המערכת הותאמה ושודרגה על בסיס הלקחים שהופקו משנים קודמות, ולאחר הקמתה סיפק משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים הכשרה לאנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית, אגודת הסהר האדום הפלסטינית ועובדים אחרים בנפות ובעיריות הפלסטיניות. מצגות על המערכת הוצגו גם בפני קבוצת התיאום בין כוחות המשימה, ומתוכננות להינתן עבור חברי צוות ניהול הסיכונים בעת אסונות לאומיים.
המערכת מאפשרת לסוכנויות הרלוונטיות לתעד את הצרכים הנובעים ממקרי חירום, את המענה הניתן ופערים קיימים שטרם טופלו, ולעקוב אחר כל אלה בזמן אמת. גישה זו לניהול מקרי חירום מאפשרת לבעלי תפקידים פלסטינים ולסוכנויות הומניטריות לקבל החלטות יעילות, המבוססות על היקף הצרכים וחומרתם.
בעזה משמשת מערכת שנבנתה על אותה פלטפורמה לניטור אומדן ראשוני משותף. קבוצת התיאום בין כוחות המשימה מתכננת לבדוק ולדון באפשרות להרחבת השימוש בפלטפורמה זו והפיכתה למנגנון משולב מלא לניטור תקריות ומתן מענה עליהן.
משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים הקים קבוצת עבודה, המורכבת מנציגים של הסוכנויות וכוחות המשימה העיקריים, כדי לבדוק ולשדרג את תוכנית המגירה הבין־סוכנותית הקיימת לשטח הפלסטיני הכבוש. צופים כי הבדיקה תשלב שיקולים הנובעים מן העלייה בעימותים ובאלימות בגדה המערבית מאז אוקטובר 2015, וכן לקחים שהופקו מסכנות עונתיות כגון סערות החורף וההצפות בשנים האחרונות.
בנוסף על עדכון תרחישי תכנון שונים, נבדקו גם המבנה וההרכב של תיאום החירום, לרבות תפקידים ותחומי אחריות ברמה לאומית ומקומית באסטרטגיית התיאום והמענה. קבוצת העבודה הסתייעה במידה רבה בלקחים שהופקו מהקמת חדר המבצעים לשעת חירום שהופעל בעזה במשך מעשי האיבה בשנת 2014, והיא מתכננת לשכפל אותו בגדה המערבית, לרבות ברמה מקומית, למבצעי חירום אפשריים.