מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 154

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, וכולל עדכון על הגדה המערבית פעם בשבוע. העדכון הבא יפורסם ב- 19 באפריל

דגשים עיקריים

• פניית הבזק החדשה לשטח הפלסטיני הכבוש מבקשת לגייס 2.8 מיליארד דולר ארה"ב על מנת לתת מענה לצורכיהם של למעלה מ-3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית מאפריל עד דצמבר 2024.
• על פי דיווחי ארגון הבריאות העולמי עשרים ושלושה צוותי חירום רפואיים נפרסו ברחבי עזה נכון להיום, אך אילוצי גישה מונעים את הרחבת פעילותם בצפון הרצועה.
• יותר ממיליון נשים ונערות בעזה מתמודדות עם תנאי חיים לא אנושיים וסיכונים בריאותיים קריטיים בשל היעדר מים ראויים לשתייה ושירותי תברואה בסיסיים, כך על פי דו"ח UN Women.
• כ-37 קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית נפגעו מתקריות אלימות של מתנחלים ישראלים שגרמו לנפגעים ו/או לנזק לרכוש בין ה-9 ל-15 באפריל, פי שלושה ממספר הקהילות שנפגעו בשבוע הקודם.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של ה-15 באפריל לשעה 10:30 ב-17 באפריל נהרגו בעזה 102 פלסטינים, ו-199 פלסטינים נפצעו, בהם 56 הרוגים ו-89 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 10:30 ב-17 באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 33,899 פלסטינים, ו-76,664 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שהתרחשו בין 14 ל-16 באפריל:
  • ב-14 באפריל, בשעה 18:25 לערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ואחרים נפצעו כתוצאה מפגיעה בבניין במחנה החדש של מחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-16 באפריל, בשעה 11:00 לערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, כתוצאה מפגיעה בבניין בבית חנון, בצפון עזה. לבניין נגרמו נזקים קשים.
  • ב-16 באפריל, בשעה 0:10 לערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם ילד אחד, כתוצאה מפגיעה בבניין באזור טל-א-סולטן, במערב רפיח. 
  • ב-16 באפריל, בשעה 13:00 לערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה פלסטינים בהם שבעה שוטרים כתוצאה מפגיעה ברכב משטרתי בשכונת א-טופה בצפון מזרח העיר עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 15 ו-17 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-17 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 259 חיילים, ו-1,574 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-17 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם  מוחזקות בעזה.
• נמשכים המאמצים לאיתור גופות במתחם הרפואי אל שיפא ובסביבתו, בעיר עזה. על פי דיווחים, ב-15 באפריל התגלו גופותיהם של 10 פלסטינים, בהם נשים ומאושפזים, למרגלות בניין הניתוחים של אל שיפא. ב-9 באפריל, דובר ההגנה האזרחית של עזה, מחמוד בזאל, דיווח כי לפחות 381 גופות אותרו בסביבות אל שיפא, להוציא אנשים שנקברו במתחם בית החולים. חלק מהגופות הושחתו כליל כך שלא ניתן היה לזהותן. ב-9 באפריל, סוכנויות האו"ם סייעו למשרד הבריאות בארגון קבורה מכובדת לגופות לא מזוהות בשטח בית החולים. בנפרד, דווח כי מספר גופות נמצאו ב-14 באפריל מתחת למחסומי חול בבית לאהייא, בצפון עזה, באזור ששימש, על פי הטענה, כבית קברות זמני. לפי נתוני משרד התקשורת הממשלתי בעזה, כ-7,000 פלסטינים נעדרים או קבורים מתחת להריסות.
