מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 150

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, וכולל עדכון על הגדה המערבית פעם בשבוע. העדכון הבא יתפרסם ב-8 באפריל.

דגשים עיקריים

• לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-1 באפריל מתו 28 ילדים מתת-תזונה.
• ארגון Oxfam מדווח כי מאז ינואר, פלסטינים בצפון עזה שורדים על 245 קלוריות ביום בממוצע, ולהערכת כוח המשימה לענייני תזונה, יותר מ-50 אלף ילדים בני פחות מחמש סובלים מתת-תזונה חריפה.
• לדברי רשות המים הפלסטינית, בשלושת השבועות האחרונים הועברו לצפון עזה כ-19 אלף ליטר דלק להפעלת בארות מים.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה. כל אלה גורמים להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 3 באפריל לשעה 10:30 ב-5 באפריל נהרגו בעזה 116 פלסטינים ו-173 פלסטינים נפצעו, בהם 54 הרוגים ו-82 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 10:30 ב-5 באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 33,091 פלסטינים, ו-75,750 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, עם ההרוגים נמנו כ-14,500 ילדים ו-9,560 נשים.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 1 ל-3 באפריל:
  • ב-1 באפריל, בשעה 15:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ושלושה גברים, ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה אווירית שפגעה בקבוצת בני אדם באזור א-סלאם בדרום רפיח.
  • ב-2 באפריל, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שתי נשים וילד, בפגיעה בבניין מגורים ממערב למחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-3 באפריל, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים בפגיעה בחצר בית בדיר אל-בלח.
  • ב-3 באפריל, במהלך הערב, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שתי תינוקות, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית במערב רפיח.
  • ב-3 באפריל, בחצות בערך, נהרגו על יפ דיווחים שני פלסטינים, בהם אישה וילד, בפגיעה בבית במזרח רפיח.
• בין שעות אחר הצהריים של 3 ו-5 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-5 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 255 חיילים, ו-1,552 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-5 באפריל 134 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• על פי נתונים ששירות בתי הסוהר הישראלי (שב"ס) מסר ל"המוקד", ארגון לא ממשלתי לזכויות האדם שבסיסו בישראל, נכון לאפריל 2024 מוחזקים במעצר בישראל כ-9,300 פלסטינים, בהם 3,661 עצירים מנהליים (39%) המוחזקים במעצר ללא משפט. נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023. בהודעה לעיתונות מ-7 באפריל דיווחה אגודת מועדון האסיר הפלסטיני כי נכון לעכשיו עצורים בבתי כלא ישראליים יותר מ-200 ילדים פלסטינים, בהם 23 ילדים מעזה העצורים בכלא מגידו, וציינה כי זה הנתון הזמין היחיד על ילדים עצורים מעזה, וכי ייתכן שהנתונים הממשיים גבוהים יותר.
• לדברי רשות המים הפלסטינית, ב-3 וב-4 באפריל הוכנסו לצפון עזה כ-7,000 ליטר דלק להפעלת 13 בארות מים בעיר ג'באליה, במחנה הפליטים ג'באליה ובעיר עזה, על רקע של מחסור קיצוני במים. בסך הכול מדווחת רשות המים הפלסטינית כי בשלושת השבועות האחרונים הוכנסו לצפון עזה 19 אלף ליטר דלק להפעלת 37 בארות מים, המשרתות כ-320 אלף בני אדם, בנוסף על המשך העבודה לשיקום קווי מים שניזוקו בהפצצות. ב-4 באפריל אופשרה גם משלחת מזון לצפון עזה, שכללה עשר משאיות ובהן 150 טונה מטרית של חבילות מזון וקמח. בין 30 במרס ל-5 באפריל אפשרו הרשויות הישראליות 53% (10 מתוך 19) ממשלחות הסיוע לצפון עזה, 26% (חמש) נענו בסירוב, 16% (שלוש) בוטלו ומשלחת אחת סוכלה.
