הסלמה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 2

 נקודות עיקריות

המידע על צרכים הומניטריים נכון לשעה 12:00 ואילו הנתונים על נפגעים ומספר העקורים מעודכנים נכון לשעה 21:00.

• חילופי האש בערים וביישובים הסמוכים לעזה בשטח ישראל נמשכו זה היום השני ברציפות, לאחר שאנשי ארגונים פלסטיניים חמושים הסתננו לתוך ישראל. ארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי רקטות אל ישראל. במקביל, תקיפות ישראליות מן האוויר, הים והיבשה נמשכו כל היום והלילה.
• נכון לשעה 20:00, לדברי מקורות ישראליים, נהרגו לפחות 677 ישראלים, שייתכן שביניהם גם אזרחים זרים, ולפחות אלפיים בני אדם נפצעו. אשר על כן, מתקפה זו היא הקטלנית ביותר שבוצעה בישראל זה עשרות שנים. דיווחים באמצעי התקשורת מעריכים כי מספר ההרוגים גבוה בהרבה מכך. לדברי מקורות ישראליים, יותר מחמישים אנשי כוחות ישראליים ואזרחים ישראלים, בהם נשים וילדים, נתפסו ונלקחו בכפייה לעזה.
• נכון לשעה 20:00, לדברי משרד הבריאות בעזה, נהרגו לפחות 413 פלסטינים ו־2,300 בני אדם אחרים נפצעו. 13 פלסטינים נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו על ידי כוחות ישראליים בגדה המערבית.
• נכון לשעה 21:00, נעקרו בעזה 123,538 פלסטינים מבתיהם.

