מייסר זועורב היא אלמנה בת 48 שגרה עם ארבעה מילדיה בח׳אן יונס. היא המפרנסת היחידה במשפחתה, ועיקר הכנסתה מגיעה מסיוע הומניטרי. בביתה שני חדרי שינה, חדר רחצה אחד, מטבח וחדר מגורים, והוא ממוקם במרחק פסיעות אחדות מאתר הטמנת האשפה המקומי.
ברצועת עזה אין די בתים הנותנים מענה נאות לצורכי הדיירים. זאת בעיקר בשל המצב הכלכלי הקשה וההרס בסבבים חוזרים ונשנים של מעשי איבה. על פי הערכות מהשנה שעברה, יותר מ־24 אלף בתים בעזה אינם עומדים במחצית או יותר מתקני הליבה המינימליים למחסה, והדבר פוגע בפרטיות הדיירים ובבטיחותם. החששות בתחום הדיור מחמירים בעונת הקיץ, מאחר שמחסים רבים אינם מגנים כיאות על דייריהם מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים.
בראש כ־2,800 מבתים אלה עומדת אישה, בדרך כלל גרושה או אלמנה. להערכת הקהילה ההומניטרית, משפחות אלה נמנות עם הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש.
לקראת עונת הקיץ של שנת 2018 זוהה ביתה של מייסאר כבית הזקוק בדחיפות לשדרוג כדי לשפר את יכולתם של בני המשפחה להתמודד עם מזג האוויר החם. בעזרת מימון שהתקבל באמצעות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, התקין ארגון Secours Islamique France (SIF) בבית תקרה כפולה, וכן חלונות ודלתות נאותים שיגוננו על המשפחה מחום הקיץ הכבד. כן תיקן הארגון את רשת החשמל שלהם, בין שירותים אחרים.
עזרה זו הייתה חלק ממיזם שנועד לקדם את גישתן של משפחות חלשות ופגיעות שבראשן עומדת אישה לתנאי דיור נאותים, באמצעות שירותי שדרוג בסיסיים. במסגרת מיזם זה בוצעו הכנות לקראת עונת הקיץ בכ־80 בתים שבראשם עומדת אישה, ואשר יותר מ־450 בני אדם מתגוררים בהם בתנאים ירודים. אלה כללו הגנה מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים ושיפור של הבטיחות האישית, הפרטיות וההיגיינה בבית.
"אני לא מסוגלת לסבול מזג אוויר חם", אמרה מייסאר לארגון SIF. "בדרך כלל אני יושבת מול דלת הכניסה כדי לשאוף קצת אוויר". מייסאר ציינה שביתה סבל ממכת מכרסמים וחרקים, מפני שלא היו בו חלונות או דלתות ובשל הקרבה לאתר הטמנת האשפה. "זה היום הטוב ביותר בכל חיי", אמרה במהלך התיקונים. "היום העובדים התקינו תקרה חדשה. בפעם הראשונה יש לבית שלי גג."
* סיפור זה נמסר על ידי ארגון Secours Islamique France.