משבר COVID-19: דוח מצב 7 (28 באפריל – 4 במאי 2020)

דגשים מרכזיים

  • 25 נדבקים חדשים ב־COVID-19 בגדה המערבית, רובם בירושלים המזרחית; בעזה אין נדבקים חדשים.
  • דווח על ירידה בנכונות הציבור לציית להגבלות ולהנחיות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.
  • התקבלו 33% מתוך המימון הדרוש ליישום תוכנית המענה הבין־סוכנותית המעודכנת ל־COVID-19.

532 34 אלף 65 42 מיליון דולר
נדבקים דגימות נבדקו מרכזי בידוד וטיפול דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית

סקירה כללית

נכון ל־4 במאי אומתו כנדבקים ב־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש כ־532 פלסטינים, לרבות 170 בירושלים המזרחית,[1] 345 ביתר הגדה המערבית ו־17 ברצועת עזה. זהו גידול של 25 לעומת השבוע שעבר. לפחות 103 בני אדם החלימו ולא תועדו מקרי מוות חדשים.
לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, מאז תחילת המגפה נבדקו כמעט 34 אלף דגימות מעבדה וכ־14,800 פלסטינים שוהים בבידוד בביתם או במתקנים ייעודיים, למטרות מעקב.
הטיפול בפערים הקריטיים באספקה הדרושה להכלת המגפה ולניהולה נותר בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות והקהילה ההומניטרית. פריטים העיקריים הדרושים כוללים ערכות בדיקה, ציוד הגנה אישי, מנשמים וציוד ליחידות טיפול נמרץ. פערים אלה נובעים מן המצב השברירי של מערכת הבריאות הפלסטינית עוד קודם למשבר, שהחריף עוד יותר בשל המחסור העולמי שנוצר מאז תחילתו.
ב־4 במאי האריך הנשיא עבאס בחודש נוסף את מצב החירום, שהוכרז במקור ב־5 במאי בכל רחבי השטח הפלסטיני הכבוש ואמור היה להסתיים ב־3 במאי. הבנק ציין כי "חלק גדול של האוכלוסייה היה פגיע עוד לפני ההתפרצות הנוכחית"; ולהערכתו, בשנת 2020 הכלכלה הפלסטינית צפויה להצטמק ב־2.6% עד 7.6% לעומת 2019, בכפוף למשך של ההגבלות.

הגדה המערבית

במקביל להקלות שהוכרזו לפני שבועיים, שהתירו את הפתיחה מחדש של מפעלים, בתי מלאכה וחנויות מסוימות בכפוף להגבלות על שעות הפתיחה ומספר העובדים, הטילה הרשות הפלסטינית מאז תחילת חודש הרמדאן עוצר הנמשך מדי לילה מ־19:00 ועד לשעות הבוקר המוקדמות. בתי ספר, אולמי חתונות, בתי קפה, מסגדים, מועדוני כושר ואתרי נופש נותרים סגורים. עם זאת יש דיווחים רבים והולכים על התרופפות בנכונותו של הציבור לציית, על קריאות רבות והולכות ברשתות החברתיות לסיים את הסגר, וכן דיווחים על בני אדם היוצאים לשטחים ציבוריים בלי מסכות המגן, שעטייתן חובה. ב־3 במאי תועדו בחברון עימותים בין רוכלים לבין כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, שניסו לאכוף את התקנות.

בעקבות הסכם בין הרשויות הפלסטינית לישראליות, נכנסו לישראל ב־3 במאי יותר מעשרת אלפים עובדים פלסטינים מהגדה המערבית. עובדים אלה הם חלק מכוח עבודה המונה על פי הערכות 40 אלף עובדים שקיבלו היתרי שהייה בישראל עד לסוף הרמדאן. כחלק מההסכם יהיו מעסיקים ישראליים אחראים לספק לעובדיהם דיור, והרשויות הישראליות יספקו לעובדים ביטוח רפואי וכן מסכות מגן וכפפות. שיבתם הצפויה של העובדים לגדה המערבית לרגל עיד אל־פיטר, החג המסיים את חודש הרמדאן, שעל פי הערכות אמור להתחיל ב־23 במאי, מעוררת חששות משום שלרשויות הפלסטיניות יכולת מוגבלת בלבד לרשום, לנטר ולפקח על העובדים השבים לתחומן. על פי דיווחים, גם התנועה הלא מבוקרת של עובדים הלוך וחזור נמשכת מדי יום בהיקף משמעותי, בשל הפרצות הרבות בגדה ההפרדה בגדה המערבית.

גישתם של חקלאים לאדמותיהם בשטח הסגור שבין גדר ההפרדה לבין הקו הירוק ("מרחב התפר") נותרה מוגבלת מאוד בשל ביטול היתרים ואי־פתיחתם של שערים חקלאיים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, שלוש קהילות בדואיות פלסטיניות ב"מרחב התפר" בנפת קלקיליה נותרו בלא שירותים רפואיים בסיסיים מאז תחילת אפריל, מפני ששירותי מרפאות ניידות לא הצליחו להשיג את ההיתרים הישראליים הדרושים כדי להגיע לאזור.

