מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 139

דגשים עיקריים

• אחד ממרכזי החלוקה הבודדים של אונר"א שעדיין נותרו בעזה נפגע ב-13 במרס בתקיפה אווירית ישראלית.
• על פי דוח חדש, התנאים הקטסטרופליים במערכת הבריאות משבשים את הטיפול במחלותיהם של אלפי מטופלים כרוניים בעזה.
• הצורך בהרשאה להצבת מומחים, הגבלות על יבוא אספקה הומניטרית לפינוי נפלי תחמושת, ומערכת תקשורת לא אמינה פוגעים במתן מענה על ידי סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים בפינוי נפלי תחמושת בעזה.
• משרד הנציב העליון לזכויות האדם קרא לרשויות הישראליות לעצור מיד כל הריסות בתים קרובות ואת העקירה בכפייה של כ-1,550 פלסטינים באזור אל-בוסתאן, בשכונת סילוואן בירושלים המזרחית.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, במיוחד באזור חמאד בח'אן יונס, שכולם גורמים להרג של אזרחים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-13 במרס לשעה 10:30 ב-14 במרס נהרגו 69 פלסטינים, ו-110 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-14 במרס 2024 נהרגו בעזה לפחות 31,341 פלסטינים, ו-73,134 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-12 וב-13 במרס:
  • ב-12 במרס, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-מחאתה בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-12 במרס חולצו גופותיהם של ארבעה פלסטינים ממספר מקומות באזורי א-נוסייראת ואל-מוחרקה בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-12 במרס, בשעה 12:00 בערך, על פי דיווחים, נורו שני דייגים למוות בעת שעסקו בדיג מול חוף א-נוסייראת בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-13 במרס, בשעה 3:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית בשכונת א-זייתון, בדרום-מזרח העיר עזה.
  • ב-13 במרס, בשעה 8:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באל-בורייג' שבנפת דיר אל-בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-13 וה-14 במרס לא דיווח צה"ל על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-14 במרס נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 247 חיילים, ו-1,475 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-14 במרס 134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-13 במרס נהרגו עד שישה בני אדם, לרבות איש סגל של אונר"א, ו-22 בני אדם נוספים נפצעו בתקיפה אווירית ישראלית נגד מתקן של אונר"א ברפיח, המשמש הן כמחסן והן כמרכז חלוקה. מאמינים כי אחד ההרוגים הוא מפקד בחמאס, שלדברי צה"ל היה יעד ל"סיכול ממוקד" בתקיפה אווירית ברפיח ב-13 במרס. לדברי הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, התקיפה פגעה ב"אחד מקומץ מרכזי החלוקה של אונר"א שנותרו ברצועת עזה... וזאת כשאספקת המזון הולכת ואוזלת, הרעב מפושט ובמקומות מסוימים אף הופך לרעב המוני." הנציב הכללי אמר שאונר"א משתפת את הקואורדינטות של כל מתקניה בעזה עם הצדדים לסכסוך מדי יום ביומו, וכי הרשויות הישראליות קיבלו את הקואורדינטות של המתקן ברפיח יום לפני שהותקף. מאז תחילת הסבב הנוכחי של מעשי האיבה תיעדה אונר"א "מספר חסר תקדים של הפרות נגד אנשי הסגל שלה ומתקניה, נתון גבוה בהרבה מבכל סכסוך אחר ברחבי העולם," שבהן נהרגו לפחות 165 אנשי צוות של אונר"א, יותר מ-150 מתקנים של אונר"א הותקפו ונפגעו, ויותר מ-400 עקורים נהרגו בעת שביקשו מחסה במתקנים של אונר"א. "על האו"ם, עובדיו, מתקניו ונכסיו יש להגן בכל עת ועת," הוסיף הנציב הכללי.
• דוח חדש של ארגון ג'וזור לבריאות ופיתוח החברה מדגיש את הקשיים עימם מתמודדת מערכת הבריאות בעזה, שמלכתחילה התקשתה לתפקד בשל סבבים חוזרים ונשנים של מעשי איבה והמצור, וכעת הגיעה ל"נקודת שבירה" ופעילויות מענה החירום שלה ניתנות ברמה מינימלית בלבד. יכולתה של המערכת לאתר התפרצויות של מחלות, לתת מענה לתקריות רבות נפגעים ולתעד תוצאות בריאותיות שובשה, כך שכעת דרושים בדחיפות מאמצים לייצוב מערכת הבריאות ולשיקום יכולתה התפקודית. הדוח מתמקד בתנאים הקטסטרופליים המונעים ניהול מחלות של אלפי מטופלים כרוניים בעזה, בהם לפחות 10,000 חולי סרטן פלסטינים, ובהיעדר הנתונים על מספר בני האדם המתים מפני שאין להם גישה לטיפול רפואי במחלות הכרוניות שמהן הם סובלים. "אי-היכולת להמשיך בטיפולי דיאליזה, המחסור באינסולין ותרופות קרדיולוגיות מצילות-חיים, המחסור בדלק, המחסור במים נקיים והיעדר חשמל משמעם שאלפי בני אדם הסובלים ממחלות לב וכלי דם, אסתמה, מחלות כליות או סוכרת אינם מסוגלים לטפל במחלותיהם או לשלוט בהן, מה שיביא לעלייה מהירה במספר המתים," נאמר בדוח. בנוסף מציין הדוח כי נכון לעכשיו כ-2,000 חולי סרטן זקוקים לטיפול בחו"ל, נתון כפול ממספר חולי הסרטן שהיו אמורים לקבל הפניה לטיפול מחוץ לעזה לפני ה-7 באוקטובר.
• ארגונים הומניטריים שותפים מזהירים כי יידרשו שנים לפנות כמעט 23 מיליון טונה מטרית של חורבות שנוצרו כתוצאה מהרס של יחידות מגורים ונכסים אחרים ברחבי רצועת עזה, וכן נפלי תחמושת. כוח המשימה לענייני הגנה קרא לפעולה מיידית לעריכת אומדנים רחבי היקף של זיהום בנפלי תחמושת, ומדווח כי ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים מנהלים אומדנים של סיכוני נפלי תחמושת עבור מגזרים הומניטריים המצויים בקדימות, מקיימים פעולות הסברה בנושא סכנת נפלי תחמושת ומנהלים מסעות הסברה ברדיו ובמסרונים, המותאמוים לקבוצות שונות, לרבות בני אדם עם מוגבלויות. הקשיים הפוגעים במתן מענה על ידי סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים כוללים צורך בהרשאה להצבת מומחים, הגבלות על יבוא של אספקה הומניטרית של הסוכנות, ומערכות תקשורת לא אמינות. ארגון Humanity and Inclusion מזהיר גם מפני ההשלכות המתמשכות של זיהום ארוך-טווח על בני האדם בעזה: "לנוכח הסביבה העירונית בעזה – שבה בניינים קרסו, או שהם הרוסים או שנגרם להם נזק – לא זו בלבד שנפלי תחמושת מהווים סכנת קבע, אלא שיהיו להם גם השלכות ארוכות טווח על חיי היומיום של עזתים ועל הפיתוח החברתי-כלכלי של השטח כולו."

