מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 101

דגשים עיקריים

• ב-24 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג ועקירה של אזרחים, וכן להרס. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שדווח כי כוחות ישראליים כיתרו אותה ופתחו במבצע רחב היקף בתוכה. מדווח על לחימה עזה בקרבת בתי החולים בח'אן יונס, לרבות אל-אקצא, נאסר ואל-אמל, ועל פלסטינים המנסים להימלט לעיר הדרומית רפיח. על פי דיווחים, אזור אל-מוואסי בח'אן יונס היה יעד להתקפה כבדה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-23 וה-24 בינואר נהרגו בעזה 210 פלסטינים, ו-386 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-24 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 25,700 פלסטינים, ו-63,740 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-23 בינואר ל-24 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-24 בינואר נהרגו בעזה 217* חיילים, ו-1,250 חיילים נפצעו.
• לדברי אונר"א, ב-24 בינואר פגעו שני פגזי ארטילריה בנגרייה בתוך מרכז ההכשרה בח'אן יונס, וגרמו לשריפה בתוכה. מספר הנפגעים טרם אומת. מעריכים כי כ-800 עקורים מצאו מקלט בתוך הנגרייה, ועל פי הערכות ביתר שטחו של מרכז ההכשרה שוהים עשרות אלפי בני אדם. על פי דיווחים, למרות שאין מעבר בטוח, עקורים נמלטים ממרכז ההכשרה בח'אן יונס לעבר כביש החוף המוביל לדיר אל-בלח או לרפיח. אזור מרכז ההכשרה נפגע גם ב-22 בינואר. אונר"א דיווחה כי באותו יום נהרגו שישה בני אדם ו-16 בני אדם אחרים נפצעו מקליעים תועים ורסיסים שנחתו בשטח קרוב מחוץ למרכז ההכשרה.
• ב-24 בינואר דיווח משרד הנציב העליון לזכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש כי אלפי אזרחים נאלצים להימלט לרפיח , שבה שוהים כעת יותר מ-50% מאוכלוסיית עזה. תקיפות אוויריות העמידו בסכנה חמורה אזרחים, לרבות מי שמצאו מחסה במתקני בריאות. בהודעה נאמר: "... צה"ל ממשיך להפגיז אזורים שאותם ייעד באופן חד-צדדי כ'בטוחים' לפינוי, דבר המוכיח כי שום מקום בעזה אינו בטוח (כמו למשל אזור אל-מוואסי במערב ח'אן יונס)... ומעורר חרדה רבה מפני הסלמה נוספת במעשי האיבה ברפיח, שעלולות להיות לה השלכות קשות על יותר מ-1.3 מיליון בני אדם שדווח כי מצאו מקלט בנפה, ומפני הסיכון הנלווה שבני אדם הלכודים הלכה למעשה באזור הולך ומצטמצם יידחקו בכפייה אל מחוץ לעזה."
• ב-24 בינואר המשיך משרד הבריאות בעזה לדווח על המצור על בית החולים נאסר בח'אן יונס. בשל ההפגזות המתמשכות בסביבת בית החולים איש אינו יכול להיכנס או לצאת ממנו, לרבות 400 מטופלי דיאליזה הזקוקים לתמיכה. על פי דיווחים, עובדי רפואה חופרים קברים בשטח בית החולים, בשל הצפי למספר הרוגים רב והצורך לטפל בקבורות.