בירושלים המזרחית רשת בתי החולים של ירושלים המזרחית ובתי חולים ישראליים ממשיכים לטפל בנדבקים ב־COVID-19. נכון לסוף התקופה הנסקרת, שלושה נדבקים פלסטינים מאושפזים בבית החולים סנט ג׳וזף ושלושה נוספים בבית החולים הדסה. שמונה אנשי סגל רפואי בעלי תעודות זהות פלסטיניות נדבקו בנגיף בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה; שבעה שוהים בבידוד במרכזים של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ואחד בבית החולים עצמו. גישתם של פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות לבתי חולים בירושלים המזרחית עדיין מוגבלת מאוד, והיתרים ניתנים רק במקרי חירום ולמטופלים אונקולוגיים.

אף שב־3 במאי הרשויות הישראליות פתחו מחדש את בתי הספר לכיתות א׳, ב׳, ג׳, י״א ו־י״ב, ועד ההורים הפלסטיני בירושלים המזרחית הודיע כי לא יתיר לתלמידים לחזור ללימודים, ונימק את ההחלטה בהיעדר אמצעים שיבטיחו ריחוק פיזי בכיתות הצפופות. בחינת הבגרות בסוף כיתה י״ב (התווג׳יהי) צפויה להיות מוחרגת מההחלטה, והיא עתידה להיערך מ־30 במאי ואילך.

בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו בשטח C של הגדה המערבית עוד תשעה מבנים בבעלות פלסטינית, הקשורים למחיה. המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, קרא לרשויות הישראליות להפסיק את ההריסות, במיוחד במהלך משבר COVID-19 וחודש רמדאן. כן מעוררת דאגה הגאות המתמשכת באלימות מצד מתנחלים במהלך המשבר, לרבות מתקפות, דיווחים על יישור אדמה, השחתת כלי רכב פלסטיניים ועצי זית והכאת חקלאים פלסטינים במהלך התקופה הנסקרת.

מעבר המלך חוסיין/אלנבי נפתח ב־3 במאי כדי לאפשר את חזרתם של כאלפיים פלסטינים מירדן. מכסת הנוסעים החוזרים תוגבל ל־500 ביום, כדי לאפשר עריכת בדיקות לכל השבים ביריחו, לפני כניסתם לבידוד ביתי.

רצועת עזה

במהלך התקופה הנסקרת נלקחו בעזה 716 דגימות חדשות, נתון המעלה את המספר הכולל של דגימות מתחילת המגפה ל־5,143, ובלא שאותרו נדבקים חדשים. רק חמישה מ־17 בני האדם שאומתו כנדבקים ב־COVID-19 עדיין נושאים את הנגיף. כ־1,800 בני אדם שנכנסו בשבועות האחרונים לעזה ממצרים ומישראל שוהים בבידוד ב־19 מרכזים. יותר מ־1,600 בני אדם צפויים להשתחרר בין 4 ל־7 במאי לאחר שיסיימו את 21 ימי בידוד החובה.
נכון ל־27 באפריל התירו רשויות חמאס בעזה לפתוח מחדש מסעדות ברחבי הרצועה לשירות לקוחות בתוך בית העסק, בכפוף לציות לאמצעי היגיינה וריחוק פיזי מסוימים. בתי ספר, מסגדים, אולמי חתונות ומרחבי ציבוריים אחרים עדיין סגורים, והאיסור על התכנסויות פומביות נותר בעינו. עם זאת, כמו בגדה המערבית, גם בעזה דווח על ירידה בהקפדה על התקנות בקרב הציבור, במיוחד לקראת סעודת שבירת הצום הנערכת מדי ערב ("אפטאר") במהלך הרמדאן. ארגון הבריאות העולמי מעודד בני אדם להקפיד על האמצעים המומלצים, לרבות ריחוק פיזי ואמצעי היגיינה אישית. ארגון הבריאות העולמי, בשיתוף פעולה עם יוניסף, ממשיך במאמצים לרכוש ציוד חיוני לטיפול נמרץ ולהנשמה באמצעות מנגנוני אספקה עולמיים.
ב־2 באפריל החלו סניפי בנק הדואר לשלם תשלומים חודשיים ל־100 אלף משפחות פגיעות וחלשות, כחלק מהסיוע של ממשלת קטאר לעזה, שאינו קשור למגפת COVID-19. בכל סניפי הבנקים ננקטו אמצעי הריחוק הפיזי הנאותים.
מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור בשני הכיוונים. לדברי רשויות המקומיות, המעבר צפוי להיפתח בעוד שבוע או שבועיים כדי לאפשר את חזרתם של עד אלפיים פלסטינים השוהים כעת במצרים, ואשר ישהו בבידוד למשך 21 יום. בנוסף, עוד 180 פלסטינים השוהים כעת בירדן צפויים לחזור בשבוע הבא לעזה דרך מעבר ארז. תנועת סחורות מישראל וממצרים נמשכה כבעבר, לרבות הכנסה פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל.

תוכנית המענה הבין־סוכנותית – סטטוס מימון

ב־25 באפריל פורסם נוסח מעודכן של תוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, שהושקה במקור ב־26 במרס. יעדה העיקרי נותר תמיכה במאמצים שמנהיגה ממשלת פלסטין להכיל את המגפה ולמתן את השלכותיה עד לסוף יוני 2020. הסכום המעודכן הדרוש ליישום התוכנית עלה מ־34 מיליון דולר ל־42.4 מיליון. עיקר התוכנית הוא התערבויות בתחום בריאות הציבור, שלהן נדרש 42% מהמימון (19.1 מיליון דולר) וביטחון תזונתי – 28% (11.8 מיליון דולר).

