצויים בעזה, ואחריה, בגדה המערבית, בנפת רמאללה (10%), באזור ירושלים המזרחית (9%) ובנפת שכם (9%).

בתגובה על הירידה בשיעור ההדבקה החילו הרשויות בעזה הקלות בהגבלות לשמירה על בריאות הציבור במשך סופי השבוע. בגדה המערבית (לא כולל ירושלים המזרחית), תקנות הסגר שנכנסו לתוקף ב־2 בינואר הוארכו עד 1 בפברואר. כן עד האריכו הרשויות הישראליות את הסגר הנוכחי 31 בינואר לפחות, אמצעים החלים גם על ירושלים המזרחית הכבושה. כמו כן אומצו הגבלות נוספות, לרבות איסור על כל טיסות נוסעים נכנסות ויוצאות אל ישראל וממנה, מ־26 בינואר בחצות, וסגירת מעברי היבשה עם מצרים וירדן מ־28 בינואר בשעה 6:00 ועד 31 בינואר בשעה 17:00.

ב־25 בינואר נפתחו מחדש כל בתי הספר הציבוריים לכיתות ז׳ עד י״ב, במתכונת מעורבת המשלבת לימודים פנים אל פנים עם למידה מרחוק; כיתות א׳-ו׳ חזרו ללימודים ב־6 בינואר. אונר״א החליטה שלא לפתוח מחדש את בתי הספר שלה, ולהמשיך בלמידה מרחוק בלבד.

חיסונים

הרשות הפלסטינית תקבל תמיכה באמצעות Gavi COVAX AMC (הברית הגלובלית לחיסונים) עבור הקצאה של חיסוני COVID-19 שיתנו מענה ל־20% מהאוכלוסייה בשטח הפלסטיני הכבוש. כן התעניינה הרשות הפלסטינית באפשרות לפרישה בקנה מידה קטן של "גל ראשון" של חיסוני פייזר, שעל פי הערכה יתנו מענה ל־0.25% מהאוכלוסייה, והעדיפות לקבלתם תינתן לעובדי רפואה בקו הראשון. במקביל מנהלת הרשות משא ומתן עם חברות תרופות ומדינות שונות כדי להבטיח חיסונים נוספים, לרבות חיסון ספוטניק V נגד COVID-19, מתוצרת רוסיה.

משרד הבריאות, בתמיכת ארגון הבריאות העולמי ויוניסף, משלים את תוכנית החיסון הלאומית שלו. בעזה כוח משימה מקומי מכין רשימות של קבוצות בעדיפות לחיסון, לרבות עובדי רפואה ובני יותר מ־65 הסובלים ממחלות רקע. כוח המשימה לענייני בריאות מדווח כי יש די קיבולת של שרשרת אחסון קרה עבור החיסונים הצפויים, לרבות אלה מתוצרת פייזר; החשש העיקרי נותר ביחס לגישה מהירה והוגנת לכמות מספקת של חיסונים.

ישראל ממשיכה בתוכנית החיסונים שלה, הזמינה לפלסטינים בירושלים המזרחית, ונכון לעכשיו, לאחר שיותר מ־2.5 שני מיליון בני אדם כבר קיבלו את מנת החיסון הראשונה, היא נמצאת במקום הראשון בעולם במספר החיסונים לנפש: מספר ארגוני רפואה וזכויות אדם ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים, לרבות אמנסטי אינטרנשיונל, קראו לרשויות הישראליות להבטיח שחיסונים יינתנו באופן שווה והוגן לפלסטינים הנתונים לכיבוש בגדה המערבית ובעזה. בתדרוך שלו למועצת הביטחון של האו״ם, ב־26 בינואר, המתאם המיוחד החדש לתהליך השלום במזרח התיכון, תור ונסלנד, זקף לזכות ישראל את העובדה שבמהלך המגפה היא עובדת באופן הדוק עם האו״ם והארגונים השותפים לו כדי שציוד ואספקה יישלחו ליעדם ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ועזה. כן ציין כי "חשוב לשמור על אותה רמה של מעורבות ושיתוף פעולה בכל האמור במשלוח חיסונים".

ב־21 בינואר הודיע שירות בתי הסוהר הישראלי כי סיים לחסן את אוכלוסיית בתי הכלא בישראל. זאת לאחר שב־10 בינואר עתרו חמישה ארגוני זכויות אדם ישראליים לבג״ץ נגד החלטתו של השר לביטחון פנים שלא לחסן אסירים, בניגוד להנחיית משרד הבריאות הישראלי.

