מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 100

דגשים עיקריים

• ב-23 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג ועקירה של אזרחים, וכן להרס. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בעיר ח'אן יונס, שדווח כי כוחות ישראליים כיתרו אותה ופתחו במבצע רחב היקף בתוכה. מדווח על לחימה עזה בקרבת בתי החולים בח'אן יונס, לרבות אל-אקצא, נאסר ואל-אמל, ועל פלסטינים המנסים להימלט לעיר הדרומית רפיח.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-22 וה-23 בינואר נהרגו בעזה 195 פלסטינים, ו-354 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-23 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 25,490 פלסטינים, ו-63,354 פלסטינים נפצעו.
• ב-23 בינואר, בהערותיו בפני מועצת הביטחון על המצב במזרח התיכון, אמר מזכ"ל האו"ם: "מאת הימים האחרונים היו שוברי לב והרי אסון עבור אזרחים פלסטינים בעזה. יותר מ-25 אלף בני אדם, רובם נשים וילדים, נהרגו במבצעים שניהלו כוחות ישראליים. יותר מ-60 אלף בני אדם אחרים נפצעו, על פי דיווחים. בימים האחרונים התעצמה המתקפה הצבאית בח'אן יונס, ואנשים רבים נוספים נפצעו. כל אוכלוסיית עזה סובלת מהרס בהיקף ובמהירות שאין דומה להם בעת האחרונה. דבר אינו יכול להצדיק את הענישה הקולקטיבית של העם הפלסטיני."
• בין שעות אחר הצהריים של ה-22 בינואר ל-23 בינואר נהרגו 21 חיילים בתקרית יחידה בדרום עזה, המספר הגבוה ביותר של חיילים שנהרגו ביום אחד מאז תחילת המבצע הקרקעי. לדברי צה"ל, נכון ל-23 בינואר נהרגו בעזה 217* חיילים, ו-1,232 חיילים נפצעו.
• ב-23 בינואר פרסם צה"ל ברשתות החברתיות פקודות פינוי חדשות לפלסטינים במספר גושי בניינים בח'אן יונס. האזור הנפגע משתרע על שטח של כארבעה ק"מ רבוע. מתגוררים בו כ-88 אלף תושבים, בנוסף על עקורים שמספרם מוערך ב-425 אלף בני אדם, המבקשים מחסה ב-24 בתי ספר ומוסדות אחרים. השטח הנפגע כולל את בית החולים נאסר (475 מיטות אשפוז), בית החולים אל-אמל (100 מיטות אשפוז) ובית החולים הירדני (50 מיטות אשפוז), המייצגים יחד כמעט 20% מבתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי רצועת עזה. באזור הנפגע נמצאות גם שלוש מרפאות. דווח כי בבית החולים נאסר נמצאים כ-18 אלף עקורים, וכי עקורים במספר לא ידוע מבקשים מחסה במתקני בריאות אחרים.
• ב-22 בינואר השלימו ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים משלחת בסיכון גבוה לאספקת דלק לבית החולים א-שיפא בצפון עזה, אזור שבו מאות אלפי בני אדם עדיין מנותקים מכל סיוע. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מאז ביקורם האחרון, לפני עשרה ימים, חל שיפור בתפקודיות של בית החולים, שכעת יש בו 120 עובדי רפואה ומטפלים, ו-300 מטופלים. בבית החולים מתבצעים מדי יום בין חמישה לעשרה ניתוחים, בעיקר של נפגעי טראומה הזקוקים לטיפול מיידי. שירותים חיוניים, כמו שירותי מעבדה ורדיולוגיה בסיסיים, עדיין פועלים, לצד רפואת חירום, יחידה כירורגית, טיפול בתר-ניתוחי ויחידת דיאליזה. יחידת טיפול נמרץ ובה תשע מיטות מתוכננת להיפתח בימים הקרובים. כן נצפתה ירידה משמעותית במספר העקורים השוהים בבית החולים, שמספרם פחת מ-40 אלף ל-10,000.
• ב-22 בינואר פשטו על פי דיווחים כוחות ישראליים על בית החולים אל-ח'ייר במערב ח'אן יונס, פקדו על נשים וילדים להתפנות לעבר רפיח שבדרום עזה, ועל פי דיווחים עצרו אנשי סגל רפואי. ארגון הבריאות העולמי הביע חשש מכך שהמתקן צפוי לחדירות צבאיות וממעצרם של מספר עובדי רפואה. התקשורת עם בית החולים כבר אינה אפשרית.
• בשל פקודות פינוי בשכונות המקיפות את בית החולים נאסר ומעשי האיבה הנמשכים בקרבתו, מדווח משרד הבריאות כי פצועים במספר רב נמצאים בשטח בית החולים. צוות רפואת חירום בינלאומי שהוצב בבית החולים מדווח כי בשל ההפגזות המתמשכות בקרבת המתקן איש אינו יכול להיכנס אליו או לצאת ממנו. מדווח כי אנשי סגל רפואי חופרים קברים בשטח בית החולים, לנוכח המספר הרב של הרוגים הצפוי באזור והצורך לטפל בקבורות. ארגון הבריאות העולמי חזר על קריאתו ל"הפסקת אש מיידית בעזה, להגנה אקטיבית על אזרחים ושירותי רפואה, ולגישה מתמשכת למשלוח סיוע חיוני ברחבי הרצועה."
• ב-22 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים כיתרו את מטה האמבולנסים שלה בח'אן יונס; בכך הגבילו את יכולתם של אמבולנסים לספק תמיכה באזור. על פי דיווחים, כוחות ישראליים תקפו את סביבת בית החולים אל-אמל ואת מטה האמבולנסים, בעוד לחימה עזה שגרמה לעשרות נפגעים נמשכת באזור. מטופלים, פצועים ועקורים, שמספרם מוערך ב-13 אלף, שביקשו מקלט בבית החולים אל-אמל ובמטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני לא יכלו לעזוב את המקום. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים בשטח, בני האדם בקרבת אזור אל-ח'ייר ממזרח לאל-מוואסי איבדו גישה למתקן הבריאות ואין להם כל חלופות לקבלת סיוע רפואי באזור.