עד כה גויסו 14 מיליון דולר, או 33% מהסכום המבוקש. כולל משאבים מחוץ לתוכנית המענה, גויסו כמעט 32 מיליון דולר לתמיכה בפעילויות הקשורות במענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש.

השבוע תרמה איסלנד לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, ובכך הצטרפה למאמצי התמיכה של תורמים במענה ל־COVID-19 ובצרכים הומניטריים אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש.

המימון לתוכנית המענה ל־COVID-19 על פי כוח משימה (במיליוני דולר)

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש (באמצעות תוכנית המענה הבין־סוכנותית ומחוץ לה)

כוח משימה הסכום המבוקש לתוכנית המענה באמצעות תוכנית המענה % תוכנית המענה שמומן מחוץ לתוכנית המענה סה״כ בדולרים
חינוך  1,203,000 806,000 67% 1,765,000 2,571,000
ביטחון תזונתי 11,781,726    0% 1,721,500 1,721,500
בריאות 19,106,615  9,491,500  50%  9,563,147  19,054,647 
הגנה  951,000  373,000 39%   373,000
מחסה ופריטים שאינם מזון  3,342,551  1,250,000 37%  2,698,500  3,948,500
מים, תברואה והיגיינה  6,055,240  2,146,035  35% 865,000 3,011,035 
סה״כ 42,440,132  14,066,535 33%  16,613,147   30,679,682 

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 על פי תורם

תורם באמצעות תוכנית המענה מחוץ לתוכנית המענה סה״כ בדולרים
אוסטריה    229,564  229,564* 
קנדה 1,772,000   1,772,000
קרן מענה החירום המרכזית 300,000   300,000
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID) 1,120,000   1,120,000
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO) 1,531,000  6,305,000* 7,836,000
Education Cannot Wait 555,000 1,550,000 2,105,000
אירלנד 138,000   138,000
איטליה (IADC)   35,000 35,000
כווית  747,500  8,252,500 9,000,000
NCA HQ, DCA  71,035   71,035
נורבגיה 70,000 91,083 161,083
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 6,175,000   6,175,000
אוקספם 60,000   60,000 
סוכנות הפיתוח השבדית הבינלאומית (SIDA) 500,000   500,000
אונסק״ו    150,000  150,000
יוניסף 887,000   887,000
ארגון הבריאות העולמי 140,000   140,000
סה״כ  14,066,535   16,613,147  30,679,682

* הייחוס לתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 בתהליך אימות.

תיאום

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים לקיים ישיבות סדירות כדי לעקוב אחר היישום של תוכנית המענה הבין־סוכנותית. בנוסף, המתאם ההומניטרי/התושב מיידע את הרשויות הפלסטיניות בדבר נסיעות חיוניות הדרושות לאנשי סגל הומניטרי ועובדי פיתוח במהלך תקופה זו, שבה הגבלות התנועה מוגברות, ובה בעת מיישם את כל נהלי הפעולה הסטנדרטיים שאומצו קודם לכן. במקרה הצורך מתקיים גם תיאום עם הרשויות הישראליות כדי להבטיח תנועה בטוחה של אנשי סגל. ב־30 באפריל נערכה ישיבה בין המתאם ההומניטרי וראש המנהל האזרחי הישראלי, תא״ל ר׳סאן עליאן, ונידונו בה המאמצים המשותפים להגביל את התפשטות המגפה, וחששות הקשורים בכך.

כן נמשכים מאמצי התיאום בין ממשלת פלסטין לישראל במענה על COVID-19, ולאחרונה לתיאום הסדרים לחזרתם של עובדים מהגדה המערבית לישראל.

כחלק מתוכנית תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה מפרסם ארגון הבריאות העולמי הנחיות לרשויות אזרחיות ודתיות בדבר נהגים דתיים מסורתיים שנהוג לקיים במהלך הרמדאן, לאור המגפה הנוכחית.

ארגון יוניסף מוביל גם את מאמצי התיאום והריכוז של רכישת אספקה וציוד רפואיים. בנוסף על כך, תוכנית המזון העולמית הקימה קבוצת עבודה לוגיסטית לתמיכה בארגונים שותפים הומניטריים במתן שרשרות אספקה מרכזיות, כדי לצמצם כפילויות ולהגדיל את היעילות התמחירית. השירותים הלוגיסטיים יינתנו באוויר ובים דרך נמל התעופה בן גוריון ונמל אשדוד.

צרכים, מענים ואילוצים על פי כוח משימה

בריאות

צרכים

19 מעורר פחד, דחק (סטרס) וחרדה, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה קשה, לרבות קשישים, מטפלים ובני אדם הסובלים ממחלות רקע. רמות הבדידות, הדיכאון, השימוש בסמים והפגיעה העצמית או ההתנהגות האובדנית צפויות לעלות בהקשר של ההגבלות המוטלות במאמצים להכיל את המגפה. בשטח הפלסטיני הכבוש עדיין קיים מחסור באנשי סגל רפואי מומחים – 0.41 פסיכיאטרים לכל 100 אלף נפש (נתון נמוך בהרבה מהחציון העולמי העומד על 1.3 ל־100 אלף נפש), והמחסור בתרופות מגביל עוד יותר את יכולת הטיפול במחלות נוירו־פסיכיאטריות קשות.

