מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 155

תאמר בן ה־9 הולך לצד הריסות בשכונתו החרבה שבח׳אן יונס. צילום: יוניסף/איאד אל־באבא

דגשים עיקריים

• על פי אזהרות יוניסף המבוססות על נתוני משרד הבריאות, כל עשר דקות, ילד אחד נהרג או נפצע בעזה. נוכח נתונים אלה הארגון מדגיש את הצורך הדחוף בהגדלת פינוי רפואי של ילדים.
• אונר"א, אשר 178 מאנשיה נהרגו ומתקנים שלה ברחבי עזה נפגעו בקרוב ל-350 תקריות, קוראת לפתיחת חקירה עצמאית ומתן דין וחשבון.
• כ-270,000 טונות של פסולת מוצקה הצטברו ברחבי רצועת עזה, כך על פי איגוד עיריות רצועת עזה, וועדת ההצלה הבינלאומית מזהירה שילדים מתים ממחלות שניתן למנוע אותן או לטפל בהן בקלות על רקע התחוללותו של משבר בריאות הציבור.
• בין 1 ל-19 באפריל, גישתן של %15 ממשלחות הסיוע לצפון עזה ואזורים בדרום עזה שהגישה אליהם דורשת תיאום סורבה או נמנעה על ידי הרשויות הישראליות. 

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. בדברים שנשא בפני מועצת הביטחון, הכריז המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש, כדלקמן: "שני מיליון פלסטינים נחשפו למוות, הרס ושלילת סיוע הומניטרי מציל חיים; הם עומדים כעת בפני סכנת רעב. פעולה ישראלית ברפיח תחמיר את האסון ההומניטרי הזה... כדי למנוע את הרעב העומד בפתח ומקרי מוות נוספים הניתנים למניעה ממחלות, יש צורך בקפיצה קוונטית בהגשת סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה...  מתן סיוע נרחב דורש שתוף פעולה מלא ואקטיבי מצד ישראל שיאפשר ביצוען של פעולות הומניטריות."
• לפי נתוני משרד הבריאות בעזה בין שעות אחר הצהריים של 17 באפריל לשעה 15:00 ב-19 באפריל, נהרגו 113 פלסטינים ו-169 פלסטינים נפצעו, כולל 71 הרוגים ו-106 פצועים ביממה האחרונה. בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 15:00 ב-19 באפריל 2024, לפחות 34,012 פלסטינים נהרגו בעזה ו-76,833 פלסטינים נפצעו, כך לפי נתוני משרד הבריאות בעזה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שהתרחשו בין ה-16 ל-17 באפריל:
  • ב-16 באפריל, בסביבות השעה 15:50, נהרגו לפחות 12 פלסטינים, כולל ילדים, כאשר על פי דיווחים, קבוצת אנשים נפגעה סמוך לכיכר אל-מוהנדיס במחנה הפליטים אל-מר'אזי, בדיר אל-בלח. על פי דיווחים, הפגיעה התרחשה במקום המיועד למשחקי ילדים.
  • ב-17 באפריל, בסביבות השעה 9:50, דווח כי 13 פלסטינים נהרגו כאשר קבוצת אנשים נפגעה בגשר א-שייח' רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב-17 באפריל, בסביבות השעה 17:40, נהרגו על פי דיווחים ארבעה עקורים פלסטינים, ואחרים נפצעו, בפגיעה בבית הספר שוהייבר במחנה הפליטים א-שאטי, במערב העיר עזה.
  • ב-17 באפריל, בסביבות השעה 21:15, על פי דיווחים, לפחות עשרה פלסטינים, בהם שתי נשים וחמישה ילדים, נהרגו ואחרים נפצעו בפגיעה בבית המחסה לעקורים בשכונת א-סלאם במזרח רפיח.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-17 ו-19 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-19 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 259 חיילים, ו-1,582 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-19 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם  מוחזקות בעזה.
