שמונה מיזמי הכנה לחורף הושקו בדצמבר ובינואר

המיזמים מיושמים בעקבות הקצאת 3 מיליון דולר על ידי הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

שמונה מיזמי חורף של תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2016 מתבצעים כעת, לאחר שבשלהי נובמבר 2016 הקצתה לכך הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש כ־3 מיליון דולר. יותר משני שלישים מהמיזמים מנוהלים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, חלקם ישירות וחלקם בשותפות עם סוכנויות או״ם / ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. המיזמים מיועדים עבור יותר מ־181 אלף פלסטינים המצויים בסכנת עקירה ו/או צפויים לסיכונים בטיחותיים בשל תנאי מזג האוויר החורפי, במיוחד הצפות וסערות. שישה מיזמים מתבצעים ברצועת עזה ושניים בגדה המערבית.

בעזה, ניקוז לקוי של מי סערות והפסקות חשמל מציבים בין 430 אלף ל־500 אלף בני אדם, 64 בתי ספר ועשרה מרכזים רפואיים בסכנת הצפות. ילדים עלולים לטבוע או ללקות במחלות המועברות במים כגון שלשול, דלקת כבד נגיפית מסוג A, דלקת קרום המוח וטיפוס. ארבעה ממיזמי הקרן ההומניטרית מספקים תמיכה בתשתיות, וכן תמיכה טכנית וחינוכית לספקי שירותים ולמשקי בית באזורים הפגיעים ביותר להצפות חורף. יותר מ־176 אלף בני אדם מפיקים תועלת מהתערבויות אלה, הודות לבנייה, שיקום ושיפור של מערכות ניקוז ורשתות איסוף מי סערה; בידוד של רשתות ביוב; ומסעות הגברת מודעות בדבר היגיינה אישית/ציבורית, סכנות לבריאות הציבור וזיהום סביבתי. התמיכה במשקי בית כוללת מתן פריטי היגיינה וביגוד חורפי, במיוחד למשפחות המוחלשות ביותר, כגון משקי בית שבראשם עומדת אישה ומשקי בית עקורים.

שני המיזמים הנותרים בעזה, בניהול סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ותוכנית הפיתוח של האו״ם מספקים סובסידיות שכירות חירום להעברתן של משפחות עקורים, כ־1,600 בני אדם שאיבדו את בתיהם בסכסוך בשנת 2014 והתגוררו מאז בקרוואנים מתפוררים עשויי מתכת, שאינם מבודדים דיים ואינם בטיחותיים.[1] בעזרת תמיכה מהקרן ההומניטרית מצאו המשפחות הללו עד סוף ינואר דיור נאות יותר והקרוואנים כבר אינם בשימוש.

בגדה המערבית מטפלים שני המיזמים שקיבלו מימון בצורכי המחסה של 1,235 פלסטינים המתגוררים בקהילות בשטח C ומתמודדים עם סביבה כופה בשל מדיניות ישראלית, ואשר בתיהם והמתקנים המשמשים אותם למחיה פגיעים במיוחד לסכנות החורף.

מיזם אחד, בניהול ארגון מקומי לא ממשלתי (מרכז הפיתוח מען) תומך בשיקומם של בתים בארבע קהילות רועים פלסטיניות בדרום חברון, המונות 192 נשים, 188 גברים ו־131 ילדים. ההכנסה הממוצעת של משקי הבית בקהילות אלו היא פחות מ־571 דולר בחודש (3 דולר לנפש ליום), סכום שיותר ממחציתו משמשת לקניית מזון ותרופות. בשל רמת ההכנסה הנמוכה אין התושבים יכולים להרשות לעצמם לתחזק את בתיהם, שמצבם גרוע בשל כך.

המיזם השני, המנוהל על ידי ארגון בינלאומי לא ממשלתי (ACTED – הסוכנות לשיתוף פעולה ופיתוח טכניים), מספק מחסי חירום למשקי בית פגיעים וחלשים, שבתיהם והמחסים לבעלי החיים שלהם נהרסו על ידי הרשויות הישראליות או כתוצאה מסופות חורף ו/או הצפות.[2] ההקצאה מטעם הקרן ההומניטרית מגשרת על פער המימון במנגנון המענה הבין־סוכנותי הסדיר לענייני הריסות, בעקבות העלייה החדה בהריסות בשנת 2016, שמספרן הוכפל ויותר לעומת 2015.

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת בעיקר במתן מענים אסטרטגיים שזוהו במסגרת תוכנית המענה ההומניטרי, תוך שימור הגמישות המאפשרת הקצאת מימון לאירועים בלתי צפויים או דרישות מיוחדות אחרות. הקרן ההומניטרית מקצה מימון למגזרים ולאזורים גיאוגרפיים בקדימות על סמך צרכים. מטרותיה העיקריות של הקרן הן כדלקמן: תמיכה בפעולות מצילות חיים ומקיימות חיים בד בבד עם השלמת פערי מימון קריטיים; קידום סיוע על סמך צרכים ועל פי עקרונות הומניטריים; חיזוק תיאום ומנהיגות, בעיקר באמצעות תפקיד המתאם ההומניטרי ומינוף של מערכת כוחות המשימה; שיפור הרלבנטיות והעקביות של המענה ההומניטרי באמצעות מימון אסטרטגי של קדימויות שזוהו במסגרת תוכנית המענה ההומניטרי; הרחבה של הגשת סיוע באזורים שקשה להגיע אליהם באמצעות חבירה לארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים.[3]

המיזמים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממומנים על ידי האומות המאוחדות / הקרן ההומניטרית בתמיכתן הנדיבה של איטליה, אירלנד, בלגיה, נורבגיה, ספרד, שוודיה ושוויץ.