אף שאומדן שמשרד הבריאות וקרן האוכלוסין של האו״ם ערכו באפריל מראה כי מרפאות רבות המספקות שירותי רפואת מין ופריון חזרו לפעול, מלאי התרופות מוגבל, ומלאי התרופות והאספקה חיוניות הדרושות לאימהות ולתינוקות יספיק לפחות מחודש או שאזל כליל, במיוחד בעזה.

בגדה המערבית, לשלוש קהילות בדואיות פלסטיניות הממוקמות בשטח הסגור שבין גדר ההפרדה לקו הירוק ("מרחב התפר") בנפת קלקיליה, שבהן גרים כ־500 בני אדם, אין מאז תחילת אפריל גישה לשירותי רפואה בסיסיים. זאת משום שהאגודה הפלסטינית לסיוע רפואי, המפעילה שירות מרפאות ניידות בקהילות אלה, לא הצליחה להשיג היתרי גישה ישראליים לאזור.

מענה

כוח המשימה לענייני בריאות נותר מחויב לחיזוק של מענה מקיף ורב־תחומי להתפרצות המגפה, ובה בעת ממשיך במתן ערכי של תוכניות ובהגשת סיוע מציל־חיים. כל הפעילויות הקשורות לכך מכוונות לתמוך באמצעים שנוקטות הרשויות הפלסטיניות, בהנהגת משרד הבריאות.

ההתערבויות חיזקו את יכולתו של משרד הבריאות לאתר את ההתפרצות בשלב מוקדם, לתת לה מענה ולמנוע הפצה נוספת של הנגיף. פעילויות תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית הן חלק אינטגרלי מהתערבויות אלה. כן הושקעו מאמצים בתיאום ושילוב של עבודתם של ארגונים שותפים שונים עם עבודת הרשויות.

תחומי הקדימות של כוח המשימה לענייני בריאות לשבוע הקרוב כוללים:

  • הגדלת יכולת המענה בירושלים המזרחית באמצעות תמיכה בארגונים מקומיים לא ממשלתיים, תוך התמקדות ביוזמות רפואה ראשונית ומבוססת קהילה, בדגש על מניעה וקידום של אמצעי הגנה יעילים (שטיפת ידיים, ריחוק פיזי וכו׳). יימשכו המאמצים להגדיל את המוכנות ויכולת הטיפול של בתי חולים כדי להתמודד עם גידול בביקוש לטיפול מבוסס בית חולים בנדבקים.
  • קידום של תקשורת סיכון ומעורבות קהילה: חינוך ותקשורת פעילה עם הציבור וקהילות, התמקדות בקבוצות חלשות ופגיעות, במיוחד לאור פתיחתן של חנויות, השיבה לעבודה סדירה ופתיחתם של מספר מקומות ציבוריים.
  • הגדלת מסעות ההסברה שנועדו ליידע אנשים על הצורך להמשיך בשגרת החיסונים ולהגיע לתורים במסגרת הרפואה הראשונית, במיוחד בקרב נשים הרות וילדים בני פחות מחמש. החשש הנוכחי מפני הידבקות מונע נשים רבות מלהגיע לבדיקות שגרתיות במרפאות המקומיות שלהן.

פערים, אתגרים ואילוצים

ההשלכות של COVID-19 יוצרות אתגרים תפעוליים בשורה של תחומים, לרבות:

  • עיכובים בשווקים מקומיים ועולמיים ותנודות מחירים ברכש ובמשלוחים;
  • צמצום זמני של פעילות משרד הכספים מסבך עוד יותר את הטיפול בנהלים פיננסיים כמו פטור ממע״מ, והובלת פריטים דרך גבולות;
  • היתרי גישה לקהילות חלשות ופגיעות, לרבות בנפת קלקיליה, שנזכרו לעיל;
  • השלכות של הגבלות התנועה והבידוד הממושך על אנשי סגל הומניטרי;
  • עיכובים בהקמת מוקד אמבולנסים מרכזי בעזה בשל הגבלות על הכנסת אספקה חיונית;
  • חשש מהדבקה ב־COVID-19 מפחית את הסבירות שקבוצות פגיעות רבות, בהן נשים הרות ומיניקות, יגיעו לבדיקות הרפואיות השגרתיות שלהן;
  • ההגבלות על כניסת אזרחים זרים לרצועת עזה, בשל COVID-19, לרבות צוותים רפואיים בינלאומיים, מציבות אתגרים נוספים בפני הצבת מומחים למתן שירותים ופעילויות הכשרה.
  • הקושי לשמור על אמצעי ריחוק פיזי לאור ההקלות בהגבלות הנסיעה;
  • שירותי המרכז רפואי של אונר״א בכפר בידו (נפת ירושלים) מוגבלים למתן חיסונים לילדים ובדיקות לנשים הרות.

הגנה

צרכים

העלייה באלימות מבוססת־המגדר ממשיכה לעורר דאגה רבה, במיוחד במצבים שבהם משפחות מסוגרות במרחבים מוגבלים וחוות לחצים סוציו־כלכליים. בגדה המערבית, ארגון שותף המפעיל קו חירום דיווח על חמישה ניסיונות התאבדות הקשורים לאלימות במשפחה. בעזה מדווחים ארגונים שותפים על מספר גדל והולך של מקרי סכנת חיים בשל אלימות מבוססת־מגדר, זאת כשמקלט אחד בלבד (המופעל על ידי ארגון לא ממשלתי) ממשיך לפעול. ארגונים שותפים המספקים מענה לאלימות מבוססת־המגדר מביעים חששות בדבר ההיעדר המתמשך של שירותי הגנה, מקלט והפנייה מגופים ממשלתיים ומארגונים לא ממשלתיים.