• לפחות 408 עקורים נהרגו ועוד 1,406 נפצעו ב-349 תקריות שבהן אמצעי לחימה אשר נורו על ידי הצדדים לסכסוך ובתקריות של התערבות, כולל שימוש למטרות צבאיות, פגעו במתקנים של אונר"א בעזה בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 במרץ 2024, כך על פי דו"ח של אונר"א שפורסם ב-16 באפריל. ביותר מ-85% מהתקריות נעשה שימוש בתחמושת, עם לפחות 160 מקרים של פגיעה ישירה, מתוכם 122 פגיעות בבתי ספר. עוד 15% מהתקריות כללו התערבות של צדדים לסכסוך במתקנים של  אונר"א, כולל כניסה בלתי מורשית, פינוי כפוי של עקורים ושימוש במתקנים "כעמדות טבעתיות, לאחסון נשק, כבסיסים צבאיים ולצרכי חידוש אספקה". מתקנים רבים נפגעו מספר פעמים; למשל, 261 תקריות תועדו ב-120 בתי ספר של אונר"א, עם ממוצע של 2.2 תקריות לכל בית ספר. אונר"א תיעדה בנוסף 23 תקריות בהן נפגע מרכז ההדרכה של חאן יונס, אשר שימש מקלט ליותר מ-34 אלף עקורים לפני פרוץ הקרבות באזור בסוף ינואר. יתר על כן, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 178 אנשי אונר"א ברצועת עזה. בדברים שנשא בפני מועצת הביטחון ב-17 באפריל, הדגיש הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, כי למרות ש"אונר"א היא עמוד השדרה של המבצע ההומניטרי, המתקנים והצוותים שלה סומנו כמטרות לפגיעה מאז תחילת המלחמה" ופנה בדרישה "לפתיחת חקירה עצמאית ומתן דין וחשבון על ההתעלמות הבוטה ממעמדם המוגן של עובדי סיוע, פעולות ומתקנים הומניטריים לפי החוק הבינלאומי".
• "ילדים נושאים בחלק אדיר מהצלקות של המלחמה הזו", ומידי עשר דקות ילד נהרג או נפצע בעזה, אמרה דוברת יוניסף טס אינגרם, על סמך נתוני משרד הבריאות, בתדרוך לעיתונות ב-16 באפריל, לאחר שהות של שבועיים בעזה. לפי נתוני משרד הבריאות, יותר מ-12 אלף ילדים נפצעו בעזה מאז תחילת הלחימה, ממוצע של כמעט 70 ילדים מדי יום. עם זאת, נראה כי המחיר האמתי גבוה בהרבה שכן חלוקת פציעות לפי קבוצות גיל נעשה רק לעתים רחוקות, הסבירה אינגרם. לאחר שסיפרה את סיפוריהם הנוגעים ללב והכואבים של כמה מהילדים שפגשה בבתי חולים - בהם ילד בן 13 שידו נקטעה ללא הרדמה וילד בן 10 שנורה בראשו ולא שרד – אינגרם הדגישה כי רק הפסקת אש תוכל לעצור את הרג הילדים והנכויות שנגרמות להם. היא פנתה בבקשה להעלות באופן מידי את מספר הילדים המפונים רפואית אל מחוץ לעזה, והדגישה כי הם "גוועים בכאב" במתקני בריאות הרוסים ללא כוח אדם וציוד בסיסי כמו מחטים או תפרים. בעקבות סיור הערכה שנערך לאחרונה בצפון עזה, ארגון הבריאות העולמי דיווח כי מתקן רפואי המופעל על ידי האגודה הרפואית הפלסטינית (PMRS) נזקק נואשות לדלק ולציוד רפואי שכן הוא ממשיך לקבל חולי טראומה ולספק שירותי בריאות בסיסיים. צוות המשימה הוסיף וציין כי מתבצעות פעולות לשיקום בית החולים האינדונזי, וכי יש צורך בפעולות הנדסיות יסודיות כדי לקבוע את בטיחות המתקנים בבית החולים אל שיפא, שם פינוי הגופות עדיין נמשך. ב-18 באפריל פנה משרד הבריאות בעזה פעם נוספת בבקשה להקמת בתי חולים שדה ולפריסת צוותים רפואיים בינלאומיים בנפות עזה וצפון עזה.
