284 | 17,329 | 58 | 34 מיליון דולר |
נדבקים מאומתים | נבדקים | מרכזי בידוד וטיפול | דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית |
עד ל־14 באפריל אומתו בשטח הפלסטיני הכבוש בסך הכול 284 פלסטינים כאנשים שנדבקו ב־COVID-19, לרבות 271 בגדה המערבית (לא כולל פלסטינים מירושלים המזרחית) ו־13 ברצועת עזה. 58 מתוך כלל הנדבקים המאומתים החלימו. ב־10 באפריל מת גבר בן 55, ומותו מביא את מניין המתים לשניים, שניהם בגדה המערבית. המניין העדכני של נדבקים מאומתים בשטח הפלסטיני הכבוש נותר נמוך יחסית למדינות אחרות, במיוחד בעזה, אך ייתכן שנתון זה משקף יכולת בדיקה מוגבלת. היעדר מידע ביחס לנדבקים בירושלים המזרחית מעורר חשש גובר והולך, כיוון שהם אינם בטיפול משרד הבריאות הפלסטיני ואינם מפולחים בנתוני הרשויות הישראליות.
ממשלת פלסטין מובילה את המאמצים להכיל את התפרצות המגפה בתיאום עם הרשויות הישראליות וגורמים בינלאומיים, בעיקר ארגון הבריאות העולמי. בתחילת מרס הכריזה ממשלת פלסטין על מצב חירום, ותוקפו הוארך לאחר מכן עד 4 במאי.
קשיים וחוסרים קריטיים הקיימים זה זמן רב, במיוחד ברצועת עזה, ממשיכים לפגוע ביכולתה של מערכת הבריאות הפלסטינית להתמודד עם הגידול הצפוי במספר המקרים המחייבים טיפול. נכון לעכשיו, בשל ביקוש עולמי חסר תקדים, קיים חוסר בפריטים הדרושים ביותר, לרבות ערכות ציוד הגנה אישי ואספקה לעריכת בדיקות לגילוי COVID-19. בתי חולים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מתמודדים גם עם מחסור באנשי סגל מומחים ביחידות לטיפול נמרץ. שובם הצפוי לעזה, דרך מעבר רפיח, של עד 4,000 פלסטינים שלא הצליחו לחזור ממצרים עד עתה יטיל עול נוסף על יכולת הבדיקה ועל מתקני הבידוד בעזה.
ההשלכות השליליות שנודעו להגבלות התנועה, לאבטלה הגוברת ולסגירת בתי הספר על הפלסטינים החלשים והפגיעים ביותר מעוררות אף הן חשש גדל והולך. דיווחים מספקי שירותים מצביעים על עלייה באלימות במשפחה, הפוגעת בנשים ובילדים וילדות. להערכת המשרד הפלסטיני לפיתוח חברתי, לפחות 35 אלף משפחות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש שקעו בשבועות האחרונים בעוני בשל אובדן מקור הכנסה. המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, הזהיר גם הוא מפני ההשלכות הסוציו־כלכליות של המשבר על הכלכלה הפלסטינית, המוחלשת מלכתחילה, לאור העובדה שההכנסות ממסחר, תיירות והעברות ירדו לרמה הנמוכה ביותר בעשרים השנה האחרונות, וחזר וקרא לתמיכה מסיבית מצד תורמים בינלאומיים.
הגבלות תנועה חמורות ואמצעי ריחוק חברתי נותרו בתוקף. נכון לעכשיו קיימים ברחבי הגדה המערבית 16 מרכזי בידוד רשמיים ו־14 מתקני בידוד ומתקנים רפואיים לא רשמיים שבהם שוהים אנשים עם COVID-19. כמו כן, מוקמים מרכזים מבוססי־קהילה במחנות פליטים. הרשויות דיווחו על מחסור חריף בציוד ובאספקה רפואיים, לרבות בערכות בדיקה, וכן באנשי סגל מיומנים.