הקפאת ההליכים בבתי הדין השרעיים החריפה את מצוקתן של נשים המחכות לפסיקות או ליישום החלטות בעניינן בתיקי אלימות במשפחה, גירושין או משמורת על ילדים.

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מדווחים על גידול בצורך בתמיכה בשירותי ייעוץ למשפחות ולילדים. יש דיווחים על מקרים של הזנחת ילדים ועל ילדים שעל פי דיווחים נאלצים לקבץ נדבות, בשל המצוקה הכלכלית הגוברת של משפחותיהם כתוצאה מהמגפה.

נתונים מקווי חירום  מצביעים על גידול של 24% במספר השיחות המגיעות מילדים בני פחות מ־18 לעומת שלושת השבועות הראשונים של אפריל. בעזה העלייה בפניות לקווי החירום קשורה לחרדה שילדים חווים בשל התפרצות COVID-19 בעיצומם של מבחני הבגרות בסיום התיכון.

קיים צורך מתמשך בשיתוף נוסף של מידע על COVID-19, וכן בערכות פנאי לתמיכה במאמצי משפחות להעסיק ילדים בפעילויות משמעותיות. יתרה מכך, יש צורך בציוד הגנה אישי לחברי קהילה המעורבים בחלוקת חומרי הסברה ובמתן תמיכה פסיכו־חברתית, וכן אלה העורכים ביקורי בית (במיוחד בירושלים המזרחית ובשטח C בנפת בית לחם).

מענה

ארגונים שותפים המטפלים באלימות מבוססת־מגדר ממשיכים להתאים את סדר העדיפות והפעילויות שלהם על סמך צרכים חדשים ומתהווים של בני האדם הפגיעים והחלשים ביותר, לרבות הרחבת קווי החירום, טיפול מרחוק, ותמיכה בניהול טיפול. במענה למספר הגובר של ניסיונות התאבדות מדווחים סיפקו ארגונים שותפים לפונים אליהם יעוץ חירום, וכן הפניות לבתי חולים מקומיים ולתמיכה בניהול טיפול במקרים דחופים. כמו כן, ארגונים שותפים המספקים מענה על אלימות מבוססת־מגדר סיפקו שירותי גישור משפחתי מרחוק או פנו למנהיגים בקהילה בבקשה שיסייעו לפתור מצבים באמצעות התערבויות דחופות. ארגונים שותפים בתחום המשפטי פנו לשר הממונה על ההקדשים (אווקאף) בגדה המערבית בבקשה שיטפל בסוגיות הדחופות שעימן מתמודדות נשים בשל השעיית פעולתם של בתי הדין השרעיים, לרבות דמי מזונות, משמרות על ילדים וגישה לרכוש אישי שנותר בבתי בני זוגן.

במהלך התקופה הנסקרת הגיעו ארגונים שותפים ל־492 ילדים והגישו להם מרחוק תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי, וכן פעילויות קבוצתיות מובנות ולימודי כישורי חיים. בנוסף, 152 ילדים קיבלו תמיכה בניהול טיפול פרטני, לרבות 19 ילדים עם מוגבלויות. שירותי תמיכה פסיכו־חברתית מובנים ניתנו גם לאנשים המטפלים בילדים, לרבות במרכזי בידוד. חומרי הסברה על COVID-19 ושירותים זמינים הגיעו ליותר אלף אבני אדם דרך פלטפורמות שונות.

אחד מארגוני זכויות האדם ברצועת עזה ביצע עד עתה 16 התערבויות משפטיות מול הרשויות במענה לתלונות שהתקבלו מבני אדם השוהים בבידוד, לרבות חששות ביחס לתנאי דיור, היעדר סיוע וגישה לשירותים בתוך מתקני הבידוד.

סוכנות האו״ם לפינוי מוקשים ממשיכה לעקוב אחר הסיכון המוגבר לילדים שאינם לומדים העלולים להיתקל בנפלי מלחמה ובמוקשים. מערכת מסרי חירום משמשת כחלופה למפגשי פנים אל פנים להסברת סיכונים, שפסקו הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה.

פערים, אתגרים ואילוצים

ארגונים מסוימים ממשיכים להתמודד עם מגבלות כספיות במתן מענה לצורך הגובר בתמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. היעדר מכשירים אלקטרוניים במשקי בית פגיעים וחלשים ואצל חלק מהיועצים ממשיך להקשות על קיום מפגשים מקוונים. מצב זה חמור עוד יותר באזורים שבהם הקישוריות לאינטרנט חלשה או שאינה קיימת. כוח המשימה המשפטי מציין כי למרות COVID-19 ההריסות ברחבי הגדה המערבית נמשכות, בלא קשר לסוג המבנה או באם המבנה שנבחר להריסה מאוכלס. נגד מבנים חדשים ניתנים צווי הריסה מתוקף צו צבאי 1797, המתיר הריסה מזורזת של מבנים המוגדרים "חדשים".

חינוך

צרכים

ב־21 באפריל הודיע משרד החינוך כי בחינות הבגרות המתקיימות בסוף כיתה י״ב (התווג׳יהי), ייערכו כמתוכנן החל ב־30 במאי. כיתות א׳-י״א ימשיכו להשתמש במשאבי למידה מרחוק עד לסוף שנת הלימודים (23 במאי). המשרד מתכנן להתחיל את שנת הלימודים הבאה חודש מוקדם מהרגיל, כדי לפצות על הזמן האבוד.