• משבר בריאות הציבור המתרחש בעזה פוגע בצורה לא מידתית בילדים הזהירה השבוע ועדת ההצלה הבינלאומית (IRC). על רקע הצפיפות במקלטים ומחסור חמור במים נקיים, תברואה ושירותי בריאות בסיסיים, ילדים בני ארבעה חודשים מתים ממחלות שניתן למנוע אותן או לטפל בהן בקלות כמו דלקת ריאות, דלקות זיהומיות של הקיבה והמעי (גסטרואנטריטיס) ושלשולים, כאשר תת-תזונה הופכת אותם לפגיעים במיוחד. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-30% מתוך כ-346,000 מקרים של שלשולים שתועדו מאז אמצע אוקטובר נצפו בקרב ילדים מתחת לגיל חמש. נוכח המשך התפשטותם של צהבת מסוג A ומחלות אחרות, ה-IRC הזהיר גם כי שישה חודשים של עימות שיבשו את מחזורי החיסון החיוניים, ופגעו בחיסוני ילדים מפני צהבת מסוג B, פוליו ונגיף הרוטה. תחזיות של בית הספר להיגיינה ורפואה טרופית של לונדון ומרכז ג'ונס הופקינס לבריאות הומניטארית מדגישות שמגיפות כמו כולרה, פוליו, חצבת והתפרצות מגפתית של דלקת קרום המוח יגרמו לשיעור התמותה הגבוה ביותר בעזה אם יתרחשו, כולל בתרחיש של הפסקת אש מידית שבו כ-11% ממקרי המוות המשוערים כתוצאה מהתפרצות מגפתית של מחלות צפויים להתרחש בקרב ילדים מתחת לגיל 59 חודשים בתקופה שבין 7 בפברואר ל-6 באוגוסט.
• כ-270 אלף טונות של פסולת מוצקה הצטברו ברחבי רצועת עזה, ויצרו אסון סביבתי ומשבר בריאות הציבור, כך לפי איגוד עיריות רצועת עזה. העיר עזה אחראית לכ-90 אלף טון, או כשליש, מהפסולת שהצטברה, אשר מיוחסת על ידי העירייה בעיקר להגבלת גישה לדלק, השמדת רכבי איסוף פסולת מוצקה ומניעת גישה על ידי הרשויות הישראליות למזבלה הראשית באזור ג'ור א-דיק במזרח העיר עזה. הרס מתקני הטיפול בפסולת ומרכזי פינוי פסולת רפואית פגע גם הוא חמורות באיסוף ופינוי פסולת מוצקה על ידי העיריות. בינואר ופברואר 2024, נאספו בהצלחה כ-10,000 טונות של פסולת מוצקה מרפיח ומחאן יונס במסגרת שותפות בין אונר"א לבין UNDP בתמיכת המועצה המשותפת לשירות וניהול פסולת מוצקה (JSC-KRM) כדי לסייע בהפחתת הפגיעה של משבר הפסולת המוצקה. השותפות עסקה בין היתר בהפצת דלק בפיקוח UNDP ופריסה של עובדים לפיקוח על פעולות איסוף הפסולת. אם כי משבר הפסולת המוצקה קדם לתחילת הלחימה, הרי שהוא הוחמר משמעותית מאז; לדוגמה, המנכ"ל של JSC-KRM הדגיש כי בעקבות העקירה ההמונית של אנשים מבתיהם ונהירתם לאזורים הדרומיים והמרכזיים של הרצועה, כמות הפסולת היומית שנוצרה גדלה מ-600 ל-1,400 טון, וחרגה מיכולתה של המועצה לטפל בה. יתרה מכך, הערכה מהירה של המים, התברואה וההיגיינה ברפיח בין 4 ל-29 בפברואר העלתה כי ב-92% מתוך 75 אתרים של עקורים שהוערכו היה סוג כלשהו של פסולת גלויה וכי ל-75% מהם היו אזורי השלכת אשפה לא פורמליים ובלתי מבוקרים.