החששות ביחס לחזרתם של עשרות אלפי עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, ועמה הסיכון הנלווה להפצת הנגיף, פחתו מעט לאחר שראש הממשלה הפלסטיני הודיע על שיתוף פעולה מתמשך עם הרשויות ישראליות, במטרה לטפל בחזרתם של העובדים באופן מתואם ומדוד שיבטיח את בריאותם וביטחונם. רובם נשארו בישראל במהלך חג הפסח, לאחר שהרשויות הישראליות הותירו את היתרי העבודה שלהם בתוקף. הרשויות הפלסטיניות ניהלו מעקב ורישום של מי מהם שחזרו, וסיפקו להם מידע בריאותי והוראות כיצד לבצע בידוד ביתי. עם זאת, נותרו בעינם החששות ביחס לקושי לאכוף את 14 ימי בידוד החובה הביתי ואמצעים אחרים על עובדים לא מורשים שחזרו מישראל דרך פרצות בגדר ההפרדה.
גישתם של מטופלים שהופנו לטיפול בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל מאזורים אחרים בגדה המערבית נותרה מוגבלת למקרי חירום ומטופלים אונקולוגיים. רשת בתי החולים בירושלים המזרחית הודיעה כי כל ששת המתקנים שלה מתכוננים לקלוט אנשים עם COVID-19 שיזדקקו לטיפול קליני – בבתי החולים מוקאסד וסנט ג׳וזף הוקצו למטופלי COVID-19 חמישים מיטות, ויתר בתי החולים מוכנים לתמוך ברשת בסגל רפואי וסיעודי. בתי החולים ממשיכים לסבול מתת־מימון כרוני, הפוגע במתן תרופות וטיפול: תרומה של 95 מיליון אירו התקבלה מהאיחוד האירופי כדי לסייע לטפל בצורכי מימון דחופים.
במענה על עתירה לבג״ץ, נכון ל־14 באפריל התחייבו הרשויות הישראליות לפתוח מרפאות ומרכזי בדיקה לגילוי הנגיף עבור פלסטינים מירושלים המזרחית שגרים מעבר לגדר ההפרדה. מספרם מוערך ב־150 אלף.
מאז תחילת המשבר הקפיאו הרשויות הישראליות ככלל את הרס הבתים המאוכלסים, אבל נמשכה הריסתם של מבנים המשמשים למחיה ולשירותים ותפיסתם. במהלך התקופה הנסקרת תועדה תקרית הריסה אחת, והיא הוסיפה למתח המוטל על קהילות חלשות ופגיעות מלכתחילה. בנוסף, בשבועות הקודמים חלה גם עלייה במתקפות מתנחלים, וכן תקריות שעוררו חשש בדבר שימוש מופרז בכוח שעושים חיילים ישראלים.
נכון ל־13 באפריל נבדקו בעזה רק 2,106 בני אדם לאיתור הנגיף, בדיקות שחלקן פוענחו בגדה המערבית או בישראל בשל היעדר יכולות מעבדתית בעזה. רשויות הבריאות בעזה ממשיכות לפנות בבקשות לתמיכה נוספת לקניית ערכות בדיקה נוספות, כיוון שיש אנשים שיוכלו להשתחרר מבידוד רק לאחר שייבדקו. מספר בני האדם השוהים בבידוד ב־18 אתרי בידוד ייעודיים פעילים, לרבות מתקנים רפואיים, בתי ספר ומלונות, צנח ל־623, עם סיום 21 ימי בידוד החובה. כל הניתוחים שאינם ניתוחי חירום הוקפאו והטיפול הרפואי הראשוני מוגבל ל־14 מרכזים המספקים שירותים חיוניים בלבד.
גישתם של פלסטינים מעזה לעולם החיצון דרך שני מעברי הנוסעים, עם ישראל ומצרים, נותרה מוגבלת ביותר. מעבר ארז שבשליטת ישראל היה סגור ברוב הזמן מאז 12 במרס בפני מרבית בעלי ההיתרים, ופועל במתכונת מצומצמת עוד יותר במהלך חופשת הפסח. כמו בגדה המערבית, יציאת מטופלים הוגבלה למקרי חירום ולמטופלים אונקולוגיים. הרשויות המצריות עצרו את היציאה למצרים דרך מעבר רפיח מ־15 במרס ואילך.