• ב-23 בינואר דיווח הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, כי אחד המחסים הגדולים ביותר של אונר"א, מרכז ההכשרה בח'אן יונס, נפגע יום קודם לכן במהלך מבצעים צבאיים וכי לפחות שישה עקורים נהרגו בו. במרכז שוהים 40 אלף עקורים. בנוסף על כך תועדו בו מאז תחילת המלחמה 140 לידות. הנציב הכללי קרא לצדדים "לנקוט כל אמצעי זהירות אפשרי כדי למזער את הנזק ולהגן על אזרחים, מתקנים ואנשי סגל רפואיים ועל נכסים של האו"ם, בהתאם למשפט הבינלאומי."
• ב-22 בינואר בשעה 18:00 בערך הודיעה חברת הטלקומוניקציה הפלסטינית פלטל כי השירותים בעזה הושבתו שוב בשל נזק שנגרם על ידי מבצעים צבאיים ישראליים. שירותי האינטרנט לא חודשו מאז הפעם הקודמת שבה הושבתו שירותי הטלקומוניקציה, מה-12 עד ה-19 בינואר.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-20 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, יותר ממיליון בני אדם נדחסים במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית.
• על פי דוח של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN WOMEN), "עקירה מחריפה את פגיעותם של בני אדם, שוחקת את מנגנוני ההתמודדות שלהם, ונודעות לה השלכות שונות על המגדרים השונים. על פי דיווחים באמצעי תקשורת, במהלך נדודי העקירה התמודדו נשים עם סכנות של מעצר שרירותי והטרדה. במשפחות שבהן יש קרובי משפחה קשישים, או בני משפחה עם מוגבלויות שפשוט אינם יכולים לעבור ממקום למקום, מי שנאלצות להישאר מאחור כמטפלות, בשיעור לא מידתי, הן נשים." אונר"א מדווחת כי בסך הכול יש בעזה יתר מ-690 אלף נשים ונערות מתבגרות שמקבלות מחזור חודשי וזקוקות למוצרי היגיינה לווסת, בנוסף על גישה למים נקיים, בתי שימוש ופרטיות, אבל הביקוש לערכות היגיינה נותר בלא מענה משום שהמלאי של הסוכנות אזל או שהידלדל מאוד. מחסור זה מציב נשים ונערות בסיכון ללקות בזיהומים במערכות הרבייה ובדרכי השתן, ומסכן את הגנתן.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
• מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק מרפיח. עם זאת, מאחר שכמויות אלה אינן מספיקות, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. רק 16 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים, אף כי באופן חלקי: תפקודיות חלקית משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, יכול לקלוט מספר מסוים של מטופלים חדשים לאשפוז ולבצע ניתוחים ברמה מסוימת. מאז תחילת הסכסוך נפגעו יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים, בשל ההשלכות של מעשי איבה, שיבוש אספקת החשמל ומחסור בדלק, בין היתר. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• עם 16 בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי נמנים תשעה בדרום ושבעה בצפון. זו תוספת של בית חולים אחד נוסף בצפון – בית החולים כמאל עדואן – שמאז אמצע ינואר חזר לתפקד במידה מסוימת. בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחומי המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה.
• תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתמשכים המתנהלים בקרבתם.
• ניכרת עלייה במחלות מידבקות בעזה – יותר מ-223 אלף נדבקים בזיהומים חריפים בדרכי הנשימה, או 10% מהאוכלוסייה; יותר מ-158 אלף מקרי שלשול (53% מתוכם ילדים בני פחות מחמש) ויותר מ-7,500 מקרים של צהבת חריפה (שכמה מהם אומתו כמקרי דלקת כבד נגיפית A). ההשלכות של הסכסוך והעקירה עתידות להחמיר עוד יותר את מצבם של חולים במחלות כרוניות ארוכות טווח, לרבות סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם והפרעות נפשיות.
• מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, דיווח כי בעזה אומתו מקרים של דלקת כבד נגיפית A באמצעות ערכות בדיקה שסיפק ארגון הבריאות העולמי, והזהיר כי "תנאי חיים בלתי אנושיים – היעדר כמעט מוחלט של מים נקיים, שירותים נקיים והאפשרות לשמור על סביבה נקייה – יאפשרו לדלקת כבד נגיפית A להתפשט עוד יותר... היכולת לאבחן מחלות עדיין מוגבלת ביותר. אין אף מעבדה מתפקדת. גם היכולת לתת מענה נותרה מוגבלת. אנו נמשיך לקרוא לגישה בטוחה וללא מכשול עבור סיוע רפואי ולהגנה על הבריאות."

מים, תברואה והיגיינה

• זמינות המים לשתייה ולשימוש ביתי בעזה הולכת ומצטמצמת. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו זמינות המים המופקים מבארות עירוניות היא 21,200 מטר מעוקב ביום, כלומר עשירית מתפוקתן לפני ההסלמה במעשי האיבה, שהייתה 255 אלף מטר מעוקב ביום. ידוע כי המים מבארות אלה הם מים מליחים תת-תקניים, בעוד שהמים שהוזרמו לפני פרוץ מעשי האיבה בקווים שמפעילה ישראל היו מי שתייה בטוחים מיטביים. נכון לעכשיו רק אחד משלושת הקווים הישראליים – נקודת המים בני סעיד – מתפקד, ומזרים 22 אלף מטר מעוקב ביום, כלומר פחות ממחצית מכמות המים שהייתה זמינה לו היו כל הקווים פועלים.
• יתרה מכך, נכון לעכשיו זמינות המים ממתקני ההתפלה קצרי הטווח היא 1,600 מטר מעוקב ביום, 7% מתפוקתם קודם למשבר, שהייתה 22 אלף מטר מעוקב ביום. בשל ההגבלות על יבוא פריטים חיוניים, נכון לעכשיו אין בעזה ערכות בדיקת מים וכלור לטיהור המים ברחבי עזה. כמו כן, המיזוג בין פסולת ומוצקה ופסולת צואתית, שהגשמים וההצפות מחריפים אותו, יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כבר עתה על 158 אלף נדבקים בשלשול, ואי-היכולת לטהר מים בכלור כדי להשמיד חיידקים מחריפה עוד יותר את המצב, המדאיג מלכתחילה. נכון לעכשיו ארגונים שותפים לכוחות המשימה לענייני בריאות ולענייני מים, תברואה והיגיינה פיתחו תוכנית מוכנות ומענה לשלשול מימי חריף. כדי לאפשר מתן מענה נאות, יש להסיר את החסמים המונעים יבוא של פריטים קריטיים.