הגדה המערבית

מספר הנדבקים הפעילים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, פחת בתקופה הנסקרת בכמעט 37% (מ־ 7,011 ל־4,450). למרות זאת, הסגר הנוכחי, באזורים שמחוץ לירושלים המזרחית, הוארך עד 1 בפברואר, לרבות העוצר הלילי משעה 19:00 ועד 6:00, וכן הסגר בסופי שבוע, מימי חמישי ב־19:00 ועד ימי ראשון ב־6:00, למעט החרגות עבור שירותים חיוניים. האיסור על נסיעה בין נפות נותר בתוקף, אף שהובחנה רק מידת אכיפה מועטה.

בירושלים המזרחית, שתושביה זכאים לחיסון על פי התקנות הישראליות הנוכחיות, ניכר גידול במספר הפונים לקבלת השירות. כן נצפתה אכיפה ניכרת של אמצעי הסגר, באמצעות גידול במספר המחסומים, לרבות בימי שישי שבהם הותרה הגישה למתחם חרם א־שריף / הר הבית לצורך תפילה רק לתושבי העיר העתיקה, ונאסרה על מתפללים מוסלמים אחרים. ב־17 בינואר האריכו הרשויות הישראליות את סגירתו של מסגד אל־אברהימי, בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), בפני מתפללים ומבקרים מוסלמים.

בדרום הגדה המערבית נאסר על עובדים פלסטינים להיכנס לישראל דרך המחסומים הרשמיים, למעט מחסום תרקומיא (נפת חברון) הפתוח בפני מי שעובדים בענפים ספציפיים. מי שמנסים להיכנס לישראל דרך פרצות בגדר ההפרדה נשלחים חזרה. ב־11 בינואר פתחו כוחות ישראליים בירי באש חיה על עובדים פלסטינים שניסו להיכנס לשטח ישראל דרך פרצה בגדר ההפרדה מדרום לטול כרם, ופצעו שמונה בני אדם. ב־17 בינואר השתמשו כוחות ישראליים בגז מדמיע כדי לעצור עובדים שניסו לעבור לשטח ישראל ליד מחסום מיתר, ועקב כך נזקקו מספר בני אדם לטיפול בגין שאיפת גז מדמיע. כן קנסו כוחות ישראליים עובדים שנתפסו, ובמקרים אחדים החרימו היתרים. ב־25 בינואר, על פי דיווחים, מת עובד פלסטיני מהתקף לב אחרי שלדברי אנשי רפואה פלסטינים, כוחות ישראליים ירו לעברו גז מדמיע בעת שניסה לעבור את גדר ההפרדה לשטח ישראל, ליד טול כרם; תקרית דומה שגם בה מת אדם תועדה ב־18 בספטמבר 2020 בנפת ג׳נין.

במהלך התקופה הנסקרת, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו לפחות 22 מבנים בבעלות פלסטינית בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של לפחות חמישה בני אדם. 

ב־25 בינואר הרשויות הישראליות פירקו ותפסו חלקים של מבנה מגורים ובית שימוש נייד שניתנו כסיוע הומניטרי, ובנוסף הרסו מאגר מים, בכפר א־לובן א־שרקייה שבנפת שכם. הפעולה בוצעה בעילה של היעדר היתר בנייה ישראלי באתר ארכיאולוגי בשטח C. המשפחה בת חמש הנפשות שנעקרה בתקרית זו משמשת שוב ושוב מטרה למתקפות של מתנחלים. ב־27 בינואר, בקהילת ח׳אן אל־אחמר אבו־פלאח שבנפת ירושלים, בשטח C, תפסו הרשויות הישראליות מבנה חקלאי, והדבר פגע במקור מחייתם של שישה פלסטינים, שניים מהם ילדים. לדברי המשפחה הנפגעת, הרשויות הישראליות לא הציגו צו תפיסה, אלא מסרו התראה בעל פה שבועיים לפני התקרית.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בתפיסת מבנים שהוקמו בלא היתר בשטח C, הן במספרים מוחלטים והן בשיעורם של המבנים שנתפסו מכלל המבנים שנתפסו או נהרסו. אחוז המבנים שנתפסו מכלל שנתפסו או נהרסו  גדל מכ־8% ב־2016 לכמעט 30% ב־2020.