בכל האמור בכניסה לעזה דרך מעבר רפיח, האמור להיפתח לארבעה ימים מ־13 עד 16 באפריל, רשויות חמאס ביקשו מפלסטינים השוהים כעת במצרים להירשם באמצעות אתר אינטרנט, כדי שיוכלו להתכונן לבידודם עם שובם. לדברי המשרד לפיתוח חברתי בעזה, יותר מ־4,000 בני אדם כבר נרשמו, והחלשים והפגיעים ביותר בהם קיבלו קדימות. ב־13 באפריל עברו במעבר 127 בני אדם, ובימים הבאים צפויים לעבור בו מאות נוספים. למעבר נשלחו אנשי סגל רפואי כדי לזהות אנשים הסובלים מבעיות רפואיות ולהעבירם למתקנים מיוחדים השמורים ללוקים במחלות רקע. בבית החולים לידידות טורקיה־פלסטין, שנפתח לא מכבר בעיר עזה, 320 מיטות לקליטת מטופלים רפואיים ומלוויהם לצורכי בידוד.
תנועות סחורות מישראל ומצרים נמשכה כרגיל, לרבות הכנסת פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל. מעבר זה צפוי להמשיך לפעול עד סוף חופשת הפסח במתכונת מצומצמת. ממשלת ישראל הציעה לזרז מתן אישורים לפריטים הדרושים בהקשר של המענה ל־COVID-19.
במהלך התקופה הנסקרת לא התקבלו הודעות על תרומות נוספות לתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19. בסך הכול, מאז השקתה ב־27 במרס גויסו ליישומה כ־28 מיליון דולר, סכום המהווה 81.5% מהעלות הכוללת שלה (34.7 מיליון דולר).[1] יותר מ־90% מההתערבויות שהוצעו על ידי כוח המשימה לענייני בריאות, המהוות יותר ממחצית מהסכום הכולל המבוקש, כבר מומנו.
כמחצית מהתרומות שהתקבלו עד עתה היוו למעשה שינוי ייעוד של מימון שהוקצה או הובטח קודם לכן עבור התערבויות אחרות, לרבות כמעט 7.76 מיליון דולר מהאיחוד האירופי (המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית – ECHO) ו־5.16 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. יש לציין כי טבלאות המימון שלהלן כוללות את כל המשאבים שגויסו במענה למשבר COVID-19, לרבות עבור פעילויות שמעבר לתוכנית המענה הבין־סוכנותית.
התוכנית נועדה ליישום על פני 90 יום ממועד השקתה. יעדיה המרכזיים הם תמיכה במאמצי הממשלה למנוע העברה נוספת של הנגיף בשטח הפלסטיני הכבוש; מתן טיפול נאות למטופלים ולמשפחותיהם; ומיתון של השלכותיה הקשות ביותר של המגפה.
בימים אלה עוברת תוכנית המענה הבין־סוכנותית עדכון כך שתתמקד בקהילות החלשות והפגיעות ביותר, וזאת לאור ההקפאה הממושכת הפעילות הכלכלית על מרבית מרכיביה, ובנוסף על תמיכה במרכזי הבידוד וברשת בתי החולים בירושלים המזרחית.
מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה הבין־סוכנותית, על פי כוח משימה (במיליוני דולר)
תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19
כוח משימה | סכום מבוקש בדולרים | סכום שהתקבל בדולרים | שיעור המימון ב־% |
בריאות | 19,468,000 | 17,732,000 | 91.1 |
הגנה | 550,000 | 373,000 | 67.8 |
מים, תברואה והיגיינה | 5,785,000 | 3,285,000 | 56.8 |
מחסה | 3,440,000 | 3,448,500 | 100.2 |
חינוך | 1,132,000 | 660,000 | 58.3 |
ביטחון תזונתי | 4,300,000 | 2,771,500 | 64.5 |
סך הכול | 34,675,000 | 28,270,000 | 81.5 |
תורם | סכום בדולרים | סוג התרומה |
כוויית | 9,000,000 | חדשה |
קנדה | 2,810,000 | חדשה |
Education Cannot Wait | 250,000 | חדשה |
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש | 1,000,000 | חדשה |
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID) | 500,000 | חדשה |
אירלנד | 138,000 | חדשה |
מטה ארגון הבריאות העולמי | 120,000 | חדשה |
קרן מענה החירום המרכזית | 300,000 | חדשה |
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO) | 7,760,000 | יועדה מחדש |
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש | 5,160,000 | יועדה מחדש |
Education Cannot Wait | 310,000 | יועדה מחדש |
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID) | 500,000 | יועדה מחדש |
יוניסף | 367,000 | יועדה מחדש |
אוקספם | 60,000 | יועדה מחדש |
כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים לקיים ישיבות סדירות כדי לעקוב אחר היישום של תוכנית המענה הבין־סוכנותית. בנוסף, המתאם ההומניטרי/התושב מיידע את הרשויות הפלסטיניות בדבר נסיעות חיוניות הדרושות לאנשי סגל הומניטרי ועובדי פיתוח במהלך תקופה זו, שבה הגבלות התנועה מוגברות, ובה בעת מיישם את כל נהלי הפעולה הסטנדרטיים שאומצו קודם לכן. במקרה הצורך מתקיים גם תיאום עם הרשויות הישראליות כדי להבטיח תנועה בטוחה של אנשי סגל.
כחלק מתוכנית המענה הבין־סוכנותית, יוניסף וארגון הבריאות העולמי, בתמיכת קבוצת העבודה לענייני קידום מדיניות של ארגון הגג של גופי הסיוע וקבוצת התקשורת של האו״ם, מיישמים תוכנית תקשורת סיכונים ומעורבות קהילה. בתמיכתם של יותר מעשרים ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, הופצו זה השבוע הרביעי ברציפות בערוצים שונים וברשתות החברתיות מסרים שהגיעו לעשרות אלפי בני אדם ולקהילות חלשות ופגיעות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.
ארגן יוניסף קיבל על עצמו גם להנהיג את מאמצי התיאום והריכוז של רכישת אספקה וציוד רפואיים. בנוסף, תוכנית המזון העולמית הקימה קבוצת עבודה לוגיסטית לתמיכה בארגונים שותפים הומניטריים במתן שרשרות אספקה מרכזיות, כדי לצמצם כפילויות ולהגדיל את היעילות התמחירית. השירותים הלוגיסטיים יינתנו באוויר ובים דרך נמל התעופה בן גוריון ונמל אשדוד.
נמשכים מאמצי שיתוף הפעולה ההדוקים בין הממשלה הפלסטינית לבין ישראל בתגובה על COVID-19, מאמצים הכוללים תמיכה חומרית. הרשויות הישראליות שלחו לגדה המערבית ולרצועת עזה 2,850 ערכות בדיקה, 2,000 כפפות, 1,000 מסכות, 100 ליטר חומרי חיטוי ו־200 חליפות מגן, ותיאמו את הכנסתן של 10,000 ערכות בדיקה דרך נמל התעופה בן גוריון.
[ראו את הדוח המלא לרשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה]
הקדימויות העיקריות של כוח המשימה לענייני בריאות נותרו:
כחלק מקדימויות אלה קיים צורך גדל להולך בתמיכה במרכזי הבידוד בגדה המערבית ובעזה, בהרחבת היקף הפעילויות בירושלים המזרחית, ובהגברת המעורבות של ארגוני חברה האזרחית וארגונים מקומיים לא ממשלתיים בשימור שירותי רפואה חיוניים.
כוח המשימה לענייני בריאות, לרבות החברים והמשקיפים בו, נותר מחויב לחיזוק של מענה מקיף ורב־תחומי להתפרצות COVID-19, ובה בעת ממשיך במתן ערכי של תוכניות ובהגשת סיוע מציל־חיים. כל הפעילויות הקשורות לכך מכוונות לתמוך באמצעים שנוקטות הרשויות הפלסטיניות בהנהגת משרד הבריאות, המוביל את המענה למשבר.
