הרס בח'אן יונס, 10 באפריל 2024. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / תמבה לינדן
הרס בח'אן יונס, 10 באפריל 2024. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / תמבה לינדן

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 152

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, וכולל עדכון על הגדה המערבית פעם בשבוע.

דגשים עיקריים

  • משלחת אומדן בין-סוכנותית מטעם האו"ם מצאה כי ח'אן יונס הושחתה בשל הרס עמוק של בתים, בתי ספר, בתי חולים, כבישים וסוגי תשתית אחרים.
  • ארגון Médecins Sans Frontières מצא כי לו מערכת הבריאות בעזה עדיין הייתה מתפקדת ניתן היה להימנע מקטיעות מצילות-חיים רבות.
  • שיירה של יוניסף נקלעה תחת אש בדרכה לצפון עזה, כדי למסור שם סיוע מציל-חיים, לרבות מזון רפואי לילדים בסכנת תת-תזונה ותמותה בת-מניעה.
  • ממצאים ראשוניים של סקר סגרים חדש שערך משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מראים כי מאז 7 באוקטובר הוקמו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ-114 סגרים חדשים, המשבשים עוד יותר את חופש התנועה, הגישה לשירותים בסיסיים, למקומות עבודה ולשווקים, וכן את תנועתם של עובדי סיוע.

