מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 160

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם מדי יום שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-3 במאי.

דגשים עיקריים

• סכנת החשיפה לנפלי תחמושת מצויה "בשלב המסוכן ביותר שלה," מזהירה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים; בח'אן יונס נקטעו גפיו של ילד, על פי דיווחים לאחר קבלת תרומה של פחית מזון ממולכדת.
• לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מעריכים כי יותר מ-10,000 בני אדם נעדרים מתחת להריסות בעזה.
• מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 800 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, שבהן נפגעו בני אדם או נגרם נזק לרכוש, לרבות הרג של 31 פלסטינים בידי כוחות ישראליים או מתנחלים, פציעתם של כ-500 פלסטינים, ונזק שנגרם לכ-80 בתים, לכמעט 12 אלף עצים ושתילים ול-450 כלי רכב.
• שלושה בתי ספר באזור H2 של העיר חברון נפתחים מחדש זו הפעם הראשונה בשבעה חודשים, לאחר שהרשויות הישראליות התירו למורים להגיע לאזור.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• בהודעה שמסר ב-30 באפריל הדגיש תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס, כי השיפורים שנעשו לאחרונה במשלוח סיוע לעזה, לרבות פתיחתו מחדש של מעבר ארז להעברת סיוע מאשדוד ומירדן ומאמצים לפתיחת מסדרון ימי, אל להם לשמש כצידוק למתקפה צבאית מלאה על רפיח. הוא כינה מתקפה כזו "טרגדיה בל תתואר, לא פחות מכך," והוסיף כי פעולה קרקעית תנחית מכה הרת אסון על "סוכנויות הנאבקות לספק סיוע הומניטרי למרות מעשי האיבה הפעילים, הכבישים הבלתי עבירים, נפלי תחמושת, מחסור בדלק, עיכובים במחסומים והגבלות ישראליות," ותגרום לטראומה ומוות רבים אף יותר ל"מאות אלפי בני האדם שברחו על נפשם אל הקצה הדרומי ביותר של עזה כדי להימלט ממחלות, רעב המוני, קברי אחים ולחימה ישירה."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 29 באפריל לשעה 11:00 ב-1 במאי נהרגו בעזה 80 פלסטינים, ו-118 פלסטינים נפצעו, בהם 33 הרוגים ו-57 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 11:00 ב-1 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 34,568 פלסטינים, ו-77,765 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שאירעו ב-29 באפריל:
  • ב-29 באפריל, בשעה 12:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים שתי נשים ושתי ילדות פלסטיניות, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת תל א-סולטאן במערב רפיח.
  • ב-29 באפריל, בשעה 13:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילד ואישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד מסגד אל-אחסאן במחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-29 באפריל, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים, ושני בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-תופאח, בעיר עזה.
  • ב-29 באפריל, בשעה 18:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילד ועיתונאי, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-נוסייראת.
• בין שעות אחר הצהריים של 28 באפריל ו-1 במאי נהרגו בעזה על פי דיווחים שני חיילים ישראליים. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-1 במאי נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 262 חיילים, ו-1,602 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-1 במאי 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• בהודעה מן ה-30 באפריל אמרה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי יותר מ-10,000 בני אדם עדיין נעדרים מתחת להריסות בעזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית הוסיפה כי הם מתמודדים עם קשיים אדירים בחילוץ גופות המתים, לרבות היעדר ציוד, מיכון כבד ואנשי סגל, והזהירה כי בכלים הפרימיטיביים העומדים לרשותה עלול תהליך חילוץ הגופות להימשך עד שלוש שנים. ההגנה האזרחית הפלסטינית הזהירה כי הטמפרטורות העולות עלולות להאיץ את ריקבון הגופות והתפשטות מחלות, וקראה לסוכנויות האו"ם ולכל הגורמים הרלבנטיים להתערב בדחיפות כדי להתיר את הכנסת הציוד הדרוש לעזה, לרבות דחפורים ומחפרים, בכדי למנוע אסון בתחום בריאות הציבור, לאפשר קבורת בני אדם בכבוד, ולהציל חיי פצועים.
