מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 159

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם בימי שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-1 במאי.

דגשים עיקריים

• חשיפה ארוכת טווח בעצימות גבוהה לאירועים טראומטיים גובה מחיר פסיכולוגי מעובדי הבריאות בעזה, מדווח ארגון Médecins Sans Frontières.
• יוניסף ורשות המים של עיריות חוף עזה חונכים ברפיח מתקן התפלה מונע באנרגיה סולארית, ורשות המים מזהירה כי כל מערכת המים וההתפלה קרובה לקריסה.
• להערכת סוכנויות או"ם, ברחבי עזה נמצאות כמעט 37.5 מיליון טונה של פסולת שיצר הסכסוך.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על תקיפות אוויריות אינטנסיביות ברפיח, שעל פי דיווחים מאז 27 באפריל נהרגו בהן לפחות 36 בני אדם (ראו להלן).
• תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס, הדגיש לאחרונה את הצורך בהגבלת השימוש העולמי באמצעי לחימה נפיצים, בהתאם להצהרה המדינית משנת 2022 בדבר חיזוק ההגנה על אזרחים מפני ההשלכות ההומניטריות הנובעות מהשימוש באמצעי לחימה נפיצים באזורים מאוכלסים. נכון לעכשיו, כ-50 מיליון בני אדם ברחבי העולם נפגעים מלוחמה עירונית, לרבות 2.3 מיליון בני אדם בעזה, שם הונחתו אלפי טונה של תחמושת לסוגיה, שיהיו לה השלכות נרחבות הן בטווח הקרוב והן בהמשך. השלכות אלה כוללות שיבוש של שירותים חיוניים להישרדותם של בני אדם, זיהום סביבתי וכן גרימת נזק פיזי, פסיכולוגי ופסיכו-חברתי לאזרחים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 26 ו-29 באפריל נהרגו בעזה 132 פלסטינים, ו-275 פלסטינים נפצעו, בהם 34 הרוגים ו-68 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 12:30 ב-29 באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 34,488 פלסטינים, ו-77,643 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שאירעו בין 25 ל-29 באפריל:
  • ב-25 באפריל, בשעה 19:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בפגיעה במיניבוס בצומת אל-מאליה, באזור תל אל-הווא, בעיר עזה. על פי דיווחים, הנפגעים היו מעורבים בחלוקת סיוע, אבל אין מידע זמין המפרט מה היו תפקידיהם המדויקים.
  • ב-25 באפריל, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה ילדים פלסטינים, ושני ילדים נפצעו, בתקיפות אוויריות ליד בית החולים האינדונזי בבית לאהיא.
  • ב-26 באפריל , בשעות אחר הצהריים, נהרגו על פי דיווחים אישה, בעלה ושני התינוקות שלהם שזה עתה נולדו, בפגיעה בדירת מגורים ליד מרפאת א-רימאל, בעיר עזה.
  • ב-26 באפריל, בשעה 23:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ו-30 בני אדם אחרים נפצעו ,בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח. על פי דיווחים, באותה תקרית ניזוקו גם שבעה בתים סמוכים.
  • ב-27 באפריל, בשעה 1:05 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים ואישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-סעודי, במערב רפיח.
  • ב-27 באפריל, בשעה 16:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם לפחות שני ילדים ואישה, בפגיעה בבית באזור א-נאסר בצפון-מזרח רפיח.
  • ב-28 באפריל, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-ג'וניינה במזרח רפיח. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, בין ההרוגים היו ילד ואישה.
  • ב-29 באפריל, בשעה 0:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ושלוש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל- ג'וואזאת במזרח רפיח. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, בין ההרוגים היו שלושה ילדים ושלוש נשים.
  • ב-29 באפריל, בשעה 0:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, ושמונה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור א-שבורה ברפיח. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, בין ההרוגים היו ילד ושלוש נשים.
• בין שעות אחר הצהריים של 26 ו-28 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-28 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 260 חיילים, ו-1,586 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-28 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• בעזה מתחולל משבר בתחום בריאות הנפש, כתוצאה מאירועים טראומטיים חריפים המתרחשים בלא הרף, עקירה מתמשכת, היעדר תחושת בטיחות, ופחד וחרדה מפני העתיד. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, לפני פרוץ מעשי האיבה סבלו כ-485 אלף בני אדם בעזה מהפרעות נפשיות. יותר מ-200 ימים של אלימות והרס בלתי פוסקים החריפו עוד יותר צרכים פסיכו-חברתיים, במיוחד בקרב יותר ממיליון הילדים שלהערכת יוניסף נזקקים לתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. עובדי בריאות בעזה, החשים מלכתחילה דאגה עמוקה לבטיחות ולביטחון של משפחותיהם, חווים בנוסף גם רמות גבוהות של דחק פסיכולוגי ותשישות "שיותירו בהם צלקות לעוד שנים רבות," הדגיש ארגון Médecins Sans Frontières ב-26 באפריל. הארגון, שזרע אור על ההשלכות הנפשיות של הסכסוך על עובדי בריאות בעזה, אמר כי עובדי הבריאות תיארו כיצד הם "מקבלים מספר רב של נפגעים הסובלים מגפיים מרוסקות וכוויות כתוצאה מפיצוצים, ונאלצים לבצע ניתוחי כריתה ללא כמות מספקת של תרופות לשיכוך כאבים או חומרי אלחוש." בפעמים אחרות, הפגזות או מצב ביטחוני מסוכן אילצו עובדים מקצועיים אלה להתפנות מבתי חולים, ולמרבה הטרגדיה להשאיר מטופלים מאחור. בדומה לפלסטינים אחרים ברחבי עזה, הם מצויים "במצב של דריכות תמידית. הם אינם יכולים לישון, הם חושבים שבכל רגע הם עלולים למות, שאם יירדמו לא יוכלו להגיב מהר מספיק ולהימלט, או להגן על משפחתם," הוסיף ארגון Médecins Sans Frontières. הם עובדים בתנאים שהם "מעבר לאנושיים," חווים "חרדה, נדודי שינה, דיכאון, מחשבות פולשניות וסיוטים, שכולם עלולים להגביר את הסכנה לבעיות נפשיות," מזהיר הארגון, ומדגיש כי "את עובדי הרפואה ואזרחים [אחרים]... רודף כעת הסיכוי המאיים למתקפה ישראלית קרובה ברפיח." משרד הבריאות מדווח כי מאז אוקטובר 2023 נהרגו בעזה 491 עובדי בריאות.
• ברפיח, שנכון לעכשיו כמחצית מ-2.3 מיליון בני האדם בעזה מבקשים בה מקלט, המצב נותר מחריד. התושבים מתמודדים עם קשיים חמורים בגישה לשירותים בסיסיים כמו שירותי בריאות, מים נקיים ומתקני תברואה, על רקע של עלייה בולטת במספר ההרוגים וחרדה מוגברת מפני מבצע קרקעי ישראלי רחב היקף בזמן הקרוב. בניסיון לטפל בצורך הגובר במים ראויים לשתייה, חנכו בשבוע שעבר רשות המים של עיריות חוף עזה ויוניסף תחנת התפלת מים מופעלת באנרגיה סולארית, הרביעית שהוקמה בדרום עזה, שתייצר מי שתייה ל-400 משפחות השוהות במחסה לעקורים בבית הספר טהא חוסיין. בה-בעת, ב-28 באפריל הזהירה רשות המים של עיריות חוף עזה כי כל מערכת המים והתברואה קרובה לקריסה; לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, הנזק לרשתות ולמתקני המים, יחד עם מחסור בחלפים ובדלק, ממשיכים לצמצם משמעותית את גישתם של בני אדם למים בטוחים לשתייה ופוגעים בטיפול בשפכים. ב-29 באפריל הודיעה רשות המים של עיריות חוף עזה למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי היעדר אספקת חשמל למתקן טיהור השפכים ברפיח הביא כעת להצפות במי שפכים. קודם לכן הזהיר משרד הבריאות בעזה כי הקפאת הפעילות במעבדה לבריאות הציבור, יחד עם ההגבלות שמטילה ישראל על הכנסת כלור, פגעו בבדיקות המים ובתהליכי החיטוי. לדברי משרד הבריאות, הדבר פגע בבטיחות המים ועקב כך מסכן את חייהם של בני אדם.
• ח'אן יונס, העיר השנייה בגודלה בעזה, שקודם למשי לסכסוך התגוררו בה יותר מ-200 אלף בני אדם, היא כעת "עיר רפאים" – כך דיווח ב-25 באפריל ארגוןSave the Children International בעקבות משלחת מטעמו שביצעה אומדן באזור. בדומה לתמונות ההרס המוחלט בעזה שתיארו לאחרונה משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ואונר"א, גם ארגון Save the Children International הדגיש כי לכל בניין ובניין שראו "נגרם נזק כבד או שנותרו ממנו רק עיי חורבות," וכי יש בני אדם שחזרו כדי להגן על מה שנותר מנכסיהם ומטלטליהם. על פי אומדן ביניים של הבנק העולמי, בין אוקטובר 2023 ל-ינואר 2024 ניזוקו או נהרסו יותר מ-60% ממבני המגורים וכמעט 80% מהמתקנים המסחריים בעזה, כאשר 80% מכלל הנזק מתרכזים בנפות עזה, צפון עזה וח'אן יונס. בנוסף ציין Save the Children International כי ילדים רבים "הלכו לבד לגמרי" ברחובות הרוסים ובקרבה מסוכנת למבנים הרוסים או הרוסים למחצה, וכי רבים מהם נשאו מכלים כבדים, שקרוב לוודאי הכילו מים. כבר בפברואר העריך יוניסף כי לפחות 17 אלף ילדים ברחבי עזה אינם מלווים על ידי מבוגרים או הופרדו מהוריהם, והדובר של ארגון SOS Children's Villages UK ציין כי "יצירת המונח החדש בראשי תיבות WCNSF – שמשמעו 'ילד פצוע, משפחה לא שרדה' – הוא תזכורת קודרת למחיר הכבד שמשלמים ילדים."
• על פי ניתוח משותף ראשוני שביצעו UN-Habitat והתוכנית הסביבתית של האו"ם, המשלב את ממצאיו של אומדן הנזק שביצע מכון הלוויינים של האו"ם, נכון ל-29 בפברואר, עם נתוני מבנים נכונים למאי 2023, ברחבי עזה יש כעת כמעט 37.5 מיליון טונה של עיי חורבות כתוצאה מהסכסוך, ש-3.2 מיליון טונה מתוכן מיוחסות לכבישים שניזוקו. הניתוח מגלה גידול של 63% בכמות עיי החורבות שנמצאו בעזה נכון ל-29 בפברואר, לעומת הכמות שנמצאה שבעה שבועות בלבד קודם לכן, ב-7 בינואר. הנזק וההרס בקנה המידה הנרחב ביותר נגרמו באזורים הצפוניים – בנפת עזה הצטברו יותר מ-15 מיליון טונה של חורבות, בנפת צפון עזה הצטברו כמעט תשעה מיליון טונה, ובח'אן יונס הצטברו כמעט שמונה מיליון טונה, ואחריהן נפות דיר אל-בלח (יותר משני מיליון טונה) ורפיח (509 אלף טונה). סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים מדווחת כי חלק ניכר מהחורבות הללו מכילות נפלי תחמושת; אף שבלתי אפשרי לקבוע מה הכמות המדויקת של נפלי התחמושת ברחבי עזה, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים מסבירה כי לפחות 10% מהתחמושת אינם מתפוצצים בעת הירי, ומעריכה כי ייתכן שיידרשו עד 14 שנים לפנות את כל הסיכונים כתוצאה מחומרי נפץ ולהפוך את עזה לאזור בטוח.