סקירה כללית הומניטרית

• בשעות הבוקר המוקדמות של 8 באוקטובר פינו הרשויות הישראליות אלפי תושבים מ־25 יישובים באזור שסביב רצועת עזה. הפינוי התבצע בד בבד עם חידוש חילופי הירי והסתננות של אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים ליישובים ישראליים. בליל ה־8 באוקטובר הוציאו כוחות ישראליים פקודות פינוי לקהילות פלסטיניות בעזה – פקודות אלה ישפיעו פוטנציאלית על מאות אלפי בני אדם שנאמר להם לעבור ללב העיר עזה לנוכח תקיפות ישראליות מתמשכות מהאוויר ומהים וירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• מאז תחילתו של סבב ההסלמה הנוכחי, ב־7 באוקטובר, ירו ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה אלפי רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל. בית החולים ברזילי, בעיר אשקלון, נפגע וניזוק מרקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים. יתרה מכך, אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים ירו למוות בפרמדיק ופצעו ארבעה פרמדיקים נוספים. למספר מבנים ומבני מחיה בעיירה שדרות, ובמקומות אחרים, נגרם נזק.
• תקיפות והפגזות ישראליות התמקדו בבתים ובבנייני דירות בעזה. על פי דיווחים, במקרים אחדים נפגעו מבני מגורים בלא שדייריהם הוזהרו לפנותם. במיוחד ראוי לציין כי ארבעה מגדלי מגורים גדולים, רבי קומות, ובהם דירות מגורים (פלסטין, אל־האשם, ווטן ואל־אקלוק) בעיר עזה נהרסו עד היסוד. על פי דיווחים, במקרים אלה התריעו כוחות ישראליים לפני הריסתם כך שבתקריות אלה לא דווח על הרוגים. לדברי המשרד לעבודות ציבוריות ודיור בעזה, 159 יחידות דיור נהרסו, ול־1,210 יחידות דיור נגרם נזק כבד.
• שישה עובדי בריאות נהרגו וארבעה נפצעו בתקיפות אוויריות ישראליות, שגרמו גם נזק לשבעה מתקני בריאות ולתשעה אמבולנסים. הנזק שגרמו תקיפות אוויריות ישראליות למתקנים הקשורים למים, תברואה והיגיינה פגעו באספקת שירותי מים, תברואה והיגיינה ליותר מ־400 אלף בני אדם.
• מעשי האיבה הובילו לעקירה המונית. בעזה נעקרו יותר מ־17,500 משפחות, המונות 123,538 בני אדם, בעיקר בשל פחד, חשש לביטחון האישי והרס בתיהן. להערכת אונר״א, מכלל העקורים הפנימיים, 73,538 בני אדם שוהים ב־64 בתי ספר, שחלקם מהווים מחסי חירום ייעודיים. מחסי החירום הייעודיים של אונר״א בעזה הופעלו כדי לתת מחסה לעקורים ולספק להם סיוע דחוף.
• מעברי ארז וכרם שלום נותרים סגורים בשל סבב ההסלמה. בין בני האדם שאינם מסוגלים לצאת את עזה היו 130 מטופלים ומלוויהם, שהופנו לטיפול ונקבעו להם תורים במתקנים רפואיים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, או בישראל. מעבר רפיח עם מצרים היה פתוח היום ואפשר את המעבר של 100 מטעני סחורות שהכילו מזון, 30 מטעני סחורות שהכילו דלק ו־70 מטעני סחורות שהכילו חומרי בניין.
• בערב ה־7 באוקטובר חדלו הרשויות הישראליות לספק חשמל לרצועת עזה, ובכך פחתה אספקת החשמל בעזה ל־4-3 שעות ביום. נכון לעכשיו, תחנת הכוח של עזה היא המקור היחיד לחשמל, והדלק להפעלתה עלול לאזול תוך ימים.
• בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, נמשכו במקומות רבים זה היום השני ברציפות עימותים עם כוחות ישראליים. נכון לשעה 21:00, בין 7 ל־8 באוקטובר נהרגו 13 פלסטינים, בהם ילד בן 12, על ידי כוחות ישראליים, במקומות שונים ברחבי הגדה המערבית. אחד הפלסטינים נהרג בעת שלכאורה תקף או לכאורה ניסה לדקור איש כוחות ישראליים ליד א־לובאן א־שרקייה (נפת רמאללה). אדם אחר נורה למוות במהלך עימות בין פלסטינים חמושים לבין כוחות ישראליים ליד מחסום דיר שרף (נפת שכם). 11 הפלסטינים האחרים נהרגו במהלך הפגנות הזדהות עם רצועת עזה ועימותים אחרים שכללו יידוי אבנים.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני דיווחה כי מאז 7 באוקטובר ונכון לשעה 12:00 ב־8 באוקטובר טיפלו אנשיה ב־191 פצועים פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. מכלל הפצועים, 38 נפגעו מתחמושת חיה,  26 מקליעי גומי, 101 טופלו בגין שאיפת גז מדמיע, שמונה נפגעו מרסיסים ו־18 הותקפו והוכו.
• מתנחלים פצעו שלושה פלסטינים נוספים; אחד מהפצועים נפגע מתחמושת חיה, אחר מקליעי גומי ושלישי נדקר. ב-7 באוקטובר, מתנחלים – על פי דיווחים מההתנחלות איתמר – תקפו חקלאים פלסטינים ביאנון (נפת שכם), פצעו חקלאי אחד וגרמו נזק לחמישה כלי רכב. באותו יום, מתנחלים – על פי דיווחים מאש קודש – סגרו את הכביש המחבר את קוסרה וג׳אלוד (נפת שכם), ירו תחמושת חיה ופצעו פלסטיני בעת שהציתו שלושה חדרים בשימוש חקלאי. בתקרית נוספת, באותו יום, נדקר ונפצע פלסטיני ביאסוף (נפת סלפית) במתקפת מתנחלים שבמהלכה נעשה ניסיון להצית שלושה בתים פלסטיניים.
• הרשויות הישראליות המשיכו להטיל שורה של הגבלות תנועה, לרבות סגירה של מספר מחסומים וכניסות לעיירות וערים בגדה המערבית. הגבלות אלה כוללות את מחנה הפליטים שועפאט והעיירה בית איכסא, שניהם בנפת ירושלים, שהסגר עליהם נמשך זה היום השני ברציפות, מגביל את תנועתם של יותר מ־27 אלף פלסטינים ומונע מהם גישה לשירותים חיוניים, לרבות שירותי בריאות. בנוסף, כוחות ישראליים סגרו את כל המחסומים המפרידים חלק משטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2) מיתר העיר, ומנעו את תנועתם של 7,000 תושביו הפלסטינים של האזור, לרבות גישתם לשירותים חיוניים.
• בגדה המערבית הוכרזה שביתה כללית, שהביאה לסגירת כל השווקים, החנויות ומתקני החינוך.
• הגידול בצרכים ההומניטרים בשטח הפלסטיני הכבוש נמשך, והיעדר הגישה הנוכחי מונע מתן מענה עליהם. 

הגנה

צרכים בקדימות

• תמיכה פסיכו־חברתית למשפחות שנפגעו.
• 50 אלף ערכות כבוד לנשים ולגברים.
• סיוע במזומן לקהילות המארחות ולנזקקים להגנה, לנשים ולמשפחות במחסי החירום הייעודיים.
• ערוצי חירום להפניית נפגעים ונפגעות של אלימות מבוססת מגדר.
• קידום תשתיות למתן שירותים מרחוק לנפגעים ונפגעות של אלימות מבוססת מגדר, באמצעות פתרון המחסור בחשמל והשיבושים ברשת האינטרנט (במתן סוללות גיבוי אלחוטיות, טלפונים, טאבלטים וכו׳).

מענה עד כה

• שירותים מרחוק לנפגעים ונפגעות של אלימות מבוססת מגדר הופעלו עבור שורדות ושורדים קיימים. השירותים כוללים ייעוץ בנושא אלימות מבוססת מגדר, ייעוץ משפטי, ניהול טיפול וכן ביקור משפחתי ושירותים אחרים מרחוק עבור 572 בני אדם.
• ספירה ורכישה של ערכות כבוד: ברשות ארגונים שותפים בתחום האלימות מבוססת המגדר 650 ערכות כבוד מוכנות לחלוקה ולפחות 600 ערכות נוספות בתהליך רכישה.
• תחום ההגנה על ילדים / שירותי בריאות נפש ושירותים פסיכו-חברתיים: הורחבה יכולתם של קווי חירום ושירותי תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק, וכן הפנייה לשירותים נוספים עבור ילדים ומטפליהם.
• ארגונים שותפים בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית וההגנה על ילדים המשיכו לתפעל את קווי החירום שלהם על מנת לספק שירותי תמיכה והנחיה בתחום בריאות הנפש ותמיכה פסיכו-חברתית.

מגבלות ופערים מרכזיים

• היעדר חשמל/אינטרנט אינו מאפשר לעובדי הקו הראשון לקשר בין ילדים להוריהם במהלך שירותי ביקור משפחות.
• אספקה מוגבלת של פריטים שאינם מזון, לרבות מספר ערכות הכבוד הזמינות (650).
• גישה מוגבלת למידע חירום בסיסי (אמבולנסים, משטרה והגנה אזרחית).
• סגירת משרדיהם של ספקי שירותים משיקולי ביטחון.
• סיכונים וסכנות בטיחותיות משבשים את ניידותם של נותני מענה חירום.
• היעדר תשתיות לאספקת שירתי הגנה מרחוק בתחום האלימות מבוססת המגדר.

מחסה

צרכים בקדימות

• לדברי המשרד לעבודות ציבוריות ולדיור, ל-1,210 יחידות דיור נגרם נזק ניכר, לרבות 159 יחידות שנהרסו כליל ו־36 יחידות שלהן נגרם נזק כה כבד עד שאינן ראויות למגורים. 
• בסך הכול נעקרו 123 אלף בני אדם שבתיהם נהרסו או ניזוקו מאז 7 באוקטובר, או שעזבו את בתיהם משיקולי הגנה. חלקם שוהים בבתי משפחות מארחות, ו־73,538 מצאו מחסה ב־64 בתי ספר של אונר־א, שחלקם הם מחסי חירום ייעודיים.
• לעקורים במחסי החירום הייעודיים דרושים בדחיפות שירותים וצרכים בסיסיים, ולעקורים השוהים בסביבה עירונית יש לספק תמיכה לצורכי מחסה.
• מתן סיוע במזומן למחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים).

מענה עד כה

• סיוע לעקורים פנימיים להגיע ל־45 מחסי חירום ייעודיים, שנפתחו רשמית.
• חלוקת מחסים / פריטים שאינם מזון לעקורים פנימיים באמצעות ארגונים שותפים לכוח המשימה.

מגבלות ופערים מרכזיים

• הגבלות תנועה, במיוחד על בני אדם באזורים עירוניים.
• היעדר גישה לספקים אפשריים של מחסה/פריטים שאינם מזון.

בריאות

צרכים בקדימות

• הפסקות החשמל פוגעות בבתי חולים, הנאלצים להסתייע כעת בגנרטורים לשעת חירום. לבתי חולים מסוימים מלאי דלק שיספיק רק לארבעה ימים.
• בשל מספרם הגבוה של הנפגעים, יש צורך בהול בנתיב לטיפול בנפגעי הלם ובטיפול חירום; מספר המקרים ממשיך לעלות
• חוסר הביטחון פוגע בגישה לשירותי בריאות חיוניים עבור האוכלוסייה כיוון שעובדים בתחום הבריאות ומטופלים אינם יכולים לגשת לשירותי בריאות.
• הגבלות תנועה ברחבי הגדה המערבית וסכנה אפשרית של מתקפות מתנחלים בצמתים שיבשו את פעולתם של כמה מרפאות ניידות, של מתקני בריאות של אונר"א ושל כמה מתקנים של משרד הבריאות.

מענה עד כה

• 15 מתוך 22 מרכזי בריאות של אונר"א ברחבי רצועת עזה חידשו מתן שירותי רפואה ראשוניים בין השעות 09:00 – 12:00 למטופלים שנקבעו להם תורים דחופים. ניתן טיפול למחלות לא מידבקות ולמטופלים קריטיים שאינם מאושפזים.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות שחררו לבתי החולים בעזה מלאי קיים בשווי 800 אלף דולר ושינו ייעוד של מיליון דולר לרכישת אספקה הדרושה בדחיפות.
• ארגונים שותפים בתחום הבריאות, הפועלים בעזה, מגבשים אספקה ומשאבי אנוש לתמיכה בניהול טיפול בבתי החולים שיפא ואל-עודה.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני נותרת ספקית השירותים העיקרית לטיפול קדם אשפוז, ומספקת שירותי אמבולנסים וצוותי רפואת חירום. האגודה הפעילה את חדרי המבצעים שלה, 42 תחנות ותחנות משנה.
• בגדה המערבית, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות הפעילו צוותי חירום בתחום רפואת מין ופריון ברמת המחוז, כדי לסייע במתן גישה לשירותי בריאות מין ופריון קריטיים.

מגבלות ופערים מרכזיים

• היעדר בטיחות והגבלות תנועה פוגעים בגישה לשירותי בריאות חיוניים, מאחר שהן עובדי רפואה והן מטופלים אינם יכולים לנוע בדרכים.
• מתקפות על שירותי אמבולנסים ומתקני רפואה פוגעים במתן שירותים.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• הפעילות של אונר"א בתחום המזון עדיין מוקפאת, מצב המשבש את סבב חלוקת המזון השלישי ל-112,759 משפחות.
• גישה לחקלאות: מגדלי תות שדה ועגבניות בסיכון לאבד את כל היבול העונתי שלהם בשל הגבלות גישה.
• היעדר גישה לעצי זית עלול להביא לאובדן של זיתים ושמן.
• בשל סגירתו של מעבר כרם שלום, אין יבוא של מספוא לעזה. מצב זה מסכן את ענפי גידול בעלי החיים והעופות ופוגע במחייתם של יותר מ-10,000 מגדלים ובאספקת חלבון שמקורו בבעלי חיים לעזה.
• הפסקות חשמל וקיצוצים באספקת דלק יפגעו בקירור, השקיה, מדגרות ומיכון אחר, ועקב כך ייפגעו החקלאות, עופות, בקר, דגים ותוצרים אחרים.
• הסגר הימי מסכן יותר מ-4,000 חוות גידול דגים.

מענה עד כה

• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מכינים מנות מזון מוכן, הכוללות לחם טרי ושימורי טונה, עבור 44 אלף עקורים פנימיים שיבקשו מחסה בבתי ספר של אונר"א למשך השבועיים הקרובים, ומתכננים לספק שוברי מזומן אלקטרוניים ל-50 אלף עקורים מחוץ  למחסים של אונר"א, בשווי 10.35 דולר לאדם, אם המימון והגישה לחנויות יאפשרו זאת.
• החל מעקב אחר זמינות ומחירי מזון בשווקים.

מגבלות ופערים מרכזיים

• סגירתם של מעברי כרם שלום, ארז ומסוף הסחורות אלנבי מקשה על הכנסת פריטי מזון לעזה.
• חקלאים אינם יכולים להגיע לאדמותיהם לביצוע פעילויות חקלאיות יומיומיות (טיפול בגידולים, השקיה, קציר ואסיף).
• היעדר חשמל ודלק.

חינוך

צרכים בקדימות

• כל מתקני החינוך בגדה המערבית ובעזה סגורים, מצב הפוגע ביותר מ-1,400,000 ילדים.
• יותר מ-50 בתי ספר של אונר"א (אלה המשמשים מחסי חירום ייעודיים ואלה שלא) משמשים למתן מחסה, ומדיווחים עולה כי משפחות עקורות מצאו מחסה בלפחות 6 בתי ספר של הרשות הפלסטינית (שאינם מחסי חירום ייעודיים רשמיים).
• המצב הנוכחי בעזה פגע ברווחתם הנפשית של תלמידים ואנשי סגל בבתי הספר.

מענה עד כה

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום ללפחות 20 בתי ספר שניזוקו.
• מתן אספקת חירום וערכות חירום ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילידם עקורים (לפחות 20 אלף ילדים).

מגבלות ופערים מרכזיים

• היעדר בטיחות והגבלת תנועה מביאים לסגירת בתי ספר ולהגבלת הגישה של ספקי שירותים לבתי ספר.
• בשל הפסקות חשמל, מתן שירותי למידה מרחוק כמעט בלתי אפשרי.

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• כל האיסוף של פסולת מוצקה והעברתה למטמנות מושעה.
• שני מתקני מים, תברואה והיגיינה ברצועת עזה נפגעו. אלה מתקנים שסיפקו שירותי מים ותברואה ל-400 אלף בני אדם.
• נכון לעכשיו ייצור החשמל בעזה עומד על פחות מ-60 מגוואט. אספקה זו פחותה משמעותית מכמות החשמל הדרושה לתפעול שירותי מים, תברואה והיגיינה בכל רחבי רצועת עזה.
• קיים צורך דחוף במקור חלופי לאספקת חשמל. בינתיים, נודעת חשיבות עליונה לאספקת דלק (דלק חירום בכמת של 20 אלף ליטרים ביום) לתמיכה בהמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה.
• יש לחדש את אספקת הכלור למתקני טיהור המים, שנכון לעכשיו משתמשים במלאי החירום.
• יש לחדש מלאי של חלפים למתקני מים ותברואה ולתשתית, לשימוש כחלק מתיקוני החירום.

מענה עד כה

• 50 אלף ליטר דלק הוקצו לחלוקה בין מתקני המים, התברואה וההיגיינה המתמודדים עם מחסור בחשמל.
• נמשכת הפעלתן של בארות מים בג'באליה, ח'אן יונס ורפיח.

מגבלות ופערים מרכזיים

• הגישה והחלוקה של חומרים ופריטים הדרושים למתקני מים, תברואה והיגיינה עדיין אינה אפשרית.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סווא, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל אזורי ההתערבות, כדי לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.