• ב-24 בינואר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי כעת יש בעזה 14 בתי חולים המתפקדים חלקית; שבעה בצפון ושבעה בדרום. בנוסף, שני בתי חולים מספקים שירותים מינימליים רק למי שנמצאים בתוך המתחמים שלהם. שני בתי החולים הפועלים בתפקוד מינימלי, אל-ח'ייר (שצה"ל נמצא בתוכו כעת) ונאסר (המוקף בכוחות ישראליים ובלחימה כבדה) אינם יכולים לקלוט מטופלים או אספקה.
• ב-24 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים המשיכו לכתר את מטה האמבולנסים שלה ואת בית החולים אל-אמל בח'אן יונס. יתר על כן, על פי דיווחים הכניסה למטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני נפגעה, ונהרגו בה לפחות שלושה פלסטינים ושני בני אדם אחרים נפצעו. אגודת הסהר האדום הפלסטיני מסרה כי נאלצה לבקש תרומות דם מעקורים מאחר שאנשיה לא יכלו להגיע לבנק הדם ולטפל בפצועים. על פי דיווחים, צוותי הרפואה אינם יכולים להעביר פצועים קשה מבית החולים נאסר למתקני רפואה בקרבת מקום. ב-23 בינואר הופגזה על פי דיווחים סביבת בית החולים אל-אמל בח'אן יונס, במהלך לחימה כבדה סביב בית החולים; על פי דיווחים, פלסטיני אחד נהרג בכניסה לבית החולים אל-אמל.
• ב-23 בינואר הודיעה חברת הטלקומוניקציה הפלסטינית פלטל כי השירותים בעזה שבים לפעול בהדרגה. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך ששירותי הטלפון טרם חודשו באזורי המרכז והצפון, ושירותי האינטרנט בכל רחבי רצועת עזה טרם חודשו מאז תחילת ההשבתה הקודמת של שירותי הטלקומוניקציה, ב-12 בינואר. ההשבתה של הטלקומוניקציה ממשיכה לפגוע קשות במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה נאות למשבר ההומניטרי ההולך ומעמיק.
• ב-24 בינואר ניסו מפגינים ישראלים לחסום כניסה של סיוע הומניטרי דרך מעבר כרם שלום, ועיכבו משאיות למשך כמה שעות. כתוצאה מכך הצליחו רק תשע משאית להיכנס לעזה, והיתר (114) נאלצו לשנות מסלול למצרים ולמעבר רפיח. באותו יום הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 153 מטענים של מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים.
• ב-24 בינואר, לרגל יום החינוך הבינלאומי, הפצירו ארגונים שותפי לאו"ם בכל הגורמים לוודא שהחסמים בפני חינוך יטופלו, במיוחד באמצעות מתן מחסה נאות המאפשר התאוששות, כדי לאפשר את הזכות ללמוד. יתרה מכך, אמרו הארגונים: "הלמידה ברצועת עזה חרבה כליל מאז תחילתם של מעשי האיבה ב-2023. מיותר מ-625 אלף תלמידים ו-22,564 מורים נשללו, זה יותר משלושה חודשים, חינוך ומקום מבטחים, ו עם יותר מ-25 אלף בני האדם שדווח כי נהרגו נמנים גם אלפי לומדים ואנשי סגל הוראה." כל בתי הספר של אונר"א ברצועת עזה נסגרו – רובם הפכו למחסים – ובשל סגירתם נשלל החינוך מ-300 אלף הילדים שלמדו בהם. אונר"א מדווחת כי לפחות 340 עקורים נהרגו בעת שביקשו מקלט בטוח במחסים של אונר"א.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-23 וב-24 בינואר:

• ב-22 בינואר נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים לאחר שדווח על פיצוץ בבית הספר אל-מוואסי, באזור אל-מוואסי.
• ב-22 בינואר, במשך הלילה, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ו-15 בני אדם נוספים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים בעיר ג'באליה, בצפון עזה.
• ב-23 בינואר, בשעה 16:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה עקורים ובני אדם נוספים, בהם ילדים, נפצעו ,בפגיעה בבניין מגורים באזור אל-חסניינה בדיר אל-בלח.
• ב-23 בינואר, בשעה 12:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בפגיעה במכונית ברפיח, בדרום עזה.
• ב-23 בינואר, בשעה 14:00, נהרגו ארבעה פלסטינים, בהם ילד, בפגיעה שעל פי דיווחים יעדה הייתה קבוצת בני אדם באזור אל-מוואסי.

עקירה (רצועת עזה)

• בהודעה שפרסם משרד הנציב העליון לזכויות האדם ב-24 בינואר נאמר כי התעצמות המבצע בח'אן יונס מעוררת חששות חמורים שאזרחים יאולצו לעזוב את בתיהם ואת המחסים, לרבות בני אדם שכבר נעקרו מצפון עזה לח'אן יונס. מאות אלפי עקורים גודשים כעת את רחובות ח'אן יונס ורפיח, חיים במחסים מאולתרים בתנאים איומים, בלא גישה או כמעט בלא גישה למזון, מים, תרופות ומחסה נאות, ועל רבים מהם מאיימת כעת סכנת עקירה נוספת.
• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-20 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, יותר ממיליון בני אדם נדחסים במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית.
• ב-23 בינואר פרסם צה"ל ברשתות החברתיות פקודות פינוי חדשות לפלסטינים במספר גושי בניינים בח'אן יונס. האזור הנפגע משתרע על שטח של כארבעה ק"מ רבוע. מתגוררים בו כ-88 אלף תושבים, בנוסף על עקורים שמספרם מוערך ב-425 אלף בני אדם, המבקשים מחסה ב-24 בתי ספר ומוסדות אחרים. השטח הנפגע כולל את בית החולים נאסר (475 מיטות אשפוז), בית החולים אל-אמל (100 מיטות אשפוז) ובית החולים הירדני (50 מיטות אשפוז), המייצגים יחד כמעט 20% מבתי החולים הנותרים שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי רצועת עזה. באזור הנפגע נמצאות גם שלוש מרפאות. דווח כי בבית החולים נאסר נמצאים כ-18 אלף עקורים, וכי עקורים במספר לא ידוע מבקשים מחסה במתקני בריאות אחרים.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
• מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק מרפיח. עם זאת, מאחר שכמויות אלה אינן מספיקות, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. נכון ל-24 בינואר רק 14 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים, אף כי באופן חלקי: תפקודיות חלקית משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, יכול לקלוט מספר מסוים של מטופלים חדשים לאשפוז ולבצע ניתוחים ברמה מסוימת. יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים נפגעו מאז ההסלמה במעשי האיבה. גורמים אחרים כוללים שיבושים באספקת החשמל ומחסור בדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• עם 14 בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי נמנים שבעה בדרום ושבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחומי המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה.
• שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתמשכים המתנהלים בקרבתם.

מים, תברואה והיגיינה

• ניתוח של צילומי לווין של UNOSAT (מכון הלוויינים של האו"ם) שפורסמו באמצע ינואר מראה כי 87% ממתקני המים, התברואה וההיגיינה בנפת עזה נהרסו כליל או ניזוקו ברמה כזו או אחרת. בדומה לכך, 82% ממתקני המים, התברואה וההיגיינה בנפת צפון עזה, 54% מהמתקנים בנפת דיר אל-בלח, 46% מהמתקנים בנפת ח'אן יונס וכ-8% מהמתקנים בנפת רפיח נהרסו או שנגרם להם נזק ברמות שונות. לאור התעצמות הסכסוך בדיר אל-בלח, ובמיוחד בח'אן יונס, מאז ה-22 בינואר, קרוב לוודאי כי גם יתר התשתית השברירית בסכנת נזקים והרס נוספים. בה בעת, היעדר נזק נראה לעין לתשתית מים, תברואה והיגיינה אינו מהווה ערובה ליכולתה לתפקד. אמצעים מאפשרים אחרים, כגון גנרטורים, דלק ומשאבות, הכרחיים לתפקוד של תשתית מים ותברואה.
• זמינות המים לשתייה ולשימוש ביתי בעזה הולכת ומצטמצמת. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו זמינות המים המופקים מבארות עירוניות היא 21,200 מטר מעוקב ביום, כלומר עשירית מתפוקתן לפני ההסלמה במעשי האיבה, שהייתה 255 אלף מטר מעוקב ביום. ידוע כי המים מבארות אלה הם מים מליחים תת-תקניים, בעוד שהמים שהוזרמו לפני פרוץ מעשי האיבה בקווים שמפעילה ישראל היו מי שתייה בטוחים מיטביים. נכון לעכשיו רק אחד משלושת הקווים הישראליים – נקודת המים בני סעיד – מתפקד, ומזרים 22 אלף מטר מעוקב ביום, כלומר פחות ממחצית מכמות המים שהייתה זמינה לו היו כל הקווים פועלים.
• יתרה מכך, נכון לעכשיו זמינות המים ממתקני ההתפלה קצרי הטווח היא 1,600 מטר מעוקב ביום, 7% מתפוקתם קודם למשבר, שהייתה 22 אלף מטר מעוקב ביום. בשל ההגבלות על יבוא פריטים חיוניים, נכון לעכשיו אין בעזה ערכות בדיקת מים וכלור לטיהור המים ברחבי עזה. יתר על כן, המיזוג בין פסולת ומוצקה ופסולת צואתית, שהגשמים וההצפות מחריפים אותו, יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כבר עתה על 158 אלף נדבקים בשלשול, ואי-היכולת לטהר מים בכלור כדי להשמיד חיידקים מחריפה עוד יותר את המצב, המדאיג מלכתחילה. נכון לעכשיו ארגונים שותפים לכוחות המשימה לענייני בריאות ולענייני מים, תברואה והיגיינה פיתחו תוכנית מוכנות ומענה לשלשול מימי חריף. כדי לאפשר מתן מענה נאות, יש להסיר את החסמים המונעים יבוא של פריטים קריטיים.

