נחושה להישאר: אום סאלח עומדת איתן מול תוקפנות מתנחלים

 בעיבורי אל־מזרעה אל־קיבלייה, בין הגבעות שבמרכז הגדה המערבית, אום סאלח מסבירה את הפחד היומיומי של משפחתה מפני מתנחלים. "הם לא מניחים לנו לרגע", היא אומרת. "לפני כמה ימים מצאנו אותם יושבים על הנדנה בחצר, והם איימו להרוג אותנו."

באחת התקריות האלה, ב־22 ביולי 2023, נפצע בנה של אום סאלח יחד עם פלסטינים אחרים. זה קרה אחרי שמתנחלים יידו אבנים על ביתם ועל כלי רכב. חלק מהשכנים שהתאספו למחות על המתקפה יידו אבנים לעבר מסיגי הגבול, ואז התערבו כוחות ישראליים וירו קליעי גומי ומכלי גז מדמיע. כמה מתושבי הכפר נפצעו.

סיפורה של אום סאלח אינו מקרה מבודד. הוא משקף סוגיה גדולה יותר המעלה חששות הן בתחום ההומניטרי והן בתחום זכויות האדם.

במשך השנים הוקמו התנחלויות ממש לצד כפר פלסטיני זה, ואף פלשו לאדמות בבעלות פרטית ולשטחי מעיין טבעי. כתוצאה מכך פחת בהדרגה המרחב הזמין לתושבי הכפר, ותקריות אלימות או תוקפנות נעשו שכיחות.

ב־20 בדצמבר 2022 נכנסו מתנחלים לגן ציבורי בכפר, ושם תקפו והיכו ילדים במקלות. בסך הכול, מאז 2022 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 16 תקריות במעורבות בני אדם שידוע או מוערך שהם מתנחלים, אשר פגעו בביטחונן של משפחות פלסטיניות מאל־מזרעה אל־קיבלייה או במחייתן. עצי פרי נכרתו, נעקרו או ניזוקו באופנים אחרים, קירות וגדרות מתכת נהרסו, ואיכרים סבלו מהטרדות או הותקפו.

השטחים הבנויים של כ־250 התנחלויות, שכולן אינן חוקיות מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, תופסים כ־3% מהאדמה ברחבי הגדה המערבית. אלא שגבולות שטחי השיפוט העירוניים שלהן משתרעים הרבה מעבר לכך וחולשים על פני כמעט 10% מהקרקע, שטחים שברובם הינם מחוץ לתחום עבור פלסטינים, גם כאלה שבבעלותם אדמות בתחומי הגבולות האלה. ההתנחלויות פזורות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, ושום שטחים פלסטיניים כמעט אינם פטורים מנוכחותן.

לעיתים קרובות המתנחלים באזור זה חמושים, מספרת לנו אום סאלח.

מעשי אלימות או הטרדה שמבצעים מתנחלים מפילים פחד על הפלסטינים המבקשים להגיע לאדמותיהם. בשנת 2022 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 856 תקריות במעורבות מתנחלים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, הנתון השנתי הגבוה ביותר שתועד אי פעם. בששת החודשים הראשונים של שנת 2023 לבדם תועדו בסך הכול 593 תקריות מסוג זה, נתון המצביע על מגמת עלייה מתמשכת ומדאיגה. עם זאת, נתונים אלה נוגעים רק לתקריות שבהן נפגעו בני אדם או נגרם נזק לרכוש. מלוא היקף הסוגיה, הכולל הטרדה והסגת גבול כמו אלה שחווים אום סאלח ובני משפחתה, מחוללים פחד מתמיד וטראומה פסיכולוגית, שלעיתים קרובות נותרים נסתרים מהעין.

