מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 105

דגשים עיקריים

• ב-28 וב-29 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס. מעשי האיבה היו עצימים במיוחד בח'אן יונס, שבה דווח על לחימה כבדה בקרבת בתי החולים נאסר ואל-אמל, ועל פלסטינים הנמלטים לעיר הדרומית רפיח, שבה כבר שוררת צפיפות יתר, אף שאין מעבר בטוח אליה. נמשך גם ירי רקטות מעזה לדרום ישראל. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-28 וה-29 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 215 פלסטינים, ו-300 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-29 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 26,637 פלסטינים, ו-65,387 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-28 בינואר וה-29 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-26 בינואר נהרגו בעזה 218 חיילים, ו-1,267 חיילים נפצעו.
• ב-29 בינואר פקד צה"ל על תושבי השכונות א-נאסר, א-שייח' רדואן, מחנה הפליטים א-שאטי, רימאל א-שמאלי ואל-ג'נובי, סברה, א-שייח' עג'לין ותל אל-האווה במערב העיר עזה להתפנות לעבר הדרום. הפקודה החדשה כיסתה אזור בגודל 12.43 ק"מ רבוע, המהווה 4.3% משטחה של רצועת עזה. לפני ה-7 באוקטובר גרו באזור כמעט 300 אלף פלסטינים, ולאחריו הוקמו בו 59 מחסים שמעריכים כי שהו בהם 88 אלף בני אדם. ב-14 באוקטובר פקד צה"ל על תושבי שתי הנפות הצפוניות של עזה, שהעריכו כי באותה עת התגוררו בהן 1,206,963 בני אדם (הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה), להתפנות לאזור שמדרום לנחל עזה.
• מאז שצה"ל החל להורות על פינוי של אזורים ספציפיים, ב-1 בדצמבר, הוחלו פקודות כאלה על 158 ק"מ רבוע, שהם 41% משטחה של רצועת עזה. לפני ה-7 באוקטובר התגוררו באזור 1.38 מיליון פלסטינים, ולאחריו היו בו 161 מחסים שבהם שהו על פי הערכות 700,750 עקורים.
• במהלך השבוע האחרון נצפו מעצרים של מספר רב של גברים פלסטינים במחסומים בתוך העיר ח'אן יונס. בני האדם המתפנים מן האזור שעברו במחסום נבדקו על ידי צה"ל. רבים מהגברים הופשטו עד לתחתוניהם, עיניהם כוסו והם נלקחו מהמקום.
• במחצית השנייה של ינואר נמשכה וגברה מגמת המניעה וההגבלה של הגישה לאזורי צפון ומרכז עזה, שבה הבחינו ארגונים הומניטריים שותפים. הסיבות כוללות עיכובים ממושכים של שיירות סיוע הומניטרי לפני מחסומים ישראליים או בתוכם, ופעילות צבאית מוגברת במרכז עזה. גם בטיחותם של אנשי סגל הומניטרי ואתרים הומניטריים מאוימת לעיתים תכופות, מצב שלא זו בלבד שמעכב משלוח של סיוע מציל-חיים שהכרחי שיגיע במועד, אלא מציב גם את מי שמעורבים במאמצים ההומניטריים בסיכונים חמורים.
• ב-29 בינואר, בשעה 14:00 בערך, דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי המחלקה הכירורגית בבית החולים אל-אמל חדלה לפעול לאחר שמלאי החמצן אזל. כן דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני על לפחות שלושה הרוגים ועל ארבעה עקורים פצועים שטופלו, ועל כך שבקרבת מקום יש עוד פצועים רבים שבשל הלחימה הכבדה לא ניתן להגיע אליהם. יתרה מכך, בני אדם רבים נוספים התפנו לסביבת מטה הארגון ומתקן הבריאות. ההפגזות המתמשכות מסכנות את בטיחות הסגל הרפואי, הפצועים, מטופלים והעקורים שביקשו מקלט במקום, ואשר מספרם מוערך ב-7,000.
• אגודת הסהר האדום הפלסטיני אמרה כי הלחימה המתמשכת והמצור על המתקנים פוגעים בתנועת אמבולנסים וצוותי רפואת חירום בח'אן יונס, ומונעים מצוותי רפואה להגיע לפצועים ולהעבירם לבית החולים לקבלת הטיפול הרפואי הדרוש.
• ב-29 בינואר חודשה העברת אספקה הומניטרית אל תוך עזה דרך מעבר כרם שלום, לאחר ארבעה ימים שבהם שיבשו מפגינים ישראליים את הכנסתה.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-28 וב-29 בינואר:

• ב-29 בינואר, בשעה 18:00 בערך, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נורו על פי דיווחים למוות שישה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, בעת שנסעו במכוניתם בח'אן יונס. ילדה בת שש שרדה, אבל שירותי רפואת החירום לא הצליחו להגיע אליה במשך שלוש שעות בשל הלחימה.
• ב-29 בינואר נהרגו על פי דיווחים לפחות 20 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, לאחר שלדברי אמצעי תקשורת פלסטיניים בניין מגורים בעיר עזה נפגע בתקיפה אווירית.
• ב-29 בינואר נהרגו על פי דיווחים 25 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, כשלדברי אמצעי תקשורת פלסטיניים בניין מגורים במזרח העיר עזה נפגע בתקיפה אווירית.
• ב-29 בינואר נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, לאחר שלדברי אמצעי תקשורת פלסטיניים, בניין מגורים במחנה הפליטים נוסייראת בנפת דיר אל-בלח נפגע בתקיפה אווירית.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-26 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא המקום שבו מצטופפים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. בעקבות הפגזות ולחימה ישראליות עצימות בח'אן יונס ובאזור המרכז של רצועת עזה בימים האחרונים, וכן בשל פקודות פינוי ישראליות חדשות, עברו עקורים במספר משמעותי רחוק יותר דרומה.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחומי המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. שבעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בתי חולים בח'אן יונס בסכנת סגירה בשל מעשי איבה אינטנסיביים ופקודות פינוי שניתנו נגד אזורים בקרבתם. יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים נפגעו מאז ההסלמה במעשי האיבה. גורמים אחרים כוללים שיבושים באספקת החשמל ומחסור בדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים בממוצע ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-25 בינואר, רק 14 מתוך 36 בתי החולים בכל עזה מתפקדים באופן חלקי בלבד: שבעה בצפון ושבעה בדרום. "תפקודיות חלקית" משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי; יכול לקלוט מספר מסוים של מטופלים חדשים לאשפוז וניתן לבצע בו ניתוחים ברמה מסוימת. בנוסף, בית החולים נאסר בח'אן יונס "מתפקד ברמה מינימלית", מספק שירותים זמינים למטופלים שבטיפולו, אבל אינו יכול לקבל מטופלים או אספקה מאחר שהוא מכותר על ידי צה"ל ונתון תחת לחימה עזה. בית החולים אל-ח'ייר בח'אן יונס, שהוגדר קודם לכן כ"מתפקד ברמה מינימלית" והיה אחד מתוך שלושה בתי חולים בלבד בעזה שסיפקו שירותי מיילדות, כבר אינו פועל, ומדווח כי מטופלות שזה עתה עברו ניתוחים קריטיים נאלצות להימלט מהמתקן.

גישה הומניטרית

• בין ה-1 ל-25 בינואר תוכננו 51 משלחות להעברת סיוע הומניטרי לאזורים שמצפון לנחל עזה; אולם הרשויות הישראליות אפשרו רק שמונה מתוכן, ו-29 נענו בסירוב. רוב המשלחות שתנועתן אופשרה היו קשורות לחלוקת מזון, בעוד שתמיכה עבור בתי חולים ומתקני מים, תברואה והיגיינה חיוניים נתקלה ברובה בסירוב. גישתן של שתי משלחות אופשרה באופן חלקי (כלומר אושרו רק רכיבי האומדן, ללא משלוח מתוכנן של אספקת סיוע) וארבע משלחות אחרות נדחו (בגין דרישות ביטחוניות ואחרות). בדפוס ההולך ומתברר, גישתן של שמונה משלחות מתוכננות נוספות אופשרה תחילה, אבל לאחר מכן סוכלה משום שנתיבי הנסיעה שייעדו להן הרשויות הישראליות התגלו כבלתי עבירים, או בשל עיכובים ממושכים שהוטלו קודם ליציאת המשלחות או במחסומים בדרך.
• בין ה-1 ל-25 בינואר תיאמו ארגונים הומניטריים שותפים 87 משלחות הומניטריות לנפת דיר אל-בלח בעזה, שמתוכן אופשרו 63% (55 משלחות) ו-25% (22 משלחות) נענו בסירוב. עשר משלחות נדחו בשל פעילות צבאית גוברת. דחייה של תנועת משלחות הומניטריות אל ומתוך בתי חולים ואתרים הומניטריים היא מגמה ההולכת ומתהווה מאז ה-12 בינואר, בשל פעילות צבאית מוגברת. גם הצורך לתאם תנועה לאזורים שמדרום לנחל עזה הועלה כדרישה על ידי הרשויות הישראליות רק מאז דצמבר.
• אף אחת מ-22 הבקשות שהפנה האו"ם לצה"ל לפתוח מחסומים בשעה מוקדמת כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (בינואר) לא אושרו. לנוכח הגודש הכבד סביב מחסני האו"ם ורמות הצרכים הגבוהות, תנועה מוקדמת חיונית משיקולים ביטחוניים, תכנוניים והגנתיים. הקהילה ההומניטרית קוראת בעקביות לפתיחתם של שני נתיבי האספקה העיקריים בעזה, ולפתיחת מחסומים בשעה 6:00 מדי יום. עד עתה הועמד לרשות משלחות סיוע רק אחד משני נתיבי האספקה העיקריים.
• בנוסף על מתקפות נרחבות נגד מתקני בריאות ועובדי בריאות, בין ה-7 בנובמבר 2023 ל-24 בינואר 2024 תועדו 12 תקריות של מתקפות והגבלות גישה על צוותי רפואת חירום. אלה כללו עשר תקריות של ירי ישיר ועקיף שגרם להרג של שבעה בני אדם ולפציעתם של 12 בני אדם (בהם אנשי צוותי רפואת חירום, מטופלים ובני אדם אחרים בסביבה) ושתי תקריות של חסימת כניסה. צוותים אלה מבצעים ניתוחים מצילי-חיים בבתי חולים מתפקדים חלקית וגדושים מעבר לקיבולתם ברחבי עזה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-29 בינואר, בארבע תקריות שונות, ירו כוחות ישראלים למוות בחמישה פלסטינים, בהם שני ילדים.
• כוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני במהלך פשיטה בכפר אל-יאמון בנפת ג'נין. פלסטינים יידו אבנים ומטעני צינור על כוחות ישראליים וכוחות ישראליים השתמשו בתחמושת חיה, רימוני גז מדמיע ורימוני הלם.
• כוחות ישראליים ירו למוות בשני פלסטינים בעימות עם כוחות ישראליים בכפר דורא בנפת חברון. העימות התרחש במהלך פשיטה ישראלית שב היידו פלסטינים אבנים וחיילים ישראלים ירו תחמושת חיה.
• כוחות ישראליים ירו למוות בנער פלסטיני בן 16 ועיכבו את גופתו, בכפר ח'רבת א-דיר שבנפת בית לחם. לדברי מקור ישראלי הנוער נורה בעת שניסה לדקור חיילים. נער נוסף נפצע כשכוחות ישראליים ירו לעבר תושבים שהתאספו במקום.
• כוחות ישראליים ירו למוות בנער בן 17 במהלך מבצע חיפוש ומעצר בכפר סילוואד בנפת רמאללה. על פי דיווחים, במקום התרחשו עימותים בין צה"ל לתושבים הפלסטינים.
• בתקרית קודמת שאומתה עתה, ב-24 בינואר, מתה פלסטינית בעלת אזרחות ישראליות שהתגוררה בגדה המערבית, מפצעים שנגרמו לה במהלך מתקפת ירי שביצעו פלסטינים ב-7 בינואר, בעת שנסעה במכוניתה על כביש עוקף בין רמאללה לשכם. באותה תקרית נהרג פלסטיני תושב ירושלים המזרחית שנהג במכונית שלפניה, לאחר שמבצעי המתקפה זיהו אותו בטעות כמתנחל.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 367 פלסטינים, בהם 94 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 367 ההרוגים בגדה המערבית, 357 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-29 בינואר) נהרגו 59 פלסטינים, בהם לפחות 13 ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024 נהרגו שישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. ב-24 בינואר נהרגה על ידי פלסטינים אישה פלסטינית בעלת אזרחות ישראלית, שהתגוררה בגדה המערבית. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,382 פלסטינים בסך הכול, בהם 660 ילדים. מכלל הפצועים, 4,246 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 115 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 472 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (48 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (368 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (56 תקריות).
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024 נעקרו 495 פלסטינים, בהם 246 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-29 בינואר 2024 נהרסו באותם נימוקים כ-100 בתים פלסטיניים.
• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-29 בינואר 2024 נעקרו 743 פלסטינים, בהם 311 ילדים, בעקבות הרס של 116 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 82% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-28 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 700.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

 

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.