ההתערבויות חיזקו את יכולתו של משרד הבריאות לאתר את התפרצות COVID-19 העכשווית, לתת לה מענה ולמנוע הפצה נוספת של הנגיף. פעילויות בתחום בריאות הנפש ותמיכה פסיכו־חברתית הן חלק אינטגרלי מהתערבויות אלה. כן הושקעו מאמצים בתיאום ושילוב של עבודתם של ארגונים שותפים שונים עם עבודת הרשויות.
ככל שנצבר יותר ידע על הנגיף, משאבים מתועלים מחדש לתמיכה בהתערבויות האפקטיביות ביותר בתחום בריאות הציבור, בדגש על החלשים והפגיעים ביותר.
הגבלות תנועה מוגברות ומספר גדל והלך של אנשי סגל רפואי שנכנסו לבידוד יצרו אילוצים תפעוליים משמעותיים. בגדה המערבית הופסקו השירותים של שתי מרפאות ניידות שארגון MAP-UK וההסתדרות הפלסטינית לסעד רפואי (PMRS) הפעילו בבית לחם וביריחו, ולא ניתן היה להציב בשטח משלחת פולנית של מומחים לרפואה. בעזה, ארגון "רופאים ללא גבולות – צרפת" (MSF-France) הפסיק לתת שירות במרכז הטיפול בזיהומים בעצם (אוסטאומיאליטיס), ו־22 המרפאות של אונר״א נאלצו לצמצם את שירותיהן. בנוסף על כך, ההגבלות שהטילו הרשויות הישראליות על הכנסת אספקה חיונית עיכבו את מאמצי ארגון הבריאות העולמי לתמוך בהקמה של מוקד אמבולנסים מרכזי בעזה. מוקד כזה הכרחי לניהול יעיל של המענה ל־COVID-19.
הפערים הדחופים ביותר במונחים של אספקה ויכולת ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש כוללים: 800 אלף ערכות מלאות של ציוד הגנה אישי; 20 אלף ערכות בדיקה לזיהוי COVID-19; 200 מיטות טיפול נמרץ עם מכונות הנשמה; 114 ריאגנטים למעבדות; 600 רופאים ו־2,000 אחים ואחיות בבתי חולים; 15 צוותי מענה מהיר (אחד לכל נפה); ו־50 סוגים של תרופות חיוניות ו־16 סוגי פריטים חד־פעמיים.
ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש קיים צורך דחוף במתן הכשרה נאותה לאנשי סגל קו ראשון באתרי בידוד חדשים, לצורך איתור של מקרי אלימות מבוססת־מגדר והגנה על ילדים וילדות והפנייתם לטיפול. באתרי בידוד לא רשמיים שנפתחו לאחרונה בגדה המערבית אין מערכות ניטור ודיווח בסיסיות, וכן אין בהם מרחבי פנאי לילדים, מרחבים שנשים יוכלו להיניק בהם בפרטיות, ערכות היגיינה לנשים ומתקני מים, תברואה והיגיינה מספיקים.
דיווחים מדרום הגדה המערבית מצביעים על נטייה גוברת לתייג באופן שלילי מי שנמצא כי נדבקו או שחושדים כי נדבקו ב־COVID-19. מגמה זו מוצאת את ביטויה בשמועות ובמתקפות מילוליות באינטרנט, ומצריכה תמיכה פסיכו־חברתית נוספת.
ספקי שירותים מדווחים על ביקוש מוגבר לסיוע פסיכו־חברתי בשל אלימות במשפחה נגד נשים, ילדים וילדות, על רקע של מחסור כרוני במקומות בטוחים ובאזורי פנאי. את העלייה באלימות במשפחה מייחסים לפחד ולחרדה הנובעים מהמצב, לרבות עקה כלכלית וצפיפות־יתר במשקי הבית.