• מכשולים מרובים ממשיכים לעכב מתן סיוע הומניטרי דחוף בזמן אמת ברחבי עזה. מספר מצומצם של מעברי יבשה מתפקדים מאלץ ארגוני סיוע להסתמך במידה רבה על מעבר כרם שלום, שבו תהליכי בדיקה ממושכים גורמים לעיכובים משמעותיים, המובילים לצווארי בקבוק ואתגרים לוגיסטיים. בהתפתחות חדשה, ולראשונה מזה יותר משישה חודשים, שלוש שיירות שאורגנו על ידי תכנית המזון העולמית (WFP) חצו את מעבר ארז לצפון עזה ב-14, 15 ו-16 באפריל, וכמה מאפיות חידשו את פעילותן בצפון ובמרכז עזה. כפי שדווח על ידי WFP, השיירות כללו 25 משאיות שהובילו כ-404 טונות של חבילות מזון וקמח חיטה המיועדים לכ- 80,000 איש. שתי שיירות נוספות שנשאו 374 טון קמח חיטה עברו לעזה מנמל אשדוד דרך מעבר כרם שלום ב-16 וב-17 באפריל. בתוך עזה, פעולות איבה מתמשכות, הרס כבישים ונפלי תחמושת המפוזרים בשטח מציבים סיכונים משמעותיים בפני עובדי הסיוע, ומעכבים את ההעברה הפיזית של הציוד והאספקה. זאת בנוסף לאילוצי אספקת דלק, עיכובים וחוסר ביטחון במחסום כביש אל ראשיד (החוף), הגבלות על תקשורת, מחסור בנהגים ומשאיות שמעברם בכביש הגדר אושר על ידי ישראל ומספר מוגבל של משאיות זמינות. ב-17 וב-18 באפריל, ארגון האומות המאוחדות העביר לעזה 15 מתוך 30 משאיות שנרכשו על ידו כדי לקדם את אספקת הסיוע על ידי הגדלתו ותגבורו של צי המשאיות הזמין. הרכישה והמשלוח ממומנים באמצעות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש (oPt HF) בעלות של 3.5 מיליון דולר. לבסוף, מניעת גישה של משלחות סיוע מהווה גם היא מכשול מרכזי; בין ה-1 ל-19 באפריל, כניסתן של  15 אחוז (27 מתוך 181) ממשלחות הסיוע לצפון עזה ואזורים בדרום עזה הדורשת תיאום לא אושרה או סוכלה על ידי הרשויות הישראליות. בשבוע האחרון (13-19 באפריל) נרשמה עלייה במספר משלחות המזון שהגיעו לצפון עזה, וכניסתן של 14 מתוך 17 משלחות התאפשרה על ידי הרשויות הישראליות.

מימון

• ב-17 באפריל, ארגון הגג של גופי הסיוע בפלסטין פרסם פניית בזק חדשה לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 2.8 מיליארד דולר כדי לענות על הצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800,000 אנשים בגדה המערבית, כולל במזרח. ירושלים, לתקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. הנתון משקף את מה שקיימת לגביו הסבירות הגבוהה ביותר שייושם במהלך תשעת החודשים הבאים, תחת מגבלות גישה ואתגרי ביטחון המגבילים את ההרחבה המהירה של המענה ההומניטרי, ומייצג רק חלק ממה שנדרש להערכת האו"ם והשותפים כדי לתת מענה להיקף הנרחב של הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. פניית הבזק האמורה מחליפה את הפנייה הראשונה שהושקה באוקטובר 2023 והוארכה עד מרץ 2024, ואשר במסגרתה התבקש סכום של 1.23 מיליארד דולר; בערך מחצית מהסכום נוצל ברבעון האחרון של 2023 ויתרת הסכום נוצלה ברבעון הראשון של 2024.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת, בנוסף על מיזמים אלה הקצתה הקרן ההומניטרית  22 מיליון דולר לקידום מיזמים בעלי קדימות במימון הקרן ההומניטרית בעזה, לחיזוק יכולתם התפעולית של שותפים הומניטריים, ולהבטחת ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים כנגד קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הקצתה חמישה מיליון דולר עבור שותפים מרכזיים כדי לקדם מוכנות והיענות למקרי חירום פתאומיים, לרבות אלה הנובעים מאלימות של מתנחלים ישראליים. מאז ה-7 באוקטובר הקרן ההומניטרית העבירה לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות ברחבי עזה.  סיכום הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024, ניתן למצוא ב קישור זה ובדו"ח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש המופיע כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ועדכון מענה כוחות המשימה הניתן לתקופה שבין 9 ל-15 באפריל, ראו: עדכון בדבר צרכים הומניטריים והמענה הניתן: 9-15 באפריל ,2024, המתעדכן במהלך השבוע  להצגת תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.