מאז סגירת מוסדות החינוך בתחילת מרס זקוקים 1.43 מיליון ילדים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש לגישה ללמידה מרחוק, ומקבלים מסרים מותאמי־גיל ומגבירי מודעות בנושא COVID-19. באזורים מבודדים ועניים, 360 אלף ילדים שאין להם גישה לאינטרנט זקוקים לחומרי למידה בבית ולתמיכה.

עדיין יש צורך בהמשך המשלוח של מסרי הסברה מותאמי־גיל בנושא COVID-19 ל־1.43 מיליון ילדים ומשפחותיהם, בנוסף על מידע על אמצעים מניעתיים בתחום ההיגיינה ורציפות הלמידה בבית. 3,037 בתי ספר זקוקים לניקוי וחיטוי כהכנה לפתיחתם מחדש, וכן דרושה אספקה מספקת של חומרי ניקוי וחיטוי לכל בתי הספר בעודם סגורים. משרד החינוך בעזה זקוק במיוחד לחומרי כתיבה ולאמצעי פיקוח נגד זיהום, כדי שניתן יהיה לקיים את בחינות התווג׳יהי באופן בטוח. בנוסף, 215 אלף ילדים ומטפליהם ו־3,000 מורים זקוקים לתמיכה פסיכו־חברתית באמצעות גישות חדשניות המשתמשות ברשתות החברתיות ובשיחות טלפון.

ב־402 בתי ספר דרוש בדחיפות שיפוץ של בתי שימוש, וב־134 בתי ספר דרושים מתקנים חדשים למי שתייה נקיים.

מענה

ארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני חינוך פיתחו התערבויות שנועדו לטפל בצרכים שהותוו בתוכנית המענה של משרד החינוך ל־COVID-19. מאחר שבחינות התווג׳יהי ייערכו ב־30 במאי, כוח המשימה לענייני חינוך יעבוד עם משרד החינוך כדי להבטיח שהתלמידים יהיו מוגנים במהלך הבחינות. לשם כך ייפתחו יותר מרכזי בחינות כדי לצמצם את מספר התלמידים בכל מרכז, וכן ייושמו כל אמצעי הפיקוח הרלבנטיים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי ויוניסף למניעת הידבקות בסביבות בית ספר. ההישגים העיקריים עד עתה כוללים:

  • גיוס של 2.5 מיליון דולר עבור תוכנית המענה של משרד החינוך ל־COVID-19, שעד עתה מומנו 40% ממנה;
  • החלה הרכישה של אלפיים ערכות ניקוי וחיטוי עבור בתי הספר של משרד החינוך;
  • ניתנה תמיכה טכנית וכספית עבור גישתם של כ־100 אלף ילדים למגוון פלטפורמות למידה מקוונות של משרד החינוך;
  • ניתנה תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית מרחוק לילדים ולמשפחותיהם, בתיאום עם ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד.

פערים, אתגרים ואילוצים

היקף המשבר וטבעו חורגים בהרבה מהצפוי בכל האמור בתוכניות המוכנות הקיימות, ומיכולותיהם של משרד החינוך והארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני חינוך. פער זה כולל היעדר של פלטפורמות למידה מרחוק קודם למקרה החירום הנוכחי, והיעדר תמימות דעים בין משרדי החינוך ברמאללה ובעזה בשאלת התוכן של פלטפורמת הלמידה המקוונת. לכך מיתוספת קישוריות מוגבלת לאינטרנט בקהילות ובמשקי בית מסוימים. בנוסף, הגבלות התנועה ואמצעי הבידוד אינם מאפשרים למשרד החינוך ולארגונים השותפים לכוח המשימה לפעול במלוא יכולתם. ולבסוף, בתחום השיפוץ של מתקני מים, תברואה והיגיינה לשעת חירום בבתי הספר קיימים פערי מימון.

מחסה

צרכים

ברצועת עזה בני אדם השוהים במרכזי בידוד למשך 21 ימי בידוד החובה זקוקים לערכות היגיינה אישיות שונות, לפריטי חיטוי ולפריטים שאינם מזון, כגון מזרנים, שמיכות, כריות ומחצלות. את רוב הפריטים האלה יש לחלק מחדש באופן מפעם לפעם לבני אדם המגיעים למתקנים אלה. עד כה זוהו 38 מתקנים היכולים לשמש כמרכזי בידוד, ויכולים להכיל עד 5,000 בני אדם. מבין אלה, נכון ל־4 במאי 21 פעילים ושוהים בהם בסך הכול 1,600 בני אדם הנתונים בבידוד. 
בשבועות הקרובים צפוי גל חדש של בני אדם שיחזרו לעזה דרך מעבר רפיח. להערכת הרשויות המקומיות, מספר השבים עשוי להגיע לאלפיים; הקבוצה הראשונה של השוהים בבידוד תשוחרר ממתקני הבידוד ותפנה מקום לנוסעים החוזרים החדשים.

בנוסף, אומדן קודם שביצע משרד הדיור והעבודות הציבוריות בעזה זיהה 9,500 בתים רעועים או תת־תקניים. הפגיעים ביותר מבין אלה זקוקים בדחיפות לחומרי היגיינה וחיטוי נאותים, וכן לחומרי הסברה על הרגלי שמירה על היגיינה ואמצעים למיתון ההידבקות.