תושבי אל־מזרעה אל־קיבלייה מקיימים הפגנות סדירות נגד פעילויות התנחלות, אבל עצם ההשתתפות בהפגנות עלולה לפגוע בביטחונם וברווחתם. מאז 2018 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים שלושה הרוגים פלסטינים בכפר, בהם לאחרונה ילד בן 17, שנורה בבטנו באוקטובר 2022. כל ההרוגים נהרגו מידי כוחות ישראליים, בתחמושת חיה, במהלך הפגנות מסוג זה ועימותים שנלוו אליהן. בני אדם רבים אחרים נפצעו.

השתלטות על אדמות, יחד עם הקשיים הניצבים בפני בני אדם המבקשים להגיע בבטחה למקומות עבודה ולשירותים בסיסיים, פוגעים במחייתן של הקהילות. מצב זה יוצר צורך דחוף בהגנה, בתמיכה פסיכו־חברתית ובסוגי מענה הומניטריים קריטיים אחרים.

אלימות מתנחלים אינה תופעה מבודדת, אלא רק אחת משורה שלמה של נהגים הקשורים לכיבוש, שיחדיו מעצבים סביבה כופה. נהגים אלה כוללים, בין היתר, הריסות בתים, מבצעי חיפוש ומעצר והגבלות תנועה. הם דוחקים בפלסטינים לעזוב את בתיהם וקהילותיהם, ומציבים אותם בסכנה של העברה בכפייה.

בית פלסטיני נוסף, על המדרונות המשקיפים על ביתה של משפחת שרייתח, ננטש על־ידי בעליו, אבל כבר אינו ריק. מתנחלים השתלטו עליו. עורך דין מנסה לסייע לבעלים להשיב לעצמם את רכושם. עד כה – ללא הועיל.
מקרה שקרה לא מכבר בעין סאמיה, 20 ק״מ ממזרח לאל־מזרעה, מהווה גם הוא תזכורת לסכנה זו. במאי 2023 פירקה הקהילה כולה, 178 בני אדם, את בתיה ועזבה, ונימקה את עזיבתה באלימות מתנחלים. בקהילת ואדי א־סיק הסמוכה עזבו ארבעה משקי בית – 11 מבוגרים ו־16 ילדים – בפברואר 2023 לאחר שבקרבת מקום הוקמה התנחלות, ועברו למקום אחר. אנחנו לא מתכוונים לחזור, הם אמרו לנו.
עד כה נשארה משפחת שרייתח בביתה למרות לחצים כבדים המופעלים עליה לעזוב. "אנחנו לא רוצים לעזוב", אומרת לנו אום סאלח שרייתח, "אבל הם הופכים את חיינו לבלתי נסבלים."
מוחמד, בן זוגה של אום סאלח, נאלץ להישאר בבית מרבית הזמן, בתקווה שנוכחותו תגן על המשפחה מפני הטרדות המתנחלים. הדבר פגע ביכולתו של מוחמד לעבוד, והמשפחה נקלעה לקשיים כספיים. מן הסתם, הישרדות אין משמעה רק להבטיח שביתך יישאר ברשותך, אלא גם שמירה על המחייה חרף הנסיבות הקשות. מצב זה מעודד חשש הומניטרי כבד, מפני שמשפחות כמו משפחת שרייתח אינן מתמודדות רק עם סכנת עקירה, אלא גם עם האיום של אי־יציבות כלכלית המרחף מעליהן.

הקהילה ההומניטרית עושה את חלקה במתן תמיכה למשפחות כאלה. ארגונים שותפים מסוימים מושיטים תמיכה משפטית, סיוע חירום או נוכחות הגנתית. אלא שלעיתים קרובות מימון מוגבל ומגבלות על מתן הגנה תחת כיבוש צבאי פוגעים במאמצינו. הארגונים השותפים ממשיכים אמנם להציע תמיכה, אך הגורמים שבשורשו של משבר זה נותרו ללא מענה.

סיפורה של אום סאלח מראה כיצד הפלסטינים ממשיכים לסבול מצוקה, איומים ופחד בלתי פוסקים.