ברצועת עזה, 40 נשים ו־37 ילדים שוחררו לאחרונה מבתי כלא שמנהלות הרשויות המקומיות, צעד המעורר חששות בדבר הסביבה העוינת שבה הם עלולים להיתקל בקהילות שלהם. חששות נוספים מעוררת שורה של צעדים בריאותיים שהרשויות הישראליות נקטו ביחס לפלסטינים המוחזקים בבתי כלא ישראליים – אי־שחרור של עצירים פלסטינים כדי לצמצם את הצפיפות בבתי הכלא והגבלות על יכולתם של עצירים ליצור קשר עם בני משפחה ועורכי דין.
מבצעי חיפוש ומעצר שכוחות ביטחון ישראליים ממשיכים לנהל בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מעוררים גם הם חששות משום שבמהלך מבצעים אלה לא נעשה שימוש עקבי באמצעי הגנה למניעת התפשטות הנגיף. חששות דומים מפני התפשטות הנגיף קיימים גם ביחס לעלייה החדה באלימות מתנחלים שנצפתה בשבועות קודמים. נסיגתם של מרבית הגורמים הבינלאומיים המספקים נוכחות הגנתית מאזורים רגישים החריפה את פגיעותם של פלסטינים לאלימות מתנחלים.
כל הארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני הגנה המשיכו להתאים את המענה שלהם לאילוצים התפעוליים, באמצעות שיטות חלופיות למתן שירותים: הרחבת טיפולים פסיכו־חברתיים מרחוק; הרחבה של שירותי קווי חירום בלא תשלום; השקת מסעות הסברה; ובקשת אישורי תנועה במקרי חירום.
כוח המשימה לענייני הגנה תומך ביישום של מיזם שנועד לאפשר לנשים וילדים במרכזי בידוד, ולאחר השיבה הביתה, גישה לשירותי תמיכה בתחום אלימות מבוססת־מגדר, בריאות נפשית ותמיכה פסיכו־חברתית, לרבות הכשרת צוותי קו ראשון במתקני הבידוד.
ארגונים שותפים בתחומי אלימות מבוססת־מגדר והגנת הילד המשיכו להתקשר בטלפון מדי יום לנשים ולקטינים ששהו במעצר ושוחררו לחופשה בבתיהם, לצורך מתן הפניות להמשך טיפול ותמיכה בשילובם מחדש בקהילה. ארגונים ברחבי הגדה המערבית המשיכו לספק תמיכה פסיכו־חברתית למאות משפחות נפגעות דחק (סטרס).
המאמצים לטפל בצרכים הקשורים למתקני בידוד נתקלו בקשיים שונים, לרבות גישה מוגבלת למתקנים והיעדר מידע מדויק ועדכני מצד הרשויות. כל אלה פגעו ביכולתם של ארגונים שתפים לעקוב אחר סוגיות אפשריות של סטיגמה ובטיחות של מי שהשתחררו ממתקני הבידוד. סבבי הרוטציה, שהם חובה בקרב אנשי סגל במתקני הבידוד, מקשים גם הם על מתן הכשרה בתחום ההגנה לעובדי קו ראשון במתקנים אלה. אמנם, תמיכה רציפה מרחוק ניתנת למי שמתמודדים עם סטיגמה, אך הדבר יעיל פחות ממפגשים פנים אל פנים, וכן דרושה הכשרה נוספת לאנשי הסגל המעורבים בכך.
הצרכים והקדימויות העיקריים של כוח המשימה לענייני חינוך כוללים:
ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך פיתחו התערבויות שנועדו לטפל בצרכים שהותוו בתוכנית המענה של משרד החינוך ל־COVID-19. ההישגים העיקריים עד עתה כוללים:
היקפו וטבעו של המשבר חורגים בהרבה מתוכניות המוכנות והיכולות של משרד החינוך והארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני חינוך. פער זה כולל היעדר של פלטפורמות למידה מרחוק קודם למקרה החירום הנוכחי, והיעדר קונצנזוס בין משרד החינוך ברמאללה למשרד המקביל בעזה בשאלת התוכן של פלטפורמת הלמידה המקוונת. לכך מיתוספת קישוריות מוגבלת לאינטרנט בקהילות ובמשקי בית מסוימים. בנוסף, הגבלות התנועה ואמצעי הבידוד אינם מאפשרים למשרד החינוך ולארגונים השותפים לכוח המשימה לפעול במלוא יכולתם. ולבסוף, בתחום השיפוץ של מתקני מים, תברואה והיגיינה לשעת חירום בבתי הספר קיימים פערי מימון.
