מאות אלפי בני אדם עדיין נמצאים באזור שמצפון לנחל עזה, המנותק ברובו מסיוע הומניטרי ואשר על פי אומדני הביטחון התזונתי קיימים בו הצרכים הגדולים ביותר. צוות הצלה מחלץ גופות בצפון עזה, במהלך אומדן ראשוני בהובלת האומות המאוחדות. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 113
דגשים עיקריים
נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, ובמיוחד בתוך וסביב ח'אן יונס, הגורמות לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית עזה. ב-7 בפברואר הודיע צה"ל על השהיה זמנית וטקטית של הפעילויות הצבאיות בשכונות המערביות של רפיח בין השעות 11:00 ל-14:00, למטרות הומניטריות.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-6 וה-7 בפברואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 123 פלסטינים, ו-169 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 13:30 ב-7 בפברואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 27,708 פלסטינים, ו-67,147 פלסטינים נפצעו.
בין ערב ה-6 לערב ה-7 בפברואר דיווח צה"ל על מותו של חייל ישראלי מסיבוכים רפואיים בעקבות פציעתו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-7 בפברואר נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 225 חיילים, ו-1,304 חיילים נפצעו.
לדברי תוכנית המזון העולמית, סכנת הרעב ההמוני בעזה גוברת מדי יום ביומו, במיוחד עבור כ-300 אלף בני אדם בצפון עזה, אזור שנותק ברובו מסיוע ואשר אומדני ביטחון תזונתי מראים כי הצרכים בו הם הגדולים ביותר. תוכנית המזון העולמית מזהירה כי בסיוע ההומניטרי המגיע לעיר עזה "לא די למנוע רעב המוני". תוכנית המזון העולמי הדגישה כי דרושה בדחיפות "גישה מהירה יותר ומתמשכת". הפעם האחרונה שבה הצליחה אונר"א לבצע חלוקת מזון מצפון לנחל עזה הייתה ב-23 בינואר. ארגון World Central Kitchen, בתמיכת חיל האוויר הירדני המלכותי וחיל האוויר ההולנדי, הצניח ב-4 בפברואר משלוחי סיוע לבית חולים השדה הירדני בצפון עזה באמצעות מצנחים מונחי מערכת ניווט לוויני. השותפות העולמית לסיווג משולב של שלבי ביטחון תזונתי חזתה כי כלל אוכלוסייתה של עזה צפויה למשבר או לרמות רעב חמורות עוד יותר בתקופה שבין ה-8 בדצמבר ל-7 בפברואר, לרבות תנאי רעב קטסטרופליים הצפויים לכל משק בית רביעי.
תחום הבריאות בעזה עדיין מעורער במידה קיצונית, לנוכח הפגזות ומעשי איבה מתמשכים, חוסר אספקה וסגל רפואי, הגבלות גישה ותנאים בריאותיים המידרדרים במהירות. ב-7 בפברואר דיווחה אונר"א על "התפשטות מדאיגה של מחלות בשל היעדר תברואה ומים נקיים." יתרה מכך, ממצאים אחרונים מבדיקות סקר לאיתור תת-תזונה, שביצעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה, מצביעים על עלייה חדה בתת-התזונה החריפה הגלובלית בקרב ילדים בני שישה עד 59 חודשים – שיעור תת-התזונה החריפה הגלובלית בצפון עזה (16.2%) גבוה מן הסף הקריטי שקבע ארגון הבריאות העולמי, שהוא 15%. זאת בעוד שבינואר, בקשות הגישה לאזורים שמצפון לנחל עזה שהוגשו עבור משלחות לתמיכה בבתי חולים ובמתקני מים, תברואה והיגיינה קריטיים היו בין אלה שנתקלו בשיעור הסירובים הגבוה ביותר מצד הרשויות הישראליות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-7 בפברואר אין בעזה בתי חולים המתפקדים באופן מלא, ו-36% מבתי החולים ו-17% ממרכזי הרפואה הראשונית מתפקדים באופן חלקי בלבד.
הלחימה הכבדה ליד בתי החולים נאסר ואל-אמל בח'אן יונס ממשיכה לסכן את בטיחותם של אנשי הסגל הרפואי, הפצועים והחולים, וכן של אלפי העקורים המבקשים מקלט בבתי חולים אלה. ב-7 בפברואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כלי רכב צבאיים ישראליים שהוצבו בכניסה לבית החולים אל-אמל ירו ישירות על המבנה, ירי שכתוצאה ממנו נפצעו שני בני אדם. באותו יום דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני גם על מותו של מטופל בן 77 כתוצאה מהמחסור בחמצן בבית החולים אל-אמל. יומיים קודם לכן, על פי דיווחים, התפנו כ-8,000 ממטופלים ועקורים מבית החולים וממטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני, לאחר שצה"ל התחייב לאפשר להם מעבר בטוח לאזור אל-מוואסי בח'אן יונס. עם זאת, בבית החולים נותרו כמאה אנשי סגל רפואי ומתנדבים, וכן מטופלים קשישים ובני אדם עם מוגבלויות, שאותם לא ניתן היה להעביר.
הלחימה האינטנסיבית סביב ח'אן יונס ממשיכה להדוף אלפי בני אדם אל העיר הדרומית רפיח, שכבר עתה שוהה בה יותר ממחצית מאוכלוסיית עזה. ב-7 בפברואר הביע תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום מרטין גריפית'ס חשש חמור לבטיחותן ולשלומן של משפחות ש"כבר חוו דברים שלא ניתן אף להעלותם על הדעת" בחיפושן אחר מקלט בטוח, וכעת מוצאות את עצמן מתמודדות עם הסיכון שמעשי האיבה המתעצמים יתפשטו אל רפיח. הוא הזהיר: " לחימה נוספת ברפיח מאיימת לגבות את חייהם של בני אדם רבים עוד יותר. והיא מאיימת גם לפגוע בפעילות ההומניטרית, המוגבלת מלכתחילה בשל היעדר ביטחון, נזק לתשתית והגבלות גישה."
נמשכים הדיווחים על מתקפות נגד בתי ספר שבהם שוהים עקורים. לדברי אונר"א, ב-5 בפברואר דווח כי תשעה עקורים נורו למוות בשלוש תקריות נפרדות בבתי ספר בח'אן יונס. ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN Women) הדגיש את ההשלכות המגדריות של המשבר בעזה, וציין כי לעיתים קרובות, כמעט מיליון נשים וילדות שנעקרו בעזה נפגעות באופן לא מידתי מחוסר ביטחון תזונתי, הפגזות יומיומיות, צפיפות-יתר במחסים, ומתקני מים, תברואה והיגיינה לא מספיקים. בין ה-7 באוקטובר ל-31 בינואר נהרגו יותר מ-375 עקורים ואנשי סגל הומניטרי, ו-1,350 נפצעו, ביותר מ-290 תקריות שפגעו באופן ישיר או משני במתחמים הומניטריים, אשר נקודות הציון שלהם נמסרו לצדדים בסכסוך. בנוסף על סיכון של חיי אזרחים, תקריות כאלה פוגעות בבטיחות הפעילויות ההומניטריות.
נמשכו הדיווחים על תקריות שפגעו במשאיות סיוע ובצוותי אמבולנסים. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, ב-7 בפברואר נהרג פרמדיק של אגודת הסהר האדום פלסטיני ובני אדם נוספים נפצעו, כשצוות אמבולנס שנשלח מדרום עזה כדי לפנות פלסטיני פצוע מהעיר עזה נפגע בין בית החולים הבפטיסטי אל-אהלי לבית החולים שיפא. ב-6 בפברואר, בשעה 16:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה שוטרים פלסטינים כשכלי רכב משטרתי ששמר לכאורה על משאית סיוע באזור ח'רבת אל -עדס, במזרח רפיח נפגע. ב-5 בפברואר נפגעה שיירה בהובלת אונר"א, שהכילה סיוע במזון לצפון עזה, למרות שמעבר השיירה נמסר בהודעה לצדדים בסכסוך ותואם עימם, תקרית שלדברי אונר"א היא השלישית מסוג זה.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין שעות אחר הצהריים של ה-6 וה-7 בפברואר:
ב-6 בפברואר, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, ועשרה בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במזרח מחנה ג'באליה בצפון עזה.
ב-6 בפברואר נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם עיתונאי, אימו ואחותו, ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה אווירית נגד בית במערב רפיח.
ב-7 בפברואר, בשעה 9:30 בערך, חולצו על פי דיווחים ארבע גופות בג'ורת א-לוט בח'אן יונס והועברו לבית החולים האירופי, גם הוא בח'אן יונס.
ב-7 בפברואר, בשעה 5:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים שתי פלסטיניות (אם ובתה) בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-זוהור בצפון רפיח.
עקירה (רצועת עזה)
להערכת אונר"א, נכון ל-5 בפברואר כ-75% מאוכלוסיית עזה, (1.7 מיליון מתוך 2.3 מיליון בני אדם), יותר ממחציתם ילדים, עקורים. לדברי אונר"א, העקורים שוהים במחסים של אונר"א ובמחסים ציבוריים, באתרים לא רשמיים, בסביבתם הקרובה של מחסים ואתרי חלוקה של אונר"א, או אצל קהילות מארחות. הם מתמודדים עם מחסור חריף במזון, מים, מחסה ותרופות.
חשמל
מאז ה-11 באוקטובר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית ביכולתם של בני אדם לפנות לשירותים מצילי-חיים, וכן במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל לרצועת עזה ראו דשבורד זה.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר ובימים שמייד לאחר מכן.
להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-7 בפברואר 2024 כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה; על פי דיווחים, נתון זה כולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
על פי דיווחים ראשוניים, ב-7 בפברואר נהרגו שלושה פלסטינים לאחר חילופי ירי במהלך מבצע צבאי ישראלי במחנה הפליטים נור שמס, בנפת טול כרם. על פי דיווחים, גופתו של אחד ההרוגים מעוכבת בידי כוחות ישראליים. במהלך המבצע נחסמה גישת אזרחים אל ומתוך המחנה, ולבית שבו שהו שלושת ההרוגים הפלסטינים נגרם נזק כבד. לדברי אונר"א, במהלך המבצע היו 15 מאנשי הסגל שלה לכודים בתוך מרפאת אונר"א במחנה.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 נהרגו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 377 פלסטינים, בהם 96 ילדים, רובם (365) מידי כוחות ישראליים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. בין ה-1 בינואר ל-7 בפברואר 2024 נהרגו 68 פלסטינים, בהם 15 ילדים, רובם מידי כוחות ישראליים.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 נהרגו עשרה ישראלים בתקריות הקשורות לסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. מכלל ההרוגים, חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית; ארבעה ישראלים נהרגו בישראל על ידי פלסטינים מהגדה המערבית, וישראלי אחד נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד הפלסטינים שביצעו מתקפה בירושלים המערבית.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,426 פלסטינים בסך הכול, בהם 670 ילדים. מכלל הפצועים, 4,288 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 117 בני אדם נפצעו מידי מתנחלים ו-21 בני אדם נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 55% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 34% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים.
אלימות מתנחלים
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 512 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (49 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (405 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (58 תקריות). החודשים אוקטובר, ואחריו נובמבר, מייצגים את שיאן של תקריות מסוג זה, ואחריהם שבה התדירות של אלימות מתנחלים לרמות שנצפו קודם לאוקטובר. בסך הכול, בשנת 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 1,264 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, המספר הגבוה ביותר של תקריות מסוג זה בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
עקירה (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 נעקרו 508 פלסטינים, בהם 248 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בסך הכול בשנת 2023 נהרסו, נאטמו ו/או נתפסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים 892 מבנים בשטח C ובירושלים המזרחית, צעדים שהביאו לעקירתם של 1,152 פלסטינים, בהם 575 ילדים. רבע מן המבנים שנהרסו ויותר מ-50% מבני האדם שנעקרו בשנת 2023 היו בירושלים המזרחית.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה 22 בתים בבעלות פלסטינית, הריסות שהביאו לעקירתם של 105 פלסטינים, בהם 45 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של 2023, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ו- 78 בני אדם נעקרו בהקשר זה.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בפברואר 2024 נעקרו 775 פלסטינים, בהם 322 ילדים, בעקבות הרס של 123 בתים במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 86% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).
מימון
נכון ל-7 בפברואר העבירו מדינות חברות באו"ם 796.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 57% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס.
תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית. קרן פרטית באוסטרליה תרמה 2.2 מיליון דולר. מאז ה-7 באוקטובר שילמה הקרן ההומניטרית כ-55 מיליון דולר.