עדכונים – רצועת עזה

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. ב-11 באפריל הודיע הצבא הישראלי כי במרכז עזה החל מבצע קרקעי.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של 8 באפריל לשעה 10:30 ב-12 באפריל נהרגו בעזה 427 פלסטינים, ו-281 פלסטינים נפצעו, בהם 89 הרוגים ו-120 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 10:30 ב-12באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 33,634 פלסטינים, ו-76,214 פלסטינים נפצעו.
  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 7 ל-11 באפריל:
    • ב-7 באפריל, בשעה 17:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה בחנות לחומרי ניקוי במחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח.
    • ב-8 באפריל, בשעה 18:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ראש העיר של אל-מר'אזי, בפגיעה בבניין העירייה של אל-מר'אזי, בנפת דיר אל-בלח.
    • ב-9 באפריל, בשעה 22:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית ממזרח לעייירה ג'באליה, בצפון עזה.
    • ב-9 באפריל, בשעה 20:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים 14 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח.
    • ב-10 באפריל, בשעה  16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה מבוגרים ושלושה ילדים, וילד אחד נפצע, בפגיעה בכלי רכב במחנה א-שאטי.
    • ב-11 באפריל, בשעה  7:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שלושה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר של אונר"א במחנה א-נוסייראת החדש, בנפת דיר אל-בלח.
    • ב-11 באפריל, בשעה  11:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם בשכונת אל-ג'וניינה ברפיח.
    • ב-11 באפריל, בשעה  15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים, בפגיעה בשוק פיראס בעיר עזה.
  • בין שעות אחר הצהריים של 8 ו-12 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-12 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 259 חיילים, ו-1,561 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-12 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם  מוחזקות בעזה.
  • הרס עמוק של בתים, בתי ספר,   בתי חולים, מרכזים רפואיים, כבישים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית השחית את פניה של ח'אן יונס, זאת על פי אומדן של משלחת בין-סוכנותית מטעם האו"ם שהגיעה לאזור ב-10 באפריל, לאחר נסיגת כוחות ישראליים מהמקום. מחסן של האו"ם ומחסן של בית החולים נאסר נמנו עם המבנים להם נגרם נזק משמעותי, לרבות כמויות גדולות של תרופות וציוד לטיפול בטראומה שניתנו כסיוע הומניטרי. לדברי אנשי ארגון הבריאות העולמי, שתיארו את ההרס כ"לא מידתי לכל מה שניתן להעלות על הדעת," מעשי האיבה הוציאו את בתי החולים נאסר אל-אמל ואל-ח'ייר מכלל תפקוד, ודרושים אומדנים כדי להעריך אם מכשור רפואי כמו סורקי CT, מחוללי חמצן,  גנרטורים ופנלים וסולאריים יכול לשוב ולתפקד. הצוות מטעם האו"ם, שכלל נציגים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, אונר"א, ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים וקרן האוכלוסין של האו"ם, דיווח גם כי אזרחים שחזרו לאזור וכאלה שנשארו במהלך הלחימה מתמודדים עם מחסור קשה ביותר במזון, מים וסוגים אחרים של אספקה קריטית, שירותים שקרסו וסיכוני בטיחות חמורים בשל הנוכחות של נפלי תחמושת, לרבות פצצות במשקל חצי טונה שנמצאו מוטלות בצמתים מרכזיים ובתוך בתי ספר. עם בני האדם המצויים בסיכון נמנים אלפי עקורים הזקוקים לשורה של שירותי תמיכה הומניטריים, לרבות בריאות, מים ותברואה, מזון ותמיכת מומחים עבור נשים ובני אדם עם מוגבלויות, דיווח המתאם ההומניטרי הזמני, ג'יימי מקגולדריק, במהלך ביקור שערך ב-9 באפריל בבית ספר של אונר"א בח'אן יונס שבו שוהים עשרות אלפי עקורים.