רצועת עזה

ברצועת עזה תועדו במהלך התקופה הנסקרת 4,115 נדבקים חדשים ב־COVID-19. עם זאת, מספר הנדבקים הפעילים פחת בכ־38% (מ־7,323 ל־4,544), וזו הפעם הראשונה מאז אמצע נובמבר שירד לפחות מ־5,000. המספר המצטבר של נדבקים מאז תחילת המגפה הגיע ל־50,639, רובם הגדול מאז הדיווחים על ראשוני הנדבקים בקהילה בשלהי אוגוסט. 55 בני אדם מתו, נתון המביא את מספר המתים הכולל ל־517. 

לדברי ארגון הבריאות העולמי, בתקופה שבין 17 ל־23 בינואר צנח שיעור הבדיקות החיוביות ל־13.6%, לעומת 17.4% בשבוע הקודם. שיעורי התפוסה של מיטות לטיפול סיעודי ולטיפול נמרץ, וכן של מיטות אשפוז למטופלים במצב קל/בינוני, הוא כעת מתחת ל־30%. לדברי המשרד לפיתוח חברתי, מספר בני האדם במתקני הבידוד פחת מ־1,400 בתקופה הנסקרת האחרונה לפחות מאלף, ומספר בני האדם השוהים בבידוד ביתי פחת באותה תקופה מ־6,000 לפחות מ־4,000. גם מספר בני האדם השוהים בהסגר ביתי פחת מ־26 אלף ל־16 אלף, רובם בני אדם המתגוררים בנפות עזה וח׳אן יונס שבהן ממוקמים רוב "האזורים האדומים", כלומר אזורים בסיכון גבוה; המספר הכולל של "אזורים אדומים" פחת מ־39 ב־12 בינואר ל־22.

למפה אינטראקטיבית של מתקני בידוד והסגר בעזה ראו האתר של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

הרשויות המקומיות החילו הקלות מסוימות בהגבלות, כגון הסרה חלקית של הסגר בסופי שבוע. כעת מותר לאנשים לצאת למרחב הציבורי בימי שישי ושבת, אבל האיסור על תנועת כל כלי רכב נותר בעינו. גם מאפיות ובתי מרקחת מורשים לפעול בסופי שבוע, והמסגדים נפתחו מחדש באופן מוחלט. עם זאת, חנויות ושווקים נותרים סגורים בסופי שבוע. העוצר הלילי נותר בתוקף.

בתי ספר ציבוריים ופרטיים נפתחו מחדש עבור כיתות ז׳-י״א ופועלים במתכונת הלמידה המשולבת שבה נמצאים התלמידים יומיים בשבוע בבית הספר ובשלושת הימים הנותרים הם לומדים מהבית. בתי הספר של אונר״א ימשיכו לפעול במתכונת למידה מרחוק עד לסוף הסמסטר הראשון, בסוף ינואר. גם פתיחתם מחדש של גני הילדים הותרה, בתנאי שיקפידו באופן מחמיר על אמצעי מנע נגד COVID-19.

בממוצע יומי, מאז תחילת 2021 נכנסים בימי חול כ־80 פלסטינים לעזה דרך מעבר ארז. אין מידע מתי בפעם הבאה ייפתח מעבר רפיח עם מצרים, שנפתח בפעם האחרונה בין 24 ל־26 בנובמבר 2020. לדברי רשויות מקומיות, יותר מ־8,000 בני אדם, לרבות מטופלים וסטודנטים, רשומים ברשימת המתנה לצאת את עזה, ועל פי דיווחים מאות תושבי עזה מחוץ לעזה, בעיקר במצרים, וממתינים עד שיוכלו להיכנס אליה. הכנסת סחורות מישראל נמשכת דרך מעבר כרם שלום, וכך גם יבוא ממצרים דרך מעבר רפיח.

תיאום

סוגי המענה לצרכים הקשורים ל־COVID-19 בשנת 2021 הוטמעו הלכה למעשה בכל הפעילויות ההומניטריות המתוכננות למשך השנה, ונכללו בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2021 לשטח הפלסטיני הכבוש. לצורך יישום התוכנית יש לגייס 417 מיליון דולר שישמשו למתן סיוע דחוף ל־1.8 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאמת ההומניטרית/התושבת הזמנית, וכן קבוצת התיאום התת־לאומית של כוחות המשימה ממשיכים להתכנס באופן סדיר כדי לקבוע מדיניות ולתאם את יישומם של סוגי מענה שונים למשבר.