חוסר ביטחון תזונתי

• מאז תחילת החודש ונכון ל-22 בינואר דיווחה תוכנית המזון העולמית כי סיפקה סיוע בעין וסיוע במזון לכמעט 930 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה הנפגעים מן המצב, בהם יותר מ-560 אלף עקורים במחנות מאולתרים, במחסים של אונר"א ועקורים השוהים אצל משפחות מארחות. בנוסף חילקה תוכנית המזון העולמית שימורי בשר, ביסקוויטים וקמח ל-13,250 בני אדם בנפות הצפוניות של עזה. החל מינואר חידשה תוכנית המזון עולמית את חלוקת הלחם המסובסד, הגיעה ליותר מ-560 אלף בני אדם בעזה וחילקה ארוחות חמות ל-102,762 בני אדם.
• ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים כי נכון ל-17 בינואר היו ברחבי רצועת עזה רק 15 מאפיות כשירות לפעולה; שש ברפיח ותשע בדיר אל-בלח. מצפון לנחל עזה אין אף מאפייה מתפקדת. תוכנית המזון העולמית תומכת בשמונה מהמאפיות המתפקדות (שש ברפיח ושתיים בדיר אל-בלח) באספקה של קמח, מלח, שמרים וסוכר. הודות ליוזמה זו הצליחו כ-250 אלף בני אדם לרכוש לחם במחיר מסובסד. לפני ה-7 באוקטובר פעלו ברצועת עזה 97 מאפיות בסך הכול: 25 בדיר אל-בלח, 20 בח'אן יונס, 19 ברפיח, שמונה בצפון עזה ו-25 בעיר עזה.

גישה הומניטרית

• בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29 המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר המשלחות. זהו גידול משמעותי בסירובים לעומת החודשים הקודמים; בין אוקטובר לדצמבר 2023 נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. סירובים אלה מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי ומוסיפים משמעותית לעלות של כלל המענה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה ממשיכות לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.
• סירובים חוזרים ונשנים למתן גישה לצפון, הגבלות המוטלות על יבוא ציוד חיוני והעצימות של מעשי האיבה, בין היתר, ממשיכים לפגוע קשות ביכולת של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות בכל מקום שהוא בעזה. למידע נוסף ראו תמונת מצב- גישה הומניטרית.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-22 בינואר ירו כוחות ישראליים למות בנער פלסטיני בן 17 בעימותים שפרצו בין כוחות ישראליים לפלסטינים במהלך פשיטה ישראלית על הכפר עראבה שבנפת ג'נין. במהלך העימותים הפעילו פלסטינים מטעני נפץ נגד כוחות ישראליים, וכוחות ישראליים ירו תחמושת חיה. מקורות רפואיים דיווחו כי במשך כ-20 דקות מנעו כוחות ישראליים מאמבולנסים גישה לנער הפצוע.
• ב-23 בינואר ירו כוחות ישראליים בפלסטיני במחסום עינב שבשליטת ישראל, בנפת טול כרם, והרגו אותו. על פי דיווחים הפלסטיני נורה כשניסה לפתוח באש על כוחות ישראליים במחסום, בעודו רכוב על אופנוע. גופתו מעוכבת בידי הרשויות הישראליות.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 360 פלסטינים, בהם 92 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 360 ההרוגים בגדה המערבית, 350 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-23 בינואר) נהרגו 51 פלסטינים, בהם לפחות 11 ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,348 פלסטינים בסך הכול, בהם 656 ילדים. מכלל הפצועים, 4,213 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 114 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 452 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (45 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (351 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (56 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• ב-23 בינואר הרסו הרשויות הישראליות בית פלסטיני בקהילת א-סיפר שמדרום לכפר יטא בנפת חברון, בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי. ההריסה הביאה לעקירתה של משפחה בת תשע נפשות, בהן חמישה ילדים. שני בתים נוספים בירושלים המזרחית נהרסו על ידי בעליהם, מאותה סיבה, האחד ב-22 בינואר בשכונת ראס אל-עמוד והשני ב-21 בינואר בשכונת אל-עיסאוויה. הבית בשכונת ראס אל-עמוד טרם אוכלס, והריסת הבית באל-עיסאוויה הביאה לעקירה של חמישה בני אדם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024 נעקרו 493 פלסטינים, בהם 244 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בנוסף, ב-23 בינואר אטמו הרשויות בבטון, גם זאת בנימוק של היעדר היתרים, באר ארטזית בכפר ראס עטיה שבנפת קלקיליה. הבאר שימשה מקור עיקרי למי השקיה לחקלאות, ואטימתה פגעה במאות פלסטינים בכפר ובקהילות הסמוכות.
• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 21 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 100 פלסטינים, בהם 44 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-23 בינואר 2024 נעקרו 739 פלסטינים, בהם 309 ילדים, בעקבות הרס של 115 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 81% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-22 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 693.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.