  • ב-8 באפריל דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי לו מערכת הבריאות בעזה עדיין הייתה מתפקדת ניתן היה להימנע מקטיעות מצילות-חיים רבות ולהציל גפיים רבים באמצעות כירורגיה שיחזורית.  במקום זאת, בשל חיסולה של מערכת הבריאות, המחסור הקיצוני במשאבים  והמגבלות השרירותיות על הסיוע שמותר להכניס לעזה, נאלצו רופאים "לבחור בין הרדמה של מטופל כדי לצנרר אותו ולהציל את חייו, לבין השימוש באותה תרופה לטיפול בפרכוסים," מאשר סגן מנהל התוכניות של Médecins Sans Frontières במזרח התיכון. מעבר לפגיעות מעיכה בבטן ובחזה, קטיעות של רגליים וידיים וכוויות קשות שנגרמו בהפגזות על מבנים ואוהלים, ואזרחים שנקברו מתחת להריסות, ראו צוותי Médecins Sans Frontières בעזה ילדים עם פצעי ירי מרחפני ארבעה להבים ומירי של צלפים. בסרטון וידיאו שפורסם ברשתות התקשורת החברתית ב-11 באפריל, תיארה דוברת יוניסף, טס אינגרם, את המפגש שלה עם ילדה בת תשע, ג'ורי, שנפצעה קשה כשבית סביה נפגע, ושהתה 16 יום בבית החולים האירופי כשהיא סובלת מפצעים פתוחים גדולים שבעזה לא ניתן לטפל בהם, בתקווה שתפונה בדחיפות אל מחוץ לעזה. אינגרם הדגישה שלא ייתכן שכל זה "יתקבל על הדעת בעיני העולם." בהודעה שהתפרסמה ב-8 באפריל הדגיש גם ארגון Medical Aid for Palestinians  את ההשלכות שנודעות לסכסוך על עובדי רפואה, שעל פי דיווחים מספר ההרוגים מקרבם גבוה מכלל עובדי הרפואה שנהרגו בסכסוכים בכל העולם בשנים 2021 ו-2022 ים יחד. אחרי שישה חודשים של סכסוך בלתי פוסק "לא נשאר בעזה שום מקום בטוח – לא לעובדי רפואה, לא לילדים, לא  לאזרחים, לא לעובדי סיוע," הדגיש ארגון Medical Aid for Palestinians. לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 489 עובדי רפואה.
  • עיכובים, הגבלות גישה ותקריות ירי נמנים עם המגבלות שעימן מתמודדים עובדי סיוע בעזה, אמר יוניסף ב-10 באפריל, כשאחת השיירות ההומניטריות שלו נפגעה מתחמושת חיה בעת שהעבירה סיוע מציל-חיים לצפון עזה, לרבות מזון רפואי לילדים בסכנת תת-תזונה  ותמותה בת-מניעה. בין 6 ל-12 באפריל אפשרו הרשויות הישראליות 41% (7 מתוך 17) ממשלחות הסיוע לצפון עזה (לרבות אחת שאופשרה באופן חלקי), 41% (שבע) נענו בסירוב או הוכשלו, לרבות בשל מעשי האיבה בקרבת מקום, ו-17% (שלוש) בוטלו על ידי ארגונים שותפים, בעיקר בשל אילוצים לוגיסטיים. המשלחות שאופשרו כללו בעיקר אומדנים מהירים, סיוע בקבורה מכובדת בבית החולים א-שיפא, ומשלוח אספקת מזון חיונית. המשלחות שכניסתן סורבה כללו שתי משלחות מתוכננות ל-12 באפריל, שאחת מהן נועדה להביא כ-24 אלף ליטר דלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום בבית החולים אל-אהלי ערב. יתרה מכך, לדברי אונר"א, הגבלות הגישה ממשיכות לפגוע באופן לא מידתי בסוכנות, שבפעם האחרונה הצליחה למסור מזון בצפון עזה בסוף ינואר. בדרום עזה אפשרו הרשויות הישראליות 91% (31 מתוך 34) מבקשות הכניסה של משלחות סיוע לאזורים המצריכים תיאום (לרבות משלחת אחת שאופשרה באופן חלקי), ו-9% (שלוש משלחות) נענו בסירוב. ב-11 באפריל הדגיש תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס, כי בטיחותם של עובדי סיוע ואזרחים בעזה נותרת "בעלת חשיבות עליונה", ובירך "על כל מאמץ להגדיל את הכמות והסוגים של הסיוע הנשלח לבני האדם בעזה, דרך האוויר, דרך הים, וחשוב מכל – דרך היבשה". מאז 7 באוקטובר הוכנסו לעזה יותר מ-20 אלף מטעני סחורות, כמות המהווה כרבע ממספר המטענים שניתן היה להכניס לו היה נשמר הממוצע היומי מן התקופה שקודם למשבר - 500 מטענים.

