משפחות עקורות בדרכן דרומה בעיצומם של מעשי האיבה הגוברים בח'אן יונס, ולאחר שפקודות הפינוי הישראליות הורחבו לאזורי מגורים נוספים. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו, 26 בינואר 2024 דגשים עיקריים
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 103
דגשים עיקריים
ב-26 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג ועקירה של אזרחים, וכן להרס. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה. כן חודש ירי רקטות מעזה לדרום ישראל. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שבה דווח על לחימה כבדה .
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-25 וה-26 בינואר נהרגו בעזה 183 פלסטינים, ו-377 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-26 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 26,083 פלסטינים, ו-64,487 פלסטינים נפצעו.
בין שעות אחר הצהריים של ה-25 בינואר וה-26 בינואר נהרג בעזה, על פי דיווחים, חייל ישראלי אחד. לדברי צה"ל, נכון ל-26 בינואר נהרגו בעזה 218 חיילים, ו-1,269 חיילים נפצעו.
ב-25 וב-26 בינואר חסמו מפגינים ישראלים את מעבר כרם שלום ומנעו את גישתן של משאיות סיוע לעזה. המשאיות, שהכילו קמח, מזון, פריטי היגיינה, אוהלים וכן פריטים שאינם מזון, לא הצליחו להגיע לעזה. אי-היכולת להביא משלוחי מזון, מים וסיוע רפואי תחריף את מצבם ההומניטרי, הנורא מלכתחילה, של מי שנזקקים לעזרה.
במחצית השנייה של ינואר נמשכה מגמת הירידה בגישה לאזורי הצפון והמרכז של רצועת עזה, שבה הבחינו ארגונים הומניטריים שותפים. הסיבות לכך כוללות עיכובים ממושכים של שיירות סיוע הומניטרי לפני מחסומים או בתוכם, ופעילות צבאית מוגברת באזור המרכז של רצועת עזה. קיימים גם איומים רבים מאוד על בטיחותם של אנשי סגל הומניטרי ואתרים הומניטריים, שלא זו בלבד שמעכבים משלוח של סיוע מציל-חיים שהכרחי שיגיע במועד, אלא מהווים גם סיכון חמור לחייהם של מי מעורבים במאמצים ההומניטריים.
לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-25 בינואר 14 מתוך 36 בתי החולים בכל עזה מתפקדים באופן חלקי בלבד: שבעה בצפון ושבעה בדרום. "תפקודיות חלקית" משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי; יכול לקלוט מספר מסוים של מטופלים חדשים לאשפוז וניתן לבצע בו ניתוחים ברמה מסוימת. בנוסף, בית החולים נאסר בח'אן יונס "מתפקד ברמה מינימלית", מאחר שהוא מכותר על ידי צה"ל ונתון תחת לחימה עזה, וכבר אינו יכול לקבל מטופלים או אספקה. ב-24 בינואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי בית החולים נצור, וכי בשל ההפגזות המתמשכות בסביבתו לא הצליח איש לצאת מהמתקן או להיכנס אליו. הרשויות הישראליות דוחות טענה זו וטוענות כי הן מאפשרות גישה. דווח כי סגל בית החולים חופר קברים בשטח בית החולים בשל הצפי למספר גדול של הרוגים והצורך לטפל בקבורות. בית החולים אל-ח'ייר בח'אן יונס, שהוגדר קודם לכן כ"מתפקד ברמה מינימלית" והיה אחד מתוך שלושה בתי חולים בלבד בעזה שסיפקו שירותי מיילדות, כבר אינו פועל, ומדווח כי מטופלות שזה עתה עבור ניתוחים קריטיים נאלצות להימלט מהמתקן.
ב-26 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים ממשיכים לכתר את מטה האמבולנסים שלה ואת בית החולים הסמוך אל-אמל בח'אן יונס, ומגבילים כל תנועה באזור. רשויות ישראליות דוחות טענה זו וטוענות כי הן מאפשרות גישה. באותו יום דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני על נזקים שנגרמו למבנה בית החולים, ועל כך שרסיסים של פגזי ארטילריה מפוזרים בתוכו כתוצאה ממתקפה שהתנהלה, על פי דיווחים, בקרבת בית החולים. ב-24 בינואר נפגעה, על פי דיווחים, הכניסה למטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני, פגיעה שבה נהרגו לפחות שלושה פלסטינים; ב-23 בינואר נהרג על פי דיווחים פלסטיני נוסף בכניסה לבית החולים, בשל הפגזות שהיו חלק מלחימה עזה סביב בית החולים. אגודת הסהר האדום הפלסטיני אמרה כי נאלצה לבקש תרומות דם מעקורים השוהים במתחם, מאחר שאנשיה לא יכלו להגיע לבנק דם ולטפל בפצועים.
