עקירת רועים פלסטינים נוכח אלימות מתנחלים גוברת

בשנים האחרונות גברה האלימות מצד מתנחלים ברחבי הגדה המערבית. בשמונת החודשים הראשונים של 2023 התרחשו בממוצע מדי יום שלוש תקריות במעורבות מתנחלים, בהשוואה לממוצע של שתי תקריות יומיות ב־2022 ותקרית יומית אחת ב־2021. הנתון השנה משקף את הממוצע היומי הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים הפוגעות בפלסטינים מאז החל האו״ם לתעד נתונים אלה, בשנת 2006.

תקריות של אלימות מתנחלים*

עקירת אוכלוסייה

מאז 2022, נעקרו בסך הכול 1,105 בני אדם מ־28 קהילות – כ־12% מאוכלוסייתן – ממקומות מושבם, וציינו כי הסיבה העיקרית לכך הייתה אלימות מתנחלים ומניעת גישה, על ידי מתנחלים, לשטחי מרעה. העקורים עברו לעיירות או לאזורים כפריים אחרים שהם העריכו כבטוחים יותר. רוב העקורים התגוררו בנפות רמאללה, שכם וחברון, שבהן מצוי גם השיעור הגבוה ביותר של מאחזים ישראליים. ארבע קהילות נעקרו בשלמותן והן היום ריקות מאדם, לרבות שתיים שנעקרו כשהאומדן היה בעיצומו. בשש הקהילות הנותרות עזבו יותר מ־50% מהתושבים מאז 2022, ובשבע קהילות נוספות עזבו יותר מ־25% מהתושבים. מספרם המתועד של העקורים אינו כולל רועים פלסטינים שהעתיקו את מקום מגוריהם במסגרת נדידה עונתית; המספר כולל בני אדם שהצהירו כי יהיו מוכנים לחזור אם ישתפרו התנאים.

עקורים שנימקו את עזיבתם באלימות מתנחלים (על פי נפה, מאז 2022)

סוגי האלימות מצד מתנחלים

כ־93% מהקהילות דיווחו על תדירות גבוהה יותר של אלימות מתנחלים, ו־90% דיווחו על החמרה באלימות מצד מתנחלים מאז תחילת 2022.

התקריות השכיחות ביותר במעורבות מתנחלים*

שינויים בגודל אוכלוסייה

נתונים השוואתיים על 41 מהקהילות היו זמינים מאומדן שהאו״ם וארגונים הומניטריים השותפים לו ערכו ב־2013. ב־24 מהקהילות הללו תועדה ירידה של 39% בגודל האוכלוסייה הכולל. ב־41 מהקהילות האלה היה גידול האוכלוסייה הכולל נמוך ב־10% מתחזית גידול האוכלוסייה המחושבת על פי הממוצע בגדה המערבית. שיעור צמיחת האוכלוסייה הגדול ביותר תועד בקהילות ש"תוכנית האב" בהן אושרה על ידי הרשויות הישראליות.

ירידה במספר בעלי החיים ובשטחי המרעה המעובדים

כמעט כל הקהילות (55) דיווחו על ירידה במספר ראשי הצאן שלהן, ולפחות 90% דיווחו על צמצום בשטחי אדמות המרעה המעובדות. כ־79% מהקהילות חדלו להגיע לאדמות בשל מתקפות מתנחלים, ו־60% נימקו צמצום זה בהרחבת התנחלויות אל תוך שטחי מרעה ובהשתלטות של מתנחלים על אדמות.

סיבות לירידה במספר בעלי החיים*

סיבות לצמצום שטחי האדמה המעובדים*

הרס יבולים

בכ־62% מהקהילות שציינו אלימות מתנחלים כאחת הסיבות העיקריות לצמצום הגישה לשטחי מרעה מעובדים, הושמדו היבולים במתקפות הצתה, חבלה פיזית על ידי מתנחלים או כאשר מתנחלים רעו את עדריהם על אדמות שרועים הפלסטינים הסתמכו עליהן לגידול עדריהם.

שטחים צבאיים סגורים ותפיסות

כ־64% מהקהילות שנימקו את צמצום הגישה לאדמות מרעה מעובדות באמצעים מנהליים נפגעו מהכרזה על שטח צבאי סגור; הכרזות כאלה מוטלות לעיתים קרובות על ידי הרשויות הישראליות לאחר עימותים בין קהילות פלסטיניות לבין מתנחלים. כ־71% מהקהילות שציינו מכשולים מנהליים קיבלו צווי תפיסת אדמות, לרבות צווים שיושמו, בעוד ב־32% מהקהילות החרימו רשויות ישראליות עדרים, בשלמותם או בחלקם.

נזק למקורות מים

כ־66% מהקהילות דיווחו כי הגישה למים נפגעה מאלימות מתנחלים. מבין הקהילות האלה, 46% דיווחו כי מתנחלים זיהמו, השחיתו או השתלטו על מקורות מים שרועים פלסטינים הסתמכו עליהם לרעיית עדריהם.

גישה לבריאות ולחינוך

יותר ממחצית מהקהילות שדיווחו על מכשולים הקשורים לחינוך, ציינו אלימות מתנחלים כסיבה לקשיים בהגעה לחינוך, ו־36% ציינו אלימות מתנחלים כגורם הפוגע בגישה לשירותי בריאות.

היעדר מיצוי דין בגין אלימות מתנחלים

ב־81% מהקהילות התלוננו התושבים במשטרת ישראל על חלק או על כל תקריות אלימות מתנחלים שעימן התמודדו. אלא שרק 6% מנציגי הקהילות הללו היו מודעים לצעדי מעקב כלשהם שנקטו הרשויות הישראליות.

הריסות

משטר תכנון מפלה בשטח C מנע מ־71% מהקהילות לבנות מבנים חדשים. בכל הקהילות תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 59 תקריות הריסה שביצעו הרשויות הישראליות ב־2022 וב־2023. כתוצאה מהריסות אלה איבדו 262 בני אדם את בתיהם.

מנגנוני התמודדות

בניסיון להתמודד עם אלימות מתנחלים מתעצמת ואובדן גישה לאדמות מרעה, ב־95% מהקהילות מכרו תושבים חלק מעדריהם, ב־71% מהקהילות לוו תושבים כסף כדי לקנות מספוא, ב־35% מהקהילות החליפו תושבים את מקור מחייתם וב־30% מהקהילות האכילו תושבים את בעלי החיים שלהם במזון מאיכות ירודה.

קהילות רועים פלסטיניות וקרבתן להתנחלויות ולמאחזים

---

[1] Report of the Secretary General on Israeli settlements in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and the occupied Syrian Golan. A/74/357. August 2019