עדכונים – הגדה המערבית | 8-2 באפריל

עדכון מהרגע האחרון: בשעות הבוקר המוקדמות של ה-12 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים במחנה הפליטים אל-פרעה ובעיר טובאס.

  • במהלך התקופה הנסקרת – 2 עד 8 באפריל, נהרגו שלושה פלסטינים מידי כוחות ישראליים, ופלסטיני אחד מת מפצעים שנגרמו לו כשנורה ב-30 במרס על ידי כוחות ישראליים במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיירה קבאטייה, בנפת ג'נין. אדם אחד נהרג בחילופי אש עם כוחות ישראליים בכפר יעבד (נפת ג'נין) ב-4 באפריל, ואדם נוסף היה לא מעורב שנהרג כשעמד על גג של בית בזמן חילופי אש בין כוחות ישראליים לפלסטינים במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם), ב-5 באפריל. בנוסף, ב-8 באפריל נורתה נערה פלסטינית בת 17 במחסום תייסיר שבנפת טובאס, וגופתה עוכבה בידי כוחות ישראליים; לדברי הצבא הישראלי הנערה ניסתה לבצע מתקפת דקירה. מאז 7 באוקטובר ונכון ל-8 באפריל נהרגו 432 פלסטינים, בהם 109 ילדים, ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית מידי כוחות ישראליים, תשעה נהרגו מידי מתנחלים ושלושה מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. בנוסף, ארבעה פלסטינים מן הגדה המערבית או ירושלים המזרחית נהרגו בעת שביצעו מתקפות בישראל.
  • ב-4 באפריל, כפי שדווח באמצעי תקשורת ישראלים, מת ישראלי מפצעים שנגרמו לו ב-31 במרס במתקפת דקירה שביצע פלסטיני בגן יבנה שליד אשדוד, בדרום ישראל. מאז 7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, תשעה ישראלים, ו-83 ישראלים נפצעו. עם ההרוגים נמנים חמישה אנשי כוחות ישראליים וארבעה מתנחלים, בהם שמונה שנהרגו מידי פלסטינים ואחד שהדעות עדיין חלוקות האם נהרג מידי פלסטיני או איש כוחות ישראליים, במהלך מתקפת דקירה לכאורה. בנוסף, שמונה ישראלים נהרגו ו-23 נפצעו במתקפות פלסטיניות בישראל, כולם מידי פלסטינים מלבד אדם אחד שנהרג בשוגג על ידי איש כוחות ישראליים.
  • כ-35 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים במהלך התקופה הנסקרת, בהם 43% (15) במהלך מבצעי חיפוש ומעצר שנערכו ב-6 באפריל במחנה הפליטים א-דהיישה, בנפת בית לחם. בין הפצועים היה פלסטיני בן 21 שאיבד את עינו השמאלית כשהוכה על ידי חייל ישראלי שעצר אותו לבדיקת תעודת זהות במחסום אל-מורבעה, אחת הכניסות הדרומיות המשניות לעיר שכם. יתרה מכך, חיילת ישראלית ומתנחל נפצעו כשפלסטיני פתח באש על אוטובוס מתנחלים שנסע בכביש 55 ליד הכפר א-נבי אליאס, בנפת קלקיליה. בעקבות התקרית ביצע הצבא הישראלי שורה של מבצעי חיפוש והטיל בנפות קלקיליה וטול כרם הגבלות תנועה נוספות, שנותרו בתוקף עד עתה. כמו כן, מאז 7 באוקטובר נפצעו כ-4,800 פלסטינים, בהם לפחות 743 ילדים, רובם מידי כוחות ישראליים, לרבות כ-1,950 בני אדם שנפצעו מתחמושת חיה ו-28 שנפצעו מרסיסים כתוצאה מתקיפות אוויריות או ירי של טילי כתף.
  • לדברי ארגון מועדון האסירים הפלסטינים, מאז 7 באוקטובר מתו בבתי כלא ישראליים  14 אסירים פלסטינים, חלקם בעלי אזרחות ישראלית. ב-7 באפריל אמר ראש משרד האו"ם לזכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, אג'ית סונגאי, כי מאז 7 באוקטובר חלה "הידרדרות נוספת בתנאיהם של העצירים, ובהיקף ובעצימות של ההתעללות בהם, וכן של עינויים."
  • במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים  ברחבי הגדה המערבית 11 מתקפות נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים ו/או לנזק לרכוש. שני רועים פלסטינים הותקפו והוכו בשתי תקריות נפרדות ליד קהילות א-ספיר וסוסיא, ב-2 באפריל. ב-4 באפריל הציתו מתנחלים ארבעה מחסים עונתיים פלסטיניים בקהילת ראס אל-עאוג'ה, והשחיתו חדר בשימוש חקלאי ליד הכפר קוסרה, בנפת שכם. ב-3 באפריל יידו מתנחלים אבנים על בתים וניפצו חלונות באזור H2 של העיר חברון. יתר על כן, ב-1 באפריל, בתקרית שלא דווחה בשבוע שעבר, גנבו מתנחלים יותר מ-50 כבשים מרועה פלסטיני בבריית תוקוע בנפת בית לחם, וב-28 במרס הרסו בדחפורים חמישה מבנים עונתיים פלסטיניים ששימשו למרעה באום דלין שבנפת יריחו. מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 727 מתקפות שביצעו ישראלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (72 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלת פלסטינית (578 תקריות) או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (77 תקריות). הנפות שהפגיעה בהן הייתה הקשה ביותר היו נפת שכם (175 תקריות), ואחריה נפות חברון (155) ורמאללה (145). מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו לפחות 206 משקי בית פלסטיניים המונים 1,244 בני אדם, רובם משפחות רועים, בהם 603 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה.