• ב-15 באפריל, דווח כי הרשויות הישראליות שחררו 150 פלסטינים, בהם לפחות ילד אחד, שנעצרו באזורים שונים ברצועת עזה. באותו יום הודיע ארגון הסהר האדום הפלסטיני ((PRCS כי שישה מצוותי האמבולנס שלו נותרו במעצר וכי שני צוותים שוחררו 50 יום לאחר מעצרם במחסום צבאי שעה שפינו חולים מבית החולים אל-אמל בחאן יונס. ב-16 באפריל אונר"א דיווחה כי תועדו על ידה שחרורם של כ-1,500 עצורים מעזה דרך מעבר כרם שלום, בהם 326 פועלים עזתים שעבדו בישראל לפני ה-7 באוקטובר, 43 ילדים ו-23 עובדי אונר"א. בהצהרה לעיתונות מה-15 באפריל הצהיר מרכז אל-מזאן לזכויות אדם כי "כוחות ישראליים עצרו לפחות 3,000 פלסטינים תושבי עזה, כולל נשים, ילדים, קשישים, וכן אנשי מקצוע כגון רופאים, אחיות, מורים ועיתונאים", והעריך כי כ-1,650 פלסטינים תושבי עזה מוחזקים בבתי כלא ישראלים לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. מנתונים שנמסרו על ידי שירות בתי הסוהר הישראלי למוקד, עמותה ישראלית לזכויות אדם, עולה כי ישראל מחזיקה ב-849 בני אדם כ"לוחמים בלתי חוקיים" וכי נתוני המעצר אינם כוללים עצורים מעזה המוחזקים על ידי הצבא הישראלי. ב-4 באפריל דיווח מועדון האסירים הפלסטינים כי 23 ילדים מעזה נמנים על למעלה מ-200 ילדים פלסטינים המוחזקים במעצר, וציין כי זהו הנתון היחיד הקיים לגבי ילדים עצורים מעזה וכי בפועל הנתונים עלולים להיות גבוהים יותר.
• ב-15 באפריל הודיע ארגון הסהר האדום הפלסטיני כי המחלקה לרפואה דחופה (מיון) של בית החולים אל-אמל בח׳אן יונס נפתחה מחדש. עם זאת, כל יתר המחלקות אינן פועלות עקב הנזק הכבד שנגרם על ידי הפצצות חוזרות ונשנות ובמהלך למעלה מ- 40 ימי מצור שהוטלו על ידי כוחות ישראליים. ב-14 באפריל הצליחו ארגון הבריאות העולמי ושותפיו להעביר ילדה בת שבע הסובלת מתת תזונה והתייבשות חריפה ואישה בת 34 עם שברים ופציעות מרובות בפנים מבית החולים כמאל עדוואן בצפון עזה לבית חולים שדה בדרום. פינוין של שתי החולות לטיפול רפואי בחו"ל צפויה בימים הקרובים. על פי הנתונים העדכניים ביותר של ארגון הבריאות העולמי, על פי ההערכות, יש לפנות בדחיפות מעזה כ-6,000 חולי טראומה קריטיים ו-3,000 חולים הסובלים ממצבים כרוניים חמורים. על רקע מחסור חמור בשירותי בריאות ראשוניים ומשניים, ארגון הבריאות העולמי סייע בפריסתם של 23 צוותי רפואת חירום ב-10 בתי חולים במהלך 100 הימים האחרונים; הצוותים הרפואיים ביצעו כמעט 16,000 ניתוחים, נתנו ייעוץ ביותר מ-298,000 מקרים וסיפקו טיפול רפואי בהיקף מצטבר נוסף של 464 מיטות אשפוז. עם זאת, מגבלות גישה חמורות ממשיכות למנוע את הרחבת פעולותיהם החיוניות של הצוותים הרפואיים האמורים בצפון, מציין ארגון הבריאות העולמי. כמו כן הוקמו שישה בתי חולים שדה, בהם ארבעה ברפיח ושניים בחאן יונס. ב-15 וב-16 באפריל פנה משרד הבריאות בעזה בבקשה להקמה דחופה של בתי חולים שדה בצפון עזה, לאספקת גנרטורים ולשיקום קווי חשמל על מנת לאפשר את הפעלתם של בתי החולים הנותרים המתפקדים באופן חלקי, והזהיר כי גנרטורים קיימים עלולים להפסיק לפעול בכל רגע.
• ב-15 באפריל הודיעה רשות המים הפלסטינית  כי הסתיימו תיקונים נרחבים של נקודת חיבור המים הישראלית של מקורות בבני סוהילה וכי הושלמו חלקים מקווי ההולכה בחאן יונס, כאשר במקביל כל קווי ההולכה בחאן יונס נבדקים לזיהוי ותיקון נזקים. לאחר שקו זה יחזור לפעילות מלאה, הוא צפוי לשרת כ-500,000 איש בעיר חאן יונס, אבסן אל-כבירה, אבסן אל-ג'דידה ובני סוהילה, כך על פי רשות המים הפלסטינית. תיקון קו המים הצפוני (אל מנטאר), המספק לעיר עזה 25% מצרכי המים שלה, מתבצע גם הוא על ידי רשות המים הפלסטינית  ועיריית עזה.
• הרחבת המענה של חינוך במצבי חירום היא כרגע "כמעט בלתי אפשרית ואיננה נטולת סיכון", כך לפי הצהרה משותפת של Save the Children International, Education Cannot Wait ומועצת הפליטים הנורבגית. המענה של חינוך במצבי חירום כרוך בהקמת מרחבים בטוחים לילדים בהם ניתן לשחק ולקבל תמיכה פסיכו-סוציאלית והפניות לשירותי בריאות הנפש ותמיכה פסיכו-סוציאלית (MHPSS) ושירותים המתמחים בהגנה על ילדים. אולם בעזה אין מקום בטוח עקב הפצצות בלתי פוסקות, הרס של שירותים חיוניים, רעב מוחשי, הרס של כל האוניברסיטאות, והרס או נזק שנגרם לכמעט 90 אחוז מכל בתי הספר. ההצהרה הדגישה עוד כי ככל שהילדים אינם מבקרים בבית הספר זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שיכולות הלמידה שלהם יידרדרו וגדל הסיכון של נשירה מבית הספר, מה שמסכן את הפוטנציאל שלהם בטווח הארוך ומגביר את הסיכון לחשיפתם לאלימות והתעללות. בהדגישם את הצורך בהפסקת אש מידית כדי לשמר את תקוותיהם של ילדים והורים ולהשקיע בעתידם, קראו הארגונים לממשלת ישראל "להפסיק לאלתר מתקפות בלתי חוקיות על החינוך תוך אימוצה ויישומה המלא של הצהרת בתי הספר הבטוחים". הם גם קראו לכל הצדדים לא להשתמש בבתי ספר כזירות קרב ופנו בקריאה לקהילה הבינלאומית לגנות בחריפות התקפות על בתי ספר, להבטיח אחריותיות ולתת עדיפות עליונה לשירותי בריאות הנפש ותמיכה פסיכו-סוציאלית (MHPSS) ולמענה של חינוך במצבי חירום "בכל הזדמנות שבה גישה הומניטרית בטוחה ובלתי מופרעת מתאפשרת במציאות".