• ב-29 באפריל דיווח משרד התקשורת הממשלתי כי בח'אן יונס נפצע ילד בן נפצע קשה וגפיו נקטעו לאחר שפתח פחית מזון ממולכדת שמצא בעת שחיפש את חפציו בביתו, שהופגז על ידי כוחות ישראליים. משרד התקשורת הממשלתי ציין כי לאחרונה נפצעו בני אדם רבים מפיצוצים של שימורי מזון ממולכדים, והפציר באוכלוסייה לנהוג בזהירות מרבית. על סמך הערכות של האו"ם בדבר נפלי תחמושת מעריך משרד התקשורת הממשלתי כי ייתכן שברחבי עזה פזורות כ-7,500 טונה של נפלי תחמושת, ופנה לקהילה הבינלאומית בקריאה לסייע בפינוי נפלי התחמושת ובכך למתן את הסיכון לחיי אזרחים.
• סכנת החשיפה לנפלי תחמושת מצויה כעת "בשלב המסוכן ביותר שלה", הזהיר צ'ארלס בירץ', ראש מחלקת הפעולה לפינוי מוקשים מטעם סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים, ב-28 באפריל. "רוב התאונות יקרו מרגע שבני אדם יתחילו לחזור לצפון, מפני שהם לא יידעו היכן ממוקמים נפלי תחמושת," הסביר בירץ'. סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים מעריכה כי יותר מ-37 מיליון הטונה של עיי החורבות ברצועת עזה מכילות כ-800 אלף טונה של אזבסט, מזהמים אחרים ונפלי תחמושת, ומציינת כי לפחות 10% מהתחמושת הנורית עשויה שלא להתפוצץ. צוות אומדן מטעם האו"ם שביקר בח'אן יונס ב-10 באפריל, לאחר נסיגת הכוחות הישראליים, דיווח כי ברחובות ובמרחבים הציבורי ים פזורים נפלי תחמושת, ו"פצצות במשקל 500 ק"ג, שלא התפוצצו, מוטלות בצמתים ראשיים ובתוך בתי ספר." על מנת להבטיח את בטיחות השיירות ההומניטריות המביאות סיוע מציל-חיים, והיכן שהגישה מאפשרת זאת, ממשיכה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים לנהל אומדני סיכון בגין נפלי תחמושת בבתי חולים ובמתקנים של האו"ם, ובמיוחד במתקני אונר"א המשמשים מחסה לעקורים. ב-28 באפריל ביצעו אונר"א וסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים אומדן נזקים במתקני אונר"א בח'אן יונס, שבמסגרתו בדקו רסיסים ונפלי תחמושת. כן נמשכים המאמצים למפות נפלי תחמושת ואזורי סיכון גבוה, ולהרחיב את מערכת המסרים ליידוע בדבר סיכונים של נפלי תחמושת; עד עתה כבר הגיעה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים לכ-1.2 מיליון בני אדם בעזה דרך הרשתות החברתיות, והיא ממשיכה לקיים מפגשי יידוע בדבר סיכונים ולחלק עלונים, כחלק מחבילות סיוע שמחלקים ארגונים הומניטריים שותפים אחרים. עם זאת, כוח המשימה לענייני הגנה מדווח כי הגבלות ומכשולים מנהליים על הכנסת אספקה הכרחית לעזה מגבילים את מספר המומחים לפינוי נפלי תחמושת שניתן להציב בבטחה ברצועת עזה, ואת היכולת להכניס לעזה את החומרים הדרושים ליידוע בדבר הסיכונים של נפלי תחמושת. גם המימון מהווה מקור לדאגה; ראש סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים, צ'ארלס בירץ', אמר כי אף שהושגו 5 מיליון דולר להליכי הפינוי, ב-18 החודשים הבאים יידרשו עוד 40 מיליון דולר לטיפול בזיהום בנפלי התחמושת בהיקף חסר תקדים.