ברצועת עזה, בני אדם השוהים במרכזי בידוד למשך 21 ימי בידוד החובה זקוקים לערכות היגיינה אישיות שונות, לפריטי חיטוי ולפריטים שאינם מזון, כגון מזרנים, שמיכות, כריות ומחצלות. את רוב הפריטים האלה יש לחלק מחדש מדי פעם בפעם לבני אדם המגיעים למתקנים אלה. נכון לעכשיו זוהו 38 מתקנים היכולים לשמש כמרכזי בידוד, ויכולים להכיל עד 5,000 בני אדם. שיעור התפוסה הגבוה ביותר היה באמצע מרס, שבו שהו כ־1,900 בני אדם ב־26 מרכזים. עד 12 באפריל ירד נתון זה לכדי כ־630 בני אדם. מספר השוהים צפוי לעלות במהלך השבוע הקרוב, כשמעבר רפיח ייפתח מחדש כדי לאפשר את חזרתם של כמה אלפי בני אדם ממצרים.
אומדן שביצע משרד הדיור והעבודות הציבוריות בעזה זיהה 9,500 בתים רעועים או תת־תקניים. הפגיעים ביותר מבין אלה זקוקים בדחיפות לחומרי היגיינה וחיטוי נאותים, וכן לחומרי הסברה ומודעות בדבר שמירה על היגיינה ואמצעים ממתנים.
בגדה המערבית החשש העיקרי היה חזרתם הצפויה של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, העלולים להישלח למתקני בידוד. הקיבולת הנוכחית של מתקנים שזוהו היא 5,000 בני אדם, שיזדקקו לערכות פריטים שאינם מזון, בדומה לשוהים במתקנים בעזה.
אומדן שערך ארגון לא ממשלתי ב־198 קהילות חלשות ופגיעות בשטח C מצא כי יותר ממחצית מהתושבים אינם יכולים להרשות לעצמם גם את חומרי ההיגיינה והניקיון הבסיסיים ביותר למאבק ב־COVID-19.
המענה של כוח המשימה לענייני מחסה מבקש לשפר את היכולת והעמידות של בני אדם ומשקי בית פגיעים וחלשים, בכדי לצמצם את התפשטות המגפה. בעזה המשיכו ארגונים שותפים לסייע לעשרים מרכזי בידוד, לרבות במתן פריטים שאינם מזון, ערכות היגיינה וכבוד לנשים, וחומרי ניקוי. בגדה המערבית חילק ארגון שותף אחד 61 אוהלים (שיועדו במקור למענה להריסות) שישמשו מתקני מיון ראשוני בבתי חולים ובמרפאות. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש חולקו למשפחות פגיעות כ־11 אלף פריטי חיטוי וניקיון, לרבות באמצעות מוסדות שונים ומועצות כפרים.
אחד האילוצים העיקריים הוא היעדר מידע איכותי ומפולח על פי משקי־בית על צרכים, שיאפשר למקד התערבויות באופן מדויק. למגבלה זו מיתוספות הגבלות התנועה הפוגעות בגישה למשקי הבית והקהילות החלשים והפגיעים ביותר.
הצרכים העיקריים שזיהה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כוללים:
במהלך התקופה הנסקרת יישמו שמונה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה התערבויות שהגיעו לכ־23 אלף בני אדם. ארגונים שותפים הצליחו לחלק 711 ערכות היגיינה למשק הבית, לתמוך במרכזי בידוד בעזה ב־14,420 בקבוקי מים וחומרי ניקוי, לצד חומרי היגיינה והגנה עבור עובדי רפואה.
רשות המים הפלסטינית פיתחה תוכנית מענה משלה ל־COVID-19. התוכנית כוללת התערבויות חירום שנועדו להבטיח גישה סדירה למים ולשירותי תברואה ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. בעזה, חברת המים הראשית, בתיאום עם הצלב האדום הבינלאומי ומועצת הפליטים הנורבגית, תמכו בספקי שירותי מים בחומרי חיטוי והגנה חיוניים.