עדכונים מן הגדה המערבית

• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 418 פלסטינים, בהם 407 מידי כוחות ישראליים, תשעה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. נתון זה כולל 109 פלסטינים שנהרגו מאז תחילת שנת 2024 (לעומת 80 באותה התקופה בשנת 2023), רוב רובם מידי כוחות ישראליים. מאז ה-7 באוקטובר נפצעו בגדה המערבית כ-4,690 פלסטינים, בהם 724 ילדים.
• הרשויות הישראליות הודיעו על הצעדים הנוגעים לכניסת פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות, המחזיקים בהיתרים תקפים וכרטיסים מגנטיים, למסגד אל-אקצא ביום שישי הראשון של חודש הרמדאן (15 במרס); הצעדים מגבילים את הכניסה לילדים בני פחות מעשר, נשים בנות יותר מ-50 וגברים בני יותר מ-55. בשנת 2023 הורשו גברים בני יותר מ-55, נשים בכל הגילים וילדים בני פחות מ-12 להיכנס ללא היתרים למתחם בימי שישי במהלך חודש הרמדאן.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 15 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-99 ישראלים נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל
• מוערך כי בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-14 במרס 2024 נעקרו 1,680 פלסטינים בשל הריסות בתים שביצעו הרשויות הישראליות ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מספר גדול כמעט פי שלושה ממספר בני האדם שנעקרו בשל הריסת בתיהם במהלך התקופה המקבילה בשנה שעברה. עם העקורים נמנים כ-900 בני אדם שנעקרו כתוצאה מהריסה של 138 בתים במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, רוב רובם במחנות הפליטים טול כרם וג'נין. בנוסף על כך, 25 בתים נהרסו לשם ענישה, הריסות שהביאו לעקירתם של כ-140 בני אדם. כן נעקרו יותר מ-600 בני אדם לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, יותר ממחציתם בירושלים המזרחית. -11 במרס קרא משרד הנציב העליון לזכויות האדם לרשויות הישראליות לעצור מייד כל הריסות בתים קרובות ואת העקירה בכפייה של כ-1,550 פלסטינים באזור אל-בוסתאן בשכונת סילוואן שבירושלים המזרחית, לצורך הקמת פארק לצד התנחלות בלב העיר.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 במרס 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 645 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (59 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (513 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (73 תקריות). מעריכים כי בתקריות אלה נגרם נזק ל-9,850 עצים ושתילים, ש-80% מהם הושחתו על ידי מתנחלים בין אוקטובר לדצמבר 2023. לשם ההשוואה, בין ה-7 באוקטובר 2022 ל-14 במרס 2023 השחיתו מתנחלים יותר מ-8,300 עצים ושתילים ברחבי הגדה המערבית.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש , המבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-13 במרס העבירו מדינת חברות כמעט 974 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (79%); סכום זה כולל כ-616 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (98%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023 וכ-358 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (60%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• במהלך פברואר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בסך הכול 122 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 74.5 מיליון דולר, שנועדו לטפל בצרכים דחופים ברצועת עזה (83%) ובגדה המערבית (17%). המיזמים מתמקדים בתחומי החינוך, הביטחון התזונתי, ההגנה, מחסה החירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן, ותזונה. מכלל המיזמים, 77 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות של האו"ם. מכלל 93 המיזמים שמיישמים ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 52 מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. בנוסף, לאחרונה השלימה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש את הקצאת הרזרבות הראשונה לשנת 2024, שהיא קריטית ונדרשת בהקדם, וקרויה "הרחבת צי החירום להגדלת משלוח הסיוע לעזה", בשווי כולל של 3.5 מיליון דולר. ההקצאה שואפת להגדיל את קיבולת הובלת הסיוע, כדי לאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להגדיל את המשלוחים של סיוע ושירותים חיוניים לבני אדם ברחבי רצועת עזה. לסיכום של פעילויות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בפברואר 2024, ראו קישור זה. מאז ה-7 באוקטובר קיבלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תרומות בסך 88 מיליון דולר ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכונים בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין ה-5 ל-11 במרס, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 11-5 במרס 2024. העדכון פורסם לראשונה ב-11 במרס ולאחר מכן נוסף לו תוכן חדש.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.