• שישה חודשים של מעשי איבה גבו מחיר מחריד מילדי עזה. לדברי ארגון Save the Children, "כמעט 26 אלף ילדים – או מעט יותר מ-2% מאוכלוסיית הילדים בעזה – נהרגו או נפצעו בעזה בשישה חודשי מלחמה שחיסלו את מערכת הבריאות וקטעו את הגישה לחינוך." מעבר לטראומה הפסיכולוגית שתימשך לאורך זמן, ילדים שנפצעו יסבלו כל חייהם מפגיעה גופנית; בדצמבר 2023 העריך יוניסף כי לפחות אלף ילדים איבדו רגל אחת או את שתי רגליהם, שנקטעו. בהודעה לעיתונות מ-4 באפריל, בערב יום הילד הפלסטיני, הדגישה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי מדי שעה נהרגים בעזה ארבעה ילדים, וכי נשים וילדים מייצגים 70% מ-7,000 הנעדרים ברחבי עזה. בנוסף, גם חוסר הביטחון התזונתי פוגע בילדים באופן לא מידתי, לנוכח העובדה שפלסטינים בעזה מהווים כ-80% מכלל בני האדם המתמודדים כיום עם רעב המוני בעולם כולו. המצב חמור במיוחד בצפון עזה, שבה – לדברי כוח המשימה לענייני תזונה - כ-50,400 ילדים בני פחות מחמש סובלים מתת-תזונה חריפה, ו-31% מהילדים בני פחות משנתיים סובלים מדלדול חמור של רקמת שריר. גם ארגון Oxfam העריך לאחרונה כי האוכלוסייה בצפון עזה נאלצת לשרוד על 245 קלוריות ביום בממוצע. נכון ל-1 באפריל מדווח משרד הבריאות בעזה כי 28 ילדים מתו מתת-תזונה ומהתייבשות, ולדברי ארגון הבריאות העולמי, בבית החולים כמאל עדואן בצפון עזה מתקבלים מדי יום לפחות 15 ילדים הסובלים מתת-תזונה. ועדת האו"ם לזכויות הילד כבר הזהירה: "ילדים בעזה אינם יכולים לחכות יותר, מפני שעם כל דקה שעוברת עוד ילד עלול למות מרעב, בעוד העולם צופה מנגד."
• ב-28 במרס ביקר נציג קרן האוכלוסין של האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש בבית החולים ליולדות אל-אמירתי ברפיח, ותיאר מצב גרוע משמעותית מכפי שראה בביקורו הקודם בפברואר, כאשר מדי יום מתקבלות כ-70-60 לידות במתקן העמוס מעבר לקיבולתו, המתמודד עם חוסרים אפילו באספקה בסיסית כמו גאזה רפואית וחוטי תפירה רפואיים, ואשר נשים נאלצות ללדת בו על הרצפות באגף חדרי הלידה הקטן, המכיל רק חמישה חדרים. בדיווח נפרד על המצב הבלתי קביל ביחידת האינקובטורים בבית החולים, אמר ד"ר חמד א-שאער כי נכון לעכשיו היחידה משרתת 70 תינוקות, לעומת קיבולת של עשר מיטות לעשרה תינוקות לפני 7 באוקטובר, והזהיר כי תינוקות עלולים למות בשל המחסור במנשמים. נכון לעכשיו שלושה או ארבעה תינוקות חולקים את אותו אינקובטור, והיחידה מתמודדת עם מחסור קריטי בחלב, חמצן ותרופות עבור יילודים ופגים. בהודעה בנושא הרעב ההמוני המאיים על עזה, הדגיש מנכ"ל קרן האוכלוסין של האו"ם כי "רעב ותת-תזונה, הנגרמים אך ורק על ידי גורמים מעשה ידי אדם והיעדר גישה הומניטרית, התפשטו ברחבי עזה במהירות מפחידה וגרמו לשיעורים קטסטרופליים של מחלות, מוות וייאוש. עבור נשים הרות ויילודים, כל יום הפך למאבק על עצם הישרדותם."
• תקיפות אוויריות ברפיח והצהרות של בכירים ישראליים על מבצע קרקעי קרב והולך באזור הגבירו את החששות מפני ההשלכות שעלולות להיות למבצע כזה על יותר ממחצית מאוכלוסיית עזה, שנדחקה אל תוך פחות מ-20% משטחה של רצועת עזה. ב-3 באפריל פרסמו 13 ארגונים הומניטריים לא ממשלתיים וארגונים לזכויות האדם הודעה שבה הזהירו כי "הזמן לפעולה בינלאומית להגנה על אזרחים ולמניעת פשעי זוועה ברפיח הולך ואוזל, לנוכח ההתעלמות מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם." ב-26 במרס דיווח יוניסף כי הגודש והעקירה הנרחבת שינו את רפיח "לבלי הכר", וכי שורר בה "זלזול מחריד בצרכים אנושיים בסיסיים ובכבוד האנושי." כך למשל, לדברי יוניסף, לרשות כל 850 בני אדם ברפיח עומד בית שימוש אחד, לעומת התקן העולמי של בית שימוש אחד ל-20 בני אדם לכל היותר במקרה חירום הומניטרי. המתאם ההומניטרי הזמני, ג'יימי מקגולדריק, אמר: "אם בני אדם יאולצו עכשיו לעזוב את רפיח... 500 עד 900 אלף בני אדם עלולים לנוע בדרכים. זה משהו שאיננו יכולים להתמודד איתו... כשכבר עכשיו אנחנו במצב כה שברירי במונחים של יכולתנו לטפל במצב ההומניטרי הנוכחי."