יחידים ומוסדות שנבחרו לקבלת סיוע שיפרו את רמות ההיגיינה שלהם, הודות למתן פריטי היגיינה וחומרי חיטוי, וכן חומרי הגנה לעובדי רפואה. ספקים של שירותי מים הצליחו לשמור על רמות אספקה סדירות בגדה המערבית ובעזה. נכון לעכשיו התמיכה במרכזי בידוד משפרת את יכולתם להבטיח שמי שזקוקים לבידוד יאמצו הרגליים בטוחים ובריאים השומרים על כבוד האדם.
הקשיים העיקריים שזיהה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כוללים:
למגפה כבר נודעות השלכות סוציו־כלכליות קשות, ואלה צפויות לגדול בשבועות הבאים, עם השלכות ישירות על הביטחון התזונתי. להערכת המשרד לפיתוח חברתי, לפחות 53 אלף משפחות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש שקעו בשבועות האחרונים בעוני לאחר שאיבדו את מקור הכנסתן בהקשר של הגבלות COVID-19.
המחייה מחקלאות נפגעה באופן קשה במיוחד. בשוק עשבי המרפא בבקעת הירדן היו שיבושים משמעותיים, ואף שעונת הקטיף כבר החלה החקלאים לא יכלו לייצא את תוצרתם. בנפת טובאס ניתנו בעשרת הימים האחרונים רק שתי תעודות מקור (הדרושות להובלת תוצרת), לעומת כ־50 תעודות כאלה באותה התקופה בשנה שעברה. שוק בעלי החיים בצפון הגדה המערבית סגור כעת, הרועים מתקשים למכור את הטלאים שלהם, והביקוש הנמוך מביא לירידה במחירים. בעזה מחירי הירקות הנמכרים בישראל, בגדה המערבית ובירדן הופחתו, וחקלאים מתקשים להשיג תשומות חקלאיות ומספוא.
במהלך התקופה הנסקרת המשיכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לחלק חבילות מזון למשפחות עניות, לרבות באמצעות משלוחים בטוחים לבתים ברצועת עזה, ומתן ארוחות חמות ופירות טריים לבני אדם במרכזי בידוד.
בגדה המערבית החל המשרד לפיתוח חברתי, בשותפות עם מועצות מקומיות, אגודות צדקה וועדות ה"זכאה", לאתר ולאמוד משפחות עניים חדשים, במטרה לגבש עד לסוף אפריל חלוקה אפשרית של סיוע במזון ובמזומן. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש המשרד לפיתוח חברתי, בשותפות עם ארגונים שתפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, ניהל סקר מהיר כדי לעקוב אחר הזמינות של מזון ומוצרי יסוד אחרים בשוק.
בגדה המערבית החל משרד החקלאות לחלק מיליון שתילים לגינות ביתיות, באמצעות ארגון מקומי לא ממשלתי. בנוסף, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי ניהלו יוזמות שונות כדי לסייע לרועים, במיוחד בבקעת הירדן, לשווק את תוצרתם. בעזה משרד החקלאות עומד להתחיל לחלק לחקלאים ולמגדלי עופות (למאכל) מספוא ודשן בשווי כולל של מיליון דולר.
בנוסף על הגבלות הניידות הפוגעות בכל הארגונים השותפים, חלוקת סיוע במזומן נפגעה משום שהבנקים חדלו לקבל לקוחות פנים אל פנים. יתר על כן, התערבויות מזומן־תמורת־עבודה נפגעות גם הן משום שעבודות רבות המיועדות לעובדים מיומנים ולעובדים ללא כישורים הוקפאו, אף שמספר ארגוני חינוך וארגונים אחרים החלו ליישם עבודה מהבית.
[1] במסמך קודם שויך בטעות חלק מאחת התרומות לתוכנית זו, ועל כן דווח בטעות על שיעור מימון גבוה יותר.