אונר"א מדווחת כי בין ה-3 ל-24 בינואר חוסנו יותר מ-13,700 ילדים נגד מחלות כגון חצבת, חזרת ואדמת, ומחלות נוספות, בחיסונים שסיפק יוניסף. עם זאת, רק ארבעה מ-24 מרכזי הבריאות של אונר"א עדיין פועלים. ההפגזה והגבלות הגישה המתמשכות מונעות מתן שירותי בריאות מצילי-חיים.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-25 וב-26 בינואר:
ב-25 בינואר, בשעות אחר הצהריים, דווח כי גופותיהם של 11 עקורים פלסטינים שסבורים כי נעקרו מג'באליה חולצו מתחת להריסות באל-מר'אזי, בדיר אל בלח. גופותיהם של 26 עקורים נוספים עדיין נמצאות מתחת להריסות.
ב-25 בינואר, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילד אחד, ומספר בני אדם נוספים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים בדיר אל-בלח.
ב-25 בינואר, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים, בהם עיתונאי וילדים, בפגיעה בבניין מגורים בדיר אל-בלח.
ב-25 בינואר, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים ומספר בני אדם נוספים נפצעו בתקיפה אווירית באל-בורייג', דיר אל-בלח.
ב-25 בינואר, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, ומספר בני אדם נוספים נפצעו בתקיפה אווירית באל-דהרה, ח'אן יונס.
ב-25 בינואר, נורו למוות בתחמושת חיה שני אחים פלסטינים, אחד מהם ילד, בעת שהתפנו מביתם בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס, בעקבות פקודת הפינוי של צה"ל. על פי דיווחים, הילד נורה שלוש פעמים למרות שהניף דגל לבן, ואחיו נורה בעת שניסה להציל אותו.
ב-25 בינואר, בשעה 16:25 בערך, פוצצו על פי דיווחים כוחות ישראליים שכונת מגורים שלמה באזור א-נימסאווי בח'אן יונס. לא דווח על נפגעים.
עקירה (רצועת עזה)
ב-26 בינואר אמר אג'ית סונג'אי, ראש משרד הנציב העליון לזכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, כי העקורים שהגיעו לרפיח נאלצים לחיות ברחוב, ברחובות שמי ביוב זורמים בהם "ובתנאי ייאוש המובילים לקריסה מוחטת של הסדר." לגלישה של האלימות לרפיח יהיו השלכות חמורות על יותר מ-1.3 מיליון בני האדם שכבר מצטופפים במקום.
לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-26 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא המקום שבו מצטופפים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. בעקבות הפגזה ישראלית כבדה ולחימה עזה בח'אן יונס ובמרכז רצועת עזה בימים האחרונים, וכן פקודות פינוי ישראליות חדשות, עברו עקורים במספר משמעותי רחוק יותר דרומה.