• על פי דוח אומדן נזקים זמני שהבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם פרסמו ב-29 במרס, העלות של הנזק הישיר לתשתית קריטית ברצועת עזה מוערכת בכ-18.5 מיליארד דולר, נתון השווה ל-97% מהתמ"ג של הגדה המערבית ורצועת עזה לשנת 2022. האומדן, המשתמש במקורות איסוף נתונים מרחוק למדוד את הנזק שנגרם בין אוקטובר 2023 לינואר 2024 לתשתית פיזית בתחומים קריטיים, מוצא כי 80% מהנזקים מתרכזים בנפות עזה, צפון עזה וח'אן יונס, וכי יותר מ-60% מהבתים ניזוקו או נהרסו. יתרה מכך, כמעט 80% מהמוסדות שבדק האומדן בענף המסחר, התעשייה והשירותים ניזוקו או נהרסו, והם מהווים 9% מכלל הנזקים. 19% האחוזים הנותרים של הנזקים נגרמו לסוגי תשתית וענפים שירותים קריטיים אחרים, כגון חינוך, מים, תברואה והיגיינה, בריאות, אנרגיה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, שירותים מוניציפליים ותחבורה. דוח האומדן, המתאר את הזעזוע שנגרם לכלכלת עזה כ"אחד הגדולים ביותר שנצפו בתולדות הכלכלה בעת האחרונה," מזהיר כי רוב האוכלוסייה נהדפה אל תוך עוני רב-ממדי. כן מוצא הדוח שמרביתם של 980 הארגונים הלא ממשלתיים הרשומים בעזה חדלו לפעול, מצב הפוגע באופן לא מידתי בקבוצות חלשות ופגיעות שהסתמכו באופן נרחב על השירותים שסיפק תחום הארגונים הלא ממשלתיים. ולבסוף, דוח האומדן מציג המלצות לתעדוף של פעולות התאוששות מוקדמות, לרבות חידוש הגישה לשירותי בריאות וחינוך חיוניים, שיפור של ייצור המזון, תוכניות מזומן תמורת עבודה, סילוק נפלי תחמושת ופינוי הריסות בהיקף של כ-26 מיליון טונה, בין יתר הקדימויות.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 1.23 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-5 באפריל העבירו מדינת חברות כמעט 1.26 מיליארד דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (102%); סכום זה כולל כ-649 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (103%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכ-608 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (101%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. ב-16 באפריל מתכנן ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש להשיק פניית בזק מעודכנת עבור יתר שנת 2024, שתביא בחשבון מגבלות גישה וקשיי אבטחה מתמשכים.
• במרס ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). המיזמים מתמקדים בתחומי החינוך, הביטחון התזונתי, הבריאות, ההגנה, מחסה החירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 75 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 28 מיזמים מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-15 מיושמים על ידי סוכנויות של האו"ם. מכלל 90 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 51 מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 88 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024, ראו קישור זה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת באופן זמני ברכישת סולר עבור ארגונים שותפים הומניטריים, כדי למנוע היווצרות פער קריטי שעלול היה לעכב פעולות מצילות-חיים. זאת לאחר שב-31 במרס פג תוקפו של מיזם במימון תורמים שסיפק דלק מסובסד לגורמים הומניטריים ולישויות קריטיות במגזר הפרטי בעזה; נכון לעכשיו גורמים הומניטריים מתכננים מנגנון שיפעל לטווח ארוך יותר. יתרה מכך, לאור פניית הבזק המעודכנת הקצתה הקרן ההומניטרית 20 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים נבחרים המתנהלים בעזה במימון הקרן ההומניטרית, כדי להגדיל את יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים וכן להבטיח את ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים על רקע הקשיים המסלימים. כמו כן, הקרן ההומניטרית מפתחת הקצאת רזרבות קרובה, לחיזוק יכולתם של ארגונים מקומיים לא ממשלתיים באזורי המרכז של רצועת עזה וח'אן יונס, תוך שהיא מביאה בחשבון את המורכבויות הצפויות במשלוח סיוע, על מנת להבטיח מענה הומניטרי איתן ויעיל יותר. בגדה המערבית הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש השיקה ארגון מחדש של הקצאת מימון בשווי חמישה מיליון דולר לארגונים שותפים מרכזיים, בכדי להגביר מוכנות והיענות של מערכות בתגובה על מקרי חירום פתאומיים.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 26 במרס ל-1 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 26 במרס – 1 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.