במהלך התקופה הנסקרת סייעה יחידת התיאום והגישה מטעם המתאמת ההומניטרית/התושבת ל־137 אנשי סגל של האו״ם ושל ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ולמשלחת דיפלומטית אחת לנוע בין ירושלים המזרחית ליתר הגדה המערבית, בנוסף על 12 משאיות שהובילו ציוד רפואי, לימודי וציוד חיוני אחר. בשל ההגבלות המתמשכות על רצועת עזה תיאמה יחידת התיאום והגישה מול הרשויות המקומיות 49 שליחויות חיוניות של האו״ם, ובנוסף טיפלה בשמונה שליחויות של האו״ם ובשמונה שליחויות דיפלומטיות אל עזה והחוצה ממנה. כן תיאמה יחידת הגישה והתיאום את כניסתם לישראל של 24 אנשי סגל של ארגון בינלאומי לא ממשלתי ובני משפחותיהם.

כוח המשימה לענייני בריאות עוקב אחר הרכש והמשלוח של אספקה רפואית חיונית על ידי ארגונים שותפים לכוחות המשימה, כנגד הצרכים המיידיים שזוהו בתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19, צרכים התואמים גם את תוכנית המענה הלאומית ל־COVID-19 של מדינת פלסטין. הטבלה שלהלן מדגישה את הזמינות והפערים של עשרת הפריטים הרפואיים הדרושים ביותר. 

כל הארגונים השותפים מוזמנים להירשם ולהגיש את בקשותיהם לרכישת אספקה רפואית לבדיקות מעבדה, ניהול טיפול ומניעה ופיקוח על זיהום באמצעות הפורטל העולמי של ארגון הבריאות העולמי לתיאום המענה ל־COVID-19.

מערכת תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה ממשיכה להתמקד ברשתות חברתיות במוקדי התפרצות של COVID-19, במטרה לעודד אנשים לנקוט אמצעי הגנה. כוח המשימה לתקשורת סיכונים ולמעורבות הקהילה, בהנהגת משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי ויוניסף, מפתח תוכנית מעורבות חברתית ואסטרטגיה/ביקוש להתגייסות ותוכנית הסברה ומידע, במטרה ליצור בשטח הפלסטיני הכבוש אמון, קבלה וביקוש לחיסונים נגד COVID-19 , מרגע שיהיו זמינים. חומרי הסברה בתחום תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה זמינים לקריאה מקוונת.

קטגורית אספקה פריט צרכים של תוכנית המענה על פי הערכה (ביחידה) נמסרו בטיפול הפער הנותר
ניהול טיפול   מנשם, רפואי, פולשני, מבוגר/ילד 250 110 120 20
מוניטור מטופל (סימנים חיוניים) 250 170 127 (47)
מחולל חמצן 250 109 110 31
מיטת בית חולים ליחידת טיפול נמרץ 250 87 79 84
מיטות מטופלים 400 86 264 50
מניעה ופיקוח על זיהום מסכה כירורגית 4,000,000 2,313,050 424,450 1,262,500
מסכת סינון אוויר N-95 300,000 312,724 75,880 (88,604)
כפפות כירורגיות 8,000,000 6,967,823 2,387,022 1,354,845
בדיקות מעבדה בדיקות PCR לאיתור COVID-19 500,000 248,544 4,800 246,656
מטושים / מידה בינונית לאיסוף דגימות 500,000 244,500 20,100 235,400

התפתחויות, גורמי חשש וסטטוס מימון על פי כוח משימה

בריאות

  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מסרו לשורה של מתקנים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ציוד ואספקה רפואיים חיוניים להתמודדות עם COVID-19, שיותר מ־170,600 בני אדם הפיקו מהם תועלת. ארגונים שותפים רכשו ומסרו 400 ערכות בדיקה לגילוי COVID-19, 30 אלף מטושים ו־100 אלף בדיקות אנטיגן מהירות, וכן 66 משאבות עירוי, חמישה דפיברילטורים וחמישה מנשמים. בנוסף, ארגונים שותפים הבטיחו לקהילות נזקקות גישה בלא הפרעות לשירותים חיוניים אחרים, כגון שירותי רפואה ראשונית, בריאות האם והילד ותזונה.