חוסר ביטחון תזונתי

• מאז תחילת החודש ונכון ל-22 בינואר דיווחה תוכנית המזון העולמית כי סיפקה סיוע בעין וסיוע במזון לכמעט 930 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה הנפגעים מן המצב, בהם יותר מ-560 אלף עקורים במחנות מאולתרים, במחסים של אונר"א, וכן עקורים השוהים אצל משפחות מארחות שקיבלו חבילות מזון. בנוסף חילקה תוכנית המזון העולמית שימורי בשר, ביסקוויטים וקמח ל-13,250 בני אדם בנפות הצפוניות של עזה. החל מינואר חידשה תוכנית המזון עולמית את חלוקת הלחם המסובסד, הגיעה ליותר מ-560 אלף בני אדם בעזה וחילקה ארוחות חמות ל-102,762 בני אדם.
• ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים כי נכון ל-17 בינואר היו ברחבי רצועת עזה רק 15 מאפיות כשירות לפעולה; שש ברפיח ותשע בדיר אל-בלח. מצפון לנחל עזה אין אף מאפייה מתפקדת. תוכנית המזון העולמית תומכת בשמונה מהמאפיות המתפקדות (שש ברפיח ושתיים בדיר אל-בלח) באספקה של קמח, מלח, שמרים וסוכר. הודות ליוזמה זו הצליחו כ-250 אלף בני אדם לרכוש לחם במחיר מסובסד. לפני ה-7 באוקטובר פעלו ברצועת עזה 97 מאפיות בסך הכול: 25 בדיר אל-בלח, 20 בח'אן יונס, 19 ברפיח, שמונה בצפון עזה ו-25 בעיר עזה.

גישה הומניטרית

• ב-22 בינואר השלימו ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים משלחת בסיכון גבוה לאספקת דלק לבית החולים א-שיפא בצפון עזה, אזור שבו מאות אלפי בני אדם עדיין מנותקים מכל סיוע. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מאז ביקורם האחרון, לפני עשרה ימים, חל שיפור בתפקודיות של בית החולים, שבו נמצאים 120 עובדי רפואה ומטפלים ו-300 מטופלים. בבית החולים מתבצעים מדי יום בין חמישה לעשרה ניתוחים, בעיקר של נפגעי טראומה הזקוקים לטיפול מיידי. שירותים חיוניים, כמו שירותי מעבדה ורדיולוגיה בסיסיים, עדיין פועלים, לצד רפואת חירום, יחידה כירורגית, טיפול בתר-ניתוחי ויחידת דיאליזה. יחידת טיפול נמרץ ובה תשע מיטות מתוכננת להיפתח בימים הקרובים. כן נצפתה ירידה משמעותית במספר העקורים השוהים בבית החולים, שמספרם פחת מ-40 אלף ל-10,000.
• סירובים חוזרים ונשנים למתן גישה לצפון, הגבלות המוטלות על יבוא ציוד חיוני והעצימות של מעשי האיבה, בין יתר הגורמים, ממשיכים לפגוע קשות ביכולת של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות בכל מקום שהוא בעזה. למידע נוסף ראו תמונת מצב - גישה הומניטרית.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 360 פלסטינים, בהם 92 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 360 ההרוגים בגדה המערבית, 350 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-24 בינואר) נהרגו 51 פלסטינים, בהם לפחות 11 ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,353 פלסטינים בסך הכול, בהם 657 ילדים. מכלל הפצועים, 4,218 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 114 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 456 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (45 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (355 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (56 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024 נעקרו 493 פלסטינים, בהם 244 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• ב-23 בינואר הרשויות הישראליות הרסו לשם ענישה בית בכפר עוריף בנפת שכם, שהריסתו גרמה לעקירה של חמישה בני אדם, בהם ילד אחד. הבית היה שייך לפלסטיני המוחזק כעת בכלא לאחר שהורשע במעורבות בירי ובהריגה של ארבעה מתנחלים בכביש 60, ליד ההתנחלות עלי בנפת שכם, ב-20 ביוני 2023. מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-24 בינואר 2024 נעקרו 743 פלסטינים, בהם 311 ילדים, בעקבות הרס של 116 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 82% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-22 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 697.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.