משלחת מטעם האו"ם מביאה אספקה מצילת-חיים לבית החולים שיפא בעיר עזה, 1 במרס 2024. בפברואר אפשרו הרשויות הישראליות לשש בלבד מתוך 24 משלחות מתוכננות גישה לצפון עזה. צילום: יוניסף / סוניה סילבה, 1 במרס 2024
משלחת מטעם האו"ם מביאה אספקה מצילת-חיים לבית החולים שיפא בעיר עזה, 1 במרס 2024. בפברואר אפשרו הרשויות הישראליות לשש בלבד מתוך 24 משלחות מתוכננות גישה לצפון עזה. צילום: יוניסף / סוניה סילבה, 1 במרס 2024

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 134

דגשים עיקריים

  • בפברואר אישרו הרשויות הישראליות גישה לאזורים שמצפון לנחל עזה רק לשש מתוך 24 משלחות מתוכננות של האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, מספר המתים כתוצאה מתת-תזונה והתייבשות עלה ל-20.
  • על פי אומדן בין-סוכנותי שנערך לאחרונה, כ-700 משפחות עקורות באתר לא רשמי ברפיח מדווחות כי הן מתמודדות עם קשיים משמעותיים בשורה של תחומים.
  • מאז פרוץ מעשי האיבה עלה מדד מחירי המזון לצרכן בעזה עלה בכמעט ,105% וצמצם משמעותית את כוח הקנייה של בני אדם.

עדכונים – רצועת עזה

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, שכולם גורמים להרג ולעקירה של אזרחים, ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-6 במרס לשעה 12:30 ב-7 במרס נהרגו 83 פלסטינים, ו-142 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:30 ב-7 במרס 2024 נהרגו בעזה לפחות 30,800 פלסטינים, ו-72,298 פלסטינים נפצעו.
  • לדברי צה"ל, בין שעות אחר הצהריים של ה-6 וה-7 במרס נהרג בעזה חייל ישראלי אחד. לדברי צה"ל, נכון ל-7 במרס נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 245 חיילים, ו-1,469 חיילים נפצעו. בנוסף על כך, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-7 במרס 134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
  • על פי דוח חדש, בפברואר נצפה גידול של כמעט 50% במספר המשלחות ההומניטריות המתוכננות שהרשויות הישראליות אפשרו את כניסתן לתוך עזה ובתוכה, ואשר מספרן עלה ל-111 לעומת 75 משלחות בינואר. עם זאת, בפברואר אופשרו רק שש מתוך 24 משלחות מתוכננות לאזורים שמצפון לנחל עזה, בעיקר בשל הפוגה תפעולית, לאחר שב-5 בפברואר נפגעה שיירת מזון שנשלחה בתיאום האו"ם מאש חיל הים הישראלי. ב-18 וב-19 בפברואר ניסה האו"ם להכניס לצפון שתי שיירות מזון, אבל היעדר חוק וסדר, ועמדתו האגרסיבית של צה"ל כלפי ההמונים המתקרבים, הובילו לחידוש ההפוגה. באזורים שמדרום לנחל עזה, לעומת זאת, אופשרו 105 מתוך 200 משלחות מתוכננות שהצריכו תיאום, גידול משמעותי לעומת ינואר (65). זאת למרות הפוגה בת 48 שעות במשלחות מתואמות בדרום ב-26 בפברואר, אחרי שיום קודם לכן נעצרו שני עובדי רפואה במהלך פינוי רפואי בתיאום האו"ם. תקריות אחרות המדגישות את הפגיעה במרחב ההומניטרי ואת הסיכונים הגדלים והולכים לעובדי סיוע כוללות תקיפה אווירית ישירה נגד אמבולנסים שניהלו פינוי רפואי מתואם ב-7 בפברואר, ותקיפה על מתחם שנתוניו נמסרו לשני הצדדים כדי להגן עליו מפגיעה, ב-20 בפברואר; על פי דיווחים המתחם נפגע מירי טנק ישראלי, שגרם להרג של שני בני משפחה של אנשי ארגון Médecins Sans Frontières. האו"ם ניסה שמונה פעמים להגיע לבית החולים אל-אמל, אבל תנועת המשלחות סורבה או הוכשלה, למעט משלחת תדלוק ב-20 בפברואר. מכלל 27 הניסיונות של האו"ם להגיע לבית החולים נאסר אופשרו רק שש מ-12 משלחות, שתואמו תחילה על ידי צה"ל: לטענת צה"ל, לוחמים השתמשו בשני בתי החולים למטרות צבאיות. על המצב הביטחוני המידרדר מיתוספים מקרים של אלימות נגד עובדים הומניטריים, ומעשי אלימות מצד בני אדם המנסים להשתלט על אספקה הומניטרית. בפברואר תקף צה"ל בלפחות חמש הזדמנויות נפרדות גורמי משטרה פלסטיניים, תקיפות שהובילו לצמצום נוכחותם במעברי הגבול ולאורך נתיבי האספקה העיקריים ברחבי עזה, ולהידרדרות נוספת בביטחון. הסגרים והחסימות התכופים והממושכים במעברי כרם שלום וניצנה פגעו גם הם משמעותית בהכנסת סיוע הומניטרי. הדוח מסיק כי "ההשפעה המצטברת של שיבושים אלה גרמה לירידה מוחשית ביעילות וביכולות החיזוי של משלוח סיוע אל תוך עזה, ללא שום ראיות שיצביעו על כך שהמצב עשוי להשתפר בקרוב.".
  • ב-5 במרס חולצו גופותיהם של 25 פלסטינים שנהרגו על פי דיווחים במספר אזורים בח'אן יונס, בדרום עזה. בנוסף, להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-5 ל-6 במרס, שכולן התרחשו בדיר אל-בלח
    • ב-5 במרס, בשעה 19:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית.
    • ב-6 במרס, בשעה 0:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית.
    • ב-6 במרס, בשעה 6:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה אל-בורייג'.
  • על פי אומדן משותף שביצעה קבוצת התיאום המשותפת של כוחות המשימה ב-28 בפברואר, על מנת לשפר את מאמצי מענה החירום, כ-700 משפחות שנעקרו מצפון עזה לאתר לא רשמי, בניהולה של ועדה מקומית ברפיח דיווחו כי הן מתמודדות עם קשיים משמעתיים בתחומים רבים. עקורים דיווחו כי חלוקות המזון אינן סדירות ואינן מספיקות, וכוללות בעיקר שימורי מזון שהמגוון התזונתי שהן מציעות מוגבל. בנוסף קיים צורך קריטי במוצרי חלב עבור תינוקות וילדים. באתר, נכון לעכשיו, אין שירותי בריאות זמינים, התנאים ההיגייניים ירודים, אין די חומרים לבניית מחסים, וקיים חוסר בתרופות לחולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ודלקת כבד A . תנאי המים, התברואה וההיגיינה באתר שבו שוהים העקורים מחרידים: אין בתי שימוש, פריטי היגיינה חיוניים או די מים נקיים, כך שעקורים רבים נאלצים להשתמש במים מליחים המוזרמים ממתקן התפלה בקרבת מקום. גם פינוי של אשפה מוצקה מהווה בעיה משמעותית, כך שהאשפה תורמת לתנאי חיים לא היגייניים ומושכת חולדות וחרקים.
  • נמשכת ההידרדרות המשמעותית במשבר תת-התזונה בצפון עזה, ולדברי המתאם ההומניטרי ג'יימי מקגולדריק, הרעב הגיע ל"רמות קטסטרופליות". ב-6 במרס דיווח משרד הבריאות בעזה כי בצפון עזה מתו ילד בן 15 וקשיש בן 72 מתת-תזונה ומהתייבשות, וכי מותם הביא את מספר המתים בנסיבות כאלה ל-20. יתר על כן, בנוסף על כ-14 תקריות שתיעד משרד הנציב העליון לזכויות האדם בין אמצע ינואר לסוף פברואר, שבהן נפתחה אש ונורו פגזים לעבר בני אדם נואשים שהתאספו לקבל סיוע מציל חיים בשתי כניסות לעיר עזה, מאז ה-1 במרס דווחו לפחות חמש תקריות נוספות כאלה. ביניהן היו שתי תקריות ב-6 במרס שבהן נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה בני אדם ויותר מתריסר בני אדם נפצעו, כשאש נפתחה על בני אדם שהתאספו בכיכר התנועה נבלוסי, מדרום מערב לעיר עזה. ב-5 במרס אילצו כוחות ישראליים שיירה בת 14 משאיות מטעם תוכנית המזון העולמית, שהביאה משלוחי מזון לצפון עזה בפעם הראשונה מאז הקפיאה תוכנית המזון עולמית את המשלוחים שלה לצפון ב-20 בפברואר, לחזור על עקביה במחסום בנחל עזה, לאחר שלוש שעות המתנה. המשאיות, שהכילו כ-200 טונה סיוע במזון, נבזזו לאחר מכן על ידי המון של בני אדם נואשים. למרות הקשיים הדגישה תוכנית המזון העולמית כי "נסיעה בכבישים היא האפשרות היחידה להעביר את כמויות המזון הגדולות הדרושות כדי למנוע רעב המוני בצפון עזה," וחזרה על קריאתה להפסקת אש שתיצור את התנאים שיאפשרו למפעל ההומניטרי לפעול.
  • על פי דוח מעקב שווקים בעזה שתוכנית המזון העולמית פרסמה ב-1 במרס, שווקים ברצועת עזה מתמודדים עם שורה של קשיים, לרבות מחסור קריטי במזון, הישענות על ערוצי אספקה לא רשמיים, ומכירה מחדש של סיוע הומניטרי. בשל תזרים הסחורות הלא מספיק, יותר ממחצית מהחנויות שנסקרו בין ה-7 ל-15 בפברואר בדיר אל-בלח וברפיח דיווחו על ירידה במלאי המזון, וחלק ניכר מהן דיווחו כי המלאי בהן אזל לחלוטין. החוסרים כללו מצרי יסוד כמו ביצים, מוצרי חלב, שמן צמחי, ירקות, אורז וקטניות. התפתחויות אלה, יחד עם עקירת הבעלים והעובדים, אילצו בעלי חנויות רבים להפוך לרוכלי רחוב לא רשמיים. לדברי הדוח ניכרת גם עלייה במכירה מחדש של סיוע הומניטרי, במיוחד על ידי רוכלים לא רשמיים ברחובות. לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, השיעור השנתי של האינפלציה במזון בעזה הגיע בינואר 2024 ל-118%. בנוסף על כך, מאז תחילתם של מעשי האיבה עלה מדד מחירי המזון לצרכן בכמעט 105%, והוא מצמצם משמעותית את כוח הקנייה של בני אדם.

