בני אדם נעקרים מרפיח. צילום: אונר"א
בני אדם נעקרים מרפיח. צילום: אונר"א

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 168

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם מדי יום שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון מקיף על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב־22 במאי.

דגשים עיקריים

  • בשבועיים האחרונים נעקרו כמעט 40% מאוכלוסיית עזה, שרבים מהם כבר נעקרו מספר פעמים.
  • כוח המשימה לענייני בריאות מזהיר מפני גאות נוספת בתת-התזונה ובמחלות מידבקות, בשל העקירה רחבת ההיקף לאזורים שבהם אין מזון, מים ותנאי יסוד נחוצים אחרים.
  • משרד הבריאות פונה בקריאה לתמיכה, כדי לטפל במחסור קריטי בתרופות.

עדכונים – רצועת עזה

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, במיוחד בג'באליה ובמזרח רפיח.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 17 ו-20 במאי נהרגו בעזה 259 פלסטינים ו-391 פלסטינים נפצעו, לרבות 106 הרוגים ו-176 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-20 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 35,562 פלסטינים, ו-79,562 פלסטינים נפצעו.
  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 16 ל-19 במאי:
    • ב-16 במאי, בשעה 14:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם אישה הרה והעובר שברחמה, בפגיעה בבית במחנה הפליטים ג'באליה.
    • ב-17 במאי, בשעה 0:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה בבית רחוב אל-פלוג'ה בג'באליה.
    • ב-18 במאי, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בעת שניסו לחזור לבתיהם באזורים של מחנה הפליטים ג'באליה שכוחות ישראליים נסוגו מהם.
    • ב-18 במאי, בשעה 12:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 28 פלסטינים, בהם עשר נשים ועשרה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בגוש מבנים במשרוע בית לאהיא ליד בית החולים כמאל עדואן, בנפת צפון עזה.
    • ב-16 במאי, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בספריית איקרע במרכז מחנה הפליטים ג'באליה.
    • ב-18 במאי, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור חוזעא, בח'אן יונס.
    • ב-19 במאי, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 31 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה א-נוסייראת החדש, בדיר אל-בלח.
  • בין שעות אחר הצהריים של 17 ו-20 במאי נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שלושה חיילים ישראלים, וחייל אחד מת מפצעים שנגרמו לו ב-15 במאי. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-20 במאי נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 282 חיילים, ו-1,745 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. בין שעות אחר הצהריים של 17 ו-20 במאי הודיע הצבא הישראלי כי חילץ מעזה את גופותיהם של ארבעה ישראלים; נכון ל-20 במאי מעריכים כי 128 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
  • ב-18 במאי פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי חדשה עבור עשר שכונות – בשלמותן או בחלקן – בחלקה המערבי של נפת צפון עזה, באזור ששטחו 7.7 קמ"ר. מאז 6 במאי ניתנו שש פקודות פינוי המכסות 61 קמ"ר; אלה כוללות שתי פקודות החלות על 37.1 קמ”ר בנפת רפיח, וארבע פקודות החלות על 24.4 קמ”ר בצפון עזה. עד היום החיל הצבא הישראלי פקודות פינוי על 286 קמ”ר, או כ-78% מרצועת עזה; שטח זה כולל את כל השטחים מצפון לנחל עזה, שתושביהם הצטוו להתפנות בשלהי אוקטובר, וכן אזורים ספציפיים מדרום לנחל עזה שהצבא הישראלי ייעד לפינוי מאז 1 בדצמבר.
  • נמשכת העקירה בכפייה של אלפי בני אדם מרפיח ובצפון עזה, שרבים מהם כבר נעקרו פעמים רבות. על פי הערכות של האו"ם, בין 6 ל-18 במאי נעקרו יותר מ-900 אלף בני אדם, או כמעט 40% מאוכלוסיית עזה; העקורים כוללים כ-812 אלף עקורים מרפיח, ויותר מ-100 אלף בני אדם שנעקרו בצפון עזה. נכון לעכשיו העקורים מרפיח מבקשים מחסה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח, בכל שטח פתוח זמין, לרבות כבישי גישה ואדמות חקלאיות, וכן במבנים שניזוקו ושמצבם המבני טרם נאמד. להערכת כוח המשימה לענייני מחסה, רוב בני אדם שאולצו לעזוב את רפיח זקוקים לסיוע במחסה, אלא שבעזה אין אוהלים, ונותרו בה רק פריטי מחסה ופריטים שאינם מזון מועטים שעדיין ניתן לחלק. ב-18 במאי ציין הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, כי בני אדם נעים בדרכים בלא ערובה למעבר בטוח או הגנה, ומגיעים לאזורים, כמו אל-מוואסי, שהם כבר צפופים מלכתחילה ואין בהם אספקת מים בטוחים לשתייה, מתקני תברואה ו"תנאים מינימליים למתן סיוע חירום הומניטרי באופן בטוח ומכבד." כן הדגיש לצריני כי בעזה שום אדם ושום מקום אינם בטוחים: "הטענה שבני אדם בעזה יכולים לעבור לאזורים 'בטוחים' או 'הומניטריים' כוזבת. בכל פעם היא מעמידה חיי אזרחים בסכנה חמורה."