הגנה

  • לדברי ארגונים שותפים המתפעלים קו חירום לתמיכה נפשית ופסיכו־חברתית (SAWA), מספר ניסיונות ההתאבדות והאיומים בהתאבדות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש הוכפל בשנת 2020 לעומת שנת 2019. באותה תקופה חלה עלייה של 70% במספר מקרי האלימות המתועדים. ב־2020 קיבל קו החירום יותר מאלפיים פניות רק מנשים צעירות בעזה. במהלך התקופה הנסקרת סיפק ארגון שותף לכוח המשימה (PWWSD) יותר מ־150 שיחות ייעוץ טלפוניות, לרבות 94 הקשורות לאלימות מבוססת־מגדר, שכיסו אלימות פיזית, פסיכולוגית ומילולית.
  • בגדה המערבית הושק מיזם המספק הזדמנויות תעסוקתיות והגנה חברתית לנשים פגיעות שנפגעו מ־COVID-19. המיזם, המיושם על ידי אגודת הסהר האדום, ארגון הנשים של האו״ם וארגום שותף לכוח המשימה לענייני הגנה (אגודת ADWAR) מתמקד במשקי בית שבראשם עומדות נשים צעירות שנותרו מחוץ לשוק העבודה, ונשים עם מוגבלויות. עד עתה סיפק המיזם תמיכה ל־85 נשים.
  • במהלך התקופה הנסקרת הגיעו ארגונים שותפים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ליותר מ־1,300 בני אדם וסיפקו להם שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית בפגישות פנים אל פנים ובייעוץ מרחוק. 146 ילדים בסך הכול הפיקו תועלת מתמיכה בניהול טיפול על ידי מומחים שניתן באמצעות שירותים מרחוק. בגדה המערבית, יותר מ־3,200 בני אדם בקהילות חלשות ופגיעות הפיקו תועלת מחלוקת כמעט 950 ערכות משפחתיות למניעת COVID-19, לתמיכה פסיכו־חברתית וערכות לימודיות.

חינוך

  • נכון ל־24 בינואר נפתחו מחדש כל בתי הספר בשטח הפלסטיני הכבוש לכל הכיתות, ואילו בתי הספר של אונר״א המשיכו לקיים למידה מרחוק. כוח המשימה לענייני חינוך עובד עם משרד החינוך ואונר״א לתמוך במתן למידה מרחוק, שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, אמצעי פיקוח ומניעת זיהום, מתן ערכות היגיינה ושיקום של מתקני מים, תברואה והיגיינה. משרדי החינוך בעזה וברמאללה חידשו את בקשותיהם לחומרי היגיינה וניקוי לשנת 2021. ארגונים שותפים לכוח המשימה פועלים לאתר משאבים נוספים לתמיכה בצורך זה.

מחסה ופריטים שאינם מזון

  • ברצועת עזה, ארגונים שותפים לכוח המשימה חילקו כמעט 1,200 שוברים אלקטרוניים לרכישת חומרי היגיינה, ניקוי וחיטוי ליותר מ־6,800 בני אדם, רובם נפגעי מגפת COVID-19. אלף ערכות היגיינה משפחתיות נוספות חולקו לכמעט 3,600 בני אדם השוהים בבידוד ביתי.
  • בגדה המערבית, ארגונים שותפים לכוח המשימה חילקו 250 פריטים שאינם מזון למשפחות הסובלות מצפיפות יתר ומתנאי חיים לא־היגייניים או לא נאותים במובנים אחרים.

מים, תברואה והיגיינה

  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הגיעו במהלך התקופה הנסקרת לכ־ 37,200 בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. ברצועת עזה כללה פעילות זו חלוקה של יותר מ־27 אלף בקבוקי מים ל־1,200 בני אדם במרכזי בידוד; בנוסף על חומרי היגיינה לכמעט 2,900 משפחות השוהות בבידוד ביתי; וכן שאיבה של בורות ספיגה/מכלים ספטיים עבור 62 משקי בית פגיעים. בגדה המערבית סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ערכות היגיינה ל־230 משפחות, ו־44 ערכות היגיינה וחומרי ניקוי לשבעה מתקני רפואה.

ביטחון תזונתי

  • ברצועת עזה המענק מקטאר יוארך לשנה נוספת, ויספק סיוע במזומן למשפחות עניות ופגיעות (100 דולר לכל משק בית). צופים כי המענק יוגדל ב־5 מיליון דולר, ויאפשר ל־5,000 משקי בית נוספים לקבל סיוע במזומן אם הרשויות המקומיות ישמרו על אותם קריטריונים לחלוקה.
  • אספקת סיוע במזון למרכזי הסגר ברצועת עזה נמשכת, ויותר מ־86,700 ארוחות יומיות מחולקות ל־25 מרכזי הסגר ובידוד. מדי יום מחולקות בממוצע 1,222 ארוחות בסך הכול.

למידע נוסף, לרבות רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה הן בעזה והן בגדה המערבית, ולמפות מפורטות של מרכזי הבידוד יש לפנות לדף האינטרנט בנושא COVID-19 באתר של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. פנו בבקשה לאתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים:

דף ייעודי לנושאי COVID-19 של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה