מימון לדלק חירום דרוש לאלתר כדי להימנע מקריסה הרת אסון של שירותים חיוניים

השבוע תועבר למתקנים חיוניים ברצועת עזה שארית מלאי דלק החירום המסופק באמצעות האו״ם. במכתב ששיגר לקהילת המדינות התורמות ביקש המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, סיוע מיידי לתוכנית שהאו״ם מפעיל, המספקת דלק חירום מציל־חיים להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי במרכזי רפואה חיוניים ובמתקני מים ותברואה ברצועת עזה. התרומות שהתקבלו מאז תחילת 2018 אזלו.

כיום, שירותים מצילי־חיים ברצועה, השקועה במשבר אנרגיה, תלויים בדלק החירום שהאו״ם מספק. זאת, כיוון שרשת החשמל מספקת מדי יום 5-4 שעות בלבד של חשמל לשני מיליון תושבי עזה הפלסטינים, שיותר ממחציתם ילדים. גירעון החשמל הנוכחי ברצועה מחייב גיוס של לפחות 4.5 מיליון דולר כדי להמשיך לספק את השירותים החיוניים הללו עד סוף השנה.

"אספקת השירותים החיוניים תקרוס אם לא יתקבל מימון חדש לאלתר, וקריסה זו עלולה להיות הרת אסון", אמר מקגולדריק. "שירותים הניתנים בבתי חולים ובמרפאות, וכן על ידי מתקני טיהור שפכים, מים ותברואה ייפסקו. יש בתי חולים העלולים להיסגר בעוד שבוע. הפגיעה הקשה ביותר תהיה בתושביה החלשים והפגיעים ביותר של עזה, הנעזרים בשירותים ציבוריים ומקורות הכנסתם מוגבלים".

הדלק בבתי החולים ברצועת עזה יספיק להמשך מתן שירותים רק למעט יותר משבועיים, ואילו כמה מתקנים רפואיים מצויים בסכנה רבה יותר: בבית החולים אל־אקצא שבנפת המרכז ברצועת עזה, למשל, יש דלק חירום שיספיק רק להמשך מתן שירותים למשך מעט פחות משבוע, כך שמדי יום ביומו חייהם של יותר מ־500 מטופלים פגיעים מצויים בסכנה. אלה כוללים מטופלים בטיפול נמרץ; תינוקות במחלקות יילודים; מטופלים הזקוקים לניתוחי חירום; חולי אי־ספיקת כליות המטופלים בדיאליזה; ומי שזקוקים לטיפול חירום. מדי יום, יותר מ־4,800 מטופלים בעזה זקוקים לגישה לטיפול רפואי מציל־חיים או משמר־חיים שלהפעלתו דרושה אספקת חשמל יציבה וקבועה. מבין אלה, לפחות 300 מחוברים למיכון רפואי מציל־חיים כגון מכונות הנשמה, מכשירי דיאליזה, אינקובטורים ומכשירי הרדמה, וכל שיבוש באספקת החשמל או הפסקות חשמל חושפים אותם באופן מיידי לסכנה של נזק מוחי או מוות.

בנוסף, ללא דלק, כ־300 אלף בני אדם עלולים להיפגע מסיכונים חמורים לבריאות הציבור, מאחר ששפכים עלולים לגאות ולהיפלט לרחובות. בסך הכול, שירותי המים והשפכים צונחים לפחות מ־20% מקיבולתם, וזמינות המים צונחת אל מתחת לקו ה־50 ליטר לנפש ליום, פחות ממחצית מדרישת המינימום כפי שהגדיר ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, ישנם מתקני תשתית חיוניים העלולים להינזק באופן משמעותי בשל מחסור בדלק להפעלת רכיבים מרכזיים, נזק שעלול לגרום גם לאובדן של השקעות שהשקיעו מדינות תורמות.

"המצב בעזה בכי רע. יותר מעשר שנות מצור ופילוגים מדיניים שטרם יושבו מבית שללו מבני אדם את זכויותיהם והותירו שני שלישים מהאוכלוסייה כשהם תלויים בסיוע הומניטרי," אמר מקגולדריק. "אם נבטיח את המשך אספקתם של שירותים חיוניים נוכל למנוע הידרדרות נוספת של המצב לכדי אסון, אבל לשם כך על הקהילה הבינלאומית להתגייס לאלתר ולהושיט את התמיכה הדרושה לכך".