מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 108

דגשים עיקריים

• ב-1 בפברואר נמשכו הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, שגרמו לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס. כן נמשכו דיווחים על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-31 בינואר ל-1 בפברואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 118 פלסטינים, ו-190 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-1 בפברואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 27,019 פלסטינים, ו-66,139 פלסטינים נפצעו.
• בין ה-31 בינואר ל-1בפברואר, לא דווח על חיילים ישראליים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-1 בפברואר נהרגו בעזה 222 חיילים, ו-1,293 חיילים נפצעו.
• אלפי פלסטינים ממשיכים להימלט לעיר הדרומית רפיח, שבה שוהה כבר יותר ממחצית מאוכלוסיית עזה המונה 2.3 מיליון בני אדם. לדברי אונר"א, רובם חיים במבנים מאולתרים, באוהלים או תחת כיפת השמיים. ב-31 בינואר דיווחה אונר"א כי כ-184 אלף בני אדם נרשמו לקבלת סיוע הומניטרי בפרברים המערביים של ח'אן יונס, לאחר שבימים האחרונים נעקרו ממערב העיר ח'אן יונס בשל פקודות פינוי ומעשי האיבה המתמשכים. לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-29 בינואר 1.7 מיליון פלסטינים ברצועת עזה עקורים.
• ב-1 בפברואר אמרה אונר"א כי "הצרכים ההומניטריים הקולוסליים של יותר מ-2 מיליון בני האדם בעזה עלולים כעת להעמיק, בעקבות החלטתן של 16 מדינות תורמות לעצור את התמיכה הכספית באונר"א." הקיצוצים בתמיכה באו במענה על האשמות של הרשויות הישראליות כי כמה אנשי סגל של אונר"א השתתפו במתקפות בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023. אונר"א ביטלה את חוזיהם של תשעה מהמואשמים ומשרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים פתח בחקירה. הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, חזר על "קריאתו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לחדש את המימון לאונר"א. אם השעיית המימון תישאר בתוקף, סביר להניח שעד לסוף פברואר ניאלץ לסיים את פעולותינו לא רק בעזה, אלא גם ברחבי האזור." בהודעה שהתפרסמה ב-30 בינואר הזהירו ראשי ועדת הקבע הבין-סוכנותית כי לקיצוצים במימון לאונר"א יהיו "השלכות קטסטרופליות על בני האדם בעזה," מאחר ש"לשום ישות אחרת אין את היכולת לספק סיוע בקנה המידה ובהיקף ש-2.2 מיליון בני אדם זקוקים להם בדחיפות."
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. נכון ל-25 בינואר, רק 14 מתוך 36 בתי החולים בכל עזה מתפקדים באופן חלקי בלבד, שבעה בצפון ושבעה בדרום. לחימה עזה בקרבת בתי החולים נאסר ואל-אמל בח'אן יונס נמשכה גם היא, ומעמידה בסכנה את בטיחותם של אנשי הסגל הרפואי, הפצועים והמטופלים, וכן של אלפי העקורים המבקשים מקלט בבתי החולים. ב-1 בפברואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי צה"ל פרץ, זו הפעם השלישית, אל חצרו של בית החולים אל-אמל, פתח באש ופגע בחמישה כלי רכב, בהם שלושה אמבולנסים. באותו יום דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי יום קודם לכן נהרגו שני אנשי סגל מירי ישראלי ליד שער בית החולים , וחזרה ואמרה כי עדיין לא ידוע מה עלה בגורלם של שני אנשי הסגל בצוות האמבולנס שנשלח ב-29 בינואר להגיע לילדה צעירה בעיר עזה.
• על פי דיווחים, בית החולים נאסר ובית החולים אל-אמל של אגודת הסהר האדום הפלסטיני סובלים ממחסור חמור בחמצן אבל מבקשים לחלוק את המלאי הקיים ביניהם כדי להציל חיים; ב-31 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי צוותיה הצליחו להביא 25 בלוני חמצן מבית החולים נאסר לבית החולים אל-אמל, בתנאים מסוכנים. ב-30 בינואר אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס: "נכון לעכשיו בית החולים נאסר משרת 400 מטופלים. בית החולים נאסר, שהיה בעבר בית החולים החשוב ביותר בדרום עזה, הפך תוך שבוע מבית חולים מתפקד חלקית לבית חולים בתפקוד מינימלי, מעבר המשקף את הפירוק המתמשך והבלתי מוצדק של מערכת הבריאות."
• ב-30 בינואר החזירו הרשויות הישראליות דרך מעבר כרם שלום את גופותיהם של עשרות פלסטינים שנהרגו בעזה בשבועות האחרונים. על פי הודעות של הרשויות הישראליות, הגופות נלקחו לצורכי זיהוי כדי לברר האם הן גופות של בני ערובה. לדברי משרד הבריאות בעזה, התקבלו בין 80 ל-100 גופות, רובן במצב ריקבון מתקדם שלא אפשר זיהוי, ונקברו לאחר מכן בקבר אחים ברפיח. באירוע נוסף ב-30 בינואר, על פי דיווחים, גילו פלסטינים 30 גוויות שנקברו בשקים שחורים מתחת לחול בבית ספר של אונר"א בבית לאהיא, בצפון עזה. תושבים לא הגיעו לבית הספר מאז ה-10 בדצמבר, כשבמקום פרצה שריפה שגרמה לנזק משמעותי, ועל פי דיווחים אילצה עקורים ששהו במקום להימלט.
• ב-30 בינואר פרסמו הצלב האדום הבינלאומי וארגון MAP (סיוע רפואי לפלסטינים) הודעה שאישרה פרטים נוספים על תקיפה אווירית כמעט קטלנית, ב-18 בינואר, על בית האירוח של הארגונים באל-מוואסי, שמידע עליו נמסר כדי להותירו מחוץ לסכסוך. על פי ההודעה, אומדן עצמאי שביצע האו"ם מצא כי נזק נגרם כתוצאה מתקיפה אווירית, שקרוב לוודאי שנעשה בה שימוש בנשק הנגיש רק לצה"ל. בתקרית נפצעו מספר אנשי סגל רפואי ותפעולי של ארגון MAP, נגרם נזק משמעותי למבנה, ובעקבותיה על הצורך להוציא שישה אנשי סגל חירום רפואי בעלי נתינות זרה אל מחוץ לעזה.

עקירה (רצועת עזה)

• נכון ל-31 בינואר דיווחה אונר"א כי לפחות 270 מתקפות פגעו במתקנים שלה שבה שוהות משפחות עקורות. כתוצאה מכך, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 372 עקורים שמצאו מקלט במחסים של אונר"א, ו-1,335 עקורים נפצעו. בסך הכול, בין 150 ל-155 מתקנים של אונר"א ממשיכים לשמש מחסים לעקורים.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה – נתון הכולל גם בני ערובה שנהרגו וגופותיהם עדיין מוחזקות בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 2024 נהרגו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 372 פלסטינים, בהם 94 ילדים. (בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר). מכלל 372 ההרוגים, 360 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. שני הפלסטינים הנוספים, בהם אישה בעלת אזרחות ישראלית, נהרגו במתקפה שביצעו פלסטינים ב-7 בינואר 2024, על פי דיווחים מפני שסברו שהם מתנחלים. מאז תחילת השנה ונכון ל-1 בפברואר 202 נהרגו 63 פלסטינים, בהם לפחות 13 ילדים, רובם מידי כוחות ישראליים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 2024 נהרגו עשרה ישראלים בתקריות הקשורות לסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. מכלל ההרוגים, חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית; ארבעה ישראלים נהרגו בישראל על ידי פלסטינים מהגדה המערבית, וישראלי אחד נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד הפלסטינים שביצעו מתקפה בירושלים המערבית. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,391 פלסטינים בסך הכול, בהם 661 ילדים. מכלל הפצועים, 4,254 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 116 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 494 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (49 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (388 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (57 תקריות). בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,264 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-945 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-165 מהן נפגעו בני אדם וב-154 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון 1 בפברואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 2024 נעקרו 499 פלסטינים, בהם 248 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בסך הכול בשנת 2023 נהרסו, נאטמו ו/או נתפסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים 892 מבנים בשטח C ובירושלים המזרחית, צעדים שהביאו לעקירתם של 1,148 פלסטינים, בהם 575 ילדים. כ-39% מן העקורים נעקרו בין אוקטובר לדצמבר 2023.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 2024 נהרסו לשם ענישה 22 בתים בבעלות פלסטינית, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ו- 78 בני אדם נעקרו בהקשר זה.
• ב-30 בינואר, במהלך מבצע צבאי ישראלי במחנה הפליטים טול כרם בנפת טול כרם, נגרם נזק כבד לשני בתים בבעלות פלסטינית, ועקב כך נעקרו 12 בני אדם, בהם שני ילדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 בפברואר 2024 נעקרו 756 פלסטינים, בהם 313 ילדים, בעקבות הרס של 119 בתים במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 83% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-1 בפברואר העבירו מדינות חברות באו"ם 700.4 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 57% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.