עדכון - הגדה המערבית

• ב-27 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים שנסעו ברכב ליד מחסום סאלם בנפת ג'נין, ועיכבו את גופותיהם. לדברי הצבא הישראלי, כלי רכב התקרב למחסום ופתח באש על כוחות ישראליים, שהגיבו בירי לעבר המכונית.

מימון

• ב-17 באפריל פרסם ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק חדשה לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס בין אפריל לדצמבר 2024 2.8 מיליארד דולר, למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה משקף את מה שסביר ביותר שניתן יהיה ליישם בתשעת החודשים הבאים, לאור מגבלות גישה וקשיי אבטחה המגבילים את הרחבתו המהירה של המענה ההומניטרי, והוא מייצג רק חלק מהכספים הדרושים, להערכת האו"ם והארגונים השותפים לו, למתן מענה למלוא היקף הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. פניית בזק זו מחליפה את הפנייה הקודמת, שהושקה באוקטובר 2023 והוארכה עד מרס 2024, ואשר ביקשה לגייס 1.23 מיליארד דולר; ברבע האחרון של 2023 נוצלה כמחצית מסכום זה, והמחצית הנותרת שלו נוצלה ברבע הראשון של 2024.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת, בנוסף על מיזמים אלה הקצתה הקרן ההומניטרית 22 מיליון דולר לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימון הקרן ההומניטרית בעזה, כדי לחזק את יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים, וכן להבטיח את ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים על רקע של קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית הקצתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש חמישה מיליון דולר עבור ארגונים שותפים מרכזיים, כדי לקדם מוכנות והיענות של מערכות למקרי חירום פתאומיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 22 ל-28 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 28-22 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.