• בני אדם עם מוגבלויות, בין אם קיימות או כאלה שנגרמו זה עתה, נמנים עם הקבוצות החלשות והפגיעות שנפגעו באופן הקשה ביותר ממעשי האיבה בעזה. לדברי ארגון ACAPS, רבים איבדו את מתקני העזר שלהם, או נותקו מהמטפלים העיקריים שלהם, ועקב כך הם אינם יכולים להימלט או למצוא מקלט בטוח. בני אדם אחרים, שנפצעו, מתמודדים עם סכנה של מוגבלות לצמיתות בשל חוסר באמצעים הדרושים לטפל אפילו בפציעות קלות או בשברים, הזהיר ארגון Handicap International. ב-26 באפריל זרע האו"ם אור על סבלו של פלסטיני חירש-אילם, שנעקר יחד עם אשתו וילדו לדיר אל-בלח; האיש חי בפחד מתמיד לחיי משפחתו, משום שמכשיר השמיעה שלו אפשר לו לקלוט רק "הד קלוש" ממה שקורה סביבו, לרבות צלילי הפגזות. באפריל הדגישה גם אגודת "אטפלונא" לילדים חירשים את הקשיים עימם מתמודדת פלסטינית בת 30 עם לקות ניידות, שנאלצה להימלט מביתה בלי כיסא הגלגלים שלה ומאז נעקרה פעמים אחדות יחד עם משפחתה. אומדן הצרכים הרב-תחומי משנת 2022 מצא כי כ-21% ממשקי הבית ברצועת עזה כוללים לפחות בן משפחה אחד עם מוגבלות פיזית או נפשית. אף שהנתונים מוגבלים, מאמינים כי מאז חל גידול דרמטי במספר בני האדם עם מוגבלויות בעזה; בדצמבר 2023 העריך יוניסף כי כ-1,000 ילדים איבדו רגל אחת או את שתיהן, ומאוחר יותר העריכה אגודת "אטפלונא" כי כ-5,000 ילדים הפכו למוגבלים בשל פציעות.
• במסגרת מאמציהם להגיע לבני אדם הזקוקים לסיוע ברחבי עזה ממשיכים גורמים הומניטריים להיתקל במספר מגבלות על הגישה, לרבות סירובים לאישור של משלחות מתוכננות, או עיכובים ממושכים במחסומים צבאיים ישראליים בכבישי סלאח א-דין וא-רשיד, החולשים על התנועה בין צפון לדרום עזה. באפריל 2024 אפשרו הרשויות הישראליות 55% (52 מתוך 95) ממשלחות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה, 27% (25 משלחות) עוכבו, 10% (9 משלחות) נענו בסירוב ו-8% (שמונה משלחות) בוטלו בשל אילוצים לוגיסטיים. בנוסף, במהלך אותה תקופה אפשרו הרשויות הישראליות 80% (147 משלחות) מכלל 185 משלחות הסיוע ההומניטרי לאזורים בדרום עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, 3% (6 משלחות) עוכבו, 10% (19 משלחות) נענו בסירוב ו-7% (13 משלחות) בוטלו בשל אילוצים לוגיסטיים. המשלחות שאופשרו כללו חלוקת מזון, משלוח אספקה רפואית לבתי חולים, תנועה של צוותי חירום רפואיים, משלוחי דלק, אומדנים, ותמיכה בפעילויות בתחום המים, התברואה וההיגיינה.

עדכון - הגדה המערבית

• עדכונים מהרגע האחרון: 30 באפריל: פלסטיני בן 26 מת לאחר שנפל מגג בניין בעת שכוחות ישראליים רדפו אחריו בעיירה א-דהרייה, בנפת חברון. לדברי משפחתו, האיש וחברו נסעו ברכבם למקום עבודתם, וכשראו מחסום צבאי ישראלי נטשו את כלי הרכב ורצו חזרה לעיירה. האדם הנוסף נעצר על ידי כוחות ישראליים.
• בין 23 ל-29 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בחמישה פלסטינים, בהם ילד, ופצעו 13 בני אדם נוספים. מאז 7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 474 פלסטינים, בהם 116 ילדים, וכ-5,000 פלסטינים נפצעו. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 457 נהרגו מידי כוחות ישראליים, עשרה מידי מתנחלים, ולגבי שבעה הרוגים טרם נקבע האם מבצעי ההרג היו כוחות ישראליים או מתנחלים. יותר מ-70% מההרוגים נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים. כמו כן, מאז אוקטובר 2023 נהרגו בגדה המערבית גם תשעה ישראלים, ו-104 ישראלים נפצעו; חמישה מבין ההרוגים ו-69 מכלל הפצועים הם אנשי כוחות ישראליים.
• בשתי תקריות נפרדות נהרגו שלושה פלסטינים על ידי כוחות ישראליים במהלך מתקפות או מתקפות לכאורה נגד כוחות ישראליים בשני מחסומים בגדה המערבית. מכלל ההרוגים, שני פלסטינים, בני 21 ו-22, נורו ב-27 באפריל לאחר שעל פי דיווחים ירו לעבר כוחות ישראליים מתוך כלי הרכב שבו נסעו, במחסום סאלם בגדר ההפרדה. גופותיהם מעוכבות בידי רשויות ישראליות. שני פלסטינים נוספים נפצעו, אבל עדיין לא ברור האם היו באותו כלי רכב. הפצועים פונו על ידי אגודת הסהר האדום הפלסטיני 15 דקות לאחר התקרית. ב-24 באפריל נורתה פלסטינית בת 20 לאחר שניסתה לכאורה לדקור חיילים ישראליים במחסום המוביל לעיר חברון. עם זאת, לדברי עדי ראייה האישה נורתה כשיצאה ממכוניתה, לאחר שנתקלה בבעיות מכאניות.
• בשתי תקריות נוספות ונפרדות נורו שני פלסטינים במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, בהם נער בן 16 שנורה ב-25 באפריל בפשיטה שביצעו כוחות ישראליים בעיר רמאללה כדי למסור לפחות צו אחד להריסה לשם ענישה; במהלך הפשיטה פתחו הכוחות באש לעבר פלסטינים שיידו אבנים. צו ההריסה ניתן נגד ביתו של אחד הפלסטינים החשודים בירי על כלי רכב שנסעו בכביש 60 ב-7 בינואר 2024, אשר גרם להריגתם של פלסטיני מירושלים המזרחית ופלסטיני אזרח ישראל. בנוסף, ב-23 באפריל נורה למוות אדם בן 44 בעת שעל פי דיווחים עמד מול ביתו במחנה הפליטים עקבת ג'אבר בנפת יריחו, במהלך פשיטה לילית ישראלית; על פי דיווחים, התקרית לא כללה חילופי ירי בין כוחות ישראליים לפלסטינים או עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים שיידו אבנים.
• באזור H2 של העיר חברון התירו הרשויות הישראליות, זו הפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר 2023, למורים להגיע לשלושה בתי ספר המשרתים לפחות 350 ילדים וילדות, ובכך אפשרו את פתיחתם מחדש של בתי הספר אחרי כמעט שבעה חודשים. במסגרת הגבלות התנועה שנותרו בתוקף מאז 7 באוקטובר, ואשר מעריכים כי הן פוגעות ב-7,000 תושבי אזור H2 בעיר חברון, 29 המחסומים החולשים על הגישה לאזור פתוחים רק עבור תושביו הפלסטינים. במהלך תקופה הנסקרת עצרו כוחות ישראליים לפחות 11 פלסטינים במחסומים החולשים על הגישה מתוך ואל אזור H2, או בעת שהלכו באזור בדרך אל ביתם. מאז תחילת השנה נעצרו באזור H2 142 פלסטינים, לעומת 63 שנעצרו באותה התקופה בשנה שעברה.
• במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים שש מתקפות שבהן נפצעו שני פלסטינים ונגרם נזק לרכוש. בשתי תקריות תקפו מתנחלים רועים פלסטינים (בהם קשיש) שרעו את עדריהם ליד קהילת הרועים עין סאמיה (נפת רמאללה) ובמעין ובמסאפר יטא (נפת חברון). בתקרית נוספת במסאפר יטא רעו מתנחלים את עדריהם על אדמה פלסטינית בשטח של 17 דונם שעליה נשתלו גידולים עונתיים, וגרמו להם נזק. בשתי תקריות אחרות זיהמו מתנחלים, על פי דיווחים, באר מים בקהילת אל-מניה (נפת בית לחם) ועקרו כ-70 שתילי זיתים, גפנים ותאנים בכפר קראוות בני חסאן (נפת סלפית). בקהילת א-דיר (נפת טובאס) פרצו מתנחלים לאדמה בבעלות פרטית פלסטינית, הרסו יבולים וגרמו נזק לרכוש חקלאי, לרבות גנרטורים, משאבות מים, פנלים סולאריים, צינורות מים ואוהל בשימוש חקלאי, וכן גנבו שנאי ממיר מתח חשמלי.
• מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 800 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ואשר בהן נפגעו פלסטינים (84 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (629 תקריות) או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (90 תקריות). בתקריות אלה נהרגו 31 פלסטינים מידי מתנחלים או כוחות ישראליים, 500 פלסטינים נפצעו, וכמעט 80 בתים, 11,700 עצים ושתילים וכ-450 כלי רכב הושחתו.
• במהלך התקופה הנסקרת התרחשו 16 תקריות אחרות במעורבות מתנחלים שלא גרמו לנפגעים ו/או לנזק לרכוש. בתקרית אחת הקימו מתנחלים מאחז חדש על אדמה השייכת לכפרים אל-מור'ייר וכפר מאלכ, בנפת רמאללה. כמו כן, מאות מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים נכנסו לאחר הארכיאולוגי בכפר סבסטיה שבנפת שכם, על פי דיווחים כדי לחגוג בו את חג הפסח, ומנעו תנועת פלסטינים אל ומתוך האזור. בנוסף היו גם תקריות של הפחדה ומניעת גישה, שפגעו בגישת פלסטינים למשקיהם בקהילת הרועים עין-חילווה, ולמשאבות המים שלהם בקהילת הרועים א-דיר, שתיהן בנפת טובאס. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה לפחות 206 משקי בית פלסטיניים המונים 1,224 בני אדם, רובם משפחות רועים, בהם 603 ילדים.
• מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו כ-1,765 פלסטינים, 43% מתוכם ילדים, בגין הריסת בתיהם. יותר ממחציתם (961 בני אדם) נעקרו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, 94% מהם במחנות הפלסטינים נור שמס, טול כרם וג'נין. במקום השני בשיעור העקורים, 37% נעקרו לאחר הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ו-8% לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• ב-17 באפריל פרסם ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק חדשה לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס בין אפריל לדצמבר 2024 2.8 מיליארד דולר, למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה משקף את מה שסביר ביותר שניתן יהיה ליישם בתשעת החודשים הבאים, לאור מגבלות גישה וקשיי אבטחה המגבילים את הרחבתו המהירה של המענה ההומניטרי, והוא מייצג רק חלק מהכספים הדרושים, להערכת האו"ם והארגונים השותפים לו, למתן מענה למלוא היקף הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. פניית בזק זו מחליפה את הפנייה הקודמת, שהושקה באוקטובר 2023 והוארכה עד מרס 2024, ואשר ביקשה לגייס 1.23 מיליארד דולר; ברבע האחרון של 2023 נוצלה כמחצית מסכום זה, והמחצית הנותרת שלו נוצלה ברבע הראשון של 2024.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת הקצתה הקרן ההומניטרית 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימון הקרן ההומניטרית בעזה, המיועדים לחזק את יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים, וכן להבטיח את ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים על רקע של קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית הקצתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש חמישה מיליון דולר עבור ארגונים שותפים מרכזיים, כדי לקדם מוכנות והיענות של מערכות למקרי חירום פתאומיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 22 ל-28 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 28-22 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

הגבלות גישה על מפת הסיוע ההומניטרי