  • ב-15 במאי, הצביע אומדן מהיר שביצעו ארגונים הומניטריים בשני אתרי עקורים, שכל אחד מהם מכיל 700-500 מחסים בגודל של אוהל, כי באתרים מוקמים מגורים מאותרים עשויים משמיכות, יריעות פלסטיק וחומרים שלוקטו בשטח. לעיתים קרובות, אוהלים שמוקמו ישירות על מדרון החוף היו לא יציבים, חשופים לכוחות מזג האוויר, ופסולת מוצקה מהאזורים הגבוהים יותר שבקרבתם התגלגלה במורד המדרון לעברם ואל הים. באתרים לא היו יכולות אחסון מים, נקודות חלוקת מים ומי שתייה במחיר בר-השגה. בהיעדר חשמל, ומאחר שגז לבישול ועצים לבערה יקרים מדי, נאלצו משפחות להשתמש בפסולת ובפלסטיק כחומר בערה לבישול. כמו כן, בורות ודליים לא היגייניים שימשו כבתי שימוש לא פורמליים. יתרה מכך, אנשי מקצוע מתחום הבריאות באתרי העקירה שהשתתפו באומדן נזקקו לתמיכה בהקמה או באילתור של מוקדי בריאות מקומיים. המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע כי על אזרחים – בין אם הם עוברים ממקומם או נשארים בו – יש להגן. יש לספק להם מענה על צורכיהם הבסיסיים, לרבות מזון, מחסה, מים ובריאות, בכל מקום שבו הם נמצאים בעזה.
  • כוח המשימה לענייני בריאות מזהיר מפני גאות נוספת בתת-תזונה ובמחלות מידבקות, לרבות פריחות עוריות, שלשול ודלקת כבד נגיפית A, בשל העקירה הנרחבת לעבר אזורים שגם עתה אין בהם תנאים נחוצים בסיסיים, כמו מים ומזון. בה בעת, מתקני בריאות קריטיים נעשו בלתי נגישים בשל הימצאם בתוך או ליד אזורים שנפגעו מפקודות פינוי, מצב המשבש את גישתם של בני אדם לשירותי בריאות חיוניים, לרבות דיאליזה, ניהול טיפול במחלות לא מידבקות, טיפול ביולדות, רפואת ילדים ושירותי טראומה. מתקנים רפואיים אלה כוללים ארבעה בתי חולים, ארבעה מרכזי רפואה ראשונית, ו-21 מוקדי רפואה ברפיח, ושני בתי חולים, חמישה מרכזי רפואה ראשונית ו-16 מוקדי רפואה בצפון עזה. בנוסף, כוח המשימה לענייני תזונה מדווח כי ארגונים שותפים לתוכנית הבריאות העולמית איבדו גישה ל-101 נקודות חלוקה עבור פעילויות למניעת תת-תזונה ברפיח, ותשעה אתרי תזונה של אונר"א נפגעו גם הם באופן דומה או נסגרו, מדווח כוח המשימה לענייני תזונה.
  • נכון ל-20 במאי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי וכמה מהם כבר אינם מקבלים מטופלים לטיפול באשפוז. העצירה הפתאומית של כל הפינויים הרפואיים אל מחוץ לעזה מאז 7 במאי, בעקבות סגירתו של מעבר רפיח, החריפה עוד יותר את המחסור במיטות אשפוז בקומץ בתי החולים הנותרים. להערכת כוח המשימה לענייני בריאות, מאז 7 במאי, כ-700 מטופלים במצב קריטי – חולים או פצועים – לא הצליחו לצאת את עזה כדי לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש להם במקומות אחרים. בין 7 באוקטובר ל-18 במאי אושרו 46% (5957 מתוך 12,761) מבקשות הפינוי שהוגשו עבור מטופלים במצב קריטי, מתוכם פונו 38% (4,895) פינוי רפואי לחו"ל.
  • בנפת צפון עזה, הן בית החולים אל-עודה והן בית החולים כמאל עדואן נמצאים באזורים שעליהם הוחלו פקודות פינוי. כוח המשימה לענייני בריאות מדווח כי בית החולים אל-עודה היה נתון במצור ונכון לעכשיו אין אליו גישה. בתוך המתקן נותרו מספר מטופלים ועובדי רפואה, וארגון Médecins Sans Frontières מזהיר כי "על רקע הלחימה בסביבה, אזלו כעת מי השתייה בבית החולים." בה בעת, הגישה לבית החולים כמאל עדואן נעשית קשה יותר ויותר; על פי דיווחים, בקרבת בית החולים ניטשים מעשי איבה עזים, שבעקבותיהם מגיע למתקן העמוס ממילא זרם הולך וגובר של מטופלים פצועים. ב-19 במאי ביקש משרד הבריאות את תמיכתם של כל המוסדות ההומניטריים והבינלאומיים, כדי שיסייעו בטיפול בחוסרים חמורים בתרופות הדרושות למתן טיפול רפואי חירום וטיפול רפואי ראשוני, וכן שירותי בריאות אחרים. משרד הבריאות הזהיר כי המלאי בבתי חולים, ובנקודות מתן שירותים אחריות, אזל כליל, מצב המסכן את חייהם של מטופלים.

מימון

  • נכון ל-20 במאי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-835 מיליון דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (23%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. סכום זה כולל כ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שנדרשו עבור ינואר-מרס 2024, וכ-212 מיליון דולר מתוך 2.8 מיליארד הדולר (7.5%) עבור פניית הבזק שהושקה ב-17 באפריל לכיסוי התקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
  • הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת הקצתה הקרן ההומניטרית 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימון הקרן ההומניטרית בעזה. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש באפריל 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 19-13 במאי, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 19-13 במאי, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.