חוסרי מימון פוגעים ברצף הפעולה של מרפאות ניידות בקהילות חלשות ופגיעות בגדה המערבית

ליותר מ־220 אלף פלסטינים החיים ב־189 קהילות ברחבי הגדה המערבית אין מרפאת קבע, והם מתמודדים עם קשיים קריטיים בגישה לשירותי בריאות בסיסיים. קהילות אלה כוללות בעיקר את הקהילות הממוקמות בשטח C, בחלקים של העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), ובשטחים הסגורים שבין גדר ההפרדה לקו הירוק (מרחב התפר). ברבים ממקרים אלה, הצורך לנסוע בדרכים עוקפות סביב התנחלויות ומחסומים האריך את משך הנסיעה למרפאה הקרובה ביותר. אי־זמינות או עלויות גבוהות של תחבורה יכולות לשבש את הגישה לטיפול רפואי, ובקהילות מסוימות הגישה לשירותי חירום רצופת קשיים משום שאפילו אמבולנסים נתקלים בעיכובים.

קהילות שניתנים בהן שירותי מרפאה ניידת

עם בני האדם הפגיעים והחלשים ביותר בקהילות אלה נמנים נשים הרות ויולדות; ילדים ותינוקות חולים; קשישים; וחולים כרוניים או בעלי מוגבלויות. גם הידיעה כי הגישה לשירותי בריאות עלולה להיות קשה ורצופת סיכונים מהווה גירוי הגורם לדחק (סטרס) פסיכולוגי העלול לפגוע בבריאות.

במאמץ למתן מצב זה הפעילו בשנים האחרונות עשרה ארגונים בכוח המשימה לענייני בריאות מרפאות ניידות בקהילות חלשות ופגיעות.[1] צוות של מרפאה ניידת כולל בדרך כלל רופא, אחות ומיילדת, המבקרים בכל קהילה לפחות פעם בשבוע. אף שלעיתים קרובות המרפאות פועלות במבנים שלא נועדו למטרה זו, הן מספקות שירותי רפואה ראשונית, טיפולי מרפא ומספר בדיקות מעבדה.

חוסרי מימון חמורים מאז תחילת 2018 גרמו להקפאת פעולתן של מרפאות אלה, המשרתות כמעט 13 אלף בני אדם ב־35 מתוך 189 קהילות. אם לא יימצא מייד מימון נוסף, תופסק גם עבודתן של 11 מרפאות נוספות באזור חברון, המשרתות אוכלוסייה בת 9,500 נפש.

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מנהל מטעם המתאם ההומניטרי, שחררה ב־20 בפברואר 612,000 דולר לאונר״א, כדי להבטיח את המשך פעולתם של שישה צוותים רפואיים המשרתים 39 קהילות, בעיקר בשטח C, עד לאמצע 2018.[2] כדי להבטיח חידוש והמשך של שירות המרפאות הניידות בכל 189 הקהילות עד לסוף 2018 דרושים 900 אלף דולר נוספים. אף שמשרד הבריאות הפלסטיני מוכן לכסות את הפערים הקיימים והצפויים, מעריכים כי יכולתו מוגבלת ולא תספיק לכך.

 

המרפאה הניידת בח׳אן אל־אחמר

מאז תחילת 2018, שירות הבריאות היחיד הזמין באשכול בן חמש קהילות בדואיות פלסטיניות בנפת ירושלים הידוע בשם ח׳אן אל־אחמר הוא מרפאה ניידת שמפעיל ארגון Palestinian Medical Relief Society (PMRS). את גישתם של תושבי ח׳אן אל־אחמר למתקני בריאות בירושלים המזרחית מגבילים גדר ההפרדה ומשטר ההיתרים, והמרפאה הקבועה הקרובה ביותר נמצאת ביריחו, במרחק 20 ק״מ. לעיתים קרובות עלויות התחבורה ליריחו גבוהות מדי עבור המשפחות שמלכתחילה הן דלות אמצעים. הן התושבים והן צוותי האמבולנסים/שירותי הבריאות המשרתים את הקהילה מדווחים לעיתים קרובות על עיכובים בדרכים, בשל מחסומי פתע שמציבים כוחות ישראליים.

האחות נבילה מוסא מבקרת מדי שבוע בשש קהילות בדואיות ממזרח לירושלים, בהן גם ח׳אן אל־אחמר:

"אני אחת מצוות קטן של ארבעה אנשי סגל, הכולל רופא כללי, שתי אחיות ומיילדת ומבקר בח׳אן א־אחמר מדי יום רביעי. אנו עובדים במסגד המקומי, שם אנו מטפלים במטופלים הסובלים ממחולות אקוטיות ומחלות כרוניות. בנוסף אנו מספקים שירותי רפואה מונעת וחינוך לבריאות, במיוחד לנשים, לרבות העלאת מודעות להנקה, מעקבי הריון ובדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד. כמו כן, אנו מספקים שירותים פרמצבטיים מוגבלים באמצעות שורה של תרופות, בהן סוגי אנטיביוטיקה ותרופות למחלות כרוניות ומחלות עור, וכן גלולות למניעת היריון וקונדומים. מדי שבוע אנו מטפלים בממוצע ב־70-50 מטופלים, ש־86% מתוכם הם נשים וילדים. אנחנו מפעילים את הציוד הרפואי הבסיסי בעזרת אנרגיה סולארית.

"אנו מרגישים אחראים לחיי בני האדם הגרים בקהילות אלה. לעיתים קרובות המטופלים שלנו מתקשרים אלינו אם אנו מאחרים בעשר דקות, והם מבקשים שוב ושוב שנבוא לעיתים תכופות יותר. בנובמבר 2011, בשל מחסור במימון, נאלץ ארגון PMRS להפסיק את שירותי המרפאות הניידות באזור זה לשישה חודשים, וזה היה אסון. כמה מהמטופלים הסובלים ממחלות כרוניות חדלו לקחת את התרופות שלהם ומצבם הידרדר. כמו כן הבחנו במקרים רבים של ילדים שסבלו ממחלות קשות של העור ודרכי הנשימה, שהיו יכולות להיות מטופלות בקלות אם השירותים שלנו לא היו מופסקים. באותו רגע הבנתי את החשיבות המכרעת של עבודתנו."

הקהילות בח׳אן אל־אחמר, כמאה משפחות בסך הכול, שוכנות לצד שטח שהרשויות הישראליות מייעדות להרחבת ההתנחלות מעלה אדומים (תוכנית E1). הן נמנות עם 46 הקהילות הבדואיות פלסטיניות במרכז הגדה המערבית המצויות בסכנת עקירה בכפייה, בשל הסביבה הכופה שיוצרים נהגים ישראליים, בהם הפעלת לחץ ל"יישוב מחדש" של הקהילה.[3] בסוף אפריל צפוי להתקיים דיון בבית המשפט העליון בעניינה של עתירה נגד הריסת הגדולה מבין חמש הקהילות בח׳אן אל־אחמר (אבו אל־חילו).

* מאמר זה נמסר על ידי כוח המשימה לענייני בריאות.