בגדה המערבית קיבלו ארגונים שותפים לכוח המשימה בקשות להקים במעברי הגבול ובכניסות לערים מתקני מיון ורישום לעובדים הפלסטינים החוזרים מישראל, בנוסף על הקצאת מדחום אינפרא־אדום אחד לכל מתקן וכן חומרי ומוצרי הגנה (כפפות, מסכות וג׳ל לחיטוי ידיים) עבור הצוותים העירוניים המבצעים את הליכי הבדיקה והרישום הראשוניים במעבר.

השוהים בבידוד ביתי, במיוחד משפחות עניות, זקוקים לפריטים שאינם מזון, לחומרי ניקוי ולהסברה בדבר הנהלים הנכונים במהלך תקופת הבידוד. אומדן שערך ארגון לא ממשלתי ב־198 קהילות חלשות ופגיעות בשטח C מצא כי יותר ממחצית מהתושבים אינם יכולים להרשות לעצמם גם את חומרי ההיגיינה והניקיון הבסיסיים ביותר למאבק ב־COVID-19.

מענה

המענה של כוח המשימה לענייני מחסה נועד לשפר את החוסן והעמידות של בני אדם ומשקי בית פגיעים וחלשים, כדי לצמצם את התפשטות המגפה. ברצועת עזה המשיכו ארגונים שותפים לסייע למרכזי בידוד במתן התמיכה הדרושה, לרבות פריטים שאינם מזון, ערכות היגיינה וכבוד לנשים, וחומרי ניקוי – למרכזי בידוד סופקו יותר מ־6,000 מערכות מצעים. בגדה המערבית חולקו 80 אוהלים (שנועדו במקור לשמש מענה להריסות) לשימוש כמתקני מיון ורישום ראשוני בבתי חולים, במרפאות, במעברים ובכניסות לערים. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש חולקו למשפחות פגיעות כ־14,500 פריטי חיטוי וניקיון באמצעות מוסדות שונים ומועצות כפרים, וכן חומרי לימוד ועלוני מודעות בתיאום עם המאמצים בתחום תקשורת סיכונים ומעורבות קהילה.

פערים, אתגרים ואילוצים

אחד האילוצים העיקריים הוא היעדר מידע איכותי ומפולח על פי משקי־בית על צרכים, שיאפשר למקד התערבויות באופן מדויק. למגבלה זו מיתוספות הגבלות התנועה הפוגעות בגישה למשקי הבית והקהילות החלשים והפגיעים ביותר. היעדר מידע מדויק על הצרכים במתקני הבידוד בגדה המערבית, וכן על צרכיהן של המשפחות העניות השוהות בבידוד ביתי ומצויות בקדימות לקבלת תמיכה, פוגע ביכולתו של כוח המשימה לגייס את התמיכה הדרושה בפריטים שאינם מזון.

חברי כוח המשימה דיווחו על מחסור בחומרי חיטוי בשוק המקומי בעזה, וציינו כי הכמויות הזמינות אינן עומדות בדרישות המפרט הטכני.

מים, תברואה והיגיינה

צרכים

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ומשרדי השטח של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ניהלו אומדן מהיר שהתמקד בצורכי המים, התברואה וההיגיינה במרכזי בידוד ברחבי הגדה המערבית, וכן בספקי שירותי מים בדרום הגדה המערבית ובירושלים המזרחית. האומדן גילה כי המרכזים מתעדים צורך גובר במוצרי צריכה, כגון מים בבקבוקים וערכות היגיינה. יתרה מכך, האומדן גילה כי ליותר מ־50% ממרכזי הבידוד, הסריקה והטיפול בגדה המערבית אין גישה סדירה ומספקת למי שתייה. בדומה לכך, ל־20% מהמתקנים האלה אין מלאי מספיק של חומרי היגיינה וניקוי. רבים מספקי שירותי המים בגדה המערבית ובעזה ציינו גם ירידה משמעותית בשיעור גביית התשלומים עבור שירותיהם, עובדה הפוגעת ביכולתם לרכוש את חומרי הניקוי והחיטוי הדרושים.

מענה

במהלך התקופה הנסקרת יישמו ארבעה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה שורה של התערבויות מענה שהגיעו לכ־7,473 בני אדם. ארגונים שותפים הצליחו לחלק במרכזי בידוד בעזה 13,902 בקבוקי מים, 1,588 ערכות היגיינה למשק הבית ו־1,625 עלונים. בנוסף, ארגונים שותפים מטפלים בשאיבה של 150 בורות ספיגה ומכלים ספטיים המשרתים משקי בית פגיעים. בגדה המערבית תמכו ארגונים שותפים ב־33 מועצות מקומיות בציוד וכלי חיטוי ובחומרי הסברה, חינוך ותקשורת, כדי להגביר את יכולתה של המועצה המקומית לצמצם ולמנוע את התפשטות COVID-19.
ברמות ההיגיינה של יחידים ומוסדות שנבחרו לפעילויות אלה חל שיפור הודות למתן פריטי היגיינה וג׳ל לחיטוי ידיים, וכן חומרי הגנה לעובדי רפואה. ולבסוף, ספקים של שירותי מים הצליחו לשמור על רמות אספקה סדירות בגדה המערבית וברצועת עזה.