• הבריאות, הכבוד, הבטיחות והפרטיות של יותר ממיליון נשים ונערות בעזה נפגעו משירותי מים, תברואה והיגיינה מוגבלים  כתוצאה משישה חודשי מלחמה, כך מדווח UN Women בניתוח המגדר האחרון שלו על עזה. על פי הדו"ח, ההערכה היא כי למעלה מ-10,000 נשים נהרגו, בהן 6,000 אימהות, ואלו ששרדו עומדות בפני סכנת רעב, תנאי חיים לא מכובדים במקלטים צפופים, וסיכון מוגבר לחשיפה למחלות זיהומיות כמו שלשולים וצהבת מסוג A.בנוסף, הן מתמודדות  עם סיכונים בריאותיים קריטיים, כגון דלקות במערכות הרבייה ודרכי השתן, הקשורים לתנאי מים, תברואה והיגיינה קשים, כולל גישה מוגבלת למים, שירותים, מקלחות ומוצרי היגיינה למחזור החודשי. על פי הדו"ח, למעלה מ-690,000 נשים ונערות נאלצות להתמודד עם המצב בדרכים קשות כגון שימוש בבדים סניטריים מאולתרים או ספוגים כתחבושות היגייניות, כאשר מדי חודש יש צורך ב-10 מיליון תחבושות הגייניות חד פעמיות. יתרה מכך, לפי UN Women, עד אמצע דצמבר, צריכת המים היומית הממוצעת לנפש בעזה הגיעה ל-1.5 ליטר, או עשירית מהכמות המינימלית הנדרשת על פי סטנדרטים הומניטריים בינלאומיים למקרי חירום ופי חמישה פחות מהכמות הנדרשת לנשים הרות ואימהות מניקות על מנת לשמור על בריאותן ועל בריאות תינוקותיהן. התייבשות וצריכת מזון נמוכה יותר בסביבה מזוהמת, מגבירה את סיכון החשיפה למחוללי מחלות (פתוגנים) במזון ובמים ומפחיתה את העמידות לזיהומים, כך לדברי רופא מחאן יונס שצוטט בדו"ח. בהדגישו כי נשים ונערות חייבות לעמוד בלב לבם של מאמצי המענה ההומניטרי, בהתאם למסקנות המוסכמות של הישיבה ה-68 של הוועדה למעמד האישה, ארגון ה- UN Women קרא: להפסקת אש מידית ובת קיימא; לשיפור הגישה של נשים ונערות למזון, מי שתייה ראויים, שירותים ומוצרי היגיינת מחזור; להבטיח שמאמצי התיאום והמענה בנושא שירותי מים, תברואה והיגיינה יתייחסו במלואם לצרכים הנבדלים של נשים ונערות; ולחיזוק התמיכה בארגונים בראשות נשים, לרבות באמצעות מימון ישיר וגמיש.

עדכונים – הגדה המערבית 

• בין 12 ל-15 באפריל, שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, נהרגו בגדה המערבית. שלושה מהם נהרגו על ידי כוחות ישראליים, אחד על ידי מתנחל ישראלי, ובאשר לשלושת הנותרים לא התקבל אישור אם נהרגו על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים (ראה תיאורים מפורטים למטה). ארבעה מההרוגים נהרגו בתקריות שבהן היו מעורבים מתנחלים ישראלים בסדרת התקפות על יישובים פלסטיניים במהלך ואחרי חיפושים אחר נער ישראלי בן 14 שנעלם ב-12 באפריל ואשר נמצא מת למחרת ליד ההתנחלות מלאכי השלום והכפר אל מור'ייר בנפת רמאללה. במהלך תקופת הדיווח נפצעו גם חייל ישראלי אחד ו-91 פלסטינים. החייל הישראלי נפצע ב-14 באפריל כאשר, על פי דיווחים, פלסטינים פתחו באש לעבר כוחות ישראליים שסיירו בכניסה לכפר סינג'יל, בנפת רמאללה, ונמלטו מהמקום. מבין הפצועים הפלסטינים, 39 נפגעו על ידי כוחות ישראליים, 43 על ידי מתנחלים ישראלים, ובאשר לתשעת הנותרים טרם התקבל אישור אם נפצעו על ידי מתנחלים או על ידי כוחות ישראלים. כמחצית מהפצועים הפלסטינים נפגעו מאש חיה.
• ב-12 באפריל, גבר פלסטיני בן 25 נהרג במהלך פשיטה רחבת היקף של מתנחלים ישראלים, בליווי כוחות ישראליים, על הכפר אל-מור'ייר, בנפת רמאללה. ההתקפה הביאה גם לפציעתם של 23 פלסטינים, לעקירת 86 פלסטינים מבתיהם לאחר ש-21 בתים נשרפו עד היסוד על ידי מתנחלים ישראלים, וגרמה נזק לכ-32 כלי רכב ולמספר מבנים המשמשים לצרכי פרנסה, חקלאות ושירותי מים, תברואה והיגיינה. בנוסף, כ-220 כבשים נהרגו או נגנבו וכ-360 עצים הושחתו. באשר לגבר הפלסטיני שנהרג טרם התקבל אישור  אם מותו נגרם על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים.
• ב-13 באפריל, נער פלסטיני בן 17 נהרג על ידי מתנחל ישראלי במהלך פשיטה של מתנחלים ישראלים על הכפר ביתין, בנפת רמאללה.
• ב-12 באפריל, בפשיטות נפרדות של הצבא הישראלי שכללו עימותים מזוינים עם פלסטינים, שני פלסטינים (בני 22 ו-26), אשר על פי הדיווחים לא היו מעורבים בחילופי האש, נהרגו במחנה הפליטים אל פארעא ובעיר טובאס.  ב-15 באפריל, נער בן 17 נהרג כאשר כוחות ישראליים כיתרו  בית בעיר שכם.
• ב-15 באפריל, שני פלסטינים נורו ונהרגו ושלושה נוספים נפצעו, כאשר מתנחלים ישראלים רעו את עדריהם על אדמות פלסטיניות ליד קהילת הרועים תל א-חשאבא בנפת שכם. בעקבות התנגשות בין המתנחלים לכ-20 פלסטינים, נאספה קבוצה גדולה של מתנחלים חמושים וכוחות ישראליים אשר ירתה אש חיה לעבר הפלסטינים. טרם התקבל אישור אם מותם של ההרוגים הפלסטינים נגרם על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים. במהלך התקרית מנעו כוחות ישראליים מפרמדיקים להגיע לשני ההרוגים ותפסו את גופותיהם.
• בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר 2023, נהרגו בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, 451 פלסטינים, בהם 112 ילדים. 435 מתוכם נהרגו על ידי כוחות ישראליים, עשרה על ידי מתנחלים ישראלים ושישה על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים. ארבעה פלסטינים נוספים מהגדה המערבית נהרגו במהלך ביצוע פיגועים בישראל. כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נפצעו כ-4,890 פלסטינים בתקריות שונות בהן היו מעורבים כוחות ישראליים ו/או מתנחלים. כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, תשעה ישראלים, מתוכם חמישה אנשי הכוחות הישראליים, ו-91 ישראלים נפצעו, מתוכם 59 אנשי הכוחות הישראליים.
• בסך הכול, במהלך תקופת הדיווח, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש תיעד 45 התקפות של מתנחלים שהובילו לנפגעים ו/או לנזק לרכוש ב-37 ערים פלסטיניות, כפרים וקהילות רועים פלסטיניות בגדה המערבית, בהם 20 בנפות רמאללה, שכם וירושלים, במיוחד אלה הממוקמים לאורך כביש 60 ו-458, פי שלושה ממספר התקריות (14) והישובים (13) שנפגעו מתקריות אלימות של מתנחלים בשבוע הקודם (2-8 באפריל). האירועים כללו ירי, שריפת בתים ונכסים אחרים, פגיעה במבנים המשמשים לפרנסה ויידוי אבנים לעבר כלי רכב. במהלך אותם אירועים, נצפו כוחות ישראליים שליוו מתנחלים ישראלים בתוך הכפרים, חסמו את כניסות הכפרים, החמירו את מגבלות התנועה לאורך כביש 60 בין נפת רמאללה לנפת שכם ומנעו הגעה של צוותים רפואיים לאזורים שנפגעו. בכפרים קוסרה ודומא, בנפת שכם, 36 בני אדם נעקרו מבתיהם לאחר שאלה נשרפו על ידי מתנחלים ישראלים. בחברון הקימו מתנחלים ישראלים אוהל על אדמה פלסטינית בטובא של מספר יטא ופגעו במכלי מים ובמאות עצים בסוסיא, תרקומיה וג'ורת אל חיל. בבקעת הירדן, מתנחלים ישראלים, ככל הנראה ממאחז חדש שהוקם ליד הקהילה הבדואית ראס עין אל עוג'ה, הרסו צינורות מים ובכמה הזדמנויות תקפו פיזית ומילולית פלסטינים מהקהילה האמורה. מאז ה-7 באוקטובר 2023, המשרד תיעד 774 התקפות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים שגרמו לנפגעים פלסטינים (78 תקריות), נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (608 תקריות), או גם נפגעים וגם נזק לרכוש (88 תקריות).
• בהצהרה מ-15 באפריל, משרד זכויות האדם של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש קרא לרשויות הישראליות "לנקוט צעדים מידיים וקונקרטיים לסיום מהיר של האלימות ההולכת וגוברת המופעלת כלפי פלסטינים על ידי מתנחלים ישראלים וכוחות הביטחון הישראליים ברחבי הגדה המערבית הכבושה בעקבות דיווח על רצח של נער ישראלי בן 14". בנוסף, ההצהרה דרשה מהכוחות הישראליים "להפסיק לאלתר את השתתפותם הפעילה ותמיכתם בהתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ולמנוע התקפות נוספות, לרבות על ידי העמדת האחראים לדין".
• ב-9 באפריל, שמונה בני אדם, בהם ארבעה ילדים, נעקרו מבתיהם כאשר משפחה פלסטינית נאלצה להרוס את דירתה בשל היעדר היתר בנייה ישראלי וכדי להימנע מתשלום קנסות באזור ג'בל אל מוכביר שבמזרח ירושלים. מאז ה-7 באוקטובר 2023, כ-1,700 פלסטינים נעקרו מבתיהם כתוצאה מהריסות בתים ברחבי הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, בשל היעדר היתרי בנייה, כצעד ענישתי או במהלך פעולות של כוחות ישראליים.

מימון

• ב-17 באפריל, ארגון הגג של גופי הסיוע בפלסטין פרסם פניית בזק חדשה לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 2.822 מיליארד דולר כדי לענות על הצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף אנשים בגדה המערבית, כולל במזרח. ירושלים, לתקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. הנתון משקף את מה שקיימת לגביו הסבירות הגבוהה ביותר שייושם במהלך תשעת החודשים הבאים, תחת מגבלות גישה ואתגרי ביטחון המגבילים את ההרחבה המהירה של המענה ההומניטרי, ומייצג רק חלק מהסכום הכולל של-4.089 דולר מיליארד אשר להערכת האו"ם והשותפים נדרש כדי לתת מענה להיקף הנרחב של הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. פניית הבזק האמורה מחליפה את הפנייה הראשונה שהושקה באוקטובר 2023 והוארכה עד מרץ 2024, ואשר במסגרתה התבקש סכום של 1.23 מיליארד דולר; בערך מחצית מהסכום נוצל ברבעון האחרון של 2023 ויתרת הסכום נוצלה ברבעון הראשון של 2024.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת, בנוסף על מיזמים אלה הקצתה הקרן ההומניטרית  22 מיליון דולר לקידום מיזמים בעלי קדימות במימון הקרן ההומניטרית בעזה, לחיזוק יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים, ולהבטחת ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים כנגד קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הקצתה חמישה מיליון דולר עבור שותפים מרכזיים כדי לקדם מוכנות והיענות למקרי חירום פתאומיים, לרבות אלה הנובעים מאלימות של מתנחלים ישראליים. מאז ה-7 באוקטובר הקרן ההומניטרית העבירה לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות ברחבי עזה.  לסיכום הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024, ראו קישור זה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ועדכון מענה כוחות המשימה הניתן לתקופה שבין 9 ל-15 באפריל, ראו: עדכון בדבר צרכים הומניטריים והמענה הניתן: 9-15 באפריל ,2024, המתעדכן במהלך השבוע להצגת תכנים חדשים

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.