  • בין 2 ל-8 באפריל נהרסו ארבעה מבני מגורים, שניים מהם עדיין בבנייה, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שהביאו לעקירתם  של שישה בני אדם, בהם שלושה ילדים, בג'בל אל-מוכבר בירושלים המזרחית ובא-סמוע בנפת חברון. מאז 7 באוקטובר נעקרו בממוצע מדי חודש כ-280 פלסטינים בשל הריסות (מכל הסוגים), לעומת ממוצע חודשי של 128 פלסטינים שנעקרו בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
  • תוצאות ראשוניות של סקר סגרים חדש שביצע משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מראות כי מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023 הוקמו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ-114 סגרים חדשים. סגרים אלה, הכוללים מחסומים, תלוליות עפר, חסמי דרכים ושערי דרך, משבשים עוד יותר את גישתם של פלסטינים לשירותים בסיסיים, מקומות עבודה ושווקים, וכן את תנועתם של עובדי סיוע המבצעים אומדנים או מביאים סיוע. נתון זה מביא את מספרם הכולל של מכשולי התנועה בגדה המערבית ל-759. כן דווחו מאז 7 באוקטובר 2023 גם בדיקות מוגברות ואמצעי גישה מחמירים יותר, במיוחד בכניסות לערים שכם וטול כרם, ו-29 מחסומי קבע צבאיים באזור H2 של העיר חברון, שאזרחים לא רשומים עדיין מנועים מגישה אליו למעט בימי שישי בחודש הרמדאן, ואשר המחסומים בו מתירים רק תנועה רגלית של התושבים בין השעות 7:00 ל-19:00. יתרה מכך, לפחות 81 פלסטינים, בהם שמונה ילדים, נעצרו בתוך או ליד מחסומים המובילים לאזור H2, ושלושה בתי ספר פלסטיניים עדיין סגורים, סגירה הפוגעת בלפחות 350 ילדים וילדות.
  • להערכת ארגונים הומניטריים ומקורות מקומיים, ביום שישי האחרון של חודש הרמדאן, שחל בד בבד עם "ליל הגורל" (5 באפריל), עברו במחסומים אל ירושלים המזרחית 12 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות, לעומת כ-98 אלף בשנה שעברה. הצעדים שעליהם הודיעו הרשויות הישראליות קבעו כי גישה של פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות לתפילות יום שישי במסגד אל-אקצא בירושלים המזרחית מוגבלת לילדים בני פחות מעשר, נשים בנות יותר מ-50 וגברים בני יותר מ-55, המחזיקים בהיתר יומי תקף ובכרטיס מגנטי. בשנת 2023 הורשו גברים בני יותר מ-55, נשים בכל הגילים וילדים בני פחות מ-12 להיכנס ללא היתר בימי שישי בחודש הרמדאן. לדברי הווקף המוסלמי, ביום שישי האחרון של חודש הרמדאן השתתפו כ-120 אלף מתפללים בתפילות יום שישי בצהריים במסגד אל-אקצא, וכ-200 אלף מתפללים השתתפו בתפילות הלילה ובתפילות התראוויח.

מימון

  • פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 1.23 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-7 באפריל העבירו מדינת חברות כמעט 1.27 מיליארד דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (103%); סכום זה כולל כ-649 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (103%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%)  שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. ב-17 באפריל מתכנן ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש להשיק פניית בזק מעודכנת עבור יתר שנת 2024, שתביא בחשבון מגבלות גישה וקשיי אבטחה מתמשכים.
  • הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת, בנוסף על מיזמים אלה הקצתה הקרן ההומניטרית  20 מיליון דולר לחיזוק מיזמים מתמשכים נבחרים במימון הקרן ההומניטרית בעזה, כדי לחזק את יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים, ולהבטיח את ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים על רקע של קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית השיקה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ארגון מחדש של הקצאת מימון בשווי חמישה מיליון דולר עבור ארגונים שותפים מרכזיים, כדי לקדם מוכנות והיענות של מערכות למקרי חירום פתאומיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 88 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה.  לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024, ראו קישור זה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.
  • לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 2 ל-8 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 8-2 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך  שישקף תכנים חדשים.

* Asterisks indicate that a figure, sentence, or section has been rectified, added, or retracted after the initial publication of this update.