Targeted individuals and institutions improved their hygiene levels due to the provision of hygiene items and sanitizers, as well as protective materials for health workers. Lastly, water service providers have managed to maintain regular levels of supply in the West Bank and the Gaza Strip.

פערים, אתגרים ואילוצים

האתגרים העיקריים שזיהה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כוללים:

  • ירידה, לעומת התקופה הנסקרת הקודמת, ביכולתם של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים תברואה והיגיינה לבצע פעילויות, מאחר שרבים מהארגונים כבר השתמשו בכל התקציב שהוקצה מחדש ממיזמים אחרים כדי לתת מענה לצרכים שנוצרו בשל COVID-19.
  • בעזה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים תברואה והיגיינה הבחינו בעלייה במחירים, וכן במחסור במספר חומרי היגיינה כמו ג׳ל לחיטוי ידיים, ובאיכותם הירודה של החומרים הזמינים בשווקים.
  • לכמה ממשקי הבית החיים בקהילות מבודדות, במיוחד בשטח C, גישה מוגבלת לשווקים ולפיכך הם אינם יכולים ליהנות ממנגנון השוברים האלקטרוניים לרכישת חומרי היגיינה.

ביטחון תזונתי

צרכים

למגפה כבר נודעות השלכות סוציו־כלכליות קשות, הצפויות להתעצם בשבועות הבאים, ואשר יהיו להן השלכות ישירות על הביטחון התזונתי. מעריכים כי מאז פרוץ המגפה הצטרפו למעגל העוני ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש 110,000 משפחות חדשות, יותר מ־90% מהן בגדה המערבית, לאחר שההגבלות שהוטלו כדי לבלום את המגפה גרמו לאובדן הכנסתן.

המחייה מחקלאות נפגעה באופן קשה במיוחד. הזמינות הנמוכה והמחירים הגבוהים של מספא ממשיכים להוות מגבלה מרכזית עבור בדואים ורועים, במיוחד מאחר שעונת המרעה קרבה לקיצה. מחירי הדשנים וקוטלי המזיקים ממשיכים להאמיר, וחלפים למכשור חקלאי אוזלים מן המלאי.

ככלל, שוק החקלאות והמזון התייצב במידת מה לאחר שבועות של מגמה שלילית. אף על פי כן השיווק של תוצרת חקלאית עדיין מדאיג חקלאים בגדה המערבית. בשל הגבלות התנועה נוספו לשרשרת הערך יותר אנשי ביניים, המצמצמים את הרווח השולי של החקלאים.

בגדה המערבית המחסור החמור בשתילי ירקות אינו מאפשר לבני אדם להכין גינות ירק ביתיות. בעזה קיים מחסור בשיעור של כ־40% בביצים לגידול עופות ותרנגולי הודו למאכל. באפריל נצפתה עלייה חדה במחיר בשר העוף בשל אי־יבוא של ביצים מאירופה, המקור הרגיל. עם זאת, העברות של תמרים ודגים מעזה לגדה המערבית התחדשו והירידה במחיר הדלק מסייעת מעט לדייגים.

מענה

במהלך התקופה הנסקרת המשיכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי להגביל את ההשלכות של השיבושים בשיווק בגדה המערבית. ארגונים שותפים מאפשרים מגע ישיר בין צרכנים לחקלאים/רועים זעירים.

הרשויות בפועל המשיכו לתמוך במגדלים בחלוקת מספוא למגדלי עופות להטלה ולמאכל בצפון עזה. עד תחילת השבוע הבא יקבלו גם מגדלים בנפות האחרות סיוע. בסך הכול, כאלף מוטבים יקבלו 700 טון מספוא לעופות למאכל.

סיוע במזומן למשפחות עניות הוא מענה מרכזי מיידי היכול לסייע למשפחות להתמודד עם ההשלכות של משבר COVID-19. רשויות מקומיות נמצאות בקו החזית של התערבויות מסוג זה: המשרד לפיתוח חברתי ברצועת עזה החל לחלק סיוע במזומן (100 דולר) ל־100 אלף משפחות עניות.

במהלך חודש מאי המשרד לפיתוח חברתי מתכנן לחלק 500 ש״ח ל־9,500 עובדים לא רשמיים כדי להפחית את ההשלכות על משפחות שאיבדו את מקור מחייתן העיקרי בשל COVID-19.

פערים, אתגרים ואילוצים

בנוסף על הגבלות הניידות הפוגעות בכל הארגונים השותפים, חלוקת סיוע במזומן שובשה משום שהבנקים חדלו לקבל לקוחות פנים אל פנים. יתר על כן, התערבויות "מזומן תמורת עבודה" נפגעות גם הן משום שעבודות רבות המיועדות לעובדים מיומנים ולעובדים ללא כישורים הוקפאו, אף שמספר ארגוני חינוך וארגונים אחרים החלו לפעול במתכונת עבודה מהבית. 40 אלף העובדים שעל פי הערכות יוכלו לחזור לעבודה בשטח ישראל, בתנאים מסוימים, מהווים גם הם גורם לחששות נוספים, בשל השכיחות הגבוהה יותר של COVID-19 בישראל.

לרשימה מפורטת (באנגלית) של פעילויות על פי כוח משימה, ראו את פורטל 5W.

[1] בירושלים המזרחית, משבר COVID-19 מטופל על ידי הרשויות הישראליות.

הירשמו לקבלת מידע ודוחות