עדכונים מן הגדה המערבית

  • ב-6 במרס מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו ב-4 במרס, כשנורה על ידי כוחות ישראליים בכפר בורין שבנפת שכם, בעת שניסה לסייע לילד פצוע שנורה למוות. בתקרית נוספת ב-6 במרס נעצר ילד בן 14 בבית חנינא בירושלים המזרחית, אחרי שדקר ופצע מתנחל קשיש בהתנחלות הסמוכה נווה יעקב.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 416 פלסטינים, ו-4,658 פלסטינים, בהם 718 ילדים, נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. מאז תחילת השנה נהרגו בסך הכול 101 פלסטינים, רובם מידי כוחות ישראליים, לעומת 71 הרוגים באותה התקופה בשנת 2023. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 15 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-90 ישראלים נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל.
  • ב-5 במרס הרסו הרשויות הישראליות ביית בעיר שכם, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. כתוצאה מכך נעקרה משפחה בת שמונה נפשות, בהן ארבעה ילדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,620 פלסטינים בסך הכול, בהם 710 ילדים, לאחר הריסת בתיהם. יותר ממחציתם נעקרו במהלך מבצעים צבאיים, בעיקר במחנות הפליטים בטול כרם ובג'נין; 38% נעקרו לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים; ו-9% נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 623 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (55 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (497 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (71 תקריות).

מימון

  • פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש , המבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-7 במרס העבירו מדינת חברות כמעט 971 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (79%); סכום זה כולל כ-616 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (98%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, ו-355 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (59%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
  • במהלך פברואר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש יותר מ-122 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 73.5 מיליון דולר, שנועדו לטפל בצרכים דחופים ברצועת עזה (83%) ובגד המערבית (17%). המיזמים מתמקדים בתחומי החינוך, הביטחון התזונתי, ההגנה, מחסה החירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה ושירותי תמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 77 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות של האו"ם. מכלל 93 המיזמים שמיישמים ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 52 מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. בנוסף, לאחרונה השלימה הקרו ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש את הקצאת הרזרבות הראשונה לשנת 2024, שהיא קריטית ונדרשת בהקדם, וקרויה "הרחבת צי החירום להגדלת משלוח הסיוע לעזה", בשווי כולל של 3.5 מיליון דולר. ההקצאה שואפת להגדיל את קיבולת הובלת הסיוע, כדי לאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להגדיל את יכולתם לספק סיוע ושירותים חיוניים לבני אדם ברחבי רצועת עזה. לסיכום של פעילויות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בפברואר 2024, ראו קישור זה. מאז ה-7 באוקטובר קיבלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש סך של 88 מיליון דולר בתרומות ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכונים בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין ה-27 בפברואר ל-4 במרס, אנא ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 27 בפברואר – 4 במרס 2024.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.