ב-23 וב-25 בינואר פרסם צה"ל ברשתות החברתיות פקודות פינוי חדשות לפלסטינים במספר גושי בניינים בח'אן יונס. האזור הנפגע משתרע על שטח של כארבעה ק"מ רבוע. באזור מתגוררים כ-88 אלף תושבים, בנוסף על עקורים שמספרם מוערך ב-425 אלף בני אדם, השוהים ב-24 בתי ספר ומוסדות אחרים. האזור הנפגע כולל את בית החולים נאסר (475 מיטות אשפוז), בית החולים אל-אמל (100 מיטות אשפוז) ובית החולים הירדני (50 מיטות אשפוז), המייצגים יחד כמעט 20% מבתי החולים הנותרים שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי רצועת עזה. באזור הנפגע נמצאות גם שלוש מרפאות. דווח כי בבית החולים נאסר נמצאים כ-18 אלף עקורים, וכי עקורים שמספרם אינו ידוע מבקשים מחסה במתקני בריאות אחרים. ב-25 בינואר חזר צה"ל ופרסם את אותן פקודות פינוי ברשתות החברתיות.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק מרפיח. עם זאת, מאחר שכמויות אלה אינן מספיקות, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחומי המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק,. בתי חולים בח'אן יונס בסכנת סגירה בשל מעשי איבה אינטנסיביים ופקודות פינוי שניתנו נגד אזורים בקרבתם. יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים נפגעו מאז ההסלמה במעשי האיבה. גורמים אחרים כוללים שיבושים באספקת החשמל ומחסור בדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
גישה הומניטרית
בין ה-1 ל-25 בינואר תוכננו 51 תנועות של סיוע הומניטרי לאזורים שמצפון לנחל עזה; אולם רק שמונה מתוכן התאפשרו, ו-29 נענו בסירוב. רוב המשלחות שתנועתן אופשרה היו קשורות בחלוקת מזון, בעוד שתמיכה עבור בתי חולים ומתקני מים, תברואה והיגיינה חיוניים נתקלה ברובה בסירוב. שתי משלחות אופשרו באופן חלקי (כלומר אומדנים בלבד, במקום משלוח מתוכנן של אספקת סיוע) וארבע משלחות אחרות נדחו (בשל דרישות ביטחוניות ודרישות נוספות וסותרות עבור פינוי רפואי). בדפוס ההולך ומתגלה, שמונה משלחות מתוכננות נוספות אופשרו תחילה, אבל לאחר מכן סוכלו באמצעות מתן של מסלולי נסיעה בלתי עבירים, או עיכובים ממושכים במחסומים או קודם ליציאתן.
בין ה-1 ל-25 בינואר תיאמו ארגונים הומניטריים שותפים 97 תנועות של סיוע הומניטרי למרכז עזה, שמתוכן אופשרו 63% (55 משלחות) ו-25% (22 משלחות) נענו בסירוב. עשר משלחות נדחו בשל פעילות צבאית גוברת. זו מגמה גוברת, מאז ה-12 בינואר, שבמסגרתה פעילות צבאית מוגברת מסכלת תנועות הומניטריות אל ומתוך בתי חולים ואתרים הומניטריים. כמו כן, לפני דצמבר לא נדרש תיאום של תנועות לאזורים שמדרום לנחל עזה.
ב-22 הזדמנויות לא אופשרו בקשות של האו"ם מצה"ל לפתוח מחסומים בשעות מוקדמות כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה. לנוכח הגודש הכבד סביב מחסני האו"ם ורמות הצרכים הגבוהות, תנועות מוקדמות הן חיוניות משיקולים ביטחוניים, תכנוניים והגנתיים. הקהילה ההומניטרית קוראת בעקביות לפתיחתם של שני נתיבי אספקה ראשיים בעזה, ולפתיחת מחסומים בשעה 6:00 מדי יום.
בנוסף על מתקפות נרחבות נגד מתקני בריאות ועובדי בריאות, בין ה-7 בנובמבר 2023 ל-24 בינואר 2024 תועדו 12 תקריות של מתקפות והגבלות גישה על צוותי רפואת חירום הומניטריים. אלה כללו עשר תקריות של ירי ישיר ועקיף שגרם להרג של שבעה בני אדם ולפציעתם של 12 בני אדם, ושתי תקריות שבהן נחסמה כניסה. צוותים אלה מבצעים ניתוחים מצילי-חיים בבתי חולים מתפקדים חלקית וגדושים מעבר לקיבולתם ברחבי רצעות עזה.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 361 פלסטינים, בהם 92 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 361 ההרוגים בגדה המערבית, 351 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-26 בינואר) נהרגו 52 פלסטינים, בהם לפחות 11 ילדים.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,358 פלסטינים בסך הכול, בהם 657 ילדים. מכלל הפצועים, 4,223 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 114 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
אלימות מתנחלים
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 460 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (45 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (359 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (56 תקריות).
שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
עקירה (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024 נעקרו 495 פלסטינים, בהם 246 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-26 בינואר 2024 נעקרו 743 פלסטינים, בהם 311 ילדים, בעקבות הרס של 116 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 82% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).
מימון
נכון ל-26 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 700.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.